א. פעמיים – פעם בגוף הטקסט ופעם בכותרת המשנה – מופיעה שגיאת כתיב: "להגן אל" במקום "להגן על". נא לתקן.
ב. בשנת 1967 נפתח תהליך ארוך, שאנו כרגע באמצעו , ואולי בראשית סופו; תהליך שבו הולכת ישראל ונשבית בידי פונדמנטליסטים יהודים. ישראל לבדה לא תוכל להציל את עצמה מתהליך זה, וגם ארה"ב לבדה לא תוכל. כפי שדר' הדר כותב, ניסיון אחד כזה נכשל בתקופת קרטר, וניסיון שני נכשל בתקופת בוש [האב] – בייקר. רק שיתוף-פעולה בין מימשלי ישראל וארה"ב כאחד יוכל להציל את ישראל מעצמה. הסיכויים לשיתוף-פעולה כזה קלושים עד אפסיים, ולכן קרוב קיצה של הציונות ההרצליאנית-ויצמנית-בן-גוריונית.

1. נכון שהכיבוש, בעיקר בגדה המערבית, הוא גורם עיקרי בהעכרת היחסים בין ישראל לדמוקרטים, וכל עוד יימשך ויתחזק השגעון המכונה "מפעל ההתנחלויות", תימשך ותתחזק הפגיעה האנושה ביחסים אלה.
2. עם זאת, נכון לציין את תפקידו הפעיל של רה"מ נתניהו בתהליך זה: בכל מה שנוגע לרפורמים והקונסרבטיבים, המהווים רוב עצום (יותר מ-80%) מיהודי ארה"ב, נתניהו זלזל בהם ונכנע לכל גחמה של המפלגות הדתיות בישראל. בין היתר הוא סירב לקבל את "פשרת הכותל" שהציע אנטולי שרנסקי, למרות שנתניהו עצמו הוא שביקש ממנו לחקור נושא זה ולהציע פשרה.
3. נתניהו לא הסתפק ב-2, אלא גם ניסה (בהצלחה חלקית מאוד) לכרות ברית פוליטית עם האוונגליסטים, כולל האונגליסטים הכי מטורפים (borm again Christians), המזוהים עם המפלגה הרפובליקנית, ובכך הרגיז גם את הדמוקרטים וגם את יהודי ארה"ב.
לסיכום, אפשר לומר שהאסטרטגיה של נתניהו מול המפלגה הדמוקרטית זכתה להישגים מפוארים, שאותם ניתן להשוות רק להישגים של אסטרטגיית חיזוק החמאס שלו.

הכל נכון, הכל הגיוני, אבל אין לתזה הזאת שום סיכוי. כמעט כל הישראלים מכורים לאחת משתי תפיסות: 1. אם נקנה מספיק נשק ונשמור על עליונות טכנולוגית, מובטח לנו ניצחון בכל מלחמה. 2. "השם" יהיה בעזרנו ולכן מובטח לנו ניצחון בכל מלחמה. קשה להחליט מי יותר אווילית בין השתיים, אבל המיעוט שמוכן לקבל את התזה של פרופ' בר-יוסף בטל בשישים.

א. לא רק שאף אחד בירושלים (חוץ מ3-4 עובדי משרד החוץ) לא מדבר מנדרינית, אלא שרוב שרי הממשלה לא שולטים באנגלית (ראה: גרנדמייזר של שר האוצר), ורובם גם לא יודעים עברית תקינה.
ב. חבל שישראל פיתחה תלות בארה"ב, ועוד יותר חבל שארה"ב סייעה לישראל לפתח תלות זו. היו יוצאים מן הכלל שידעו איך להתייחס לישראל – ללטף אותה ביד אחת, להכות אותה ביד שנייה – אבל רובם רק ליטפו. התלות המוחלטת מחד גיסא, והפטרונות המוחלטת מאידך גיסא הם אבות הטומאה המכונה "מפעל ההתנחלויות", שתוך 20-30 שנה תצעיד את ישראל הדמוקרטית, היהודית והחילונית אל אובדנה.