הדיון המחודש במסעות לפולין - מדוע כדאי לבטלם

נוער יהודי במסע לפולין (צילום: Yossi Zeliger/FLASH90)
Yossi Zeliger/FLASH90
נוער יהודי במסע לפולין

ההפוגה במסעות לפולין נכפתה על משרד החינוך בשל מגפת הקורונה. כעת, עם החזרה לשגרת לימודים מסוימת במהלך החיים בצל המגפה, חוזרת ועולה מחדש שאלת הנחיצות של המסעות הללו. כותב שורות אלו משוכנע שהם צריכים להפסיק להתקיים במתכונת שהייתה נהוגה עד כה. הדברים מופנים בעיקר לגבי מסעות בני נוער ותלמידי תיכון אך גם לסטודנטים לתואר ראשון.

ההפוגה במסעות לפולין נכפתה על משרד החינוך בשל מגפת הקורונה. כעת, עם החזרה לשגרת לימודים מסוימת במהלך החיים בצל המגפה, חוזרת ועולה מחדש שאלת הנחיצות של המסעות הללו

אציג בקצרה שלוש סיבות עיקריות שתומכות בעמדה זו:

1

ראשית, יש הבדל משמעותי בין מחקר אקדמי ומדעי לבין פרקטיקות זיכרון פופולריות של השואה. הדיוק וההבחנה ביניהם חשובים לדיון זה אבל בד"כ לא מקבלים התייחסות. הכוונה היא להבחנה בין תרבות הזיכרון הפופולרי של השואה, הכוללת את יום הזיכרון, אנדרטאות, מוזיאונים וסרטים מז'אנרים שונים. מנגד, עומד הלימוד האקדמי הרב תחומי והעצום שנכתב על השואה.

אלו כאמור שתי זירות נפרדות: האחד אקדמית והשנייה תרבותית-פופולרית, ומתקיימות ביניהן מערכת יחסים ונקודות השקה שיכולות להיות מפרות. אולם הנסיון לחבר ביניהן במסעות הללו הוא מאולץ ומעוות ומוליד תופעה בעייתית של הבנה מוגבלת, אם לא צרה ביותר, של אירועי מלחמת העולם השנייה.

ההסבר לעיוות הוא, שעד כה, במסעות של בני נוער ישראליים וסטודנטים לתואר ראשון, התקיים טשטוש יזום בין התחומים הללו. הדגש במסעות הוא על נרטיב הזיכרון הפופולרי של השואה, במסווה של דיון אקדמי מבוסס מחקר.

תלמידי התיכון וגם סטודנטים צעירים הם אזרחים, שממשיכים במסלול חייהם שאחרי המסע. רובם מתגייסים לצבא או לשירות לאומי וכבר אחריו ממלאים תפקיד חשוב בהגנה על המדינה תוך שמירת גחלת הזיכרון הלאומית.

המסע הנוכחי לפולין הוא מכשיר להשגת מטרות זיכרון קולקטיבי שפורט באופן מוגזם על מיתרי הרגש והלאומנות ולאו דווקא על הבנה אקדמית כוללת, מורכבת ויותר רחבה של ההיסטוריה של השואה.

בין הזירה האקדמית והזירה התרבותית פופולרית, מתקיימות נקודות השקה, אך הנסיון לחברן במסעות הללו מאולץ ומעוות ומוליד הבנה מוגבלת, אם לא צרה ביותר, של אירועי מלחמת העולם ה-2

2

בהמשך לכך, הנקודה השנייה. המסעות לפולין גרמו במשך שנים לבני הנוער הבנה מעוותת של מלחמת העולם השניה, שטישטשה את הסבל האנושי במלחמה לעומת הסבל היהודי. כלומר, השואה הוצגה כמקרה "ייחודי" ומנותק מההוויה האנושית. לשם הבהרה: בעיניי הכותב השואה הייתה בהחלט אירוע קיצוני בהיסטוריה האנושית ובוודאי אירוע מכונן מאד בהיסטוריה של עם ישראל. אולם מזוויות של היסטוריה גלובלית, השואה לא הייתה מקרה בוחן ייחודי או חסר תקדים.

זאת ועוד, רוב השאלות הגדולות במחקר על השואה רלוונטיות גם באופן כללי למחקר על ג'נוסייד (רצח עם). המסע אותו הציע שנים רבות משרד החינוך מתמקד בזווית היהודית בלבד. הדגש במסעות הוא ההבנה שהקמת המדינה הייתה פועל יוצא של לקחי השואה. הדגש על ה"יחודיות" והקורבנות היהודית מחזק את נרטיב הזכרון הקולקטיבי של השואה ופוליטיקת הזהויות בחברה הישראלית: יהודים כבעלי זכויות ייתר לעומת מיעוטים.

