קצת יותר מחודש חלף מאז נחתם הסכם סיום המלחמה ברצועת עזה (ב-9 באוקטובר 2025). כל החטופים החיים שהוחזקו ברצועה שוחררו. גם רוב החללים החטופים הוחזרו ונותרו ברצועה שלושה חללים: דרור אור, רס"ל רן גואילי וסונטיסק רינטלאק.

ככל שחולף הזמן מאז סיום המלחמה נראה שארצות הברית לוקחת לידיה עוד ועוד סמכויות ודוחקת את ישראל הצידה מהליך קבלת ההחלטות המשמעותיות ביחס לעתיד האזור.

נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ חותם על הסכם שארם א-שייח' לסיום המלחמה בעזה, 13 באוקטובר 2025 (צילום: SAUL LOEB / AFP)

"בישראל עדיין מכריזים קובעי המדיניות כי אפשר בכל רגע נתון לחזור ללחימה, לכבוש שטחים מהרצועה ואף את כולה, ולבסוף להשמיד את חמאס", כותב הבוקר ב"ידיעות אחרונות" ד"ר מיכאל מילשטיין, ראש הפורום ללימודים פלסטיניים באוניברסיטת תל-אביב, "בכך משתקף פער הולך ומעמיק למול עמדת האמריקאים לגבי עזה.

"יתרה מכך, נראה שכל מהלך שהאמריקאים מקדמים נועד לקבע מציאות חדשה בשטח באופן שיגביל את חופש הפעולה של ישראל ויקשה עליה מאוד לשוב ללחימה".

אובדן השליטה הזה בא לידי ביטוי גם בעסקת הענק למכירת עשרות מטוסי 35-F (חמקן) מארה"ב לסעודיה. רונן ברגמן מצטט הבוקר ב"ידיעות אחרונות" "גורמים משפטיים שבחנו את הנושא" וקובעים כי ייתכן מאוד שעסקת נשק ענקית כזו (מדובר במכירה של בין 50 ל-100 מטוסי חמקן), מפירה אשכול של חוקים אמריקאים שנועדו להבטיח את שמירת "היתרון הצבאי האיכותי" של ישראל.

לישראל נשמרה תמיד הזכות להתנגד, במסגרת ההיוועצות ההדדית בנושאים האלה בין המדינות. "אלא שלפי מידע שהגיע למערכת הביטחון", כותב ברגמן, "ממשלת ישראל תהיה מוכנה לוותר על ההתנגדות שלה בתמורה לוויתור של הסעודים בנושא הפלסטיני, שהיה המכשול שטרפד עד עתה את העסקה והאפשרות לכונן יחסים דיפלומטיים בין המדינות".

לאן מועדות פנינו ולאן מועדות פני האזור? תשובה חלקית על כך נקבל השבוע, כשמועצת הביטחון של האו"ם תצביע על הצעת ההחלטה האמריקאית בעניין עזה, שבמרכזה לגיטימציה בינלאומית להקמת כוח הייצוב הבינלאומי שיפעל ברצועה.

כדאי לשים לב מי חתומות על תמיכה בהצעה: קטאר, מצרים, איחוד האמירויות, סעודיה, אינדונזיה, פקיסטן, ירדן וטורקיה. המדינות החתומות הביעו אמון בכך שהתהליך האמריקאי "מציע מתווה להגדרה עצמית ולמדינה פלסטינית".

לא קשה לדמיין איך היו נראים הרחובות בישראל אם בנימין נתניהו, איתמר בן גביר ובצלאל סמוטריץ' היו באופוזיציה ולא בממשלה. שר הביטחון ישראל כ"ץ, למשל, כבר הצהיר הבוקר:

נראה אותו אומר את זה לטראמפ ישירות.

אילוסטרציה: מתנדב אורז חבילות מזון עבור משפחות נזקקות, 2021 (צילום: מיכאל גלעדי/פלאש90)

הבוקר מתפרסם דוח הביטוח הלאומי לשנת 2024 ממנו עולה כי יותר מרבע ממשקי הבית בישראל חיים ב"אי ביטחון תזונתי" – שם מעט מכובס ופקידותי למציאות עגומה שבה 2.8 מיליון ישראלים – מהם יותר ממיליון ילדים – לא מסוגלים לרכוש מזון בכמות או באיכות מספיקה.

