אירועי השבעה באוקטובר ערערו את תחושת הביטחון של אזרחי ישראל. מחד, האלימות הבלתי נתפסת של החמאס והפגיעה באזרחיות ואזרחים. ומאידך, המחדל של מערכת הביטחון והפקרתם של תושבי העוטף לאלימות.

במציאות הזו, כמעט טבעי שאזרחיות ואזרחים יבקשו להגן על עצמם. אולם, גם במציאות לא פשוטה צריך, ראשית, לזכור ולהזכיר שתפקידה של המדינה להגן על אזרחיה. ושנית, שלהחלטות להקים כיתות כוננות ולהקל את הקריטריונים לחלוקת כלי נשק יש השלכות ארוכות טווח שצריך לקחת בחשבון.

ד"ר ניר ברק הוא חבר סגל במחלקה לפוליטיקה וממשל באוניברסיטת בן גוריון בנגב, ושותף ב"פורום היום שאחרי המלחמה".

גיא בן-פורת הוא פרופסור למדע המדינה, ראש המחלקה לפוליטיקה וממשל באוניברסיטת בן-גוריון. הוא כותב על תהליכי שלום, משטרה ומיעוטים, ועל יחסי דת-מדינה. חילוני, אבל מאמין בהפועל באר שבע

התרומה של גופי החברה האזרחית למאמץ המלחמתי לא תסולא בפז. החברה האזרחית בישראל נתנה מענה אפקטיבי לחוסר התפקוד של משרדי הממשלה, ובכך ממש הצילה את המדינה. אבל "תמונת ניצחון" היא שבסיום הלחימה מוסדות המדינה יעמדו על שתי רגליים, והם אלה שיספקו את מלוא מעטפת השירותים לחזית ולעורף.

*  *  *

מיד עם פרוץ המלחמה התגלתה החברה האזרחית הישראלית במלוא עוצמתה ותפארתה: במקום שבו מוסדות המדינה נאלמו ונעלמו, גופי חברה אזרחית וארגוני המחאה נגד ההפיכה המשטרית הפעילו את כל הכושר הארגוני שנוצר לאורך עשרה חודשי מחאה. הם רתמו את הציבור לפעולה קולקטיבית שמבוססת על ערבות הדדית כנה ונדיבות אדירה של ציבור האזרחים.ות בישראל.

ד"ר ניר ברק הוא חבר סגל במחלקה לפוליטיקה וממשל באוניברסיטת בן גוריון בנגב, ושותף ב"פורום היום שאחרי המלחמה".

הימים הראשונים של מלחמת "עם כלביא" מחזירים אליי רסיסי זיכרונות ממלחמות ישראל קודמות. "טיל אביב!" הזדעקה כותרת השער של השבועון (המנוח) "העולם הזה". זה היה לאחר שתל-אביב עירנו וגוש דן כולו התגלו כאזור המטווח ביותר, כיעד מרכזי לטילי הסקאדים ששוגרו אלינו מעיראק. מטח הסקאדים הראשון שוגר לארצנו בלילה שבין ה-17-18 לינואר, שנת 1991. המטח כוון אל עבר "אזור א" – אל תל-אביב וגוש דן.

גם עכשיו אין ספק שגוש דן הוא מהיעדים המטווחים ביותר, יעד מרכזי לטילים המשוגרים אלינו מאיראן, לצד יעדים אסטרטגיים ידועים לכולם כמו הדרום, מתקנים צבאיים שונים ומתחם בתי הזיקוק בחיפה. הלוא אין זה סוד שבלב עירנו, אפילו לא הרחק מביתי, ממוקם משרד הביטחון לצד משרדי ממשלה נוספים.

שלומית טנא היא עיתונאית לשעבר (ב"על המשמר" ובהמשך ב"ידיעות אחרונות")..יוצאת קיבוץ. ב-1981 החלה בסיקור עיתונאי שוטף של הקיבוצים.

לכאורה, אירופה אמורה לעמוד לצדה של ישראל במלחמה נגד איראן – כל מדינות אירופה מתנגדות נחרצות לפיתוח נשק גרעיני בידי טהרן. אך תמונת המצב מורכבת ומדאיגה: התמיכה החזקה של גרמניה לא משקפת את הקו שנוקטות צרפת ובריטניה, והבידוד המדיני של ישראל מעמיק דווקא בעיתוי קריטי. עיתוי בו ישראל אולי תזדקק לזרוע המדינית-דיפלומטית לסיום המלחמה. האירופים יוצאים לז'נבה היום (שישי) לשיח עם שר החוץ האיראני, בתיאום עם ארה"ב.

המערכה שמובילה ישראל מול איראן מחייבת תמיכה דיפלומטית ואסטרטגית רחבה. אך הציפייה לתמיכה כזו התממשה באופן חלקי, בין היתר בשל מדיניות ממשלת ישראל בעזה וכעת.

ד"ר מאיה שיאון צדקיהו היא מנהלת תוכנית יחסי ישראל-אירופה במיתווים, מרצה בפורום אירופה באוניברסיטה העברית ובתוכנית ללימודי האיחוד האירופי באוניברסיטת תל-אביב.

העימות הנוכחי בין ישראל לאיראן איננו עוד סבב אלים בזירה המזרח־תיכונית. מדובר ברגע היסטורי שעשוי להתברר כ־קו פרשת מים גיאופוליטי – אולי אף עולמי.

כמו שמלחמת העולם השנייה והמלחמה הקרה עיצבו את המאה ה־20 סביב אידיאולוגיות גדולות – קומוניזם מול קפיטליזם, ליברליזם מול טוטליטריות – כך גם העימות בין ישראל לאיראן מסמן את סיום עידן האידיאולוגיות ואת עליית הפרגמטיזם האזורי.

עמיד זאהר הוא תושב עוספיה, בוגר תואר ראשון בלימודי מזרח אסיה ותואר שני במדע המדינה ובמדעי הנתונים מאוניברסיטת חיפה, כתב עצמאי בנושאים חברתיים כלכליים ופוליטיים.