כלומר, השאלות הגדולות בתחום כמעט ולא מוצגות בפני התלמידים. כך למשל, האם רק יהודים איכלסו מחנות ההשמדה? האם רק יהודים ניסו לברוח מהמחנות או איבדו צלם אנוש? האם רק יהודים בשואה לחמו במבצעי רצח עם והראו תכונות של גבורה? או האם רק ילדים יהודים הסתתרו או איבדו את אחיהם והוריהם במלחמה?

התשובות לשאלות אלו הן: בוודאי שלא. התנהגויות אלו התקיימו גם במקרי רצח עם אחרים וגם בשואה. מדובר בתבניות התנהגות במצבי קיצון, שאפשר לייחס לאנושות כולה. לאו דווקא ליהודים במהלך השואה.

השואה הייתה בהחלט אירוע קיצוני בהיסטוריה האנושית ובוודאי אירוע מכונן מאד בהיסטוריה של עם ישראל. אולם מזוויות של היסטוריה גלובלית, השואה לא הייתה מקרה בוחן ייחודי או חסר תקדים

התהליכים הפוסט קולוניאליים שיצרו את מדינת הלאום, הנדסו אוכלוסיות והגדירו מחדש גבולות טריטוריאליים – היו ונשארו הגורם מספר אחת להיווצרות מצבי קיצון של אלימות המונים, רציחות עמים ומלחמות עצמאות. חיפוש אחר השאלות הללו במסע של משרד החינוך מעלה חרס ביד המחפש.

במקומן יש עיסוק מתיש בשאלת האנטישמיות ובפרט הגרמנית. המבט הצר והפרטיקולרי שהוצע במסעות לפולין הוא א-היסטורי ומנותק מההיסטוריה האירופית והגלובלית של המאות ה-19 וה-20.

3

הנקודה השלישית והאחרונה היא קיימות. המסע בתקופה כזו של התחממות כדור הארץ, כשהעולם מנסה להפחית זיהום, המסע לפולין – לא רק שאיננו תורם למאמץ הזה אלא מושך תשומת לב שלילית. לכן, בהחלט אפשר לוותר עליו.

הנראות הזו חשובה, וכך תיווצר הבנה שמשרד החינוך משתתף במאמץ הממשלתי להיאבק בהתחממות הגלובלית. מאמץ ממשלתי שהושק בשבוע שעבר בקול תרועה רמה בתקשורת הישראלית והבינלאומית, במסע של ממשלת בנט לוועידה הבינלאומית בגלזגו, אשר התכנסה במטרה להילחם במשבר האקלים.

הנקודה השלישית והאחרונה היא קיימות. המסע בתקופה כזו של התחממות כדור הארץ, כשהעולם מנסה להפחית זיהום, המסע לפולין – לא רק שאיננו תורם למאמץ הזה אלא מושך תשומת לב שלילית

לסיכום, יש מקום לשקול את הנחיצות למסע בפולין לפי אופי המשלחת. משלחות של סטודנטים לתואר שני ובעלי תפקידים בשירות המדינה יכולות להתאים יותר. ייתכן שקהל זה יכול לעבד טוב יותר את התכנים, תוך כדי הבנה של המורכבויות בביקור במחנות השמדה ובשאר האתרים במסע. זאת ועוד, העובדה שבד"כ מדובר באנשים בוגרים יותר עם ניסיון חיים ואישיות מעוצבת תורמים גם הם לפוטנציאל של עיבוד מוצלח יותר של התכנים. אבל גם כאן יש מקום לדיון ומחשבה מעמיקים יותר.

