אירועי השבעה באוקטובר ערערו את תחושת הביטחון של אזרחי ישראל. מחד, האלימות הבלתי נתפסת של החמאס והפגיעה באזרחיות ואזרחים. ומאידך, המחדל של מערכת הביטחון והפקרתם של תושבי העוטף לאלימות.
במציאות הזו, כמעט טבעי שאזרחיות ואזרחים יבקשו להגן על עצמם. אולם, גם במציאות לא פשוטה צריך, ראשית, לזכור ולהזכיר שתפקידה של המדינה להגן על אזרחיה. ושנית, שלהחלטות להקים כיתות כוננות ולהקל את הקריטריונים לחלוקת כלי נשק יש השלכות ארוכות טווח שצריך לקחת בחשבון.
ד"ר ניר ברק הוא חבר סגל במחלקה לפוליטיקה וממשל באוניברסיטת בן גוריון בנגב, ושותף ב"פורום היום שאחרי המלחמה".
גיא בן-פורת הוא פרופסור למדע המדינה, ראש המחלקה לפוליטיקה וממשל באוניברסיטת בן-גוריון. הוא כותב על תהליכי שלום, משטרה ומיעוטים, ועל יחסי דת-מדינה. חילוני, אבל מאמין בהפועל באר שבע
במהלך השבועות האחרונים גוברת הציפיה, שלא לומר התשוקה, של רבים לראות את משטרת ישראל מפעילה יד קשה נגד מתנגדי ההפיכה המשפטית בישראל ומכניסה רבות ורבים מהם לחדרי המיון של בתי החולים (שהרי זוהי תוצאתו המיידית של אותו טיפול "ראוי" במפגינים).
לטענתם של אלה, המפגינים הינם קבוצה "מפונקת" ו"פריווילגית", הזוכה ליחס מפנק ומקל מידי השוטרים. ישראל הראל, בטור דעה שפורסם ביום שישי האחרון, מצטרף לאותה מקהלת מלינים וטוען כי אותה אפליה, אותה אכיפה בררנית "קיימת גם בימי ממשלת 'הימין על מלא' במערכת המשפט ואכיפת החוק כלפי מתנחלים, חרדים, אתיופים ומיעוטים אחרים".
גיא בן-פורת הוא פרופסור למדע המדינה, ראש המחלקה לפוליטיקה וממשל באוניברסיטת בן-גוריון. הוא כותב על תהליכי שלום, משטרה ומיעוטים, ועל יחסי דת-מדינה. חילוני, אבל מאמין בהפועל באר שבע
חיים וייס פרופסור לספרות עברית באוניברסיטת בן גוריון. ספרו האחרון "ספרים מחוקים" יצא לאור בהוצאת אפרסמון.
"אם לא יהיה שוויון, נפיל את השלטון (או, נחסום את איילון), נפלתם עם הדור הנכון", שרים (חלק) מהמוחים מדי שבוע. עבור אלה, ההחלטה של חברת הדירוג הבינלאומי מודי'ס לשנות את הערכתה של ישראל מ"חיובי" ל"יציב" היא, מחד, עוד הוכחה לנזקים של ניסיון ההפיכה המשטרית. אבל, מאידך, מה בין חברת דירוג האשראי לרעיונות של שוויון וצדק חברתי?
החלטת חברת הדירוג הבינלאומי מודי'ס לשנות את הערכתה על ישראל מ"חיובי" ל"יציב" היא עוד הוכחה למוחים על נזקי ניסיון ההפיכה המשטרית. אך מה בין חברת דירוג אשראי לרעיונות של שוויון וצדק חברתי?
פרופ' דני פילק הוא מרצה במחלקה לפוליטיקה וממשל באוניברסיטת בן גוריון. חוקר פוליטיקה ישראלית, מדיניות בריאות ותנועות פופוליסטיות. דני חבר הנהלה בעמותת רופאים לזכויות אדם ובמרכז אדווה, ובין מייסדי תנועת עומדים ביחד שיזמה את קמפיין "מינימום 40".
גיא בן-פורת הוא פרופסור למדע המדינה, ראש המחלקה לפוליטיקה וממשל באוניברסיטת בן-גוריון. הוא כותב על תהליכי שלום, משטרה ומיעוטים, ועל יחסי דת-מדינה. חילוני, אבל מאמין בהפועל באר שבע
פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
בשלטי חוצות ענקיים מופיעה איילת שקד עם הכתובית "אני לא יודעת לשיר, אבל יודעת להוריד לכם מסים". שקד יודעת אולי להוריד מסים, ומבטיחה יותר כסף בחשבון הבנק הפרטי שלנו, אבל למרבה הצער היא לא למדה דבר ממשבר הקורונה, כפי שהיא וחבריה לדרך לא למדו כלום מהמשבר הפיננסי של 2008.
בשלטי חוצות מופיעה איילת שקד עם הכיתוב "אני לא יודעת לשיר, אבל יודעת להוריד לכם מסים". שקד יודעת אולי להוריד מסים, ומבטיחה יותר כסף בחשבון הבנק הפרטי שלנו, אבל לא למדה דבר ממשבר הקורונה
פרופ' דני פילק הוא מרצה במחלקה לפוליטיקה וממשל באוניברסיטת בן גוריון. חוקר פוליטיקה ישראלית, מדיניות בריאות ותנועות פופוליסטיות. דני חבר הנהלה בעמותת רופאים לזכויות אדם ובמרכז אדווה, ובין מייסדי תנועת עומדים ביחד שיזמה את קמפיין "מינימום 40".
גיא בן-פורת הוא פרופסור למדע המדינה, ראש המחלקה לפוליטיקה וממשל באוניברסיטת בן-גוריון. הוא כותב על תהליכי שלום, משטרה ומיעוטים, ועל יחסי דת-מדינה. חילוני, אבל מאמין בהפועל באר שבע
פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
שנת 2020 הוכיחה, ולא בפעם הראשונה, את חשיבותו של המגזר הציבורי ואת הסכנה בהישענות על כלכלת השוק. המגפה והמשבר הכלכלי המתמשך חשפו באחת את חולשתן של מערכות החינוך והרווחה, ואת הסכנה במערכת בריאות המתקשה להתמודד עם עליה בתחלואה. כל אלה, הם תוצאה של המדיניות (והאידיאולוגיה) הניאו-ליברלית של העשורים האחרונים.
שנת 2020 הוכיחה שוב את חשיבות המגזר הציבורי ואת הסכנה בהישענות על כלכלת השוק. חולשת מערכות החינוך והרווחה, וסכנת הקריסה במערכת הבריאות, הן תוצאת המדיניות הניאו-ליברלית
פרופ' דני פילק הוא מרצה במחלקה לפוליטיקה וממשל באוניברסיטת בן גוריון. חוקר פוליטיקה ישראלית, מדיניות בריאות ותנועות פופוליסטיות. דני חבר הנהלה בעמותת רופאים לזכויות אדם ובמרכז אדווה, ובין מייסדי תנועת עומדים ביחד שיזמה את קמפיין "מינימום 40".
גיא בן-פורת הוא פרופסור למדע המדינה, ראש המחלקה לפוליטיקה וממשל באוניברסיטת בן-גוריון. הוא כותב על תהליכי שלום, משטרה ומיעוטים, ועל יחסי דת-מדינה. חילוני, אבל מאמין בהפועל באר שבע
פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עד לא מזמן הייתה ההגמוניה מושג מוכר למעטים, בעיקר מי שעסקו בניתוח חברתי ביקורתי, או התיימרו לעשות כך. השימוש במושג בשיח הפוליטי היום-יומי יכול היה להעיד על חשיבותן של תיאוריות חברתיות, אבל הוא בעיקר משמש מטרות פוליטיות, מתרחק ממשמעותו הביקורתית של המושג ובמידה רבה הופך אותו לחסר משמעות.
השימוש במושג "הגמוניה" בשיח הפוליטי היום-יומי יכול היה להעיד על חשיבות תיאוריות חברתיות, אך משמש בעיקר מטרות פוליטיות, מתרחק ממשמעותו הביקורתית ובמידה רבה הופך אותו לחסר משמעות
פרופ' דני פילק הוא מרצה במחלקה לפוליטיקה וממשל באוניברסיטת בן גוריון. חוקר פוליטיקה ישראלית, מדיניות בריאות ותנועות פופוליסטיות. דני חבר הנהלה בעמותת רופאים לזכויות אדם ובמרכז אדווה, ובין מייסדי תנועת עומדים ביחד שיזמה את קמפיין "מינימום 40".
גיא בן-פורת הוא פרופסור למדע המדינה, ראש המחלקה לפוליטיקה וממשל באוניברסיטת בן-גוריון. הוא כותב על תהליכי שלום, משטרה ומיעוטים, ועל יחסי דת-מדינה. חילוני, אבל מאמין בהפועל באר שבע
פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
אחרי שבועיים של סגר נראה שאין מדיניות ברורה. אמנם מחדלי הממשלה הובילו למצב בו, לאור העלייה התלולה בכל הפרמטרים (מספר חולים, שיעור החיוביים, מספר חולים קשים ומספר המתים), לא נותרה ברירה אלא להטיל סגר.
אבל, גם בתוך הסגר בולט לעין שאין הגיון סדור מאחורי ההחלטות, בהן שיקולים פוליטיים גוברים על שיקולים בריאותיים וכלכליים. וכאשר אמון הציבור נשחק ונכונותו לשתף פעולה פוחתת, קשה עוד יותר לנהל מדיניות עקבית וסדורה.
פרופ' דני פילק הוא מרצה במחלקה לפוליטיקה וממשל באוניברסיטת בן גוריון. חוקר פוליטיקה ישראלית, מדיניות בריאות ותנועות פופוליסטיות. דני חבר הנהלה בעמותת רופאים לזכויות אדם ובמרכז אדווה, ובין מייסדי תנועת עומדים ביחד שיזמה את קמפיין "מינימום 40".
גיא בן-פורת הוא פרופסור למדע המדינה, ראש המחלקה לפוליטיקה וממשל באוניברסיטת בן-גוריון. הוא כותב על תהליכי שלום, משטרה ומיעוטים, ועל יחסי דת-מדינה. חילוני, אבל מאמין בהפועל באר שבע
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
כבר בשנת 2003 ניתן היה לאדם הפשוט להבחין כי נתניהו נביא שקר ומאחז עיניים בכך שייחס לעצמו/למדיניותו הכלכלית בעת כהונתו כשר אוצר את התאוששות המשק כאשר למעשה לא היה לו כלל חלק בזה. התאוששות השוק העולמי מהמשבר וההאטה שפקד אותו, במיוחד התאוששות ההי-טק(שהיווה את הקטליזטור) והמדיניות המוניטרית (כולל בנק ישראל) הם שגרמו ליציאת המשק מההאטה.
קשה לחשוב על ניגוד בולט יותר מההכרזות על השלום המפציע בין ישראל למדינות המפרץ לבין המציאות המתמשכת בגבול עזה. מול ההכרזות על המזרח התיכון החדש העומד בפתח, ההישגים האסטרטגים וההזדמנויות הכלכליות שהוא טומן בחובו – מזכירים לנו בלוני תבערה, רקטות קסאם, התינוקות העזתים שנפטרו ללא טיפול בשל הסגר המתמשך וצמצום אזורי הדייג, שהסכסוך נמצא ממש כאן קרוב, אבל רחוק מפתרון. כיצד צפוי ההסכם המתהווה להשפיע על ישראלים ופלסטינים, משני צדי הגבול?
קשה לחשוב על ניגוד בולט יותר מההכרזות על השלום המפציע בין ישראל למדינות המפרץ לבין המציאות המתמשכת בגבול עזה
גיא בן-פורת הוא פרופסור למדע המדינה, ראש המחלקה לפוליטיקה וממשל באוניברסיטת בן-גוריון. הוא כותב על תהליכי שלום, משטרה ומיעוטים, ועל יחסי דת-מדינה. חילוני, אבל מאמין בהפועל באר שבע
פרופ' דני פילק הוא מרצה במחלקה לפוליטיקה וממשל באוניברסיטת בן גוריון. חוקר פוליטיקה ישראלית, מדיניות בריאות ותנועות פופוליסטיות. דני חבר הנהלה בעמותת רופאים לזכויות אדם ובמרכז אדווה, ובין מייסדי תנועת עומדים ביחד שיזמה את קמפיין "מינימום 40".
פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
הדבר הבולט שאפשר להבחין בו בפרספקטיבה היסטורית זה שלתנועה הציונית יש אורך רוח וסובלנות רבה. ככל שהזמן חולף חלקם של הפלסטינים מצטמק והתמיכה בהם דועכת. זה התחיל עם מצרים אחרי נאצר ואסטרטגיית ההסדר הנפרד שהוביל סאדאת (כבר בתכנית רוג'רס שישראל סירבה לקבל). לאחר מכן חתימת הסכמי קמפ-דויד שבהם מצרים הפנתה עורף סופית לפלסטינים. הירדנים הפנו עורף לפלסטינים גם הם, אם כי נותרו מחויבים למסג'ד אל-אקצא, ורטוריקה לצרכי פנים. לא ברור מדוע יש המופתעים מצעדה של האמירויות, שכן כל מדינות ערב והמדינות המוסלמיות שיצאו ביוזמה ב-2002 ולא קיבלו דבר, לא נקפו אצבע כלפי ישראל או ארה"ב. להפך, אחרי אוסלו מדינות המפרץ ניצלו את ההסדר כדי להתחמק מכל מחויבות לפלסטינים, פרט לרטוריקה בעיקר במפגשי הליגה הערבית שאיש אינו מתייחס אליהם ברצינות. ישראל לא רוצה שלום עם השכנות הערביות, אלא הסדרים בעלות נמוכה, כמו שראינו כעת עם המפרציות (יש עוד בדרך, כמו בחריין). תמיד טוב להגיע להסדרים בחינם, ויותר טוב עם מדינות עשירות ועתירות דולרים.
