ביום ששי התפרסמה מודעת ענק רבת מילים של תנועת "אחים לנשק", הפעם עם התוספת "התקווה" ובראשה ובתחתיתה מסר מרכזי אחד: "בחירות בהסכמה עוד השנה". קראתי ונדהמתי.
אני מאלה שהלכו להפגנות מהיום בו הוקמה הממשלה. בהתחלה בכיכר הבימה, כשצעירים עדיין לא הצטרפו, כאשר היו ויכוחים אם לשאת את דגלי פלסטין או לא, וכאשר הגשם ירד והמטריות נפתחו. אחר כך בקפלן, עם ההמונים שהצטרפו, מערכות קול ששודרגו, מסכי ענק מרהיבים ודגלי ישראל מכל עבר. לא החמצתי כמעט אף הפגנה, עמדתי בצמתי רחוב, עליתי לירושלים באוטובוסים וברגל ותרמתי גם כסף. בקיצור, חייל נאמן של תנועת המחאה שהובלה ביד בוטחת למאבק החשוב ביותר בתולדות מדינת ישראל.
פרופסור (אמריטוס) אורי בר-יוסף מאוניברסיטת חיפה הוא מומחה למודיעין, ביטחון לאומי, והסכסוך הישראלי-ערבי ובתחומים אלה הוציא תשעה ספרים, ביניהם "הצופה שנרדם: הפתעת יום הכיפורים ומקורותיה" (2013); "המלאך: אשרף מרואן, המוסד והפתעת מלחמת יום כיפור" (2018); "מלחמה משלו: חיל האוויר במלחמת יום הכיפורים" (2021), ו"התאוששות: צה"ל במבחן מלחמת יום הכיפורים" (2023).
בנאום שנשא ב-3 בינואר אמר מנהיג חזבאללה חסן נסראללה כי המלחמה בעזה חשפה את חולשות היסוד של תפישת הביטחון של ישראל: ההרתעה לא הרתיעה, המודיעין לא התריע, וחמאס לא הוכרע.
* * *
בפועל, לא היינו צריכים את נסראללה כדי להבין זאת. כי אם מדינה עם הצבא החזק ביותר באזור, חיל אוויר מהטובים בעולם ושרותי מודיעין היודעים הכול על האויב, לא מסוגלת לספק הגנה מינימלית לאזרחיה מפני פלישה של טנדרים, אופנועים ומצנחי רחיפה, ברור שיש בתפישה ליקוי בסיסי.
פרופסור (אמריטוס) אורי בר-יוסף מאוניברסיטת חיפה הוא מומחה למודיעין, ביטחון לאומי, והסכסוך הישראלי-ערבי ובתחומים אלה הוציא תשעה ספרים, ביניהם "הצופה שנרדם: הפתעת יום הכיפורים ומקורותיה" (2013); "המלאך: אשרף מרואן, המוסד והפתעת מלחמת יום כיפור" (2018); "מלחמה משלו: חיל האוויר במלחמת יום הכיפורים" (2021), ו"התאוששות: צה"ל במבחן מלחמת יום הכיפורים" (2023).
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
מסתבר שהיפנים צודקים. מסתבר שלא רק הם משוכנעים שהפרוטוקולים של זקני ציון הם מסמך אמיתי המתאר באופן אמין את יכולתם של היהודים לשלוט בעולם. הנה גם הפרופסור המהולל מאונ' חיפה, זה שנכשל בהבנת העובדות שהביא הוא עצמו על סאגת המודיעין ב-1973, משוכנע שכל הסכסוך תלוי בהכרעת היהודים (הפעם בשיבתם כבעלי מדינה) לסגת מהגולן, מהבקעה, מהגדה ומסיני, ובכך לבטל את העוינות הערבית למערב בכלל ולישראל בפרט, או אז יגיע השלום. מדהים כמה טיפש יכול להיות אדם נבון.
ישראל נמצאת במלכוד. ה- 6 באוקטובר יאלץ את ישראל להחליט מה היא רוצה בחיים. עד כה ישראל פסחה על שני הסעיפים. 1. לספח את יו"ש ולהקים את בואו של משיח. 2. להגיע להסדר עם הפלסטינאים. מחד הגדה/ עזה לא סופחו ומגיסא לא קודם תהליך להסדר עם הפלסטינאים. ישראל בחרה ל"נהל" את הסכסוך.
סיפוח שטחי עזה ויו"ש יגזור עלינו בידוד מדיני ומה שנראה עכשיו בהאג, יראה כטיול אחרי הצהרים, לעומת הלחץ שיהיה על ישראל. בקיצור – ישראל תהפוך ל"מדינה מצורעת". היתרון הוא הבולט הוא הקדמת בואו של המשיח.