ד"ר אלדד בן אהרון מרצה באוניברסיטת כרונינגן בהולנד, וחוקר עמית במכון לשלום ועימות פרנקפורט גרמניה. הוא היסטוריון ליחסים בינלאומיים ומומחה ביחסי ישראל-טורקיה וזכרון השואה בעידן הגלובלי. מחקריו מתמקדים במדיניות החוץ ובהיסטוריה הפוליטית של ישראל. טוויטר: @EldadBenAharon

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 770 מילים
כל הזמן // יום רביעי, 1 בדצמבר 2021
מה שחשוב ומעניין עכשיו

במוקד הטלפוני של משרד הבריאות מוסרים מידע שגוי, האתר לא יעיל

אזרחית התקשרה למוקד משרד הבריאות כיוון שבספריית בית אריאלה ביקשו ממנה תו ירוק בניגוד לנהלים והשומרים לא עטו מסכות ● במוקד קיבלה תשובה שגויה, לפיה מסכה בחלל סגור נדרשת רק "בהתקהלות של 50 אנשים ומעלה" ● המוקדנית טענה שהמידע השגוי נמצא באתר המשרד, אף שבאתר מוצג המידע הנכון - רק שמאוד קשה למצוא אותו ● משרד הבריאות: "הנהלים יחודדו"

עוד 415 מילים

קן ציפור - גירוש יהוה, האמונה וההלכה מחיי ביאליק

קן ציפור

 

קֵן לַצִּפּוֹר
בֵּין הָעֵצִים,
וּבַקֵּן לָהּ
שָׁלֹשׁ בֵּיצִים.

וּבְכָל-בֵּיצָה
– הַס, פֶּן תָּעִיר –
יָשֵׁן לוֹ
אֶפְרוֹחַ זָעִיר.

שיר הילדים של חיים נחמן ביאליק, שמוכר לחלק גדול מדוברי העברית, הוא תיאור קצר ותמציתי של רגע פסטורלי קסום. הלחן היפה מוסיף לו חן ותרם לפופולריות הרבה שלו.

עם זאת, לשיר יש "שכבה געשית" מעניינת ביותר, אנטי-אמונית ואנטי-הלכתית חריפה.

שיר הילדים של ביאליק הוא תיאור קצר ותמציתי של רגע פסטורלי קסום. הלחן היפה מוסיף לו חן ותרם לפופולריות הרבה שלו. עם זאת, לשיר יש "שכבה געשית" מעניינת ביותר, אנטי-אמונית ואנטי-הלכתית חריפה

הרמז הברור לשכבה זאת הוא שם השיר. השם – קן ציפור – שונה רק באות אחת משתי המילים הראשונות של השיר – קן לציפור, והבדל קטן זה יוצר בולטות. הגרסה של גוף השיר היא הטבעית, שכן הבית הראשון הוא בעצם קיצור של: "לציפור יש קן בין העצים, ובתוך הקן יש לה שלוש ביצים". תחילית השיוך "ל-" היא החיבור התקני לאוגד "יש", שנעדר עקב הקיצור הפואטי.

לכן, יש לרכז את תשומת הלב בביטוי "קן ציפור", הפחות טבעי בהקשר השיר, כאבן הראשה להבנת עומק השיר.

אכן – "קן ציפור" הוא מושג משמעותי בדת היהודית, וביאליק משתמש במשמעות חזקה זאת כדי לומר את דברו – "אני כופר בכל זה". נפרט להלן.

המובן הבסיסי של "קן ציפור" מגיע ממצווה בספר דברים כב' ו'-ז', הנקראת "שילוח הקן":

"כִּי יִקָּרֵא קַן צִפּור לְפָנֶיךָ בַּדֶּרֶךְ בְּכָל עֵץ או עַל הָאָרֶץ אֶפְרחִים או בֵיצִים וְהָאֵם רבֶצֶת עַל הָאֶפְרחִים או עַל הַבֵּיצִים לא תִקַּח הָאֵם עַל הַבָּנִים:

שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח אֶת הָאֵם וְאֶת הַבָּנִים תִּקַּח לָךְ לְמַעַן יִיטַב לָךְ וְהַאֲרַכְתָּ יָמִים:".

המצווה יוצאת דופן במספר מובנים. הטעם לה לא ברור, הפרקטיקה שלה לא ברורה – באילו סיטואציות יש לנקוט בה – ומספר הטעמים וההסברים שניתנו לה דומה למספר הפרשנים. אבל הייחוד של המצווה הוא בשכר המפורש שלה – אריכות ימים.

המצווה יוצאת דופן בכמה מובנים. הטעם לה לא ברור, הפרקטיקה שלה לא ברורה – באילו סיטואציות יש לנקוט בה – ומספר ההסברים שניתנו לה דומה למספר הפרשנים. אבל ייחודה הוא בשכרה המפורש – אריכות ימים

יש עוד מצווה אחת במקרא עם שכר מפורש, שהוא זהה: כיבוד הורים, הדיבר החמישי – בנוסח של ספר דברים, ה', טז':

"כַּבֵּד אֶת-אָבִיךָ וְאֶת-אִמֶּךָ, כַּאֲשֶׁר צִוְּךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ–לְמַעַן יַאֲרִיכֻן יָמֶיךָ, וּלְמַעַן יִיטַב לָךְ, עַל הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ".

הייחוד הזה של המצווה בא לידי ביטוי בסיפור בעל חשיבות מרכזית המופיע בשני התלמודים (בתלמוד הבבלי, הגמרא, הסיפור מופיע במסכת קידושין, דף לט', עמוד ב'). אלישע בן-אבויה, תנא שחי לאחר חורבן בית המקדש השני, עזב את הדת היהודית וכפר בקיום יהוה לאחר שראה ילד, שעלה על עץ לפי דרישת אביו לצורך קיום מצוות שילוח הקן – נופל ומת. הסתירה בין קיום שתי המצוות – כיבוד הורים ושילוח הקן, ששכר אריכות ימים לכאורי בצד שתיהן לפי הבטחת יהוה, לבין מותו בפועל של הילד, גרמה לאלישע לנטוש את האמונה ואת הדת.

נשים לב לשלושה מוטיבים בסיפור שיתקשרו לשיר של ביאליק:

  • התערבות במהלך הטבעי של דגירת ציפור על ביציה.
  • ילד משתתף פעיל.
  • שכר מובטח שלא קוים.

מקום שלישי שבו המושג קן ציפור הוא מרכזי הוא המיסטיקה היהודית. על פי ספר הזוהר (פרשת שמות) – "היכל קן ציפור" הוא הפנימי ביותר מבין היכלות עליונים, ובו נמצא המשיח במצב שוכב ורדום, ומחכה עד שיתעורר, ויגיע לארץ ישראל להתחיל את הגאולה.

הפרשנות למקור השם מגוונת, אם כי נראה שבבסיסה עומד הרעיון של שילוח השכינה (הציפור) מהקן על ידי העם שחטא, והשארת הביצים בקן כסימן לגאולה העתידית. "קן ציפור" הוא מושג נרדף למשיחיות.

הפרשנות למקור השם מגוונת, אם כי נראה שבבסיסה עומד הרעיון של שילוח השכינה (הציפור) מהקן על ידי העם שחטא, והשארת הביצים בקן כסימן לגאולה העתידית. "קן ציפור" הוא מושג נרדף למשיחיות

מכאן – לשיר של ביאליק. השיר מתאר תמונה פסטורלית ורגועה אך לא קפואה. הפועל "ישן" הוא בהווה מתמשך, "הס" בציווי, ו"תעיר" בלשון עתיד.

יש בשיר מגוון סקאלות של הטבע: יער-עצים, קן, ביצה, אפרוח. מיקום לקיום. התמונה הארצית והטבעית מנוגדת לחלוטין לתמונה המיסטית-משיחית-שמימית-מטאפורית של "היכל קן ציפור". "קן ציפור" הוא קן של ציפור, הא ותו לא.

השקט השורה בשיר, והדרישה "הס פן תעיר" הם ניגוד מוחלט לקיום מצוות שילוח הקן, בה תוקפים ומפחידים את הציפור האם, והיא עפה, מבועתת, במשק כנפיים צורמני. השיר דוחה את המצווה בשאט נפש.

הבחירה של ביאליק במסגור השיר כשיר ילדים ופנייה לילד במהלך השיר הוא ניתוק הקשר הסופי ליהוה ולאמונה הדתית-יהודית. הפנייה הפסיבית לילד, "הס פן תעיר", היא ההפך מהדרישה האקטיבית של האב אשר שלח את ילדו לשילוח הקן ואל מותו, בסיפור אודות אלישע בן אבויה, שהפך לכופר – כמוהו כמו ביאליק.

ביאליק אומר באמצעות השיר – אני לא רוצה לא את המצווה ולא את שכרה המדומיין, המאכזב, אני לא רוצה לשמוע את הציפור האם המבועתת, אני לא רוצה היכלות עליונים ומשיחיים.

השקט השורה בשיר והדרישה "הס פן תעיר", הם ניגוד מוחלט לקיום מצוות שילוח הקן, בה תוקפים ומפחידים את הציפור האם, והיא עפה, מבועתת, במשק כנפיים צורמני. השיר דוחה את המצווה בשאט נפש

אני רוצה להתבונן בטבע על שפעת פרטיו מהגדול לקטן, והאנושיות שלי תתגלה מתוך עצמי, ללא התערבות – בכך שלא אעשה דבר.