בימים כתיקונם, הייתה המחלוקת סביב התקציב הדו-שנתי נסובה בין ניאו-ליברלים המחויבים למדיניות צנע של צמצום תקציבים ציבוריים, והמודעים לכך שפיקוח דמוקרטי יקשה על נקיטת קו זה – לבין אלה החושבים שתפקיד הכלכלה לשרת את החברה, גם באמצעות הרחבה תקציבית. התקציב הדו-שנתי, כדאי להזכיר, היה יוזמה של ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר יובל שטייניץ. בשנת 2010, הסביר נתניהו כי:
"הממשלה החליטה היום להמשיך עם ההצלחה הגדולה שהייתה לנו בתקציב הדו שנתי הראשון בתולדות ישראל בשנים 2009-2010. התקציב הדו שנתי הבא, לשנים 2011-2012 יאפשר לממשלה להמשיך את פיתוח המדינה, הכבישים, הרכבות, החינוך, להיאבק באלימות, להגביר את הביטחון האישי ויאפשר לכל אחד ממשרדי הממשלה לתכנן לטווח ארוך ולהתמקד בביצוע סדרי העדיפויות שלו. מדינת ישראל פורצת דרך בעניין הזה ואני מאמין שנראה יותר ויותר מדינות הולכות בעקבותינו".
פרופ' דני פילק הוא מרצה במחלקה לפוליטיקה וממשל באוניברסיטת בן גוריון. חוקר פוליטיקה ישראלית, מדיניות בריאות ותנועות פופוליסטיות. דני חבר הנהלה בעמותת רופאים לזכויות אדם ובמרכז אדווה, ובין מייסדי תנועת עומדים ביחד שיזמה את קמפיין "מינימום 40".
גיא בן-פורת הוא פרופסור למדע המדינה, ראש המחלקה לפוליטיקה וממשל באוניברסיטת בן-גוריון. הוא כותב על תהליכי שלום, משטרה ומיעוטים, ועל יחסי דת-מדינה. חילוני, אבל מאמין בהפועל באר שבע
פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
כאשר ההיסטוריון הכלכלי קרל פולני הביט לאחור למשבר הכלכלי הגדול ומלחמת העולם השנייה שבאה בעקבותיו, הלקח שלו היה ברור: לא נחזור שוב לאמונה העיוורת ב"אוטופיה של כלכלת השוק". כלכלת השוק, תוצאה של תהליכים פוליטיים מתוכננים ולא התפתחות ספונטנית הנשענת על טבע אנושי, כפי שהיטיב להסביר, איננה יכולה להתקיים לאורך זמן מבלי להשמיד את החברה עצמה. לכן, אך טבעי שכדי להגן על עצמה, החברה (באמצעות המדינה) תשוב ותיקח אחריות על הכלכלה.
יהיה זה נאיבי לצפות שאנשים בשעות שעולמם חרב עליהם ימתינו בסבלנות עד שהשוק "יאזן את עצמו" (או, לחילופין, עד שהצמיחה "תחלחל למטה"). איומים קיומיים, מלמדת ההיסטוריה, עלולים להצמיח שיח לאומי המבוסס על גזענות וקריאה להשעיה של הדמוקרטיה או צמצומה. אבל, ההיסטוריה גם מלמדת שזו אינה האפשרות היחידה. מתוך ההריסות של המשבר צמחה מדינת הרווחה, שבדיוק כפי ששירטט פולני, בחרה להגן על המדינה והחברה מידי כלכלת השוק דרך מערכת של שירותים חברתיים, זכויות חברתיות, עבודה מאורגנת ורשתות ביטחון קולקטיביות. עם זאת, החל משנות השבעים של המאה העשרים, המבנה הכלכלי-חברתי שאפשר את מדינת הרווחה המודרנית החל להיסדק, וכוחות השוק הלא מרוסנים חזרו להשתלט על חיינו.
פרופ' דני פילק הוא מרצה במחלקה לפוליטיקה וממשל באוניברסיטת בן גוריון. חוקר פוליטיקה ישראלית, מדיניות בריאות ותנועות פופוליסטיות. דני חבר הנהלה בעמותת רופאים לזכויות אדם ובמרכז אדווה, ובין מייסדי תנועת עומדים ביחד שיזמה את קמפיין "מינימום 40".
גיא בן-פורת הוא פרופסור למדע המדינה, ראש המחלקה לפוליטיקה וממשל באוניברסיטת בן-גוריון. הוא כותב על תהליכי שלום, משטרה ומיעוטים, ועל יחסי דת-מדינה. חילוני, אבל מאמין בהפועל באר שבע
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם