(הערת מערכת: אמיר בן-דוד בחופשה. את המהדורה היום הכינה בירנית גורן)
דובר צה"ל הודיע הבוקר כי שלושה חיילי גבעתי נהרגו אתמול בצפון רצועת עזה, כשהנגמ"ש בו נסעו עלה על מטען בג'באליה.
השלושה – סמ"ר ליאור שטיינברג, בן 20, מפתח תקווה, סמ"ר אופק ברהנה, בן 20, מיבנה, וסמ"ר עומר ואן גלדר, בן 22, ממעלה אדומים – הם החללים הראשונים ברצועה מזה שבועיים, אז נהרג לוחם גולני סמ"ר יוסף דנילו מוקנו, מחולון, בקרב בדרום הרצועה.
מימין: סמ"ר עומר ואן גלדר, סמ"ר אופק ברהנה וסמ"ר ליאור שטיינברג אשר נפלו בעזה ב-2 ביוני 2025
לפי תחקיר ראשוני בצה"ל, הנגמ"ש – מסוג האמר – שבו נסעו שלושת הנופלים ליווה כבאית צבאית שנכנסה לרצועה כדי לכבות נגמ"ש אחר שעלה באש מסיבה שטרם התבררה.
במהלך היציאה מג'באליה, נפגעה השיירה ממספר מטעני חבלה – אחד מהם פגע ישירות בהאמר והביא למותם של השלושה ולפציעתם של 11 חיילים נוספים.
במקביל, החיכוך בין כוחות צה"ל והאוכלוסייה המקומית נמשך סביב נקודות חלוקת המזון שמנהלת הקרן האמריקאית-ישראלית GHF. מזה שלושה ימים ברציפות, משרד הבריאות בעזה (למעשה חמאס) מדווח על הרוגים ופצועים רבים – בהם ילדים – בסמוך לאזור החלוקה, ה-GHF מוציא הודעה שהחלוקה התנהלה כסדרה ולא היו שום בעיות, צה"ל מכחיש ומודיע שהאירוע בבדיקה.
כעבור כמה שעות, צה"ל מאשר שפתח בירי לעבר "מספר חשודים" שהתקרבו אל הכוח יותר מדי.
בעולם מדווחים על האירועים הללו כעובדה, בישראל מדווחים עליהם כעלילת דם. כך או אחרת, לאף אחד אין ספק שדם ממשיך – וימשיך – להישפך בעזה.
"אנחנו בעיצומה של מערכה עוצמתית ובלתי מתפשרת", הצהיר הרמטכ"ל, רב-אלוף אייל זמיר, בעת שביקר בדרום הרצועה בערב החג. "חמאס מאבד שליטה. חיסלנו את רב-המרצחים מוחמד סנוואר, ולכל שאר מרצחי השבעה באוקטובר אנחנו מעבירים מסר ברור – יומכם יגיע".
"לצד האופטימיות בצד הישראלי, מתרבות ברצועה תופעות שעשויות להעיד על תחילתו של תהליך סומליזציה – מצב של כאוס שלטוני שבו קבוצות כוח מקומיות תופסות את מקומו של הממשל המרכזי. במקרה של עזה, מדובר בעיקר בחמולות", כותב הבוקר אמיר בר-שלום, הפרשן הצבאי של זמן ישראל.
"כל גורם – מדינתי או אזרחי – שיבקש לשקם את השלטון ברצועה, ייאלץ להתמודד עם קבוצות כוח מקומיות שכבר תפסו 'בעלות' על שטחים ואמצעים", בר-שלום מוסיף.
"לכן, בדיוק כפי שקרה בלוב ובסומליה, גם ברצועת עזה הוואקום השלטוני הממושך הביא לחלוקה מחודשת של מוקדי הכוח – עד כדי התנפצותם לרסיסי ארגונים. לא בטוח שהמצב הזה משרת את האינטרס הישראלי".
השאלה היא את האינטרס של מי זה כן משרת.