ארצות הברית תתעורר בעוד שעות ספורות ליום בחירות היסטורי, שעיני העולם כולו נישאות אליו.

נכון שכל מערכת בחירות באמריקה היא מטבע הדברים "היסטורית", ונכון שכל מערכת בחירות בעשורים האחרונים גם לוותה בכל שמות התואר המוכרים שחביבים על התקשורת והוגדרה כדרמטית וכקריטית וכחורצת גורלות. אבל אף מערכת בחירות עד כה לא הייתה כה מקוטבת וכה צמודה.

קמלה האריס, דולנד טראמפ (צילום: AP Photo/Jacquelyn Martin, Julia Demaree Nikhinson, מונטז')

אין טעם להתנבא לאיזה בוקר נתעורר מחר, כי כל תוצאה אפשרית. מאחר שגורל הבחירות ייקבע בשבע המדינות המתנדנדות שאוחזות ביניהן ב-93 אלקטורים, ייתכן שנתעורר לניצחון מוחץ של קמלה האריס, לניצחון מוחץ של דונלד טראמפ, או לתוצאה הקרובה לשוויון. הכול אפשרי, והכל עלול להיקבע על חודם של כמה מאות או כמה אלפי קולות – מספר זניח ממש במדינה של 338 מיליון בני אדם.

בניגוד לרושם שאפשר לקבל מהתקשורת הישראלית, רוב הבוחרים באמריקה לא עסוקים בנו וגם לא במזרח התיכון. אבל שיטת האלקטורים האמריקאית העניקה כוח רב, לא פרופורציונלי, לשלוש קבוצות שחלקן באוכלוסייה הכללית לא גדול אבל הן מתרכזות בשלוש מדינות מפתח מתנדנדות: יהודים בפנסילבניה, פלסטינים במישיגן ולבנונים בוויסקונסין. ומאחר שהבחירות לנשיאות עלולות להיקבע על חודם של קולות בודדים דווקא במדינות הללו, הפך הסכסוך במזרח התיכון לאחד הנושאים המרכזיים בבחירות.

שיטת האלקטורים האמריקאית, שבכל מערכת בחירות עולים קולות שהגיע הזמן לשנות אותה, יכולה לשלוח לבית הלבן נשיא שרוב הציבור האמריקאי לא בחר בו. דונלד טראמפ כבר עשה את זה פעם אחת. ב-2016 זו הייתה הפתעה גדולה, אחרי חודשים שבהם הסקרים ניבאו ניצחון ברור להילארי קלינטון.

מאז אמריקה (והעולם) למדו להכיר את טראמפ, על גחמותיו, הנרקיסיזם שלו, התנהגותו הבוטה והזלזול שלו בכל מה שעד לפני רגע נחשב להתנהגות נורמטיבית שמחייבת כל איש ציבור. אם טראמפ יחזור לבית הלבן ב-20 בינואר 2025, הוא יהיה לא רק מבוגר יותר, אלא גם כועס יותר, נקמן יותר, חסר מעצורים ובלתי צפוי.

קמלה האריס אמנם הייתה בבית הלבן בארבע השנים האחרונות כסגנית נשיא, אבל מעטים הקדישו לה תשומת לב, עד לרגע שבו ג'ו ביידן הודיע שהוא פורש מהמרוץ לנשיאות. מרגע שהכריזה על מועמדותה, היא ניהלה קמפיין מרשים, כמעט נטול טעויות, שמציב אותה בעמדת זינוק נדירה להירשם בדברי ימי האנושות כנשיאה האישה הראשונה של ארצות הברית, וכמנהיגת העולם החופשי באחת התקופות המאתגרות בתולדותיו.

