JavaScript is required for our website accessibility to work properly. דואר היום ליום שלישי, 24 בפברואר 2026: פחד ותיעוב בגדה המערבית | זמן ישראל
 
  אמיר בן-דוד  
 
דואר היום: ניוזלטר יומי עממי עם אמיר בן-דוד
יום שלישי, 24 פברואר 2026
 
פחד ותיעוב בגדה המערבית

רוב הישראלים ממעטים להתעניין במה שקורה בגדה המערבית בחודשים האחרונים. כלי התקשורת המרכזיים דוחקים את הידיעות משם לשולי החדשות – פה תקרית, שם אירוע אלים, כולם בדרך כלל מקוטלגים תחת "עימותים בין מתנחלים לפלסטינים".

מי שעוקבים אחרי התדרדרות המצב שם מזהירים כבר זמן רב שישראל דוחקת את הפלסטינים בגדה אל הקיר. המתנחלים מתפרעים ככל העולה על רוחם הרעה, ונהנים מגיבוי של כוחות הביטחון ומעצימת עין (שלא לומר: עידוד) של הממשלה.

הכפר עבר א-רמאדין אל-ג'אנובי (צילום: Gordon Welters/WOZ)
הכפר עבר א-רמאדין אל-ג'אנובי (צילום: Gordon Welters/WOZ)

כשכל זה יתפוצץ לנו בפנים – וזה יתפוצץ לנו בפנים – עבור רוב מוחלט של הישראלים, כל התפרצות אלימה שתפרוץ שם תגיע "משום מקום" ותיתפס כעוד הוכחה לכך שכל הפלסטינים אלימים ורוצים להשמיד את ישראל, מה שבוודאי יוביל לקריאות שאין חפים מפשע ברמאללה, או בשכם, או בג'נין.

הבוקר מדווחים חן מענית ומתן גולן ב"הארץ" כי המדינה מנסה כעת להעביר את הכפר הפלסטיני ערב א-רמאדין אל-ג'אנובי שנמצא בנפת קלקיליה ממערב לגדר ההפרדה אל צדה המזרחי.

המדינה מנסה כעת להעביר את הכפר הפלסטיני ערב א-רמאדין אל-ג'אנובי ממערב לגדר ההפרדה אל צדה המזרחי

בשבוע שעבר המדינה הודיעה לבג"ץ כי שר הביטחון ישראל כ"ץ והשר במשרדו בצלאל סמוטריץ' הנחו לקדם "העברה" של הכפר למקום חדש. זאת בתשובה לעתירה של אנשי הכפר שמבקשים להסדיר את הבנייה במקום ובדרישה שהמדינה תסדיר את התשתיות הלא קיימות במקום. "עבורם הצעת המדינה היא מימוש כל הפחדים שלהם", כותבים מענית וגולן, "לדבריהם, בהודעתה המדינה מצהירה על כוונתה לבצע פשע – העברה כפויה של קהילתם".

בהקשר הזה, הבוקר גם מתפרסמת ב"הארץ" מודעה חריגה בבוטותה. תחת הכותרת "הפוגרומים בגדה הם פשע מלחמה", מתארים החותמים על המודעה איך "בשנים האחרונות, וביתר שאת מאז שבעה באוקטובר, מנהלים פורעים יהודים טיהור אתני פעיל ומחריד של פלסטינים ביהודה ושומרון. הם פוגעים בנפש וברכוש. בבעלי חיים ובמטעי זיתים ומביאים לעקירת כפרים פלסטינים ממקומם".

על המודעה חתומים "החשודים הרגילים" משמאל (אביגדור פלדמן, טליה ששון, מרדכי קרמניצר, רבקה מיכאלי, יהודית קרפ ואחרים). אבל חתומים עליה גם דן מרידור ומאיר שטרית – שניים שכיהנו בעבר כשרים תחת ממשלות הליכוד. שניים שהאמינו בחזון ארץ ישראל השלמה ופעלו במשך שנים כדי להסדיר את מעמדם של המתנחלים וההתנחלויות.

ברור שבעידן הביביזם הבוטה הם כבר מוגדרים מזמן כ"שמאלנים". אבל כדאי בכל זאת לשים לב לזה הבוקר: שני שרים לשעבר מטעם הליכוד, שהתחנכו על תורת ז'בוטינסקי וטופחו על ידי מנחם בגין עצמו, קוראים למה שמתרחש כעת בגדה "פוגרומים" ומאשימים את ישראל ב"פשע מלחמה" וב"טיהור אתני", לא פחות.

גם זה עוד יחייב פה יום אחד עריכת חשבון נפש לאומי.

 
הלילה: נאום מצב האומה
גבעת הקפיטול בוושינגטון הבירה, ערב לפני נאום "מצב האומה" של הנשיא דונלד טראמפ. 23 בפברואר 2026 (צילום: AP Photo/Matt Rourke)
גבעת הקפיטול בוושינגטון הבירה, ערב לפני נאום "מצב האומה" של הנשיא דונלד טראמפ. 23 בפברואר 2026 (צילום: AP Photo/Matt Rourke)

בטיימינג שכאילו נהגה במוחו של תסריטאי "הבית הלבן" לפרק סוף עונה מותח במיוחד, נשיא ארה"ב דונלד טראמפ יגיש היום את הנאום השנתי המרכזי של השנה מול שני בתי הקונגרס (בית הנבחרים והסנאט) וכמובן מול העולם כולו שיעקוב הפעם בדריכות רבה מהרגיל.

עניינים רבים ובוערים נמצאים כעת על סדר היום האמריקאי והעולמי. בראשם, כמובן, המלחמה עם איראן שעלולה לפרוץ בכל רגע

עניינים רבים ובוערים נמצאים כעת על סדר היום האמריקאי והעולמי. בראשם, כמובן, המלחמה עם איראן שעלולה לפרוץ בכל רגע – אולי אפילו בזמן הנאום עצמו, מי יודע? טראמפ הרי מחבב אירועים תקשורתיים דרמטיים כאלה.

ג'ורג' וושינגטון היה הראשון שנשא את הנאום הזה שהפך למסורת (ב-8 בינואר 1790). שמו המקורי של הנאום היה "המסר השנתי של הנשיא לקונגרס". פרנקלין דלנו רוזוולט הוסיף ללקסיקון הפוליטי את המילים "מצב האומה".

כל העיניים הלילה יינשאו אל טראמפ, בדיוק כמו שהוא אוהב, בציפייה שהוא יעשה קצת סדר ויסביר לאומה ולעולם לאן מועדות פניו.

אם כי צריך להוסיף שהציפייה שטראמפ "יעשה סדר" היא מעט מוגזמת. מהיכרותנו רבת השנים אתו, סביר להניח שנקבל נאום ארוך, אסוציאטיבי, מבולבל, מלא אנקדוטות אישיות מוזרות, שמיטב המומחים ינסו להפיק ממנו אחר כך תובנות בעלות ערך כלשהו.

 
המרד נגד נתניהו וסמוטריץ'
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' נואם בכנסת בדיון על הגדלת הפטור ממע"מ על ייבוא אישי. 23 בפברואר 2026 (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' נואם בכנסת בדיון על הגדלת הפטור ממע"מ על ייבוא אישי. 23 בפברואר 2026 (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)

ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' עברו הלילה השפלה של ממש בכנסת, אחרי שצו הרחבת הפטור ממסים על חבילות מחו"ל (יבוא אישי) עד 150 דולר הופל אתמול ברוב מוחץ של 59 מתנגדים מול 25 תומכים, למרות שראש הממשלה ניסה להטיל משמעת קואליציונית בעדו.

שר האוצר סמוטריץ' אמר בעקבות ההצבעה את הדברים המדהימים הבאים:

"הפלג הקומוניסטי, השמאל הכלכלי בליכוד, חבר לאנשים שרוצים לפגוע בנתניהו. אחתום על צו חדש".

הפלג הקומוניסטי בליכוד! עד לכאן הביאה אותנו ממשלת הימין על מלא הזאת.

ההחלטה על משמעת קואליציונית התקבלה זמן קצר לפני ההצבעה, אבל חברי הכנסת מהליכוד שיזמו את ההצבעה מרדו והחליטו להצביע נגד הצו. נתניהו הפעיל לחיצים כבדים וזימן ח"כים לשיחות, אבל ללא הועיל.

ההחלטה על משמעת קואליציונית התקבלה זמן קצר לפני ההצבעה, אבל ח"כים מהליכוד מרדו והחליטו להצביע נגד הצו

מחוץ לכנסת הפגינו נגד הצו מאות בעלי עסקים שנפגעים ממנו ישירות. הצו נכנס לתוקף לפני חודשיים, ולפי החוק, תקנה שנקבעה בצו ולא בוטלה בכנסת תוך חודשיים מיום חתימתה נכנסת לרשומות. זאת הפעם הראשונה שהכנסת מבטלת צו באופן הזה.

 
הריבית נותרה ללא שינוי
נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

וגם זה עיצבן את סמוטריץ' אתמול:

הוועדה המוניטרית של בנק ישראל החליטה אתמול להשאיר את הריבית במשק ללא שינוי ברמה של 4%, לאחר שתי החלטות רצופות על הורדת הריבית בנובמבר ובינואר.

הנימוק העיקרי להחלטה הוא החשש מפני מערכה צבאית ממושכת באיראן.

סמוטריץ' קרא אתמול לנגיד בנק ישראל אמיר ירון "לחזור בו" ולהוריד מייד את הריבית מאחר ש"יש מחנק אשראי במשק". הנגיד דחה את דבריו של שר האוצר והגיב ביובש אופייני: "מחנק אשראי? אני לא רואה את זה בנתונים. להפך".

הנגיד דחה את דבריו של שר האוצר והגיב ביובש אופייני: "מחנק אשראי? אני לא רואה את זה בנתונים. להפך"

 
ארבע שנים למלחמה באוקראינה
ארבע שנים למלחמת רוסיה-אוקראינה. אילוסטרציה (צילום: יצירת AI)
ארבע שנים למלחמת רוסיה-אוקראינה. אילוסטרציה (צילום: יצירת AI)

היום מלאו ארבע שנים בדיוק לפלישה הרוסית לאוקראינה. זמן ישראל ייחד לנושא פרויקט מיוחד ורחב היקף. הקריאה מומלצת לכל מי שרוצים להעמיק ולהבין איך התפתחה ולאן מועדות פניה של המלחמה ששינתה לחלוטין את פני המאה ה-21.

תשעה מומחים מתחומים שונים בוחנים אספקטים שונים של המלחמה באוקראינה, שנראתה בתחילה כסכסוך אזורי והיום ברור שמדובר בנקודת מפנה גאופוליטית, ששינתה את מסלול התנועה של האנושות בכלל ושל אירופה בפרט.

בין המאמרים המומלצים:

  • קסניה סבטלובה, הפרשנית של זמן ישראל, כותבת על השמדת הערך הגדולה של רוסיה, ועל הטעות הגדולה של ולדימיר פוטין שהחליט להישען על אסיה במקום על אירופה.
  • כריסטיאן קריל, מי שהיה ראש דסק מוסקבה ב"ניוזוויק", מנתח את מה שהוא מגדיר "כישלון של הדמיון בן ארבע שנים", ומפרט את כל השינויים הדרמטיים בשדה הקרב.
  • אנג'לה סטנט, מחברת הספר "עולמו של פוטין", מסבירה למה גם עכשיו פוטין משוכנע שהזמן פועל לטובתו.
  • אנדריי זגורודניוק, מי שהיה שר ההגנה של אוקראינה, מזהיר שרוסיה לא מתכוונת לפתור את הבעיות במשא ומתן והיא נערכת להמשך – ואולי אפילו להסלמה – של המלחמה.
 
התזכורת היומית

"ראש ממשלה השקוע עד צוואר בחקירות, אין לו מנדט ציבורי ומוסרי לקבוע דברים גורליים במדינת ישראל – כי קיים חשש אמיתי שהוא יכריע הכרעות על בסיס האינטרס האישי של ההישרדות הפוליטית שלו ולא על בסיס האינטרס הלאומי".

בנימין נתניהו, מאי 2008

 
עוד מכותבי זמן ישראל
 
זירת הבלוגים
 
 
התחברו לזמן ישראל

רוצים להגיב לכתבות? התחברו עכשיו

  • לכל תגובה עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
  • העמוד שלך בזמן ישראל יציג את כל התגובות שפרסמת באתר
  • קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
הערה: כאשר אתם מתחברים לזמן ישראל אתם מסכימים לתנאי השימוש
Register to continue
Or Continue with
Log in to continue
Sign in or Register
Or Continue with
שלחנו לך אימייל
לינק לקביעת סיסמה חדשה מחכה לך בתיבה
סגירה
בחזרה לכתבה

עיתונות איכותית מתקיימת בזכות קוראים שתומכים בה

תמכו בנו

עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.

ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.

תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.