הלחצים שמופעלים על שופטי בית המשפט העליון כבר מזמן אינם סמויים מהעין וכבר מזמן אינם חרישיים.
לפעמים הלחצים הללו לובשים את צורתה הצעקנית של ח"כ טלי גוטליב, שכדרכה ליוותה בעשרות צעקות קרב את הדיון אתמול בעליון על השאלה מי ינהל את חקירת הפצ"רית והאם החלטתו של שר המשפטים יריב לוין למנות לתפקיד את השופט בדימוס אשר קולה הייתה חוקית. גוטליב המשיכה להפריע ולהתפרץ, והתנהגותה התקבלה אתמול בסלחנות על ידי השופטים.
הרכב שופטי בג"ץ בעתירות בפרשת הפצ"רית – גילה כנפי-שטייניץ, יעל וילנר ואלכס שטיין. 11 בנובמבר 2025 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
ולפעמים, כמו אתמול, הלחצים הללו לובשים חולצות טריקו, כובעי קסקט, מסכות קורונה ומשקפי שמש, בדמותם של שלושה לוחמים מכוח 100 – מי שעומדים במרכז האישומים על התעללות בעציר פלסטיני בשדה תימן – שנכנסו לאולם המשפט במראה מאיים שגם נועד להגן על פרטיותם והתקבלו בתרועות על ידי הנוכחים באולם שמחאו כפיים וצעקו לעברם "כולנו כוח 100!"
ככה נראה דיון חשוב ועקרוני בבית המשפט העליון של ישראל ב-2025, בנוגע לאירוע אלים שבתחילתו חברי כנסת הובילו אספסוף בהסתערות על בסיס צבאי ועל בית דין צבאי, והגיע לכדי כך שאזרחים עמדו מתחת לביתה של אלופה בצה"ל אחרי שזו ניסתה להתאבד וקראו לעברה קריאות גנאי. מי שלא רואה את הקשר בין המקרים, איבד כנראה את היכולת לזהות תהליכים.
"העם זקוק למשהו טוב שיקרה", אמרה השופטת יעל וילנר במתק שפתיים – כאילו היא פאנליסטית באולפן שישי
בית המשפט העליון מורתע. אין דרך נעימה לומר את זה. "העם זקוק למשהו טוב שיקרה", אמרה השופטת יעל וילנר, ראש הרכב השופטים, במתק שפתיים – כאילו היא פאנליסטית באולפן שישי – ואז הסבירה שצריך להגיע להסכמות, כי המלחמה כבר הסתיימה, החטופים כבר חזרו ("בעזרת השם"), וגם החללים החטופים כמעט כולם גם. "בואו ננסה למצוא מתווה פשרה, בלי צורך בפסק דין", אמרה השופטת וילנר בשבתה כדני קושמרו.
"התחינה הזו של השופטים", כותב הבוקר יובל יועז, הפרשן המשפטי של זמן ישראל, "לוכדת במלואה את התפיסה השיפוטית שבאה לידי ביטוי בכל היבטי הטיפול בעתירות הנפיצות. השופטים אינם מעוניינים בעימותים, ומנסים לברוח בכל דרך מלחטוף ביקורת ציבורית, מצד כזה או אחר, נוכח הכרעה שיפוטית שבהכרח תותיר ציבורים שלמים בלתי מרוצים.
"עצוב מאוד לומר זאת, אך לפחות לפי דרך טיפולם בעתירות הללו, נראה ששופטי בג"ץ נטשו את תפקידם כשופטים והם בסך הכול רוצים לחזור הביתה בשלום".
אף אחד לא רוצה שמכונת הרעל תסמן אותו כקורבן הלינץ' הבא.