מי שמחפש נקודה אופטימית בדוח ימצא אותה בהערה כי מדובר בירידה מתונה לעומת הדוח הקודם (שהתייחס לשנת 2023). אבל הסיבה לירידה המתונה הזו עצובה כשלעצמה: בביטוח הלאומי מסבירים כי השיפור הזה קשור במידה רבה למלחמה, שבמהלכה פונו מאות אלפי תושבים מהצפון ומהדרום לבתי מלון, ושם נהנו מאספקה טובה של מזון באיכות סבירה.

מהדוח מתברר – שלא במפתיע – כי החברה הערבית בישראל נמצאת במצב החמור ביותר מבחינת הביטחון התזונתי (58% מערביי ישראל מוגדרים כסובלים מחוסר ביטחון תזונתי, כשהמצב החמור ביותר הוא בצפון הארץ). בחברה החרדית, כרבע מהישראלים חיים במצב המוגדר חוסר ביטחון תזונתי.

עם פרסום הדוח הבוקר קראו בביטוח הלאומי לגיבוש תוכנית לאומית לצמצום התופעה, שתכלול הגדלה של תקציבי הסיוע הישיר למזון, הרחבת תוכניות ההזנה בבתי הספר באוזרים מוחלשים והעלאת קצבאות הקיום.

התחזית: אף תוכנית לאומית לטווח ארוך לא תגובש בשנה הקרובה, שצפויה להיות שנת בחירות. בשנה הבאה יתפרסם דוח חמור לא פחות.

הרכב שופטי בג"ץ בעתירות בפרשת הפצ"רית – גילה כנפי-שטייניץ, יעל וילנר ואלכס שטיין. 11 בנובמבר 2025 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

שופטי בג"ץ הכריעו כי נציב תלונות הציבור על השופטים, השופט בדימוס אשר קולה, אינו יכול לפקח על חקירת פרשת הפצ"רית – אולם שר המשפטים יריב לוין רשאי למנות עובד מדינה אחר שיחליף את היועצת המשפטית לממשלה בפיקוח על התיק.

כזכור, בג"ץ ביקש בשבוע שעבר משר המשפטים לוין והיועמ"שית גלי בהרב-מיארה לנסות להגיע להבנות ואף הציעו פשרה לפיה החקירה תלווה על ידי שופט עליון בדימוס, שופט מחוזי מכהן או בכיר ברשות התחרות או ברשות לניירות ערך. לוין דחה את הצעות הפשרה והתעקש כי מי שיפקח על החקירה יהיה קולה, אך הציע לצרף לצידו עובד מדינה נוסף.

בפסק דין שפורסם הבוקר ביטלו שלושת שופטי ההרכב את מינויו של קולה בשל הקביעה המפורשת בחוק כי נציב התלונות על השופטים לא יעסוק בכל עיסוק אחר, במישרין או בעקיפין. עם זאת, השלושה מסכימים כי מדובר בפרשה יוצאת דופן שלא מאפשרת מינוי מחליף ליועמ"שית מקרב סגניה או מפרקליטות המדינה.

"המקרה מאופיין בנסיבות נדירות וחריגות ביותר, שעולות כדי 'הכרח' להעביר את סמכות הפיקוח של היועמ"שית לגורם אחר", קובעת ראש ההרכב, השופטת יעל וילנר, "ועשויות להצדיק חריגה מהכלל שלפיו העברת הסמכות כאמור צריכה להיות דווקא לגורם בכיר בייעוץ המשפטי לממשלה או בפרקליטות המדינה".

במקום זאת, קבעו השופטים כי בסמכות לוין למנות מחליף ליועמ"שית, כל עוד מדובר ב"עובד מדינה בכיר, משפטן מובהק, שתחום עיסוקו, בעבר או בהווה, כרוך בהפעלת שיקול דעת בתחום התביעה או החקירה".

עוד קודם לפרסום פסק הדין, לוין כבר הכין הבוקר את הקרקע להפסד הצפוי בבג"ץ. "הניסיונות הנואשים למנוע את מינויו של כבוד השופט קולה, למרות שאיש לא חולק על יושרתו ועל מקצועיותו, מעלים שאלה: למה יש מי שמתנגדים לו כל כך?", כתב לוין בהודעה שפרסם. "והתשובה פשוטה: יש מי שחוששים מתוצאות החקירה, ויודעים שכב' השופט קולה לא יוותר על חשיפת האמת".