נחום ברנע תורם הבוקר ב"ידיעות אחרונות" אבחנה מעניינת על הקשר בין הפוליטיקה האמריקאית לזו הישראלית. "יש לי ויכוח ארוך שנים עם עמית אמריקאי", הוא כותב, "הוא טוען שאמריקה היא ברודווי וישראל היא אוף-ברודווי: מה שקורה אצלנו עובר אחר כך לבמה המרכזית, לאמריקה. אני טוען שהתהליך הפוך. אנחנו מסכימים על דבר אחד: כל צד נוטה להידבק במחלות של הצד השני. הנה סיבה טובה לעקוב אחרי הבחירות באמריקה".

השר אוריאל בוסו מש"ס משוחחח במליאת הכנסת עם חברי הכנסת מחד"ש-תע"ל איימן עודה, אחמד טיבי ויוסף עטאונה בעניין חוק המעונות. 4 בנובמבר 2024 (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)

הכנסת מתקרבת במהירות לרגע מכריע אחר, כש"חוק המעונות" – שהאופוזיציה מקפידה לקרוא לו ובצדק "חוק ההשתמטות" – עלול לערער את יציבות הקואליציה.

מליאת הכנסת אמורה להצביע מחר בקריאה טרומית על הצעת החוק שיזמה יהדות התורה, שנועדה לעקוף את חוק הגיוס ולאפשר לחרדים שאינם מתגייסים לצה"ל להמשיך ולקבל סבסוד למעונות יום.

על רקע המלחמה המתמשכת והנטל הכבד על המגזרים שמשרתים בצבא, החוק הזה מעורר התנגדות לא רק אצל החשודים המיידיים, אלא גם בקרב שרים וח"כים מהקואליציה, ובהם השר גדעון סער וחברי סיעתו מהימין הממלכתי, השר אופיר סופר מהציונות הדתית, חברי הכנסת דן אילוז ומשה סעדה מהליכוד ואפילו יו"ר ועדת החוץ והביטחון יולי אדלשטיין.

הבוקר נודע כי חברי הכנסת אוהד טל ומשה סולומון מהציונות הדתית החליטו שלא יתמכו בחוק, מה שאומר שכרגע, על הנייר, החוק לא יוכל לעבור בכנסת וספק אם בכלל יועלה להצבעה.

בכל אופן, הבחישות יימשכו היום במלוא העוז. "נתניהו ומקורביו הם המתנגדים הגדולים ביותר לבריחה המונית של החרדים מגיוס לצבא", מזכיר הבוקר שלום ירושלמי, הפרשן הפוליטי של זמן ישראל, "בעבר ראש הממשלה התבטא נגדם בצורה קשה. היום הוא מפעיל לחץ אטומי על ח"כ אילוז המסכן ועל אחרים, כדי שלא יפילו את החוק".

המאבק על החוק השנוי במחלוקת מביא את בית הנבחרים הישראלי לעוד רגע שפל פוליטי ציני ומכוער. "ניסיון חרדי שנעשה אתמול לגייס לטובת החוק את הסיעות הערביות באופוזיציה נכשל", כותב ירושלמי, "בסיעת חד"ש-תע"ל הבהירו כי יצביעו נגד כל חוק אם זה יערער את קואליציית נתניהו".

יחידת 8200 של חיל המודיעין בצה"ל (צילום: דובר צה"ל)

בפעם הראשונה בתולדות צה"ל, הרמטכ"ל הרצי הלוי החליט למנות ל-8200, יחידת המודיעין הגדולה והמרכזית של ישראל, מפקד שמגיע מחוץ למערכת ולא צמח אל הפיקוד מתוכה.

רונן ברגמן, שחושף זאת ב-ynet, מדווח שאתמול היה אמור להתקיים דיון שיבוצים אצל הרמטכ"ל במהלכו פרץ "ויכוח חריף" בין הרמטכ"ל לבין ראש אמ"ן החדש, אלוף שלומי בינדר, סביב בחירת הקצין שיחליף את את תא"ל יוסי שריאל, שהתפטר מהתפקיד על רקע אחריותו למחדל 7 באוקטובר.

"הרמטכ"ל ובכירים נוספים באמ"ן", כותב ברגמן, "סברו כי מינוי של תא"ל באמ"ן שכיהן בתפקיד מרכזי בשבעה באוקטובר לא יכול לעבור את הביקורת הציבורית". לכן החליט הרמטכ"ל לחפש מועמד לתפקיד הרגיש בקרב קצינים בכירים שפרשו מהמערכת לפני שנים ולא הוכתמו במחדל.

"אשכול המתמודדים לתפקיד מפקד 8200 טרם סוכם ומתגבש בימים אלה", נמסר מדובר צה"ל, "בהתאם, טרם נקבע דיון שיבוץ לתפקיד. לכשהמועמדים יסוכמו יתקיים דיון שיבוצים סדור, ענייני ושקוף".

היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה בבית המשפט העליון, 1 באוקטובר 2024 (צילום: פול/אורן בן חקון)

כאילו לא נדהמנו בשבעה באוקטובר וכאילו לא מתנהלת מאז מלחמה אכזרית שסופה לא נראה באופק, בממשלה חוזרים לעסוק במלוא המרץ בחוקי ההפיכה המשטרית ובניסיונות להחליש את מערכת אכיפת החוק.

ראש הממשלה בנימין נתניהו טען אתמול שהיועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה היא "לעומתית" לממשלה ודרש משר המשפטים יריב לוין למצוא "פתרון" לסוגיה, מה שעורר מיד גל הערכות על כך שהממשלה מתכוונת לפטר את היועמ"שית.

בהקשר הזה לא מיותר להזכיר שראש הממשלה מחויב להסדר ניגוד עניינים שעל פיו עליו להתרחק מעיסוק בנושאים הנוגעים למערכת המשפט, מאחר שלא ראוי שמי שעומד לדין פלילי יפעיל לחץ על ראשי המערכת.

היועמ"שית בישראל עומדת בראש התביעה הכללית, ולכן כשראש הממשלה יוצא נגדה, מדובר גם בנאשם בפלילים שמנסה להחליף את מי שאחראית על התביעה נגדו.

זמן קצר לאחר הישיבה אתמול פרסם נתניהו הבהרה לפיה "מצופה מהייעוץ המשפטי לממשלה לסייע לממשלה במימוש החלטות הממשלה ובקידום הצעות החוק מטעמה ולא להיפך. ראש הממשלה מקפיד על הסדר ניגוד העניינים שחל עליו".

תחזית: אם הממשלה אכן תנסה להדיח את היועמ"שית, "ליל גלי" ברחובות יהיה סוער לא פחות מ"ליל גלנט".

כניסה לבסיס צבאי בראש הנקרה. אילוסטרציה (צילום: דוד כהן/פלאש90)

בכל יום נחשפות עוד ועוד פרצות במערכת הביטחון שמעוררות חשש שמשהו עקרוני השתבש באופן שבו ישראל מגינה על האינטרסים הביטחוניים שלה.

אתמול התברר שארבעת העצורים בחשד למעורבות בהדלפת המידע המודיעיני הרגיש ללשכת ראש הממשלה משרתים במערך ביטחון המידע של אמ"ן, גוף שתפקידו להגן על סודות ולמנוע את הדלפתם.

בפרשה אחרת שנחשפה אתמול, עצרה המשטרה ארבעה ישראלים בחשד שהכניסו שוהים בלתי חוקיים לבסיסי צה"ל ולמתקנים ביטחוניים.

מדובר בקבלנים שזכו במכרזים שונים של מערכת הביטחון לביצוע עבודות תשתית בבסיסים ובמתקני ביטחון וזייפו מסמכים שונים על מנת להכניס לבסיסים פלסטינים השוהים בארץ שלא כחוק.

ארבעה חשודים נעצרו אתמול. החקירה בעניין נמשכת.