נשיא ארה"ב דונלד טראמפ נשא הלילה בפני שני בתי הקונגרס את נאום "מצב האומה" השנתי, כשהפעם – אולי יותר מתמיד – היו כל האוזניים בעולם כרויות לזהות מה מתחולל כעת בין שתי אוזניו של הנשיא, במקום שבו יתקבלו בקרוב החלטות גורליות, שישפיעו על חייהם של מיליונים, כולל על חיינו שלנו.

טראמפ לא חידש הרבה. "איראן", הוא אמר, "היא מממנת הטרור מספר אחת בעולם". את זה אנחנו יודעים מזמן. "הם רוצים עסקה, אך עדיין לא שמענו מהם את מילות המפתח 'לעולם לא יהיה לנו נשק גרעיני'. אני מעדיף לפתור את זה בדרך דיפלומטית", חזר טראמפ על הצהרתו הקבועה בשבועות האחרונים, "אך לא אהסס להתעמת עם איומים על אמריקה בכל מקום שבו נדרש".

נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ יוצא מהאולם המרכזי בקונגרס אחרי שנשא את נאום מצב האומה, 24 בפברואר 2026 (צילום: Kenny Holston/The New York Times via AP, Pool)

מה שנקרא באמריקאית "דבר ברכות והחזק מקל גדול" – דוקטרינה הרשומה על שמו של הנשיא ה-26 של ארה"ב, טדי רוזוולט.

אלא שטראמפ הוא לא אמן הדיבור ברכות. אם תירשם יום אחד דוקטרינה על שמו, ייתכן שהיא תהיה "דבר על עצמך והחזק מקל גדול". הוא שוב נהנה לספר איך סיים במו ידיו שמונה מלחמות "כולל זו שבעזה, שעדיין נמשכת אך בלהבות נמוכות", איך עשה את מה ש"אף אחד לא האמין שאפשרי" והחזיר את כל החטופים "חיים ומתים", מה שקרה רק כי בזכותו "חמאס עבד לצד ישראל. הם חפרו וחפרו עד שהם מצאו את כל הגופות".

גם טראמפ חופר וחופר, ועדיין לא ברור לאן מועדות פניו, לאן מועדות פני אמריקה, ומה יהיה מצב האומה ומצב העולם בעוד שנה.

"האויבים שלנו מפחדים", התרברב הנשיא, "הצבא שלנו חזק מאוד. אמריקה זוכה לכבוד אולי כפי שלא זכתה מעולם. האומה שלנו חזרה – עשירה יותר, טובה יותר וחזקה יותר מאי פעם. זה עידן הזהב של ארצות הברית… ירשתי אומה במשבר, עם אינפלציה גבוהה וגבול פתוח לרווחה. לפני שנה היינו מדינה מתה. כעת אנחנו המדינה הלוהטת בעולם".

דולנד טראמפ וג'פרי אפשטיין משוחחים במסיבה שנערכה באחוזת מאר-א-לאגו בפאלם ביץ', פלורידה, נובמבר 1992 (צילום: צילום מסך, NBC)

תחקיר שפורסם אתמול ב-NPR – רשת הרדיו הציבורי בארה"ב, שאותה טראמפ מנסה לסגור – מגלה כי משרד המשפטים האמריקאי מנע פרסום של כמה מסמכים מתיק אפשטיין המעידים לכאורה שטראמפ תקף מינית ילדה בת 13.

מדובר ככל הנראה ביותר מ-50 עמודים של ראיונות שערכו חוקרי ה-FBI עם אישה שהאשימה את טראמפ כי הוא תקף אותה מינית לפני עשרות שנים, כשהייתה קטינה.

על פי עדותה בפני החוקרים, היא סיפרה כי בשנת 1983, כשהייתה בת 13, אפשטיין הציג אותה בפני טראמפ שניסה לכפות עליה לבצע בו מין אוראלי ואז היכה אותה אחרי שהיא התנגדה.

משרד המשפטים בארה"ב סירב להשיב לפניות NPR בנוגע למסמכים הספציפיים ש"הועלמו" מהתיק.

לאחר פרסום התחקיר, דוברת משרד המשפטים האמריקאי חזרה על עמדת המשרד ולפיה כל מסמך שלא פורסם מתוך תיקי אפשטיין אינו נגיש לציבור מאחר שהוא חסוי, כפול או נוגע לחקירה פדרלית שעדיין מתנהלת.

ראש הממשלה בנימין נתניהו ורעייתו שרה מקבלים את פניו של ראש ממשלת הודו נרנדרה מודי בשדה התעופה בן-גוריון, 25 בפברואר 2026 (צילום: Jack GUEZ / AFP)

ראש ממשלת הודו נרנדרה מודי נחת הבוקר בישראל לביקור של יומיים. בני הזוג נתניהו המתינו לו בשדה התעופה בן גוריון, והוא צפוי לנאום בפני הכנסת.

האופוזיציה ככל הנראה תחרים את הנאום, מאחר שיו"ר הכנסת אמיר אוחנה שוב לא הזמין אליו את נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית, למרות שהדבר מתחייב מהפרוטוקול.

למרבה האירוניה, הסכמי אוסלו מ-1992 – אלה שמושמצים היום על ידי חברי הממשלה – היו אלה שקירבו בין הודו לישראל, אחרי עשורים שבהם הודו התייצבה לצד הפלסטינים והעולם הערבי. פתיחת היחסים ב-1992 הובילה בין היתר לגל התרמילאות הגדול משנות התשעים ואילך, כש"הטיול הגדול בהודו" הפך לחלק ממסלול ההתבגרות של ישראלים רבים.