לוין עבר בשלב זה לאיום סמוי על בית המשפט וכדרכו נמנע מלכנות את גלי בהרב-מיארה בתואר היועצת המשפטית לממשלה:

אפשר באותה מידה לציין בפני לוין שדווקא ההתעקשות שלו על קולה ספציפית היא שמעלה תהיות: מדוע לוין סומך כל כך דווקא על קולה ורק על קולה, ולא על כל משפטן בכיר ופליליסט שאינו חלק ממערכת אכיפת החוק ואינו נתון להשפעה פוליטית?

הפנה בכיכר הבימה בדרישה להקים ועדת חקירה ממלכתית לחקר מחדל ה-7 באוקטובר. 15 בנובמבר 2025 (צילום: אבשלום ששוני/פלאש90)

הממשלה צפויה לדון היום על הקמת ועדת חקירה ממלכתית למחדל השבעה באוקטובר, בהתאם לדרישת בג"ץ. ספוילר: זה לא יקרה בקדנציה של הממשלה הנוכחית.

אתמול בערב הגיעו אלפים במזג אוויר חורפי להפגנה בכיכר הבימה בתל אביב, בדרישה להקמת ועדת חקירה ממלכתית. זהו נושא שצפוי להיות מרכזי במערכת הבחירות הצפויה השנה, ויזכה לתמיכה של רוב המשפחות השכולות ורוב משפחות שורדי השבי.

רפי בן-שטרית, אביו של סמ"ר אלרואי בן שטרית ז"ל מגדוד 13 של גולני שנפל בקרב הגבורה של הבלונאים בבסיס נחל עוז, אמר בהפגנה: "ועדת חקירה ממלכתית היא לא נקמה או מסע ציד. היא ההבטחה שלנו לאימהות השכולות, לאלמנות, ליתומים – לא נשכח את יקיריכם".

איל אשל, אביה של התצפיתנית רוני אשל ז"ל שנהרגה בחמ"ל בבסיס נחל עוז, קרע על הבמה את החלטת הממשלה לשנות את שם המלחמה ל"מלחמת התקומה" ואמר: "נראה לך, אדון נתניהו, שתחלק פה צל"שים ותספר עלילות גבורה – ולא תחקור את המחדל הנורא בתולדות ישראל?"

זירת הרצח של אמיר אלוחואח ליד גני יהושע בתל אביב, 8 בנובמבר 2025 (צילום: יהושע יוסף/פלאש90)

הבוקר נודע על מותו של יוסף מוחמד אל-אטרש, בן 16 שנורה סמוך לביתו ברמלה. אתמול נורתה למוות תהליל עאמר, בת 30 מכפר קאסם. ארבעה מאחיה של הנרצחת, כולם בשנות העשרים לחייהם, נעצרו על ידי המשטרה בחשד למעורבות ברצח.

בעקבות רציחתם של השניים, ארגון "יוזמות אברהם" מעדכן כי 227 ערבים נרצחו או נורו למוות מאז תחילת 2025, מתוכם 21 נשים. שישה קורבנות היו מתחת לגיל 18. 12 מההרוגים נורו בידי שוטרים.

חסן שעלאן כותב הבוקר ב"ידיעות אחרונות" כי בערבות גל הרציחות בחברה הערבית נוספו מתחילת השנה 206 יתומים. "גדל כאן דור שלם של ילדים שצומחים לתוך טראומה", אומרת ד"ר באקה מואסי, מנהלת תחום החברה הערבית בעמותת "חמניות" שהמטפלת בשיקום ילדים שאיבדו הורה.

"רק לפני ארבעה חודשים נאלצנו לציין את המספר המזעזע של מאה ילדים יתומים. עוד לא הספקנו לעכל את המספר המזעזע הזה וכבר הוכפל מספר הילדים היתומים כתוצאה מרצח ואלימות בחברה הערבית. צריך להבין, מדובר לא רק במספרים אלא ב-206 ילדים שחייהם השתנו באחת. משפחות שנגדעו".

העיר שבה התרחשו הכי הרבה מקרי רצח בשנה האחרונה היא נצרת (17 מקרי רצח). אחריה לוד (15 מקרים), רמלה (10), ואז אום אל-פחם, טירה, רהט וערערה (שבכל אחת מהן היו 8 מקרי רצח השנה).

בנימין נתניהו, מאי 2008