הכוחות כבר ערוכים. החיילים האמריקאים כבר בכוננות ומחכים לפקודה. חיילי המילואים הישראלים נקראים שוב לתפוס עמדות. הפרשנים באולפנים שוב מתחרים זה בזה מי יתאר בצורה ציורית יותר עד כמה המצב מתוח, איך כולם על הקצה, איך הכוחות דרוכים כמו קפיץ וערוכים בסד"כ שלא נראה כמותו מאז הפעם הקודמת שראינו סד"כ שלא נראה כמותו.
והמומחים האסטרטגיים ממכוני המחקר עם השמות המפוצצים שוב מנתחים בפנים חמורות סבר מה ההסתברות להישג צבאי ומדיני זה או אחר, מה הסיכוי שהמשטר האיראני יתמוטט, והאם אנו עומדים לחזות שוב במטח טילים בליסטיים קטלני על ישראל. או במילים אחרות: מה הסיכוי שהבית שלנו יקרוס במהלך סוף השבוע? אין מה לומר, כיף פה.
נושא המטוסים ג'רלד פורד, הגדולה מסוגה בעולם, בתמונת ארכיון מ-2017 (צילום: Mass Communication Specialist 2nd Class Ridge Leoni/U.S. Navy via AP,)
אלו הם חיינו בזמן האחרון. יכולה לבוא קטסטרופה, יכול לבוא אסון.
צריך כמובן לקחת כל מה שמתפרסם כעת בעירבון מוגבל ולהניח שכל הצדדים משחררים לפרסום בדיוק את מה שמתאים להם שיתפרסם כרגע. כל הציטוטים שיוצאים מפי "בכירים אמריקאים", "בכירים במערכת הביטחון" ו"מקורבים למשטר באיראן", הם חלק מהמלחמה שלפני המלחמה (אם תפרוץ): הקרב על התודעה או ניסיונות הטעיה. אם כי בשלב הזה אפשר לקבוע בוודאות, שאם תפרוץ מלחמה – היא כבר לא תפרוץ בהפתעה.
כך, לדוגמה, אמר הבוקר "בכיר אמריקאי" לחדשות 12 כי "בניגוד לדיווח על מוכנות הצבא האמריקאי למתקפה ביום שבת, צבא ארה"ב יהיה מוכן כשנושאת המטוסים פורד תגיע למיקום הנחוץ במזרח הים התיכון בשבוע הבא". זה אכן מידע מעניין ואולי אף מדויק.
בסוכנות "רויטרס", לעומת זאת, דיווחו הבוקר כי איראן צפויה להגיש הצעה כתובה כיצד לפתור את העימות בדרכי שלום. "גורם אמריקאי בכיר" שמצוטט בדיווח מספר כי ליועצי הביטחון הלאומי הבכירים של הנשיא דונלד טראמפ נמסר בדיון שהתקיים בחדר המצב בבית הלבן, כי הכוחות האמריקאים שנפרסו במזרח התיכון יהיו מוכנים למלחמה רק באמצע מרץ. גם זה מידע מעניין ואולי אף מדויק.
מה כל זה אומר לגבינו, האזרחים שממתינים בחרדה לבאות? "ישראל מדינה קטנה, עם פוסט טראומה לאומית ובחלק מהמקרים פרטית", מזכיר הבוקר רונן ברגמן ב"ידיעות אחרונות", "במלחמה באיראן צה"ל פרץ כלביא אבל העם חטף לא מעט טילים וראה עד כמה פגיעתם רעה".
האיראנים, כותב ברגמן, סבורים שישראל סובלת ממחסור במיירטים, בעיקר כאלה של החץ, הנשק המרכזי נגד טילים. בנוסף, האיראנים הגיעו למסקנה שישראל מצליחה להגן היטב על מטרות אסטרטגיות ועל בסיסי צה"ל, אבל חלקים רבים מהערים בישראל אינם מוגנים, ואם הן נפגעות, אפילו פגיעה אחת, הנזקים הם עצומים ממש.
"ישראל ביקשה דחייה מארצות הברית לפני כמה שבועות כדי להשלים היערכות בהגנה ובהתקפה", כותב ברגמן, "ובצה"ל יש כאלה המאמינים כי הזמן מאז יוני נוצל לטובה כדי לחזק את היכולת להתמודד עם הטילים האיראנים".
תחזית פרטית על אחריות הכותב בלבד:
אם תפרוץ מלחמה והיא תסתיים בהישגים צבאיים מרשימים לצבא האמריקאי (ואולי אף בהפלת המשטר האיראני), ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו יטען מעל כל במה אפשרית שהמלחמה פרצה רק בזכותו, רק בזכות נחישותו, ורק בזכות ההתמדה שלו – כנגד כל מלעיזיו – לדחוק את איראן לפינה. וכמובן: בזכות השפעתו המופלאה על נשיא ארה"ב דונלד טראמפ.
אם תפרוץ מלחמה שתגרום חלילה לפגיעות קשות ואבדות רבות לעורף הישראלי, ראש הממשלה בנימין נתניהו יטען שהמלחמה הייתה החלטה אמריקאית שישראל מילאה בה רק תפקיד משנה, והאסון הכבד שייגרם לעורף יוכיח לטענתו את מה שהוא הזהיר מפניו כל השנים: שהאיראנים ימ"ש יעשו הכול כדי להשמיד את ישראל.
בינתיים, שימרו על עצמכם ונקווה לטוב.