תוך פחות מ-24 שעות נרצחו חמישה אזרחים ערבים בישראל. האחרון שבהם – פריד אבו מובארק – נורה למוות הבוקר ביישוב שגב שלום בנגב. לפנות בוקר נרצח חסין אבו רקייק, גבר בשנות ה-60 לחייו, שנורה למוות בלוד. כמה שעות קודם נורה למוות מוכתר עטא אבו מדיע'ם, בנו בן ה-22 של מי שהיה ראש עיריית רהט – עטא אבו מדיע'ם.

ובינתיים בצפון: בירכא נרצח נג'יב אבו ריש, איש דת בן 42, שנורה למוות בפתח ביתו. ובפורדייס נורה למוות מוחמד קאסם בן 48.

אלפי יהודים וערבים בהפגנה נגד האלימות הגואה בחברה הערבית, בכיכר הבימה בתל אביב. 31 בינואר 2026 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

בכך עלה מספר הנרצחים בחברה הערבית מתחילת השנה ועד שליחת הניוזלטר הזה ל-45 (לצערנו ולמרבה האימה – אין להוציא מכלל אפשרות שהמספר עלה בזמן שחלף בין שליחת הניוזלטר לפתיחתו).

אלה מספרים מטורפים. בלתי סבירים. קיצוניים. זו עדות להתפרקות מוחלטת של החוזה הבסיסי ביותר בין המדינה לאזרחיה. האזרחים מעניקים למדינה את המונופול על שימוש בכוח, והמדינה אמורה להפעיל צבא שיגן על האזרחים מפני מתקפות מבחוץ, ומשטרה שתגן על האזרחים מפני אלימות מבית. ככה אמורים החיים להתנהל במדינה נורמלית.

שני החוזים החברתיים הללו הופרו על ידי הממשלה הנוכחית בצורה הבוטה ביותר. הממשלה שנבחרה על בסיס ההבטחה לחזק את המשילות ולהחזיר את הביטחון לרחובות ישראל, לא קיימה בשבעה באוקטובר את ההבטחה להגן על אזרחי המדינה מפני מתקפה מבחוץ. ובכל יום היא מפירה מחדש את ההבטחה להגן על האזרחים מפני אלימות מבית.

באופן לא פחות ממדהים, הממשלה הנוכחית בורחת מאחריותה לשני המחדלים האיומים האלה. בטבח השבעה באוקטובר (סליחה, ב"אירועי שמחת תורה") האשמה היא של "אחים לנשק", הקפלניסטים, הבוגדים מבפנים, הפרקליטות וכל השאר. באלימות בחברה הערבית אשמים הערבים עצמם והתרבות הרצחנית שלהם. העובדה שהממשלה הקודמת – קצרת המועד – הצליחה להוריד משמעותית את האלימות בחברה הערבית, לא ממש מעניינת כעת את מקבלי ההחלטות.

אפילו מפכ"ל המשטרה דני לוי – שלפני פחות מחודש הכריז "אנו עדים לעוצמתה וידה הארוכה של משטרת ישראל במאבק בפשיעה בחברה הערבית" – כבר מבין שמצב של חמישה נרצחים ביום אחד הוא מצב קיצוני שאי אפשר לעבור עליו לסדר היום. לכן הוא הגדיר הבוקר את מה שמתרחש "מצב חירום לאומי" והסביר: "אין לנו יכולת לבלום ולמנוע כשידינו כפותות, אוזנינו אטומות ועינינו מכוסות".

למה ידי המשטרה כפותות, אוזניה אטומות ועיניה מכוסות, כאילו מדובר בעבד נרצע שמנהל עם אדונו מערכת יחסים סאדו-מאזוכיסטית? לא תאמינו: בגלל היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרבה-מיארה והפרקליטות. בחיי. שככה יהיה לי רע.

"דרושה החמרה מיידית בענישה ודרוש אומץ משפטי בהגשת כתבי אישום מהירים ובטיפול מיידי בבקשות לצווי הגבלה מנהליים", אמר הבוקר המפכ"ל, "דרושה חקיקה מיידית להחזרת הכלים הטכנולוגיים לשימוש המשטרה".

מפגינים חוסמים את הכניסה למשרד לביטחון לאומי בקריית הממשלה בירושלים במחאה על האלימות הרצחנית בחברה הערבית ובקריאה לשר איתמר בן גביר להתפטר. 10 בפברואר 2026 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

ראש עיריית רהט טלאל אל-קרינאווי אמר הבוקר בראיון לגלי צה"ל כי השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר חייב להתפטר לאלתר מתפקידו לאור כשלונו המוחלט בעצירת הפשיעה במגזר הערבי. "במקום לאסוף נשק לא חוקי הוא מצטלם לטיקטוק", אמר אל-קריאנאווי.

קודמו של אל-קרינאווי בתפקיד ראש עיריית רהט, עורך הדין עטא אבו מדיע'ם, שהוא חבר ועדת ההיגוי הבדואית בנגב ואביו של מוכתר בן ה-22 שנרצח הלילה, סיפר הבוקר בראיון לרשת ב' כי בנו פתח קיוסק לפני חצי שנה ורק רצה להתפרנס בכבוד. "די עם שפיכות הדמים הזו", אמר, "לא תיארתי לעצמי שאני אהיה אב שכול".

לא מומלץ להמתין בצפייה דרוכה להודעת התפטרות של השר לביטחון לאומי. מנקודת המבט הצינית של בן גביר, נרצחים בחברה הערבית לא פוגעים במעמד הפוליטי שלו מול מצביעיו. אולי להפך. הבוקר העלה בן גביר פוסט הקורא למעריציו לרכוש את "סיכת הגרדום", לקראת כנס שהוא עומד לערוך בנתיבות בשבוע הבא.

מה שמעניק משמעות חדשה לחלוטין לביטוי "הומור גרדומים".

מטוסי חיל האוויר לקראת תקיפה באיראן. 15 ביוני 2025 (צילום: דובר צה"ל )

אחרי שבועות ארוכים של שמועות שונות ברשתות ורמזים מטרימים בתקשורת, בית המשפט המחוזי בתל אביב התיר הבוקר לפרסם כי איש מילואים בתפקיד רגיש ואזרח נוסף מואשמים שניצלו מידע מסווג כדי להמר ברשת על מבצעים צבאיים.

הפרקליטות מייחסת לשניים עבירות ביטחוניות חמורות, קבלת שוחד ושיבוש הליכי משפט.

ההימורים נערכו תוך שימוש במידע מסווג שאנשי המילואים נחשפו אליו מתוקף תפקידם בצבא. הם התבצעו בפלטפורמת ההימורים הדיגיטלית הפופולרית "פולימרקט" המאפשרת להמר כמעט על כל אירוע בעולם, ולא רק על תחרויות ספורט, אלא גם על אירועים פוליטיים, צבאיים, תרבותיים, סביבתיים וכן הלאה.

ב"כאן 11" פורסם לפני כשלושה שבועות כי מידע סודי על איראן שימש להימורים גדולים ב"פולימרקט".

נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ וראש הממשלה בנימין נתניהו בבית הלבן, 11 בפברואר 2026 (צילום: אבי אוחיון / לע"מ)

כשלוש שעות נמשכה אתמול הפגישה של ראש הממשלה בנימין נתניהו ונשיא ארה"ב דונלד טראמפ, וגם בסיומה אין לנו באמת מושג לאן מועדות פנינו, מה עומד לקרות במזרח התיכון בימים הקרובים והאם אנו קרובים לסיבוב מלחמה נוסף.

"הוול סטריט ז'ורנל" דיווח עם תום הפגישה כי הנשיא טראמפ הורה לנושאת מטוסים אמריקאית נוספת להתקרב למזרח התיכון. ראש הממשלה נתניהו אמר לפני צאתו לוושינגטון כי הוא נוסע בבהילות לטראמפ כדי לשכנע אותו שהסכם עם איראן חייב לכלול גם הגבלות על תוכנית הטילים הבליסטיים והפסקה מוחלטת של תמיכה איראנית בשלוחותיה במזרח התיכון.

על פי הדלפות שפורסמו אתמול בכלי התקשורת, נתניהו הציג לטראמפ מידע מודיעיני חדש, המוכיח שאיראן ממשיכה לטבוח באזרחיה ומפירה את כל התחייבויותיה הקודמות לארה"ב.

איראן כבר הבהירה שהיא לא מתכוונת לדון בנושאים שישראל דורשת, אלא מוכנה להתמקד אך ורק בתוכנית הגרעין.

אחרי הפגישה עם נתניהו, טראמפ פרסם הודעה ארוכה ברשת החברתית שלו TruthSocial ובה כתב בין היתר: "היחסים האדירים בין המדינות נמשכים. לא הוחלט שום דבר. התעקשתי שהמו"מ עם איראן יימשך".

האם זה אכן מה שהוחלט? אף אחד לא באמת יודע. זה יתברר בקרוב. אולי עם קולות צופרי האזעקות.

שופט בית המשפט העליון עופר גרוסקופף (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

היום בשלוש ייפתח בבג"ץ דיון שיועבר בשידור חי ובו יתבקשו השופטים עופר גרוסקופף, אלכס שטיין וגילה כנפי-שטייניץ להכריע האם לחייב את שר המשפטים יריב לוין לכנס לאלתר את הוועדה לבחירת שופטים.

היועמ"שית גלי בהרב-מיארה והנהלת בתי המשפט תומכים בעתירה ולפיכך לוין ייוצג בדיון על ידי עורך הדין ציון אמיר.

בעתירה שהוגשה לבג"ץ נטען כי פעולותיו של לוין להחליש את מערכת המשפט יוצרת פגיעה חמורה באזרחי המדינה ויש חשש לא מבוטל שהימנעותו מכינוס הוועדה "נגועה בשיקולים זרים שאינם מן העניין".

לוין דורש למנות לבית המשפט העליון את ד"ר רפי ביטון ואביעד בקשי – מראשי פורום "קהלת" ומנסחי ההפיכה המשטרית שלוין הוביל. לטענתו של לוין, הוא אינו מכנס את הוועדה מאחר שחברי הוועדה הנוכחית לא מוכנים להתפשר ולהגיע אתו להבנות על מינויים שלשיטתו הם ראויים.

בנימין נתניהו, מאי 2008