קשה שלא להבחין בחוט המקשר בין הידיעות המרכזיות על סדר היום התקשורתי הבוקר, שכולן עוסקות – ולא במקרה – במערכת המשפט.

שר המשפטים יריב לוין קיבל אתמול אישור משופטי בג"ץ למנות את מי שיחקור את פרשת הפצ"רית. במערכת המשפט רבים חוששים שהמשמעות היא פוליטיזציה מזורזת של התביעה הכללית, ופתיחת הדרך להדחה של היועמ"שית. ח"כ משה סעדה מהליכוד אפילו לא מתאמץ להסתיר שזו בדיוק הכוונה מאחורי המהלכים האחרונים, שכאמור זכו לאישור בג"ץ.

מיצג צדק ומשפט בהפגנה מחוץ לבית המשפט המחוזי בירושלים, 8 בפברואר 2021 (צילום: AP Photo/Maya Alleruzzo)

בראיון לערוץ 14 (אלא לאיפה?) סיפר סעדה על שיחת טלפון עם לוין שבה עלו שמות של מועמדים מתאימים לתפקיד. "יש לי כמה שמות כאלה", אמר סעדה, "הם יודעים מה צריך לעשות. אין לי ספק שהם יכנסו לתפקיד, יחקרו את היועמ"שית ואתה יודע מה ההשלכה של זה".

הם יודעים מה צריך לעשות… השלכה של היועמ"שית. זו ההשלכה של זה.

ובמקביל החליטה אתמול הממשלה, כי את מחדלי שבעה באוקטובר תחקור ועדת חקירה "לאומית", לא ועדת חקירה ממלכתית. זו תהיה ועדה שתורכב גם היא מ"כמה שמות כאלה", שיבטיחו שהדרג המדיני יזכה לפטור מאחריותו לאירוע הקשה ביותר בתולדות המדינה.

והבוקר החל בוועדת החוקה דיון סוער על פיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה. בהצעת החוק שמעלים יו"ר הוועדה שמחה רוטמן עם הח"כים אוהד טל ומיכל וולדיגר מוצע לפצל את תפקיד היועמ"ש לשלושה תפקידים נפרדים: יועץ משפטי לממשלה, תובע כללי ומייצג המדינה בערכאות.

ח"כ חנוך מילביצקי הגיש הצעת חוק נפרדת, לפיה יופרד מוסד הייעוץ המשפטי לממשלה מהתביעה הפלילית באמצעות מינוי תובע כללי עצמאי, שיוסמך לנהל את כלל ההליכים הפליליים בישראל וימונה באישור ועדת החוקה של הכנסת.

אם הצעת החוק השערורייתית הזו תתקבל, הפוליטיקאים ישלטו הלכה למעשה במינוי של מי שמוסמך לחקור מקרי שחיתות. המשמעות ברורה.

בקצב הזה, לא נופתע אם תוגש בקרוב הצעת חוק להפוך את החינוך הממלכתי בישראל לחינוך ממשלתי. אם כי אין להוציא מכלל אפשרות שזה קרה כבר מזמן, בלי שטרחו להודיע לנו.

אסירים ביטחוניים בכלא קציעות לקראת שחרור במסגרת הסכם הפסקת האש, 26 בפברואר 2025 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

יובל אברהם – העיתונאי זוכה האוסקר על סרטו התיעודי "אין ארץ אחרת" – מפרסם הבוקר באתר "שיחה מקומית" ובמקביל גם ב"גארדיאן" הבריטי, תחקיר מקיף ממנו עולה כי מאז 7 באוקטובר 2023 מתו לפחות 98 פלסטינים במהלך מעצרם בישראל.

אברהם מצטט עדויות ודוחות נתיחה לאחר המוות המעידים שרבים מהעצורים מתו כתוצאה מעינויים, הזנחה רפואית והרעבה.

על פי נתונים ב"מאגר מודיעיני פנימי" שהגיע לידי אברהם ונכונים לחודש מאי 2025, 67% מכלל העצורים שמתו בכלא הישראלי עד לאותו חודש בכלל לא נחשבו, על פי ישראל, כפעילי ארגוני טרור פלסטיניים, והיו בסבירות גבוהה אזרחים.

"לא ידוע מה עלה בגורל מאות פלסטינים נוספים שיש עדויות שנעצרו בעזה", כותב אברהם. "הצבא הודיע למוקד להגנת הפרט כי אין לו כל אינדיקציה לגבי מעצרם של 366 פלסטינים, שלארגון יש חשד שנעצרו.

"מהדוח עולה כי מקרה הפגיעה בעציר פלסטיני במחנה שדה תימן ביולי 2024, העומד היום במרכז סערה ציבורית ובמסגרתו עומדים לדין חמישה חיילי מילואים באשמת התעללות וחבלה חמורה בנסיבות מחמירות, אינו יוצא דופן".

