"פרשת הפצ"רית" או "פרשת שדה תימן" או "פרשת הפרקליטות" – או איך שלא תיזכר הפרשה הנוכחית בדברי הימים של הפרשות הדרמטיות בישראל – לא צפויה לעזוב אותנו עוד זמן רב, וסביר שתככב גם במערכת הבחירות המתקרבת.

שר הביטחון ישראל כ"ץ והרמטכ"ל אייל זמיר צפויים להיפגש היום כדי לדון על מינוי פרקליט צבאי ראשי חדש. אבל זה לא ייגמר שם, וגם לא יסתכם בגורל דרגותיה והפנסיה הצבאית של האלופה יפעת תומר-ירושלמי, שהתפטרה וצפויה לעמוד לדין על שורה של עבירות חמורות.

האלופה יפעת תומר-ירושלמי בטקס של הפרקליטות הצבאית ליום הזיכרון ב-2023 (צילום: דובר צה"ל)

עם הפצ"רית ייחקרו בקרוב בכירים נוספים רבים בפרקליטות הצבאית, שהיו בסוד הדלפת הסרטונים משדה תימן, ולפיכך גם בסוד הטיוח שבא בעקבות ההדלפה.

סביר להניח שכל מי שהיו בסוד העניינים בפרקליטות הצבאית יודחו מתפקידם – מה שאומר ששר הביטחון והרמטכ"ל יוכלו בקרוב למנות פרקליטות צבאית חדשה לגמרי, פרקליטות מהניילונים, תפורה בדיוק על פי מידתם.  

העבירה החמורה ביותר (לכאורה כמובן) של תומר-ירושלמי ושותפי הסוד שלה בפרקליטות הצבאית, העולה מהפרטים שפורסמו עד כה, היא שיבוש הליכי חקירה והגשת תצהיר כוזב לבג"ץ, כשניסתה לטייח את העובדה שהיא עצמה הייתה זו שהורתה על הדלפת הסרטונים, שתיעדו את הזוועות במחנה המעצר שדה תימן.

להדלפת הסרטונים קדמה התייעצות של תומר-ירושלמי עם לפחות שישה קצינים בכירים מצמרת הפרקליטות הצבאית, סביב השאלות המהותיות האם פרסום הסרטונים יהווה שיבוש הליכי חקירה או פגיעה בביטחון המדינה.

ההתייעצות הזו באה לעולם בעקבות הלחץ האדיר שהופעל אז על הפרקליטות הצבאית – בתקשורת וברשתות החברתיות – בטענה שפתיחת החקירה של ההתעללות באסירים הפלסטינים בשדה תימן היא "עלילת דם".

הדלפת הסרטונים נועדה להוכיח שלא מדובר בעלילת דם. מסתובבת כעת טענה שהסרטונים "בושלו", ומאחר שמדובר בפרשיה סבוכה ומורכבת, סביר שעל הטענה הזו יהיו קופצים רבים בימין, הגם שככל הנראה אין בה אמת.

ההדלפה – כך מעידים גורמים שמעורים בפרשה – כללה שני סרטונים שונים, אחד משגרת אבטחת המתקן הצבאי והשני מהאקט האלים עצמו. "הם חוברו ככל הנראה משיקולי פרסום סבירים", כותב הבוקר יואב זיתון ב"ידיעות אחרונות", "ולא כדי לעוות תמונה כלשהי".

טקס כניסת דוד זיני לתפקיד ראש שב"כ, 23 באוקטובר 2025 (צילום: חיים צח/ לע"מ)

"החקירה הפלילית המתנהלת בעניינה של הפרקליטה הצבאית הראשית יפעת תומר-ירושלמי היא פצצת מצרר פוליטית וציבורית המאיימת להוות איום אסטרטגי על מערכת המשפט כולה", כתב בסוף השבוע יובל יועז, הפרשן המשפטי של זמן ישראל.

בהנחה שהסרטונים עצמם לא "בושלו" ומציגים תמונה מדויקת של הזוועות שבוצעו בשדה תימן, הדלפתם לתקשורת לא הייתה צעד חריג. מה שהופך את האירוע כולו לרעיל – הוא הניסיונות לטייח את הפרשה ולהסתיר אותה מהיועצת המשפטית לממשלה, מהרמטכ"ל, משר הביטחון ומשופטי בג"ץ.

הטיוח נחשף בתשאול שגרתי בשב"כ שנערך לקצינה צעירה מהפרקליטות הצבאית שהייתה בסוד העניינים. כתנאי לקידומה לתפקיד בכיר יותר היא עברה בדיקת פוליגרף שבה נשאלה שאלות כלליות – כמו האם דיברה עם עיתונאים והאם עברה על פקודות הצבא.

מאחר שתשובותיה לא העלו תוצאות חד משמעיות היא זומנה לשיחה עם מתשאל מטעם השב"כ שבמהלכה שיתפה בכל מה שקרה בשנה האחרונה בפרקליטות סביב פרשת שדה תימן. היא הודתה שהייתה מעורבת בהדלפת הסרטונים משדה תימן לגיא פלג מחדשות 12, והיא מודעת לכך שהפרקליטות שיקרה בנושא הזה לבג"ץ.

על פי הפרסומים הבוקר, הקצינה תמכה בהדלפת הסרטונים, אבל המצג השקרי לבג"ץ רבץ על מצפונה. על פי עדותה היא הייתה מעורבת בהדלפה – עבירה קלה יחסית של גילוי חומרים ללא סמכות – אבל לא מעורבת כלל בהחלטה על הטיוח (למרות שכמובן הבינה שזה מה שקרה ברגע שהפרקליטות הצבאית הודיעה לבג"ץ שהיא לא הצליחה לגלות את מקור ההדלפה).