הסדר מול הפלסטינאים יביא פריחה כלכלית ומדינית ואיתן התחזקות ביטחונית. החסרון הבולט הוא ויתור על יו"ש.
בכל דרך שישראל תבחר ללכת היא בסכנה של מלחמת אזרחים. אם תמשיך ל"נהל" את הסכסוך היא תגלוש למצב מסוכן שיאיים על קיומה.
1.הצעתך לא מעשית כי הפלסטינים ( וגם ערביי ישראל) מתעקשים על זכות השיבה המלאה, ואנו לא נסכים להחזיר להם את כל השטחים אם יסרבו לראות בכך את סיום הסכסוך.
2. כדי לסיים את הסכסוך, יש לתקן קודם את שיטת הבחירות, שהיא הסיבה המרכזית לכל הבעיות הראשיות שלנו, בין השאר כי היא מקנה מקנה כוח מופרז לקבוצות מיעוט כמו החרדים והימין הקיצוני. ראשית יש לאמץ את חוק משאלי העם השויצרי, כדי שהעם יחליט בבעיות שמפלגות את הציבור, ואח"כ שיטת בחירות שבה לח"כ חשוב הקשר עם בוחריו, חלק ע"י בחירות אזוריות וחלק ע"י רשימות מפלגתיות שביום הבחירות הכלליות, הבוחר יקבע את סדר הח"כים שלהם, כך:
https://www.idi.org.il/articles/26111
1.הצעתך לא מעשית כי הפלסטינים ( וגם ערביי ישראל) מתעקשים על זכות השיבה המלאה, ואנו לא נסכים להחזיר להם את כל השטחים אם יסרבו לראות בכך את סיום הסכסוך.
2. כדי לסיים את הסכסוך, יש לתקן קודם את שיטת הבחירות, שהיא הסיבה המרכזית לכל הבעיות הראשיות שלנו, בין השאר כי היא מקנה מקנה כוח מופרז לקבוצות מיעוט כמו החרדים והימין הקיצוני. ראשית יש לאמץ את חוק משאלי העם השויצרי, כדי שהעם יחליט בבעיות שמפלגות את הציבור, ואח"כ שיטת בחירות שבה לח"כ חשוב הקשר עם בוחריו, חלק ע"י בחירות אזוריות וחלק ע"י רשימות מפלגתיות שביום הבחירות הכלליות, הבוחר יקבע את סדר הח"כים שלהם, כך:
https://www.idi.org.il/articles/26111
הכול נכון, מאידך עבר זמנו בטל קורבנו. מאז "עברו הרבה מים בירדן" אחרי מלחמת ששת הימים החברה הישראלית נכנסה לאופוריה ולא ניצלה את הניצחון לפתוח דף חדש עם העולם הערבי. היום התודעה הישראלית השתנתה מהיסוד! הפיצול והשסע הפנימי גבר והתעצם. לכן, מצבנו רק ילך ויחמיר ואין דרך חזרה! החברה הישראלית תלך ותקצין! חלקים מהעליות הוזנחו במהלך השניים, לכן הגיע שעתם הנקם (אמירות דודי אמסלם למשל מהווה עדות מיני רבים), אלה מהווים את הבסיס לשלטון הליכוד. לכן, עצמה יהודית, הציונות הדתית והחרדים מנצלים את המצב ומגבים את השילטון הנוכחי! גם ערבי ישראל הוזנחו ואלה מנועים להשתתף בשלטון וממודרים. תהליכים אלה ילכו ויתגברו. בנוסף, אנו מוקפים במדינות ערביות פונדמליסטיות לא יציבות פוליטית , חברתית וכלכלית שברבות השניים מצבם ילך ויוחמר (כולל מצרים). תהליכים אלה בנוסף למלחמה הנוכחית יגביר את התהליך הנ"ל! אי לכך מה שהיה זה מה שיהיה ואי בלתו. לדעתי, יש סכנה שאלה שהקימו את המדינה יתייאשו ויאלצו להגר! כבר היום 800,000 ישראלים חיים "בגולה", גם הרדיפה אחר דרכון זן בעיצומו! אם לא יתחולל נס, במוקדם או כמו בכל ההיסטוריה היהודית גלות שלישית בפתח!