בתגובה לתחקיר נמסר מדובר צה"ל:

דוברות שב"ס סירבה למסור את תגובתה לממצאי התחקיר, אף שנשלח לה פירוט של מקרי מוות שהתרחשו במתקנים של שב"ס, בטענה שמי שאחראי לעצירים פלסטינים שלא נשפטו הוא מתאם הפעולות בשטחים (מתפ"ש). ממתפ"ש נמסר כי הנושא אינו באחריותם.

שורד השבי רום ברסלבסקי אחרי שחרורו בבית החולים שיבא תל השומר, 13 באוקטובר 2025 (צילום: ערן ירדני/לע"מ)

שורד השבי רום ברסלבסקי כתב אמש פוסט מטלטל בפייסבוק שבו סיפר על התקפי החרדה הרבים שהוא חווה מדי יום, ועל הזלזול והאטימות שהוא נתקל בהם בכל פעם שהוא מנסה לנהל דיאלוג עם הרשויות.

"הממשלה, משרד הביטחון, מטה החטופים, מנהלת החטופים והמשטרה – מפקירים אותי באופן גורף", כתב ברסלבסקי, "אני מקבל רק זלזול מצד המדינה מהרגע שחזרתי".

ברסלבסקי מספר כי מאז שחזר לישראל, ראש הממשלה בנימין נתניהו והשר לביטחון לאומי איתמר בן-גביר עדיין לא יצרו איתו קשר. לדבריו, הוא קיבל מענק של 60 אלף שקל מהמדינה וזכאי ל-9,000 שקל דמי מחייה מדי חודש.

"זו פשוט בושה. לכל מי שמגיב לקמפיינים של חטופים 'למה לתרום להם?', 'סחטנים', 'המשפחה שלהם גנבים', 'המדינה נותנת להם מספיק' – אז הנה, אני אשבור את הסטיגמה שלכם. המדינה לא נותנת מספיק. משרד הביטחון והמדינה צוחקים לנו בפנים".

ברסלבסקי, שעבד כמאבטח במסיבת הנובה בשבעה באוקטובר, הוחזק במנהרות חמאס בעזה במשך מעל שנתיים והיה בין אחרוני החטופים החיים ששוחררו. בריאיון לתוכנית "הצינור" בחודש שעבר שחזר את מסרת הייסורים וההתעללויות שעבר בשבי, כולל תקיפות מיניות.

ברסלבסקי מבקש לגייס כעת 10 מיליון שקל מהציבור למען שיקומו ושיקום משפחתו. נכון להבוקר, הוא גייס מעל שישה מיליון שקל.

נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי בארמון הנשיאותי באתונה, יוון. 16 בנובמבר 2025 (צילום: AP Photo/Yorgos Karahalis)

נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי הפך לכוכב-על בינלאומי בזכות המנהיגות הנועזת שגילה בחודשים הראשונים של הפלישה הרוסית לארצו, בפברואר 2022. אולם, כעת נראה שהוא הולך ומאבד גובה.

פרשת שחיתות גדולה מטלטלת כעת את אוקראינה, והחשוד המרכזי בה – טימור מינדיץ' – היה שותף עסקי של זלנסקי וחברו הקרוב.

נשיא אוקראינה אמנם אינו חשוד לעת עתה בדבר – ואף הצהיר שהוא תומך ב"כל חקירה שמבוצעת על ידי גורמי אכיפת החוק" – אבל נראה כי הציבור באוקראינה מתחיל לפקפק במניעיו.

על פי החשדות הנבדקים כעת באוקראינה, ארגון פשיעה בראשותו של מינדיץ' מעל בכספי ציבור בסכום של כמאה מיליון דולר.

זלנסקי נבחר לנשיאות אוקראינה ב-2019 בין היתר בזכות קמפיין נגד השחיתות, שכלל את הסיסמה "האם אפשר להיות נשיא ולא לגנוב? זו שאלה טובה, שכן איש לא ניסה את זה עד היום".

שחקני נבחרת ישראל בכדורגל חוגגים שער שכבש אליסף פרץ במשחק המוקדמות בבית הראשון של המונדיאל מול מולדובה, 16 בנובמבר 2025 (צילום: AP Photo/Aurel Obreja)

כמו בכל מונדיאל מאז 1970, גם בשנה הבאה נבחרת ישראל לא תזכה להשתתף במפעל הגדול ביותר של כדורגל הנבחרות העולמי.

נבחרת ישראל אמנם ניצחה אתמול 4:1 את מולדובה, וברגעים מסוימים אתמול ובמהלך הקמפיין כולו, הצליחה להציג כדורגל אטרקטיבי ויפה, אבל כל זה לא הספיק.

בסופו של דבר, הקמפיין הסתיים בדיוק כפי שניתן היה לחזות מראש. נבחרת ישראל ניצחה פעמיים את מולדובה ואסטוניה החלשות ממנה, הפסידה פעמיים לאיטליה ונורווגיה החזקות ממנה בהרבה, וסיימה במקום השלישי בבית, ממנו צופים במונדיאל מהספה בסלון.

בנימין נתניהו, מאי 2008