מזה שנים שאני מנהל ויכוח עם ידידיי במחנה השלום הישראלי. מתוסכלים פוסט-אוסלו מכשלונם לשנות את הסקפטיות שבה מתייחס רובו של הציבור היהודי-ישראלי להסדר שלום בין ישראל והפלסטינים, הם טוענים שלחץ חיצוני מ"הקהילה הבינלאומית" ישנה את מאזן הכוחות הפוליטי בישראל ויחזק את ידם של אלו שתומכים בהקמת מדינה פלסטינית עצמאית.
בקונטקסט הזה, האפשרות שארצות הברית, בעלת בריתה של ישראל, תוביל את המאמץ להביא את ישראל לקבל החלטות שעולות בקנה אחד עם פתרון שתי המדינות נראית להרבה פרשנים ישראלים כתרחיש ריאלי. מכאן הרעיון שהאמריקאים יכולים לעזור לישראל להציל את עצמה.
ד"ר לי-און הדר הוא עיתונאי, פרשן לעניינים גלובליים ומרצה ליחסים בינלאומיים בוושינגטון. לשעבר עמית מחקר במכון קאטו ופרופסור אורח באמריקן יוניברסיטי, הוא משמש כעת כעמית בכיר במכון למחקרי מדיניות חוץ ועורך תורם בנשיונל אינטרסט מגזין.
מישהו יכול לכתוב לי הודעה משמחת ומחממת את הלב? כותבת אישה מודאגת ממרכז הארץ. זה מזכיר לי אמרה בערבית על אנשים מדוכדכים המבקשים מראש הכפר: "ספר משהו משמח – אפילו שקר".
בני אדם השרויים במצוקה זקוקים לעיתים למישהו שישפר את האקלים, יעלה את מצב הרוח ויפיח תקווה. מישהו ללכת אחריו, להאמין ביושרו, לישון בשקט כשיודעים שהוא מצוי על ההגה.
משה בן עטר הוא פובליציסט, מחבר הספר "המסע לישראל האחרת". עסק שנים בתכנון אסטרטגי והיה מנכ״ל המועצה הציונית בישראל, מנהל כפר הנוער יוענה ז'בוטינסקי, ומנהל המכון למחקר וחינוך בקרן כצנלסון. היה יועצם של כמה שרים ויועץ ליצחק הרצוג.
לאחרונה גיליתי במהלך נסיעה במונית שגם בבת-ים יש רחוב ששמו כ"ט בנובמבר. כבר ידעתי קודם לכן שבירושלים, בהרצליה, אולי גם בערים נוספות יש רחובות הנושאים אותו שם. כידוע, בכ"ט בנובמבר שנת 1947 הוחלט באו"ם על הקמתה של מדינת ישראל.
"עוד יהיו לנו רחובות שייקראו 'ה-7 באוקטובר'", הערתי בלגלוג מריר. ונהג המונית הגיב: "אף אחד לא יסכים לגור ברחוב שזהו שמו".
שלומית טנא היא עיתונאית לשעבר (ב"על המשמר" ובהמשך ב"ידיעות אחרונות")..יוצאת קיבוץ. ב-1981 החלה בסיקור עיתונאי שוטף של הקיבוצים.
הכי אהבתי את הפוזה של מגן העולם החופשי מול הנאצים.
מחולל הפיכה משטרית כדי להחריב את הדמוקרטיה ולהיות דיקטטור, ואז מציג עצמו כמגן הדמוקרטיה והעולם החופשי.
עו"ד דניאל חקלאי הוא בעל משרד עריכת דין שמתמחה בייצוג בתחומי המשפט הפלילי, עבירות הצווארון הלבן, ועדות החקירה, הדין המשמעתי ולשון הרע. יליד שנת 73', נשוי ואב לשני בנים. פרסם מאמרים וכן סיפורים קצרים בכתבי עת דיגיטליים. אוהב מאד ספרות, קולנוע ומוזיקה. מוטרד מאד מהסכנות העצומות למשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם והאזרח. מנסה לחשוב כיצד למקם את המשפט החוקתי ואת המשפט הפלילי בהקשרים סוציולוגיים, תרבותיים, פוליטיים, היסטוריים ופסיכולוגיים.
כרונולוגיה של פרישה בלתי נמנעת
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
א. פעמיים – פעם בגוף הטקסט ופעם בכותרת המשנה – מופיעה שגיאת כתיב: "להגן אל" במקום "להגן על". נא לתקן.
ב. בשנת 1967 נפתח תהליך ארוך, שאנו כרגע באמצעו , ואולי בראשית סופו; תהליך שבו הולכת ישראל ונשבית בידי פונדמנטליסטים יהודים. ישראל לבדה לא תוכל להציל את עצמה מתהליך זה, וגם ארה"ב לבדה לא תוכל. כפי שדר' הדר כותב, ניסיון אחד כזה נכשל בתקופת קרטר, וניסיון שני נכשל בתקופת בוש [האב] – בייקר. רק שיתוף-פעולה בין מימשלי ישראל וארה"ב כאחד יוכל להציל את ישראל מעצמה. הסיכויים לשיתוף-פעולה כזה קלושים עד אפסיים, ולכן קרוב קיצה של הציונות ההרצליאנית-ויצמנית-בן-גוריונית.