עדויות בראיונות ובתשאולים כאלה בתחקורי שב"כ אמורים להישאר חסויים – אלא אם הווידוי כולל מידע שיש בו כדי לסכן את ביטחון המדינה או כולל בסבירות גבוהה תיאור של עבירה חמורה על החוק.

המידע הועבר משב"כ לרמטכ"ל וזה התייעץ עם היועמ"שית גלי בהרב-מיארה, שלא הסתפקה בכך שהחזירה את התיק לרמטכ"ל זמיר על מנת שהוא יטפל בו מבחינה פיקודית ומשמעתית, אלא החליטה לפתוח בחקירה פלילית נגד הפצ"רית, שכפופה לה מקצועית.     

היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה בוועדת חוקה של הכנסת, 30 בספטמבר 2025 (צילום: אורן בן חקון/פלאש90)

קשה להעריך בשלב הזה מה יהיה היקף הנזק שייגרם למערכות השונות כתוצאה בהפרשה האומללה הזו.

יניב קובוביץ מפרסם הבוקר ב"הארץ" מפי מקורות בצה"ל, כי הפצ"רית נמנעה מפתיחת חקירות בכמה אירועים רגישים בתקופת המלחמה, שבהם לכאורה נעברו עבירות חמורות על הדין הבינלאומי, שלא מן הנמנע כי הגיעו עד כדי פשעי מלחמה.

"קצינים במילואים בתפקידי מפתח וגורמי חקירה בכירים שתפקידם היה לבדוק תקריות כאלו אמרו כי הפצ"רית חשה מאוימת לנוכח ההסתה נגדה", כותב קובוביץ, "ונמנעה בתירוצים שונים מפתיחת חקירות, מקידומן או מזירוזן".

בקואליציה, חברת הכנסת (וחברת ועדת החוץ והביטחון) טלי גוטליב, סימנה את הכיוון כשכינתה הבוקר את הפצ"רית "אויבת לוחמינו".

שר המשפטים יריב לוין שלח אתמול מכתב ליועצת המשפטית לממשלה שבו הודיעה לה כי היא "מנועה" מלעסוק מכאן והאלה בפרשת שדה תימן וכן בנושא השיבוש וההדלפה של הסרטון מאחר שעל פי לוין בהרב-מיארה חשודה אף היא ב"מעורבות אישית לכאורה" וכן כי יש "הסתברות גבוהה שלכל הפחות עדותך תידרש בעניין זה".

הבוקר השיב ללוין המשנה ליועמ"שית גיל לימון: "אין בסמכותך ליטול מידי היועמ"שית את סמכויות האכיפה…ולהעבירן לעובד מדינה אחר". לימון אף הוסיף אזהרה לשר כשכינה את מכתבו של לוין "ניסיון להתערבות שלא כדין בהליכי חקירה ואכיפה".

את הבלבול המוסרי, הערכי, המקצועי והעקרוני בנוגע לפרשה הזו מציג היום כתב "ידיעות אחרונות" עמיחי אתלי בציוץ ברשת X  שבו הוא כותב, בין היתר:

אלה מילים שכותב עיתונאי בעיתון הנפוץ ביותר בישראל.

אם מסע הריסוק של המערכות בישראל יימשך בקצב המסחרר שאנו עדים לו, ישראל תהפוך למדינה שבה פרקליטים יפחדו לפתוח בחקירות על עבירות חמורות, כל מי שיעז למתוח ביקורת על צה"ל יוגדר כ"אויב לוחמינו" ועיתונאים יעדיפו שלא לפרסם ביקורת כזו כדי לא "לפגוע בתדמית".

יאיר גולן נואם בעצרת 30 שנה לרצח רבין. 1 בנובמבר 2025 (צילום: נעם אמיר Noam Amir)

בעיתוי סמלי במיוחד – הסערה הזו מתחוללת בשבוע שבו ימלאו 30 שנה לרצח ראש הממשלה יצחק רבין, שנרצח זמן קצר אחרי שהצהיר שהאלימות היא כרסום יסודות הדמוקרטיה.

אתמול, בכיכר שבה רבין נרצח, נערכה עצרת בהשתתפות רבבות. נאמו בה – בין היתר – יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד ("יגאל עמיר הוא לא יהדות. הגזענות האלימה של איתמר בן-גביר היא לא יהדות. מי שמציע לזרוק פצצות אטום על עזה לא מייצג את היהדות");

הרמטכ"ל לשעבר גדי איזנקוט ("פלגנות והסתה המכוונות מלמעלה, מאינטרסים פסולים, אינן קשורות אלינו – העם המשרת, העובד, האוהב וחפץ החיים");

ויו"ר הדמוקרטים יאיר גולן ("שלוש היריות מלפני שלושים שנה מהדהדות בכל מקום שבו נרמסת הדמוקרטיה הישראלית. בכל פעם שהממשלה מסיתה נגד אזרחיה").

גם פדוי השבי גדי מוזס עלה לנאום אמש בעצרת ואמר:

המלצת צפיה: הערב ישודר בערוץ 12 סרטו של אמנון רבי "במשמרת שלו". כרמי גילון, שהיה ראש שב"כ שבמשמרת שלו רבין נרצח, עורך בסרט מול המצלמות חשבון נפש שלא נראה כמוהו, על אחריותו לרצח והמחיר ששילם בעקבותיו.

בנימין נתניהו, מאי 2008