אני הוא אלוהים של עצמי.

ד"ר הראל פרימק נשוי לבת שבע, אב לספיר, לסהר ולגיא, גר בראשון לציון. יועץ טכנולוגי במקצועו – מפתח אלגוריתמים ופיסיקאי, בעל דוקטורט בפיסיקה ותואר ראשון במתמטיקה. בנוסף הוא יו"ר משותף של עמותת צדק פיננסי לקידום ההוגנות, השקיפות והתחרות במגזר הפיננסי (צילום: ישראל הדרי).

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 772 מילים

בתגובה שהגישה אמש הפרקליטות לבג"ץ בעתירת האגודה לזכויות האזרח, המדינה קובעת שהופעתו של הווריאנט הנוכחי למעשה מחזיר את ישראל אל הלא נודע של ימי ראשית הקורונה, אבל נכשלת מלהראות שאיכוני שב"כ בכלל עוזרים לעצירת ההתפשטות ● בג"ץ יקיים היום בצהריים דיון בהול ● פרשנות

עוד 877 מילים

חפץ: ידעתי שאם לא אספק גרסה יחריבו את משפחתי

חפץ סיפר על תרגיל בו הודיעו לאשתו כי הוא חוזר הביתה בזמן שהאריכו לו את המעצר ● מיקי זוהר: העדות לא כשרה - תיק 4000 קורס ● ארנון גלעדי הוא חבר מועצת עיריית ת״א החשוד בעבירות מין בקטין ● שרון אלרעי פרייס: אין צורך בחיוב אזרחים להתחסן ● הורוביץ מקדם מהלך להקלה על נשים שרוצות לעשות הפלה ● צה״ל יבחן את שירות החובה מחוץ ליחידות הצבאיות על רקע שערוריית הסוהרות

עוד 17 עדכונים

למקרה שפיספסת

שקיפות? הצחקתם אותם

יתכן שהשאלה של ח״כ גבי לסקי (מרצ) מייד בפתח הדיון בוועדת החוץ והביטחון, מצביעה על לב הבעיה. ועדת החוץ והביטחון של הכנסת התכנסה לדיון מיוחד תחת הכותרת: ״תקנות שעת חירום (הסמכת שירות הביטחון הכללי לסייע במאמץ הלאומי לצמצום התפשטות זן אומיקרון OMICRON של נגיף הקורונה החדש), התשפ“ב-2021״.

יו״ר הוועדה, ח״כ רם בן ברק (יש עתיד) החליט לפתוח את הדיון לציבור. בהמשך הישיבה הסביר בן ברק: ״פתחנו את הדיון בישיבה לציבור, מקווה שזה צעד שיגביר את האמון״.

ממשלת ישראל ביקשה מוועדת החוץ והביטחון לאשר שוב את השימוש באיכוני השב״כ – שם מכובס להרשאה לשירות חשאי לרגל, לעקוב ולחדור לפרטיותם של אזרחים תמימים שחטאם אינו מעשי טרור, תמיכה בטרור או כל פעילות עוינת אחרת, אלא חשד בכך שנדבקו שלא ברצונם בווריאנט החדש של נגיף הקורונה, שמכונה אומיקרון.

ממשלת ישראל ביקשה מוועדת החוץ והביטחון לאשר שוב את השימוש באיכוני השב״כ – שם מכובס להרשאה לשירות חשאי לרגל ולחדור לפרטיות אזרחים תמימים שחטאם אינו טרור אלא חשד שנדבקו בווריאנט

הרבה גורמים הוזמנו לדיון הפתוח שנועד לחזק את אמון הציבור במנגנוני קבלת החלטות בנושא כל כך רגיש. נדמה שזה אחד הנושאים שעליו יש הסכמה גורפת מצד כל האירגונים והמומחים שעוסקים בנושא הפרטיות, מצד כל מכוני המחקר שעוסקים בדמוקרטיה, מצד כל ארגוני זכויות האדם, כמעט מצד כל המשפטנים – כולל נציגי המדינה: הסכמה גורפת שהשימוש בכלי של ארגון חשאי, שנועד להילחם ולמנוע טרור נגד אזרחים שאינם חשודים בכלום הוא מסוכן, הרסני ופוגע פגיעה אנושה בפרטיות, בזכויות הפרט וביסודות הדמוקרטיה. לא פחות.

