1. נכון שהכיבוש, בעיקר בגדה המערבית, הוא גורם עיקרי בהעכרת היחסים בין ישראל לדמוקרטים, וכל עוד יימשך ויתחזק השגעון המכונה "מפעל ההתנחלויות", תימשך ותתחזק הפגיעה האנושה ביחסים אלה.
2. עם זאת, נכון לציין את תפקידו הפעיל של רה"מ נתניהו בתהליך זה: בכל מה שנוגע לרפורמים והקונסרבטיבים, המהווים רוב עצום (יותר מ-80%) מיהודי ארה"ב, נתניהו זלזל בהם ונכנע לכל גחמה של המפלגות הדתיות בישראל. בין היתר הוא סירב לקבל את "פשרת הכותל" שהציע אנטולי שרנסקי, למרות שנתניהו עצמו הוא שביקש ממנו לחקור נושא זה ולהציע פשרה.
3. נתניהו לא הסתפק ב-2, אלא גם ניסה (בהצלחה חלקית מאוד) לכרות ברית פוליטית עם האוונגליסטים, כולל האונגליסטים הכי מטורפים (borm again Christians), המזוהים עם המפלגה הרפובליקנית, ובכך הרגיז גם את הדמוקרטים וגם את יהודי ארה"ב.
לסיכום, אפשר לומר שהאסטרטגיה של נתניהו מול המפלגה הדמוקרטית זכתה להישגים מפוארים, שאותם ניתן להשוות רק להישגים של אסטרטגיית חיזוק החמאס שלו.