מעל 11 שנים חלפו מאז שסגן הדר גולדין נהרג בקרב ברפיח, שעה אחרי שהוכרזה הפסקת אש של 72 שעות, וגופתו נחטפה ונעלמה במנהרות חמאס. היום הוא יובא למנוחת עולמים בישראל.
כמעט 400 שבועות ברציפות, מאז 2018, התכנסו בני משפחת גולדין וחברי "מסדר הדר" בכל יום שישי בצוהריים באנדרטת "חץ שחור", סמוך לקיבוץ מפלסים בעוטף עזה, וקיימו את "מפגן העוז מול עזה" בדרישה להשבת גופתו של הדר.
צוות המילואים שהחזיר את הדר גולדין לישראל והורכב מחבריו לפלוגה, 9 בנובמבר 2025 (צילום: דובר צה"ל)
אתמול המאבק המשפחתי המרשים הזה הגיע לסיום כשארונו של סגן הדר גולדין הושב לישראל והתקבל בהצדעה על ידי "צוות גולדין".
שמחה ולאה גולדין, הוריו של הדר, יצרו מכורח הנסיבות שנכפו עליהם דגם של מאבק משפחתי וציבורי מול מקבלי ההחלטות בישראל. חשוב להקשיב היום למסקנות שלהם, כי הן מבוססות לא רק על כאב אישי, אלא גם על ניסיון מר במגע עם המנהיגים ומקבלי ההחלטות במדינה.
המאבק שלהם נולד, במידה רבה, אחרי שהבינו ש"אין עם מי לדבר" ושהדרך היחידה לזכות באוזן קשבת ובהכרה – שלא לומר בחמלה ובהזדהות – במדינת ישראל הנוכחית, היא לפעול בכוח מול השלטון ולא להרפות.
היום כבר קשה לזכור – כי השם הדר גולדין מהדהד בעוצמה בציבוריות הישראלית – אבל בשנים הראשונות אחרי חטיפת בנם, נציגי הממשלה הפצירו בשמחה ולאה גולדין לא לעשות מהומות כי "זה יעלה את המחיר" שידרשו תמורת השבת בנם, והם צייתו. נשמע מוכר?
המשפחה נמנעה אז ממאבק פומבי בישראל, אבל החלה לקשור קשרים בעולם, ולהעלות את המודעות בעיקר בארה"ב לנושא, בתקווה ליצור לחץ בינלאומי. גם זה נתיב שלמרבה הצער משפחות ישראליות רבות נאלצו לצעוד בו בשנתיים האחרונות.
שלוש שנים אחרי החטיפה ברפיח, משפחת גולדין שינתה את אופי המאבק. בדיון בוועדה לביקורת המדינה בכנסת הטיחה לאה גולדין בראש הממשלה בנימין נתניהו:
"אילו אמצעים ננקטו כדי שזה (הסיוע שנכנס אז לרצועה – נושא הדיון בכנסת) לא יגיע לחמאס ובכמה מהדברים השתמשו כדי לחמש את מערך הלחימה הבא, בשם הדם של הילדים שלנו שנשפך במנהרות שהממשלה בונה להם מחדש?"
אלו מילים שנקראות היום כמו נבואה, שבסיומה אמרה לאה גולדין: "אדוני ראש הממשלה, הפכת אותנו לאויבי העם".
הם לא יהיו האחרונים.
מכאן והלאה המאבק של המשפחה הסלים, וכל תחנה בו שימשה למרבה הצער את משפחות החטופים שצעדו בעקבותיהם.
מכאן והלאה המאבק של המשפחה הסלים, וכל תחנה בו שימשה למרבה הצער את משפחות החטופים שצעדו בעקבותיהם
בדצמבר 2017 התייצבה לאה גולדין מול מועצת הביטחון של האו"ם שהתכנסה לדיון מיוחד בנושא האזרחים וגופות החיילים הישראלים המוחזקים בעזה ואמרה "בני לא היה קורבן של מלחמה, אלא של הפסקת אש" וקראה לנוכחים "להיות בצד הנכון של ההיסטוריה". קריאה שתישמע עוד פעמים רבות, לצערנו.
באחת מהפגנות "מסדר הדר" אמר שמחה גולדין: "מי שמפקיר את החללים, יפקיר גם את הפצועים ואת החיים". זאת לא תהיה הנבואה היחידה שתישמע במאבק הזה ותתגשם.
במאי 2021 קראו בני המשפחה לראש הממשלה לדרוש את השבת בנם כחלק מהסכם הפסקת האש שהקבינט אישר אז. "נתניהו צריך להפסיק לשחק ברגשות המשפחות ולהחזיר את החיילים", אמר אז שמחה גולדין. גם מהמשחק ברגשות המשפחות עוד נקבל מנה גדושה.
לאה ושמחה גולדין, הוריו של החלל החטוף שהושב סגן הדר גולדין, בהצהרה לתקשורת ביום החזרת גופתו מעזה, 9 בנובמבר 2025 (צילום: אלון גלבוע, מטה החטופים)
אתמול, אחרי שהתקבלה בשורת הזיהוי הוודאי, אמר שמחה גולדין:
"צה"ל הביא את הדר לקבר ישראל, בחזרה לארצו. לא אף אחד אחר. לא מפקירים חיילים בשדה הקרב. לא מתפשרים על ערכים כדי להשיג אינטרסים, ונלחמים על לוחמים. הניצחון הוא השבת החטופים והשבת הלוחמים לארץ ישראל, זה מה שעשינו, והערך הזה הוא הערך הבסיסי שממנו נתחיל לשקם".
ולאה גולדין אמרה:
"אסור לנו לוותר על מי שאנחנו. שנים אמרתי, אני לא נלחמת רק על הדר, אני נלחמת על החטוף הבא. חשבתי על חיילים. מי חשב על אזרחים? ואם שבעה באוקטובר לא הפך לאזעקה לכל אחד בישראל, הגיע הזמן שתסתכלו עלינו ונסביר לכם: זה חשוב וחובה להילחם על הילדים שלנו. בלעדיהם אין לנו המשך וקיום".