זה הולך ונהיה קשה עד בלתי אפשרי לעקוב אחרי מכלול האינטרסים של המושכים בחוטים, לפני ומאחורי הקלעים.

קשה לזהות את כל המעשים הנכלוליים, להבין את כל יוזמות החקיקה ולפענח את שלל הפרשיות השונות על גלגוליהן ונספחיהן. וכל יום נוספים עוד מעצרים מתוקשרים ונערמות חשדות כלפי עוד בעלי תפקידים בכירים בישראל – מיו"ר ההסתדרות שנמצא במעצר, דרך ראשי ערים וראשי הפרקליטות, ועד שר החינוך יואב קיש, שמפעל הג'ובים ההרסני שלו תואר אתמול בכתבת תחקיר של יוסי מזרחי בערוץ 12.

שר התקשורת שלמה קרעי בכנסת, 31 במרץ 2025 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

התחושה הכללית העולה מההתפתחויות המואצות בישראל היא של מדינה בכאוס מוחלט, שבה כל מי שרק יכול מנסה לחטוף כמה שרק אפשר. מדינה של מחטיפים וחוטפים. מדינה במכירת חיסול.

דוגמה מאתמול: הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את חוק התקשורת של השר שלמה קרעי. כמו כל דבר כמעט במדינה בשנים האחרונות, החוק מוצג כ"רפורמה הכרחית" ש"תחזיר את הכוח לעם", אבל בעצם מה שעומד מאחוריו זו התאווה להשתלט על עוד מוקדי כוח ועל עוד אפשרויות למנות עוד מקורבים ונאמנים, שיבטיחו את המשך השלטון.

"אין פה שום 'הגברת תחרות' ובטח שלא רעיונות ליברליים שישרתו את הצרכן", כותב הבוקר נדב איל ב"ידיעות אחרונות", "כשם שההפיכה המשטרית לא ניסתה לפתור את העומס בבתי המשפט, את עינוי הדין, או אפילו לקבוע כללי משחק ברורים בין הכנסת ובין בית המשפט. כל התכלית של הצעת קרעי היא השתלטות ממשלתית. דה-רגולציה משמשת כשם קוד להחדרת רעל למערכות התקשורת, כזה שיזרום בדמן לנצח".

54 חברי כנסת תמכו בהצעת החוק של קרעי, 47 התנגדו. היא עברה בתמיכת חברי הכנסת החרדים, שכזכור הודיעו שהם מחרימים הצבעות עד שיקודם חוק ההשתמטות מגיוס, אבל הם גם תמיד פתוחים לדילים. ובימים האלה יש דילים ממש מפתים בשוק: וכך הם סגרו דיל להרחיב את סמכות בתי הדין הרבניים (כדי שיוכלו לדון בבוררות גם בסכסוכים אזרחיים) ובתמורה הסכימו לתמוך בחוק התקשורת של קרעי.

היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה פרסמה בספטמבר האחרון חוות דעת הקובעת כי הצעת החוק של שלמה קרעי "כוללת הסדרים שיוצרים סיכונים מוגברים לדמותה של התקשורת החופשית בישראל, שהיא חלק בלתי נפרד מצביונה הדמוקרטי של המדינה. לפי ההסדרים הנכללים בהצעה, יש חשש ממשי להשפעה ולמעורבות מסחרית ופוליטית משמעותית בעבודת גופי התקשורת בכלל ושידורי החדשות בפרט".

הבעיה היא שאיש ממקבלי ההחלטות המרכזיים כבר לא סופר את חוות הדעת של היועמ"שית, המוצגת מזמן כאויבת העם.

בועז ביסמוט ושמחה רוטמן מובילים דיון משותף של ועדת החוץ והביטחון וועדת החוקה בעניין פרשת שדה תימן והפצ"רית, 5 בנובמבר 2025 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

הבוקר נמנעה היוע"משית מלהגיע לדיון משותף של ועדת החוקה וועדת החוץ והביטחון של הכנסת, שעוסק בהדלפת סרטון ההתעללות בשדה תימן, וטיוח החקירה בעניין ההדלפה בפרקליטות הצבאית.

"קיום הדיון יוביל בסבירות גבוהה לשיבוש החקירה ולזיהום ההליך הפלילי", הסבירה העוזרת ליועמ"שית רעות גורדון כץ, במכתב ששלחה לוועדה לפני הדיון.

בעקבות היעדרותה של היוע"משית (ושל פרקליט המדינה עמית איסמן, ושל ראש אגף החקירות במשטרה בועז בלט) אישרה הוועדה להפעיל סעיף בתקנון הכנסת שיחייב אותם להתייצב לדיון ולא – תוגש בעניינם תלונה לנציבות המדינה.

מי שכן התייצב לדיון היה סגן הצנזור רון קרניאלי, שחטף את האש עבור כולם. "איך העזתם לאשר את פרסום הסרטון הזה בזמן מלחמה?" התנפל עליו בועז ביסמוט, יו"ר ועדת חוץ וביטחון.

ביסמוט היה בעבר עורך ראשי של עיתון יומי, ולפיכך אמור לדעת מה מותר לצנזורה לפסול (ידיעות שיפגעו בסבירות גבוהה בביטחון המדינה) ומה אסור לה לפסול (סרטון על חיילים מתעללים בעציר, שאולי יגרום נזק תדמיתי ואולי יציל את מעט הכבוד שעוד נותר לנו בעולם – תלוי את מי שואלים – אבל בוודאות לא ייפגע בביטחון המדינה).

קרניאלי האומלל ניסה להסביר את המובן מאליו ("במקרה של הידיעה הספציפית הזאת אין פגיעה בביטחון") ונענה במבול של מי ביוב על הראש. "על מי אתה מחפה? אתה רוצה להיות חלק מזה?" צעק עליו ח"כ משה סעדה מהליכוד והוסיף איום מפורש: "אם לא תתיישר – ננקוט בכל הצעדים נגדך. אתה עובד ציבור. אתה מחויב לנו".

זה המסר הבוטה שכל עובדי המדינה באשר הם שומעים כעת, מכל עבר. ולחשוב שעד לא מזמן האמנו בתמימות שעובד ציבור מחויב לציבור ולחוק, ולא לפוליטיקאים.

הפרקליטה הצבאית הראשית יפעת תומר־ירושלמי, אוקטובר 2024 (צילום: אורן בן חקון/פול)

לא רק היועמ"שית, גם הפצ"רית (לשעבר) יפעת תומר-ירושלמי, לא הגיעה הבוקר לדיון שהיא זומנה אליו. רק שבמקרה שלה מדובר בדיון בבית משפט השלום בתל אביב שבו המשטרה ביקשה להאריך את מעצרה עד יום שישי.

בית המשפט התיר לתומר-ירושלמי להשתתף בדיון מרחוק בזום "לנוכח מצבה". בית המשפט גם דן הבוקר בהארכת מעצרו של התובע הצבאי הראשי לשעבר, אל"מ מתן סולומש, שחשוד באותן עבירות שתומר-ירושלמי חשודה בהן. בכוונת החוקרים לעמת בין השניים בקרוב.

תומר-ירושלמי נחקרה אתמול בפעם הראשונה ומסרה את גרסתה הראשונית, לפיה פעלה כפי שפעלה כדי להדוף את המתקפות על הפרקליטות ועליה אישית. היא נעצרה בלילה שבין ראשון לשני, אחרי הדרמה שבמהלכה היה חשש לחייה ובסופה התברר שהטלפון שלה נעלם.

אזרחים רבים מחפשים אחרי הטלפון גם הבוקר – בתקווה לזכות בפרס של מאה אלף שקלים שהוצע למי שיחזיר אותו.

סמ"ר איתי חן (צילום: דובר צה"ל)

שבעה חטופים חללים נותרו עדיין בעזה, אחרי שאתמול בערב הושבה לישראל גופתו של סמ"ר איתי חן. על פי הודעת חמאס, הגופה אותרה מזרחית לשכונת שג'עיה והועברה אתמול לידי אנשי הצלב האדום שמסרו אותה לכוח צה"ל ברצועה.

"יום 760, איתי חזר הביתה", כתב רובי חן, אביו של איתי, שריונר מחטיבה 7, שנהרג בקרבות של השבעה באוקטובר וגופתו נחטפה לעזה. שורד השבי מתן אנגרסט, שהיה חברו של איתי לטנק, כתב לאחר שהגופה זוהתה במכון לרפואה משפטית: "לא הפסקתי לחשוב עליך. סוף סוף חזרת, אחי".

ראש הממשלה בנימין נתניהו התקשר אמש למשפחת חן והביע את השתתפותו בצער המשפחה. רובי חן אמר לראש הממשלה כי הוא חייב להקים ועדת חקירה ממלכתית שתיתן לעם ישראל תשובות על כל השאלות הקשות.

גם סטיב ויטקוף התקשר למשפחת חן והביע את הערכתו על הדרך המרשימה שבה המשפחה ניהלה את המאבק להשבת בנם, ואמר כי בין היתר בזכותם הנשיא דונלד טראמפ הבין את חשיבות החזרת החטופים והחללים.

זוהרן ממדאני נושא דברים לאחר שלפי הסקרים ניצח בבחירות לראשות עיריית ניו יורק, 4 בנובמבר 2025 (צילום: AP Photo/Yuki Iwamura)

לא היו הפתעות הלילה בבחירות לראשות עיריית ניו יורק, חוץ מההפתעה הגדולה שהייתה ידועה מראש: מהבוקר יש לעיריית ניו יורק ראש עיר מוסלמי, בן 34, שבנאומו לאחר שנודעו התוצאות אמר בערבית "אנא מאנקום ואלייקום" (אני מתוככם ולמענכם). בנוסף הוא הבטיח, בין היתר:

נשיא רצות הברית דונלד טראמפ ספג הלילה מכה פוליטית גם בבחירות שנערכו לתפקידי המושל בווירג'יניה ובניו ג'רזי: בשתי המדינות ניצחו מועמדות דמוקרטיות.

אולם הנשיא טען הבוקר כי סיבה להפסדים של המועמדים הרפובליקאים היא כי שמו של טראמפ "לא היה על הפתק בקלפי", והבטיח להיאבק בנבחרים החדשים.

בנימין נתניהו, מאי 2008