"החל מ-1992 וביתר שאת מ-2014 הודו וישראל פיתחו יחסים בילטרליים מיוחדים, שהוגדרו ב-2017 כ'שותפות אסטרטגית'", כותב הבוקר דניאל כרמון, שהיה שגריר ישראל בהודו, בזירת הבלוגים של זמן ישראל, "לצד המשך קשרים ביטחוניים משמעותיים (הכוללים כיום מגוון תחומים, מעבר למכירת טכנולוגיה ואמצעים), הלכו והתפתחו עם השנים מרכיבי שיתוף פעולה בתחומי הסחר, החקלאות, המים, הטכנולוגיה, החלל ועד לשיתוף פעולה אקדמי ובתיירות".

מודי מגיע היום לישראל כשברקע ממתינים כולם להתפתחויות דרמטיות בחזית האיראנית. מצד אחד הודו נתפסת היום כחלק מהציר האסייתי שמחבר בין סין, קוריאה הצפונית, רוסיה ואיראן; אבל מצד שני להודו יש שאיפות משלה ותמונת עתיד שונה מזו של שאר מדינות הציר הרופף הזה.

הביקור בישראל, בעיתוי נוכחי, וכמובן בדרג הגבוה ביותר, מעיד יותר מכל על עומק הקשרים בין הממשלות והמנהיגים.

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן (צילום: Olivier Fitoussi/Flash90)

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן פרסם אתמול דוח המפרט את כשלי הממשלה, צה"ל והרשויות המקומיות בטיפול בתושבים שפונו מביתם בעקבות טבח השבעה באוקטובר.

אנגלמן מזהיר כי אם הליקויים הללו לא יתוקנו במהירות, אנו עלולים להיתקל בהם בקרוב שוב, אם המצב הבטחוני יוחמר, כפי שצופים כעת.

"מצאנו תמונה עגומה של כשל מערכתי של גופי החירום בהיערכות לקליטה של אוכלוסייה בתרחישי חירום", כתב המבקר. הוא הצביע על כך שלממשלה לא הייתה מערכת ממוחשבת שמאפשרת לרכז ולנהל את המידע הנוגע לכרבע מיליון תושבים שפונו מבתיהם במלחמה. לא הייתה תמונת מצב ברורה לאילו מלונות פונו האזרחים, מה ש"פגע ישירות ביכולת להתניע מערך טיפול מהיר, סדור ומיטבי באוכלוסייה שפונתה".

אנגלמן מטיל את האחריות למחדלים על ראש הממשלה בנימין נתניהו, שאמנם מינה אותו לתפקיד, אבל למרות פניות מצידו של המבקר "לא יישב מחלוקת בין שרי הביטחון והפנים על סמכויותיהם", מה שהוביל לכך שהיבטים רבים של ההיערכות לחירום לא עוגנו בחקיקה מתאימה ולכן הרשויות המקומיות נאלצו לשאת בחלק נכבד מנטל הטיפול במפונים, מה ש"גרם לסבל מיותר, חרדה ואי וודאות בקרב התושבים".

בלי (ואולי עם) קשר לדוח החדש, בסביבת ראש הממשלה נתניהו החלו לחפש מחליף למבקר המדינה, שכהונתו תסתיים בחודש יוני הקרוב. על פי חן מענית, שכותב על כך הבוקר ב"הארץ", "לדברי מקורות המעורים בנושא, אנשיו של ראש הממשלה מנסים למצוא מועמד שיהיה 'תואם אנגלמן' – כלומר מבקר מדינה שינקוט גישה פייסנית כלפי הממשלה, ואינו שופט בדימוס".

בהקשר הזה, מדווח מענית, מוזכר כעת שמו של עו"ד מיכאל ראבילו, משפטן מנוסה שהיה היועץ המשפטי של הליכוד וייצג בעבר את נתניהו בתהליכים שונים בבג"ץ.

שחקני בודה/גלימט חוגגים את נצחונם על פני אינטר מילאנו באצטדיו סן-סירו בפלייאוף של ליגת האלופות. 24 בפברואר 2026 (צילום: AP Photo/Luca Bruno)

עולם הכדורגל מדבר הבוקר על משחק אחד בלבד: ניצחונה הסנסציוני של בודה/גלימט, קבוצה מעיר קטנה בצפון נורווגיה, על אינטר מילאנו 2:1 באצטדיון סן-סירו, מה שהשלים ניצחון מדהים של 5:1 בסיכום שני המשחקים, להדחה של אינטר (סגנית אלופת אירופה) מהמפעל, ולהעפלה ראשונה של קבוצה נורווגית משלב הבתים לשמינית גמר ליגת האלופות.

הקבוצה שמשחקת לא רחוק מהחוג הארקטי ומורכבת משחקנים אלמונים לרוב אוהדי הכדורגל בעולם, השתחלה למשחקי הפלייאוף אחרי שהשיגה ניצחונות מדהימים על מנצ'סטר סיטי ואתלטיקו מדריד – עוד שתי קבוצות שתקציב הכיבוד שלהן גבוה מתקציבה של הקבוצה הנורווגית.

האנקדוטה הישראלית שמודגשת היום בכל אתרי הספורט בעברית: שוער הקבוצה ניקיטה חייקין (שהצטיין אתמול) הוא יליד ישראל שגדל בנתניה ועזב את הארץ עם משפחתו כשהיה בן שנתיים. ב-2016 הוא שב לשחק בישראל ועזב אחרי שנה בבני יהודה ושנה בהפועל כפר סבא.

בנימין נתניהו, מאי 2008