ולמרות זאת, מדינת ישראל בכלל, ומשרד הבריאות בפרט, התאהבו בטכנולוגיה החשאית הזאת, מתוך אמונה – מוטעית יש לומר – שאנחנו במצב חירום ממשי, ושהכלי הזה יכול לתת לנו את המענה המיטבי כדי לקטוע את שרשראות ההדבקה ולמנוע הפצת של וריאנט האומיקרון בכל רחבי ישראל.

וכך שבה ישראל ומשתמשת בטכנולוגיה ששום מדינה דמוקרטית נוספת לא השתמשה בה, למרות שאנחנו לא המדינה היחידה שמנסה לקטוע את שרשראות ההדבקה ואנחנו לא המדינה היחידה שרוצה להגן על חייהם של אזרחיה.

כך שבה ישראל ומשתמשת בטכנולוגיה ששום מדינה דמוקרטית נוספת לא השתמשה בה, למרות שאנחנו לא המדינה היחידה שמנסה לקטוע את שרשראות ההדבקה ורוצה להגן על חיי אזרחיה

אבל מייד בפתח הדיון התברר שהגורם הכי חשוב ורלוונטי כלל לא נוכח בו. עוד בטרם נפתח הדיון, שאלה ח״כ גבי לסקי, האם נציג השב״כ נמצא בדיון, כדי שאפשר יהיה לשמוע את עמדת הארגון.

השאלה נותרה לרגע תלויה באוויר, ואז מיהר היו״ר לענות ואמר, שנציג שב״כ יופיע בחלק השני של הדיון, בפורום מצומצם יותר של ועדת המשנה לשירותים חשאיים של ועדת החוץ והביטחון. זה כמובן החלק החשאי של הדיון. אבל כדי לסבר את אוזניה של ח״כ לסקי וח״כ מיכל רוזין (מרצ) שהצטרפה לתמיהה, הבטיח בן ברק שיעדכן את השתיים בשיחה אישית.

עד כאן שקיפות בדיונים ורצון לחזק את אמון הציבור. שנתיים ״מלאו״ לחדירתו של נגיף הקורונה, על זניו השונים, לישראל. שנתיים.

בתחילת הדרך, עוד לפני שידעו מה טיבו של הנגיף, לפני שהבינו כיצד הוא מתפשט, כשעוד האמינו שאפשר להידבק מלחיצה על כפתור במעלית, כשהחיסונים אפילו לא היו באופק – אפשר היה בדוחק להבין שמצב החירום הזה מצריך שימוש בכלי כל כך פולשני.

אבל בינתיים חלפו שנתיים ימים. במהלך השנתיים האלה הבנו כמה דברים קריטיים: ״הכלי״ של שב״כ התגלה ככלי מאוד לא מדוייק. למרות ההילה שיש סביב היכולות הבלתי מוגבלות של הארגון החשאי, מסתבר שהכלי הזה מזייף מאוד.

הוא לא מצליח לדייק מגעים בתוך בניינים סגורים, וכמובן לא יכול לאתר מגעים למי שאינם מצויידים בטלפונים חכמים, או כאלה שמחליטים להשאיר את המכשיר בבית. יותר מכך, הנתונים מראים שהכלי של שב״כ שלח מאות אלפי אנשים לבידוד מיותר, למרות שלא היה להם שום מגע ישיר עם חולה מאומת.

שאלת ח״כ גבי לסקי, האם נציג השב״כ נמצא בדיון, להצגת עמדת הארגון, נשארה תלויה באויר. התברר שיופיע רק בפורום מצומצם של ועדת המשנה לשירותים חשאיים של ועדת החו"ב. זה כמובן החלק החשאי של הדיון

כמות הטעויות היא בלתי נסבלת. בדיון בוועדת החוץ והביטחון עלה ששב״כ איתר רק 8% מהמקרים. בנוסף, כפי שהעיד פרופ׳ חגי לוין, יו״ר רופאי בריאות הציבור: בגלל שמדובר בכלי חשאי, הרי שלמשרד הבריאות ולחוקרים אין גישה לנתונים רלוונטיים.

אז במקום שישראל תנצל את השנתיים האחרונות, את העובדה שרוב האוכלוסיה מחוסנת, את תקופות השקט שבין הגלים ותפתח טכנולוגיה אזרחית ויכולות אפידמיולוגיות טובות לעקוב ולקטוע את שרשראות ההדבקה – כרגיל, לא עשו כלום במשך שנתיים. ועכשיו, כשצץ וריאנט חדש, כדי להציל את עורם, באים חברי הממשלה וראשי משרד הבריאות לכנסת כדי לבקש – שוב – אישור להשתמש בכלי החשאי והפולשני הזה, בטענה שזה מצב חירום, שמדובר במשהו כירורגי, שזה לזמן קצוב וכו׳ וכו׳.

ברצינות?

מה עם הלקחים של הסיבובים הקודמים? מה עם היערכות קדימה? מה עם פיתוח כלים אזרחיים ואפידמיולוגיים?

כרגיל, לא עשו כלום במשך שנתיים. ועכשיו, כשצץ וריאנט חדש, כדי להציל את עורם, באים חברי הממשלה וראשי משרד הבריאות לכנסת כדי לבקש – שוב – אישור להשתמש בכלי החשאי והפולשני הזה

ורק נזכיר, שהחלק שבו אמור היה השב״כ להסביר לחברי הכנסת את עמדתם בנושא, זה החלק שבו הישיבה נסגרה. עד כאן השקיפות לציבור.

ענת סרגוסטי היא עיתונאית, פרשנית, יוצרת דוקומנטרית, עורכת, פמיניסטית. יו״ר בהתנדבות של עמותת ״כן לזקן - לקידום זכויות הזקנים״. הייתה במשימות עיתונאיות בעזה, בביירות, ברמאללה, בעמאן ובקהיר. גרה בתל אביב, בעלת תואר שני במשפטים מאוני. תל אביב. בת גאה למשפחת סרגוסטי שנמצאת כאן מגירוש ספרד.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
מצטער ענת 600000 אנשים לא התחסנו החיסון ראשון נדמה לי 80 אחוז מהחולים קשה לא מחוסנים אי אפשר לסמוך עליהם שיתחסנומגם בהמשך אין ברירה כי הם יתפסו את המקום שלי או שלך -שלא נדע- אם נצטרך.... המשך קריאה

מצטער ענת

600000 אנשים לא התחסנו החיסון ראשון
נדמה לי 80 אחוז מהחולים קשה לא מחוסנים
אי אפשר לסמוך עליהם שיתחסנומגם בהמשך
אין ברירה כי הם יתפסו את המקום שלי או שלך -שלא נדע- אם נצטרך.
מאחר ואני יודע שגם את יודעת שאין לסמוך על הממשלה בענייני בריאות גם במצב רגיל על אחת כמה וכמה במצב שבו יש פתרון לבעיה והיא החיסון ובמקרה של אלה שלא רוצים אז איכון- מה לעשות אין 100 אחוז אושר .
אפשר גם לסמוך על אנשים כמו רם בן ברק וניצן הורוביץ.
לדעתי מתי שהוא יהיה חיוב החיסון כמו אוסטריה גרמניה ואולי עוד מדינות

עוד 767 מילים ו-1 תגובות
עודכן לפני 3 שעות
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

תגובות אחרונות

כשירדן שלטה בעטרות, היא בנתה מרכז תעופה בן 15 יעדים ללקוחות עלית ● בשליטת ישראל, נמל התעופה שבמזרח ירושלים, על קו גדר ההפרדה, שימש בעיקר לטיסות פנימיות - אבל גם לכמה נחיתות היסטוריות ● ואז הגיעה האינתיפאדה השנייה ● עשרים שנה עומד הטרמינל נטוש ● תוכנית להפוך את המקום לשכונה חדשה לחרדים הוקפאה בעקבות לחץ אמריקאי

עוד 1,653 מילים

סקר חדש מאשר: יהודים אמריקאים מדור ה־Z לא מגלים עניין בחיי קהילה יהודיים אבל כן מחוברים לאמונה ולרוחניות ● בזמן שהקהילות היהודיות מנסות למשוך את הצעירים אליהן, חוקרים מאמינים שהסקר לא משקף את המצב האמיתי: "הצעירים לא מחפשים בדרך כלל קהילה אחת אלא מגוון של אפשרויות שונות"

עוד 1,113 מילים

אף אחד לא נגד הסדרת השימוש בקנאביס רפואי - אז למה זה לא קורה

בדיקת זמן ישראל רוב המפלגות, כולל הליכוד, הצהירו בעבר על תמיכה בלגליזציה של הקנאביס ● אף גורם פוליטי או רפואי בכיר לא מתנגד לכך שרופאים יוכלו לאשר לקנות מהמגדלים קנאביס רפואי במרשם רגיל ובלי ועדה שמטרטרת את החולים ● אבל סבך של מלחמות פוליטיות חוסמות את כל הנתיבים האפשריים לשינוי ● והחולים ממשיכים לסבול

עוד 3,136 מילים ו-3 תגובות

לפיד: "צריך להדק את הסנקציות על איראן; יש להציב מולה איום צבאי אמיתי"

עלה לארבעה מספרם של חולי הקורונה בישראל שאובחנו כנשאים של זן האומיקרון ● הממשלה אישרה לקדם את הצעת החוק שתעגן את סמכות שב"כ לבצע איכונים של טלפונים סלולריים ● הסתיימה עדותו הראשית של ניר חפץ והחלה עדותו הנגדית; השופטים נעתרו לבקשה לשמוע חלק מהעדות בדלתיים סגורות ● אנגלמן: שורת מפלגות הפיצו תעמולת בחירות מחשבונות פיקטיביים

עוד 45 עדכונים

אישור מינויו של השר לשעבר ליו"ר דירקטוריון התעשייה האווירית מהווה הפרת דין בוטה ● שני הגורמים שאמורים לוודא שהרשות השולטת עומדת בהוראות הדין הם היועמ"ש ובג"ץ ● במקרה של מינוי פרץ, אחד משני החסמים האלה קרס ● נותר רק בג"ץ ● פרשנות

עוד 1,046 מילים

ההתנגדות של הח"כים החרדים לחוקים החדשים - בראשם מיסוי משקאות ממותקים וחד"פים - מאכזבת ● מחברי כנסת חברתיים ומוערכים כמו גפני ומקלב אפשר לצפות שינהיגו את הציבור שלהם לתהליך של גמילה, ולא ייאבקו על זכותו להוציא סכומי עתק על מוצרים שפוגעים בבריאותו ובסביבה ● דעה

עוד 992 מילים

האסלאם הפוליטי משתלט על מזרח ירושלים

האכזבה מהפוליטיקה והיחלשותה הזוחלת של הרשות הפלסטינית במזרח ירושלים יוצרות מגמה חדשה: פחות זהות מפלגתית, יותר זהות אסלאמית ● במצב הזה, לתושבי מזרח ירושלים טבעי יותר להתחבר לרעיונות שמוביל חמאס ● הרשות הפלסטינית נרדמה בשמירה ובחמאס מנצלים את הפרצות הפתוחות, במה שנראה כמו תהליך מתגלגל שישראל תתקשה לעצור ● פרשנות

עוד 859 מילים

"בישראל אין בטיחות. זו מדינת אחי, נשמה, כפרה, יהיה בסדר"

רק בשבוע שעבר נהרגו ארבעה עובדים בתאונות עבודה ותעשייה ● ממוני הבטיחות חסרי הגנה מול מעסיקים, במנהל בטיחות אין איסוף נתונים סדור, אין דירוג אחיד שיאפשר להשוות בטיחות בין ארגונים גדולים וקטנים, יש תת-דיווח על תאונות עבודה ואלפי הנפגעים ממחלות תעסוקתיות בכלל נופלים מתחת לרדאר ● "למה שחברה תדווח על תאונה אם מחר סוגרים לה את האתר?"

עוד 2,277 מילים

דיווח: ישראל העבירה לארה"ב מידע שמראה שאיראן נערכת להעשיר אורניום ברמה של 90%

בנט: "למרות הפרותיה וחתירתה תחת הפיקוח תגיע איראן לשולחן המשא ומתן; אני קורא לבעלות בריתנו - אל תיכנעו לסחטנותה" ● הסתיימה עדות חפץ בתיק 4000 והחלה עדותו בתיקי 1000 ו-2000: "נתניהו אמר לי שבכוחו לגרום לכך שמהדורת סוף השבוע של 'ישראל היום' תהיה 80 אלף עותקים, אבל הוא לא יכול לשכנע את אדלסון שזה יהיה 60-50 אלף, והוא מבקש להעביר את המסר למוזס"

עוד 51 עדכונים

העימות בין בנט ואבידר אתמול היה חריג בכל קנה מידה - אבל אבידר החל לתקוף את בנט כבר בסוף השבוע ● מבחינת אבידר, זו תזכורת כי הובטח לו תפקיד השר לענייני מודיעין: "אני מחכה אבל לא אחכה עד אינסוף" ● אף אחד לא רוצה לראות את אבידר מתפטר וחוזר לכנסת כדי להצביע נגד הקואליציה ● יאיר לפיד, מכבה הדלקות בממשלה הזו, כבר ימצא פתרון לשר הסורר ● פרשנות

עוד 577 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה