יום חדש עלה על ישראל ועל המזרח התיכון, הראשון מזה 14 חודשים שעשוי להסתיים בלי ירי רקטות, בלי שיגורי כיפת ברזל ובלי מרדפים אוויריים אחרי כטב"מים (אם כי כבר בשלב הזה צריך למהר ולסייג את חגיגות הקומביה ולהזכיר שהחות'ים מתימן בלתי צפויים, לאיראנים יש כל מיני אינטרסים וגם שרידי חמאס עוד עלולים להפתיע עם איזה שיגור קטן להוכיח שהניצחון אינו מוחלט).

בארבע לפנות בוקר נכנס לתוקף הסכם הפסקת אש בין ישראל ללבנון – הסכם שהתקבל בחמיצות רבתי (מלבד בקרב הורי החיילים המשרתים בלבנון ורק מייחלים שילדיהם יחזרו בשלום הביתה).

לבנונית מניפה אצבעות בתנועת ניצחון בצידון לאחר ההכרזה על הפסקת האש. 27 בנובמבר 2024 (צילום: anwar amro / AFP)

עוד לפני השעה עשר בבוקר כבר ירו כוחות צה"ל לעבר חשודים כאנשי חזבאללה שנכנסו בכמה רכבים לשטח אסור לשהייה. בעקבות הירי הם מיהרו להסתלק. לא מן הנמנע שנראה בקרוב אירועים רבים כאלה.

תושבי הצפון וראשי הרשויות כועסים כי עד לפגישה עם ראש הממשלה אתמול, שעות ספורות לפני ההצבעה בקבינט, אף אחד בממשלה לא חשב שצריך לשתף אותם בתהליך הגורלי להמשך חייהם. הם מסרבים לקרוא לתושביהם לחזור הביתה.

ההסכם עם לבנון מנוגד לחלוטין לכל ההצהרות הלוחמניות שנשמעו מפי הבייס הימני ומעריצי ראש הממשלה בערוץ התעמולה שלו. הוא עומד בניגוד מוחלט להצהרה האווילית על "ניצחון מוחלט" שראש הממשלה הבטיח וינון מגל שיווק ככובע מצחייה.

אתמול, בפליק-פלאק שהיה גורם לכל אדם הגון להתבייש בעצמו, שיווק מגל את ההסכם והסביר כי נתניהו הבטיח ניצחון מוחלט רק בדרום ולא בצפון, וחוץ מזה הוא ממשיך ללכת אחריו באש ובמים פשוט כי הוא סומך עליו בעיניים עצומות (רק אל תקראו להם חלילה "ביביסטים", זה מעליב).

ינון מגל – הניצחון המוחלט בדרום (צילום: צילום מסך מערוץ 14, עיבוד פוטושופ: טל יניב)

משפחות החטופים מבועתות מההסכם, כי הן חוששות שהוא עומד בניגוד להבטחות הקודמות שרק הגברת הלחץ על ציר איראן-חזבאללה-חמאס תוביל בסוף להסכם לשחרור חטופים.

והנה ישראל מרפה מהלחץ בצפון, אבל ממשיכה להילחם בדרום, למרות שחמאס מוכה ומפורק הרבה יותר מחזבאללה, רצועת עזה חרבה וקשה להבין מה עוד יש לנו לחפש שם חוץ מאשר 101 החטופים שנמקים במנהרות והלב יוצא אליהם.

נתניהו שיווק אמש את ההסכם בנאום מוקלט לאומה – נאום ה"ניצחון המוקלט" כפי שצייץ בשנינות אמיר שפרלינג – שבו הסביר שמדובר בהפסקת אש זמנית, ושאם יתברר שהצד השני אינו עומד בתנאים, ישראל תחדש את המלחמה לאלתר.

כולנו זוכרים שלפני כמה חודשים הסבירו לנו שאם תיפסק המלחמה בעזה לצורך עסקת חטופים, אי אפשר יהיה לחדש אותה כי "העולם לא ייתן לנו". מה השתנה?

יישוב אביבים על גבול לבנון אחרי יומר משנה של ירי טילים של חזבאללה, 26 בנובמבר 2024 (צילום: דוד כהן/פלאש90)

תושבי הצפון עדיין מהססים ולא ממהרים לחזור לבתיהם, וצריך להזכיר שרבים מבתיהם אינם ראויים כרגע למגורים, וכי יישובים רבים בצפון זקוקים להשקעת עתק כדי להשיב אותם למצב סביר.

ראש עיריית קריית שמונה אביחי שטרן הציג השבוע תוכנית שיקום לעירו שעלותה 10 מיליארד שקלים, שלא כוללת טיפול בנזקים הפיזיים של המבנים וטיפול בתשתיות הרוסות רבות בעיר, אלא נועדה לחזק מחדש את העיר הנטושה כדי לשכנע את התושבים שנטשו אותה לפני 14 חודשים שכדאי להם לחזור אליה.

זו תוכנית שכוללת שיקום והרחבה של שירותי הרווחה, הקמת מרכז חוסן עם עובדים סוציאליים מיומנים שיטפלו בשלל הבעיות שנוצרו בעיר בשנה האחרונה, חיזוק מערכת החינוך שקרסה והרחבת אפשרויות התעסוקה. וזה בקריית שמונה בלבד.

כל ראשי הרשויות בצפון מזהירים שוב ושוב שהתושבים החזקים, המשכילים, בעלי האפשרויות – יבחרו לא לחזור לצפון. וכך רק מי שלא תהיה לו ברירה ולא יהיו לו אופציות יחזור. והמשמעות ההרסנית למרקם החברתי ברורה.

אחרי ההלם ממתקפת שבעה באוקטובר הוקמה מנהלת תקומה שהוקצו לה במהירות 18 מיליארד שקלים לשיקום הדרום. בצפון, למרבה המזל, לא היה אירוע מזוויע כמו טבח חמאס – אבל כ-70 אלף תושבים פונו מבתיהם על ידי הממשלה ואלפים רבים בחרו לעזוב ולעבור למקומות בטוחים יותר.

ניהול המשבר הצפוני היה מסורבל ומקרטע הרבה יותר. גובשה תוכנית שיקום עם ראשי הרשויות. "עלויות הצרכים המופרטים בה מצטברות ללא פחות מ-31 מיליארד שקלים", כותבים הבוקר טלי חרותי-סובר ונתי טוקר ב"דה מרקר", "במשרד האוצר דחו את התוכנית על הסף. אבל הדרישות עדיין קיימות".

וזה לא הכול. לפני כשלושה שבועות הממשלה קיבלה החלטה להקצות לצפון 15 מיליארד שקלים (כשכאמור – רק בקריית שמונה מצפים לסכומים דומים). "המושג 'צפון' לא הוגדר בהחלטה זו, מה שעורר זעם גדול ביישובי קו העימות", כותבים חרותי-סובר וטוקר.

"גם יישובים שאינם מוגדרים כיישובי קו עימות, כמו חיפה והקריות, דורשים סיוע ממשלתי. ערפול המושג 'צפון' יהפוך את התקציב המובטח לגמיש מדי, וכלל לא ברור אם יגיע ליישובי קו העימות".

ח"כ שמחה רוטמן בדיון בוועדת החוקה של הכנסת, 18 בנובמבר 2024 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

מי שראה אתמול את מופע האימים של יו"ר ועדת החוקה שמחה רוטמן שצרח על חבר הכנסת יואב סגלוביץ "צא מכאן בריון עם שיח עברייני מאיים ואלים. אני מכיר איך שוטרים מדברים, אני לא נחקר בחקירות שלך", לא יתקשה לזהות את המוזיקה: ההפיכה המשטרית שוב כאן, ובגדול.

שר המשפטים יריב לוין מתכנן לסכל מחר את בחירתו של יצחק עמית לנשיא בית המשפט העליון. הוועדה לבחירת שופטים אמורה להתכנס בהוראת בג"ץ, אבל לוין מתכוון לעשות הכול כדי לשבש את עבודת הוועדה.

"על פי החשד", כותב הבוקר יובל יועז, הפרשן המשפטי של זמן ישראל, "כוונתו של לוין היא לממש את בחירתו של נעם סולברג למשנה לנשיא, ואז לשבש את בחירתו של עמית לנשיא. כתוצאה מכך יודח עמית מתפקיד ממלא מקום הנשיא – והתפקיד יעבור לנשיא החדש סולברג.

"מטרתו של לוין זדונית כשם שהיא שקופה: לסכל באמצעים טכניים, או לפחות לעכב, את בחירתו של יצחק עמית לנשיא העליון".

מי אמר שיח של שישה באוקטובר ולא קיבל?

כוחות משטרה וביטחון בחברון בעקבות התפרעויות מתנחלים שם, 23 בנובמבר 2024 (צילום: Wisam Hashlamoun/Flash90)

בזמן שתשומת הלב בישראל ובעולם מופנית בעיקר לעבר המלחמה וההסכם בלבנון ולעבר המלחמה והאין הסכם בעזה, המתנחלים ממשיכים לקבוע עובדות בשטח בגדה המערבית, מעלים את רף האלימות ונהנים מרוח גבית מהממסד ומצה"ל שפועלים בשירותם.

אתמול נעצרו תשעה ישראלים – שמונה מהם חיילי צה"ל ומג"ב – בחשד שחטפו ועינו פלסטיני באוגוסט בבקעת הירדן. שניים מהעצורים חשודים גם בתיק נוסף שטרם נסגר, על גניבת אמצעי לחימה. חשוד נוסף הוא ד"ר מיכאל וולפוביץ, מרצה בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית.

ובחברון, מגלה הבוקר שלום ירושלמי, הפרשן הפוליטי של זמן ישראל, מנצלים המתנחלים את המלחמה בעזה ובלבנון כדי להפקיע את מערת המכפלה לחלוטין מידי המוסלמים ולהפוך אותה לאתר מורשת יהודי כמו הכותל או קבר הרשב"י במירון.

אפילו ד"ר נעם ארנון, דובר היישוב היהודי בחברון הנחשב לאחד המתנחלים הניציים ביותר, סבור שסיפור מערת המכפלה סבוך ורגיש מכדי לבצע בו מהפיכה מיידית. "הסיכוי לשנות משהו קטן, אבל שווה לנסות", הוא אומר לירושלמי.

רעיית ראש הממשלה שרה נתניהו (צילום: אוליבייה פיטוסי/פלאש90)

רגע לפני שהיא טסה למיאמי לבלות קצת עם בנה הבכור שעזב את הארץ בתקופת המלחמה ומסתתר שם כשהוא מוגן על ידי שלושה אנשי שב"כ – ארגון שאותו הוא ואביו מרבים לתקוף לאחרונה – אשת ראש הממשלה שרה נתניהו הגישה לבית המשפט השלום בראשון לציון בקשה להצטרף להליך ירי הזיקוקים לעבר בית המשפחה בקיסריה כנפגעת עבירה.

הגברת נתניהו לא שהתה כלל בבית במהלך האירוע אבל במסגרת הבקשה להכיר בה כנפגעת עבירה היא התלוננה על "ניסיון לרצח" ולא התביישה לטעון כי "המפגעים" בחרו לפעול נגד ראש הממשלה ובני משפחתו סמוך ליום הזיכרון השנתי לרצח ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל, "מה שמעיד פעם נוספת על כוונתם והצהרתם הברורה של המפגעים לפגוע פיזית בראש ממשלה מכהן בנסיבות דומות לרצח ראש הממשלה לשעבר".

בנימין נתניהו, מאי 2008