אורי, זה לא שההנהגה, מאז מלחמת ששת הימים, לא מודעת לצורך בהסדר מדיני. בגלל סיבות של פוליטיקה פנימית , מבנה הקואליציות השונות, ההשפעה של האגף הציוני-דתי והשאיפה לשימור השלטון – אף ממשלה מאז ששת הימים לא מוכנה לשלם את המחיר הטריטוריאלי הנדרש. גם האמריקנים, שיזמו אין סוף תוכניות פשרה להסדר, אינם כופים עלינו קיום ההסדר. לא נראה לי שהממשלה הבאה, ולא חשוב מי יעמוד בראשה- תוכל לעסוק בנושא ההסדר המדיני הגדול (מעבר לרצועת עזה) וספק אם תהיה לה לגימיטמציה לכך.
הכל נכון, הכל הגיוני, אבל אין לתזה הזאת שום סיכוי. כמעט כל הישראלים מכורים לאחת משתי תפיסות: 1. אם נקנה מספיק נשק ונשמור על עליונות טכנולוגית, מובטח לנו ניצחון בכל מלחמה. 2. "השם" יהיה בעזרנו ולכן מובטח לנו ניצחון בכל מלחמה. קשה להחליט מי יותר אווילית בין השתיים, אבל המיעוט שמוכן לקבל את התזה של פרופ' בר-יוסף בטל בשישים.
על פניו, יעד המלחמה ברור ומוסכם. ב-12 באוקטובר קבע ראש הממשלה בדיון בכנסת בו אושרה הקמת ממשלת החירום, כי "זו מלחמה על הבית והיא חייבת להסתיים בדבר אחד, בניצחון מוחלט ובריסוק וחיסול חמאס".
ראש האופוזיציה לא נותר חייב והכריז באותו דיון: "אנחנו צריכים למגר את חמאס ונמגר אותו. אנחנו צריכים להפעיל כוח כמו שלא הופעל פה מעולם, ואנחנו נפעיל אותו".
פרופסור (אמריטוס) אורי בר-יוסף מאוניברסיטת חיפה הוא מומחה למודיעין, ביטחון לאומי, והסכסוך הישראלי-ערבי ובתחומים אלה הוציא תשעה ספרים, ביניהם "הצופה שנרדם: הפתעת יום הכיפורים ומקורותיה" (2013); "המלאך: אשרף מרואן, המוסד והפתעת מלחמת יום כיפור" (2018); "מלחמה משלו: חיל האוויר במלחמת יום הכיפורים" (2021), ו"התאוששות: צה"ל במבחן מלחמת יום הכיפורים" (2023).
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ניתוח נכון ומתבקש.
הוא יוכל להתחיל לרקום עור וגידים רק לאחר הבחירות הבאות.
הממשלה הנוכחית היא קיצונית מדי ומעוותת ומסואבת מכדי להסיט את ההגה המדיני לכיוון הנכון לעתיד המדינה.
אני מקווה שהציבוריות והתקשורת יהוו מנופים מספקים ללחץ על הממשלה לצאת לבחירות
במרכז ספרו הקלאסי של ג'וזף הלר, "מלכוד 22", עומדת הסתירה הלוגית הגלומה בסעיף דמיוני בחוקי הצבא האמריקאי, לפיו חייל יכול להשתחרר מהמשימות המסוכנות הכרוכות במלחמה רק אם יוכיח שהוא משוגע. אבל הטענה הזו לא יכולה לשחרר אותו, כיוון שמי שחרד לחייו הוא לא באמת משוגע.
גיבור הספר, יוסריאן, טייס בטייסת מפציצים באיטליה שיודע כי הוא עלול להיהרג בגיחת ההפצצה הבאה, יודע גם להעריך את המלכוד בו הוא נמצא: "חתיכת מלכוד, המלכוד 22 הזה" הוא אומר לרופא הטייסת. והרופא מסכים אתו: "זה הכי טוב שיש".
פרופסור (אמריטוס) אורי בר-יוסף מאוניברסיטת חיפה הוא מומחה למודיעין, ביטחון לאומי, והסכסוך הישראלי-ערבי ובתחומים אלה הוציא תשעה ספרים, ביניהם "הצופה שנרדם: הפתעת יום הכיפורים ומקורותיה" (2013); "המלאך: אשרף מרואן, המוסד והפתעת מלחמת יום כיפור" (2018); "מלחמה משלו: חיל האוויר במלחמת יום הכיפורים" (2021), ו"התאוששות: צה"ל במבחן מלחמת יום הכיפורים" (2023).
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
נתניהו לא יסכים להצעה המובאת כאן. הוא יעדיף להמשיך כמה שאפשר עם הממשלה הדפוקה שלו. ויש מצב שאריה דרעי ועוד מרכיבי הקואליצה לא יסכימו להפרד מכורסאות עור הצבי ואצטרך, שוב, לצאת לשבועות של הפגנות ברחבי הארץ.
אני וחבריי להפגנות נפיל את הממשלה.
כל השאר שפנים.
לא נראה לי שיש כאן איזה מלכוד. המצב מבחינת הקואליציה הוא מצב אופטימלי המשך הלחימה או הפסקתה ממש לא מעניינת אותו והקואליציה שלו. ולראיה אף אחד לא התפטר מהכנסת עד היום.
הוא לא מתכוון להתפטר עכשיו וגם אחרי המלחמה. יש לו 64 ח"כ שנהנים מהמצב. באגף המשיחי אף חושבים שהמצב הוא מצב אופטימלי. לפי "תכנית ההכרעה", של סמוטריץ, גם יש מלחמה וגם המשיחיים אינם משלמים את המחיר. באגף החרדי (כולל ש"ס) המצב הכלכלי אינו מטריד אותם, ממילא השם (או איך שקוראים לו) יביא פרנסה והגנה. לא צריך להתגייס או לעבוד, ממילא יש קהל גדול שהתגייס ויעבוד (כולל המשיחיים). כמו המשיחיים גם הם אינם משלמים את המחיר. הביביסטים הם קהל שבוי. מבחינת כולם הם עושים טובה לגנץ ואייזנקוט שהם מאפשרים להם להיות בקבינט המלחמה.
אם הם יפרשו למי זה בדיוק מפריע ?
בשבוע שבו מדינת ישראל אמורה לציין את יום הזיכרון לראש הממשלה יצחק רבין ז"ל, פנתה משפחתו בבקשה לדחות את האירועים בשל המלחמה המתחוללת. למרות זאת, המשפחה הדגישה שהעיקר הוא לא רק טקסי ההנצחה אלא המשך העיסוק במורשתו, בעיקר בזמנים סוערים ומורכבים שכאלה.
רבין, כמנהיג שבחייו ובמותו סימל את החתירה לשלום, הטביע מורשת אמיצה, שחשיבותה, גדולתה וצדקתה מקבלות משנה תוקף בייחוד בימים אלה: חתירה לשלום, מחויבות למאבק באלימות המאיימת על הדמוקרטיה, ויושרה ציבורית ללא פשרות.
ד״ר ענת מאור היא חברת כנסת לשעבר, חברת קיבוץ נגבה.
מנהלת אחד מכפרי הנוער הגדולים בישראל פנתה אלינו לאחרונה וביקשה שנסייע בהקמת חדר הנצחה "לכל מלחמות ישראל, ובתוכן חרבות ברזל". מה הקטע, שאלנו אותה, למה דווקא עכשיו? "זה בדיוק הקטע", אמרה, "הילדים חווים את המלחמה לאורך זמן באופן קשה וטראומטי, ואני רוצה להכניס את החוויה שלהם לתוך קונטקסט".
"גם במלחמת יום כיפור", היא הוסיפה, "אנשים חשבו תוך כדי שאנחנו בחורבן הבית השלישי, אפילו שר הביטחון דאז, אבל בסוף 'שברנו להם את העצמות' כמו שהבטיח הרמטכ"ל דדו. אנחנו רק פרק בספר, חלק מהיסטוריה ארוכה של מדינת ישראל ושל העם היהודי".
תומר סמרקנדי הוא מנכ"ל "דרך כפר יוזמות חינוך", הפועלת לשינוי פני החברה באמצעות חינוך מעצים לאוכלוסיות מוחלשות. העמותה מלווה ומנחה עשרות קהילות חינוך ומכינות קד"צ בפריפריה (צילום: ליאת מנדל)
בזמן שהחטופים עדיין ממתינים לגאולה, קרבות וחיסולים בצפון ובדרום המדינה הפכו לדבר שבשגרה, העולם החופשי הופך להיות מועדון סגור בפני ישראלים ושאלות קיום בסיסיות צצות ועולות – הממשלה והעומד בראשה עסוקים בעניינים שונים לחלוטין.
הישרדות – זה שם המשחק. כדי להחזיק את הקואליציה הקיצונית-ימנית שלו, מצליח בנימין נתניהו לגייס את אויבו המר גדעון סער כדי ש"ישכב על הגדר" וישמש כגשר עד למועד הבחירות בעוד שנתיים.
עפר בן-דור, בן מושב באר טוביה, הוא איש תאטרון (בוגר הסטודיו למשחק של ניסן נתיב), יוצר גראפי ואנימציה. גר בקולוראדו, ארה"ב. יצירת קריקטורות פוליטיות חברתיות עוזרת במקצת להתגבר על דאגות וחרדות יומיות במציאת המגוחך והאבסורד במציאות הקודרת סביב.
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם