נתוני האבטלה המבהילים עדיין כאן: מעל מיליון איש עדיין בבית, ובשירות התעסוקה צופים כי שיעור דורשי העבודה יישאר דו-ספרתי עוד כמה חודשים. הודות לשחרור ההדרגתי במשק, בימים האחרונים כבר מדווחים שם באופן עקבי כי בכל יום חוזרים לעבוד יותר אנשים, מאשר אלה שנרשמים כמובטלים.
הטיסות לישראל וממנה יחכו קצת, אך העסק כבר מתחיל להתניע מחדש. מסגרות החינוך חוזרות לפעול בהדרגה (גם אם באופן מקרטע וחלקי), התנועה בקניונים מתעוררת, הרשויות המקומיות נערכות לפתיחה של חופי הים, ובקרוב ייפתחו גם המסעדות ובתי הקפה. אם התפילות על קבר הרשב"י במירון יתממשו, המשבר הבריאותי יהיה מאחורינו בקרוב, ועכשיו הזמן לשקם את הכלכלה.
מי שלא מחכה היא הבורסה: מדד תל אביב 90 כבר מחק את רוב הנפילות של מרץ, ורחוק מהשיא של פברואר בכ-10% בלבד, בהתאם לראלי בשווקים מעבר לים. מדדי המניות בארץ (ובעולם) התנתקו מחללית האם של המצב הכלכלי בשטח, וכן מההפסדים הכבדים של החברות הנסחרות.
החברות שמובילות את הדהרה בוול סטריט הן ענקיות הטכנולוגיה, שרכבו על משבר הקורונה, כמו פייסבוק – שכבר מחקה כמעט את כל הנפילה, ועוד יותר מכך אמזון – שהיא ככל הנראה המרוויחה הגדולה מהמשבר הזה.
הריצה קדימה בבורסה מעוררת תהיות רבות, ובכל מקרה ברור שהיא משקפת ציפייה להתאוששות מהירה של הכלכלה הגלובלית. למרות מספר החולים הגבוה בארצות הברית, הנשיא דונלד טראמפ ויועציו מהדהדים את המסר שהכלכלה תחזור בשאגה. The economy will come roaring back, הם חוזרים ואומרים.
אפילו בפוקס ניוז מנסים לאתגר את דף המסרים הזה, ושאלו השבוע את שר האוצר סטיבן מנוצ'ין על מה בדיוק הוא מדבר, כשאמריקה עם שיא של מאה שנה באבטלה ותורים שהולכים ומשתרכים לחלוקת מזון. אלא שמבחינת מנוצ'ין ושאר יועצי הנשיא אין פה שאלה – הכלכלה תחזור לעצמה מהר מאוד ("V shaped recovery"), אם כי אפילו הם מודים שארה"ב עוד לא גירדה את התחתית.
המשקפיים הוורודות של טראמפ קשורות כנראה במידה רבה לבחירות לנשיאות בנובמבר: הוא לא יכול להרשות לעצמו את הדכדכת הכלכלית הזו, ונתן רוח גבית ל-13 מדינות אמריקאיות ששחררו את הגבלות סגר הקורונה בתחילת השבוע.
גם באירופה מנסים לחזל"ש את המשבר, ומעריכים שכלכלתה תתכווץ השנה בכ-8%. בריטניה ככל הנראה תישאר במיתון עמוק זמן רב, ולמרות שמספר החולים בה עדיין גבוה, גם שם מנסים ללמוד לחיות עם המצב, וביממה האחרונה הודיע בוריס ג'ונסון על פתיחת ענפי הספורט ללא קהל, "כדי להעלות את המורל הלאומי".
![משבר הקורונה בארה"ב: טראמפ מציג תכנית סיוע לעסקים, 24 באפריל 2020 (צילום: AP Photo/Evan Vucci)](https://static.zman.co.il/www/uploads/2020/04/AP_20115663390464-640x400.jpg "משבר הקורונה בארה"ב: טראמפ מציג תכנית סיוע לעסקים, 24 באפריל 2020 (צילום: AP Photo/Evan Vucci)")
איך תיראה תקופת ההחלמה
הוויכוח שניטש ומתלהט עכשיו בעולם ובארץ הוא איך תיראה תקופת ההחלמה, וכמה זמן ייקח לעסקים להתעורר מההשבתה הכפויה. את כל הדיון הזה, במצב הכלכלי מכאן והלאה, אפשר לסכם בארבע אותיות: V, U, W או חס וחלילה L.
גם בדיווח האחרון של שירות התעסוקה סיכמו את התרחישים האפשריים לשוק העבודה בעזרת האותיות הלועזיות האלה. ההתנהגות של המשק המקומי תיצמד ככל הנראה למגמה בעולם, ואלה האפשרויות המדוברות:
V – התאוששות מהירה וחזרה של מאות אלפים לעבודה בתוך חודשיים-שלושה. כך היה במשבר של תחילת שנות התשעים.
U – התאוששות אטית יותר, שתיקח כמה חודשים. כך היה במשבר של 2008, שממנו לקח לעולם לצאת במשך כשנתיים.
W – המשק יתנדנד בין שיקום ופגיעה, תנודות שילוו בגלי הטבה והרעה במצב, בהתאם למצב בעולם ובעקבות התפרצות מחודשת של נגיף הקורונה. כך היה במשבר הנפט של תחילת שנות ה-80.
L – תרחיש הבלהות. מיתון ארוך לשנים, לא רואים את הסוף באופק, כפי שהיה בשפל הגדול של שנות ה-30 במאה שעברה בארה"ב.
ביקשנו מכלכלני מקרו בבנקים ובבתי ההשקעות לקרצף את כדור הבדולח שלהם, כדי לנסות להבין איזה מהסימנים הגרפים האלה ישקפו את הגרף של כלכלת ישראל בחודשים הקרובים, איזה תהליכים קורונה האיצה, מי יתקשה לשרוד את הסערה, מה צריכה לעשות הממשלה ולמי יוגש החשבון.
"שאלה לא כלכלית"
"קודם כל זה תלוי במשהו שהוא לא כלכלי: כל התרחישים האלה תלויים במגפה, איך היא תתנהג? האם יצאנו ולא נחזור אליה, או שנחווה גל שני מאוחר יותר? או שהעוצמה של המגפה תיחלש, אבל לא תאפשר לפתוח את המשק עד הסוף, ברמה כזו שעדיין לא נכון לפתוח בתי מלון? לכן, זו קודם כל שאלה לא כלכלית", אומר אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות מיטב-דש.
להערכתו, ישראל תתאושש מהר יחסית, וזה בהנחה שהמגפה תיחלש ברמה שתאפשר פתיחה של רוב הענפים במשק. הוא מציין שבארה"ב מנסים לפתוח את המשק מבלי שיש כמעט ירידה במספר החולים החדשים (כפי שקרה בישראל), וכמו שם גם פה, הסיכון הוא שהצרכנים ישיתו את ההגבלות על עצמם ויחששו לצאת לקניות או לעבודה, כשהם יודעים שיש יותר מדי חולים שם בחוץ.
"כל התרחישים האלה תלויים במגפה, איך היא תתנהג? האם יצאנו ולא נחזור אליה, או שנחווה גל שני? או שהעוצמה של המגפה תיחלש, אבל לא תאפשר לפתוח את המשק עד הסוף. לכן, זו קודם כל שאלה לא כלכלית"
לדעתו, ככל שיתארך תהליך השיקום, בקרת הנזקים תהיה יותר מאתגרת. "ככל שהיציאה תהיה ממושכת יותר, שברירית יותר או לא אחידה, כך הנזקים הזמניים שאירוע מהסוג הזה מייצר מתקבעים והופכים לקבועים. אם בהתחלה רוב המפוטרים יצאו לחל"ת, ככל שהזמן עובר הפיטורים נעשים קבועים", הוא אומר.
ישראל שופכת מיליארדים בניסיון לסייע לעסקים לצלוח את המשבר, ולהחזיר את העובדים מהחל"ת. הצינורות קצת חלודים, כך שהכסף לא מגיע בקצב הדרוש, והיד של האוצר קצת קפוצה ביחס למגזרים שונים שנופלים בין הכיסאות ולא מקבלים את דמי האבטלה, אך זבז'ינסקי מעריך שהממשלה פועלת בכיוון הנכון.
"בהנחה שהדברים הולכים חלק, זה באמת תלוי במדיניות. רוב העולם מנסה לצמצם נזקים זמניים בזמן שהמגפה בשיא, כדי שהפגיעה תהיה כמה שיותר קטנה, והיציאה תהיה מהירה.
"ישראל ומדינות אחרות לא רק פיצו אנשים ועסקים – אפשר להתווכח אם זה היה מספיק מהר, ובכלל מספיק – אלא גם משקיעות כספים בתחומים מעודדי צמיחה, כמו פרויקטים בתשתיות או בטכנולוגיה, והשקעה במערכת הבריאות. אפשר להתווכח אם היה צריך לתת פחות לגדולים ויותר לקטנים, ויש גם תלונות וחלקן צודקות. אבל אם מסתכלים על התמונה הכללית, הפעולה נכונה".
בשורה התחתונה, הוא "מקווה שלא נראה גל שני רציני, אולי התפתחויות מקומיות שלא יעצרו את הכיוון הכללי, כך שלא נחזור להסגר בצורה רחבה. גם בתרחיש הכי טוב, נראה צמיחה שלילית ברבעון השני, וחיובית בשלישי וברביעי. בשיעור שנתי, הצמיחה תהיה שלילית, באזור של מינוס 3% – מינוס 5%".
"אני מקווה שלא נראה גל שני רציני, אולי התפתחויות מקומיות שלא יעצרו את הכיוון הכללי, כך שלא נחזור להסגר בצורה רחבה. גם בתרחיש הכי טוב, הצמיחה השנתית תהיה שלילית, באזור של מינוס 3% – מינוס 5%"
כלכלת ה-90%
בבנק הפועלים העריכו השבוע שאולי מוקדם להגיד שהמשבר מאחורינו, אבל אפשר כבר לספור את הצלקות, שיבואו לידי ביטוי בחובות ממשלתיים גדולים ועלייה באבטלה. הבנקים המרכזיים בעולם אמנם נתנו זריקת מרץ לבורסות, אך "אליה וקוץ בה, אם הפגיעה במשק תתברר כגדולה ומתמשכת, אז הנזילות הרבה בשווקים לא תוכל לבדה לתדלק את עליות השערים", נמסר מטעם הבנק.
הם הוסיפו כי הרכישות באשראי החלו לטפס (אחרי נפילה של 30%), אך ענפי הבידור, התרבות והפנאי לא ישובו למצב שהיה. הגרעון יעלה לעשרה אחוזי תוצר, האינפלציה תהיה שלילית, ובנק ישראל ככל הנראה יוריד את הריבית לאפס.
"הרכישות באשראי החלו לטפס (אחרי נפילה של 30%), אך ענפי הבידור, התרבות והפנאי לא ישובו למצב שהיה. הגרעון יעלה לעשרה אחוזי תוצר, האינפלציה תהיה שלילית, ובנק ישראל ככל הנראה יוריד את הריבית לאפס"
כלכלן באחד הבנקים הגדולים אמר לנו היום, כי "האותיות האפשריות האלה, שמדברים עליהן בדרך כלל, פחות מתאימות למשבר הזה. המשבר הקודם היה פיננסי בעיקרו, ולא הייתה מגבלת היצע שחסמה גידול בתוצר. הכל היה תהליכים פנימיים של עלייה בסיכונים, והתאמה למציאות חדשה.
"פה יש חסם לפעילות הכלכלית, והוא לא כלכלי – אלא בריאותי. אז הנפילה בתוצר מתחילה ממשהו אקסוגני (חיצוני, ע"ש) שיוצר את ההתחלה של ה-V כלפי מטה, וברגע שפותחים את הסגר יש עליה בפעילות".
להערכת אותו כלכלן, המשק אמנם יתאושש מהר יחסית, אבל זו תהיה כלכלת 90% ולא 100%, בגלל המגבלה החיצונית. הוא מציין שאפשר היה לראות את ההתכווצות של אירופה ברבעון הראשון – 15% – בהתאם להסגר שנאכף שם די מוקדם, בעוד שבארצות הברית הירידה הייתה פחות משמעותית.
"בישראל היה הסגר הדוק, וכשיתפרסמו הנתונים לרבעון הראשון נראה נפילה חדה בתוצר. ככל שייפתחו נראה את ה-V, אבל זה לא יחזור למה שהיה קודם. לא נשלים את העליה של ה-V, בגלל המגבלה בענפים כמו תיירות, אמנות ובידור". כך שישראל תחווה נפילה של כ-6% בתוצר, ושיעור האבטלה יוכפל ל-7%. בשנה הבאה תהיה התאוששות, אבל לא לרמה של אשתקד, אז צמח המשק ב-3.5%.
החשש הוא מהתקבעות האבטלה, במיוחד אצל צעירים, וגם אצל אחרים שיתקשו לשוב לעבודתם. מכאן נובעת חשיבות עידוד העסקים להשבת עובדים מחל"ת, כמו בהתניית מתן הלוואות בהעסקה, כפי שנעשה באירופה – וכעת גם בארץ.
צורה חדשה לסימון המשבר
"מבין האותיות שהזכרת, לא אמרת את מה שיקרה באמת. הצורה, אם מחפשים צורה, צריך לחשוב על סימן שורש הפוך: נפילה, ואחריה קצת עלייה, שלא תחזיר אותנו לרמה הקודמת. ייקח זמן רב להגיע לרמה הזו, וזה יקרה בתרחיש הכי אופטימי, ללא התפרצות שנייה", אומר גיא בית-אור, מנהל מחלקת מקרו בפסגות.
להערכתו, ההתאוששות תהיה ארוכה למדי. "הגרף שאני מתאר משקף השמדת ערך ותוצר שלא יכולה לחזור, לפחות לא באופן מיידי, זה ייקח זמן. העולם די בחר להדליק את המיתון הזה. אמרו שבשביל העניין הבריאותי מוכנים לעשות הקרבה.
"אחרי העצירה המוחלטת של הפעילות הכלכלית, ברגע שאתה מנסה להתניע את הכלכלה מחדש, זה לא כאילו נכנסת לרכב שלא נסעת בו חודשיים והיה קר בחוץ, ואתה נכנס לרכב והכל מניע והכל בסדר. לא. סביר להניח שחלק מהדברים קפאו, נכנסו קצת מים, נכנס קרח ואולי הרכב יצטרך לעבור טיפול לפני שתוכל להתניע.
"אחרי העצירה המוחלטת של הפעילות הכלכלית, ברגע שאתה מנסה להתניע את הכלכלה מחדש, זה לא כאילו נכנסת לרכב שלא נסעת בו חודשיים והיה קר בחוץ, ואתה נכנס לרכב והכל מניע והכל בסדר. לא"
"זו האנלוגיה שאני אוכל לתת למצב שאליו אנחנו נכנסים. בגלל שנעשה כל כך הרבה נזק, אין פה סוויץ'. לא תוכל להפעיל את הכלכלה באופן מידי".
להערכתו, ההתנעה האטית הזו תביא לכך שרבים יתקשו לשרוד. "לא משנה כמה כסף הממשלות והבנקים ייתנו כדי לשמור על העסקים עם הראש מעל המים – שזה בגדול מה שהממשלות מנסות לעשות – לעולם לא תוכל לתת מספיק, ויהיו לך עסקים ומשקי בית שלא יעמדו בתשלומים, ויפשטו את הרגל כך או אחרת.
"כתוצאה מכך יהיו יותר מובטלים בהמשך, וזה אומר שגם אם מסתכלים על העולם שאחרי הווירוס, ממילא תמצא עם שיעורי אבטלה גבוהים ועסקים סגורים שלא היו נסגרים במצב רגיל. לזה צריך להוסיף גם את שינוי ההתנהגות של הצרכנים, שחלקם עדיין חוששים ממגע עם העולם החיצון, ואי אפשר לבוא אליהם בטענות.
"המשבר הזה הוא סוג של טראומה. רואים את זה בסין, ונתחיל לראות את זה במדינות אחרות. גם כאשר מאפשרים לך לחזור ולצרוך, לוקח זמן רב לבנות את הביטחון הזה בחזרה. גם אם הכל חוזר להיות בסדר ופותחים את הכלכלה, יש אנשים עם מחלות רקע, שיחשבו פעמיים לפני שילכו לקולנוע, מסעדה או לטיול. כשלוקחים את זה לרמה מקרו כלכלית, יש פגיעה בתוצר המצרפי שמגיעה רק מהחשש הזה וההימנעות מהימצאות בשטחים פתוחים או התקהלויות – זה מכיוון הביקוש".
"גם אם הכל חזר להיות בסדר ופותחים את הכלכלה, יש אנשים עם מחלות רקע, שיחשבו פעמיים לפני שילכו לקולנוע, מסעדה או לטיול. כשלוקחים את זה לרמה מקרו כלכלית, יש פגיעה בתוצר שמגיעה רק מהחשש הזה"
לחשש הזה צריך להוסיף גם את ההגבלות שעדיין יישארו איתנו. "שכשמשחררים את הכלכלה, זה בכפוף למגבלות ריחוק חברתי שלא ייעלמו כל כך מהר, במיוחד לא בעולם. גם פה, מתי נדע שזה מאחורינו? כשנוכל ללכת לבלומפילד ולראות עשרת אלפים איש באצטדיון – ואנחנו מאוד רחוקים מעולם כזה". בית-אור צופה כי המצב המדכדך הזה ילווה אותנו לפחות עד החורף, מחשש להתפרצות שנייה, וכי הפדיונות בקניונים לא יחזרו לרמתם הקודמת בכל מקרה.
לכל אלה יש להוסיף את החשיפה של ישראל לעולם, כאשר קצב החולים אמנם עולה בקצב לינארי ולא אקספוננציאלי, וזה מספיק כדי לדכא את הפעילות הכלכלית. "לא משנה כמה המצב יהיה טוב בישראל, כשהכלכלה לא פועלת במלוא הקיטור, תהיה פגיעה שמגיעה מכיוון סחר החוץ. אז ככה שגם בתרחיש הכי טוב -שהנגיף לא חוזר – פותחים את הכלכלה תחת מגבלות והעולם לא נמצא במקום טוב. העולם של פוסט-קורונה יתאפיין בצמיחה מאוד אטית".
לדבריו, "הקורונה היא סוג של סערה מושלמת: מזרזת תהליכים שהחלו לפניה". זה אומר שנראה עוד התחזקות של מרכזים לוגיסטיים על חשבון נדל"ן מסחרי, וכמובן עודפי היצע של משרדים שיתופיים (ומסורתיים) שהציפו את השוק.
"הקורונה היא סוג של סערה מושלמת: מזרזת תהליכים שהחלו לפניה. זה אומר שנראה עוד התחזקות של מרכזים לוגיסטיים על חשבון נדל"ן מסחרי, וכמובן עודפי היצע של משרדים שיתופיים (ומסורתיים) שהציפו את השוק"
"המשבר לקח תהליכים שהיו בעולם בעשור האחרון ושם אותם על סטרואידים. כשמהפיכה מאוד מהירה, יש הרבה קרבנות בדרך, כי לא כולם יכולים להתאים עצמם למציאות החדשה. כך, למשל, עליית האונליין – המשבר הטיס את זה קדימה. הדבר הזה יכול בהסתברות גבוהה ליצור משבר נדל"ן מסחרי, כי תנועת הקונים לא תהיה אותו דבר. זה מלווה אותנו הרבה זמן, למרות שאולי לא הרגשנו.
"בארה"ב, הקניונים ריקים וצריכים להמציא את עצמם מחדש, כי חנויות בגדים הן כבר לא אטרקציה גדולה מספיק בשביל להגיע לקניון. מצד אחד, חלה ירידה של הקמעונאות הפיזית; ומצד שני, צריך יותר מקומות אחסון, חוות שרתים, השקעה בתשתיות תקשורת, שזה גם נדל"ן, אבל כזה שצריך לעבור הסבה.
"חנויות רבות לא ישרדו. בחודשים הקרובים, תבוא הממשלה ותגיד 'מה אתם רוצים, הכלכלה פתוחה', יבואו החנויות ויגידו לא 'זה כבר לא מה שהיה פעם, אנחנו לא יכולים לעבוד כך'. יש גבול לכמה הממשלה תוכל לתמוך, ולכן יהיו קרבנות. כשיש מהפיכות והתייעלות, לפעמים צריך פחות. אז תהיה פחות חנות בגדים, זה לא מזיז לאף אחד, אבל זה מזיז לעובדים שזה מה שחשוב עכשיו".
"חנויות רבות לא ישרדו. הממשלה תבוא ותגיד 'מה אתם רוצים, הכלכלה פתוחה', יבואו החנויות ויגידו לא 'זה לא מה שהיה, אנחנו לא יכולים לעבוד כך'. יש גבול לכמה הממשלה תוכל לתמוך, ולכן יהיו קרבנות"
לאלה, בית-אור מוסיף גם "עלייה כמעט דמיונית ברמות החוב בעולם, עם גירעונות ממשלתיים של 10%-15% מהתוצר. הבנקים המרכזיים קונים אג"ח ממשלתיות וגם קונצרניות בדירוגים נמוכים, ומציפים את השוק בכסף.
"אם לפני שנה היית חותם על תשואה של 2.5% על אג"ח ישראלית לעשר שנים, היום תקבל רק 0.8%. בארה"ב זה 0.7%, ובגרמניה זה מינוס חצי אחוז.
"זה אומר שהתשואה לחוסכים מאוד נמוכה. אם התשואות יעלו, גם הריביות יעלו, וישראל תתקשה למחזר את החוב כדי לקיים את הפעילות הכלכלית. זה יעלה הרבה מאוד כסף, וסעיף המימון של המדינה יקפוץ לשמיים, על חשבון שירותי רווחה, ביטחון וכיו"ב". אמנם ברמות החוב האלה, בנקים מרכזיים לא יוכלו להעלות ריבית, אך בעוד מספר שנים האינפלציה תחזור להיות בעיה.
גם בית-אור חשדן לגבי העליות בבורסה, שלדעתו לא משקפת את הצניחה ברווחיות החברות, כך שנוצר פה נתק בין השווקים לכלכלה, "הנובע מכך שהבנקים מעורבים עד צוואר במערכת הפיננסית. כל הזרמות הכספים פוגעות במנגנון גילוי המחירים, הבנקים המרכזיים מייצרים ביקושים, וזה גורם לעיוותים".
אלא שהפעם, ההתערבות של הבנקים המרכזיים שונה, ואמורה לחלחל גם לכלכלה הראלית. "בניגוד למשברים קודמים בהיסטוריה המודרנית, הפעם הבנקים המרכזיים הזרימו את הכסף ישירות לכלכלה הראלית בצורה זו או אחרת. כך שאם במשבר של 2008 ההרחבה הכמותית הייתה באופן של רכישות אג"ח, הכסף נשאר כלוא במערכת הפיננסית וזה עזר לשוקי המניות לעלות.
"במשברים הקודמים הכסף לא הגיע לכלכלה הראלית, והפעם רואים בעולם שהמשתנה של כמות הכסף בכלכלה הראלית עולה בקצב הכי גבוה מאז מלחמת העולם השנייה. זה יקרה גם בישראל – נראה עוד סיוע פיסקלי ומענקים. וכשהשוק הראלי מוצף בכסף, אתה אמור לראות לחצים אינפלציוניים".
"תחשוב על מסעדה שהייתה יכולה לארח 100 איש בערב, והיום תוכל לארח רק 30, הפדיון שלה ייחתך, ואם היא חפצת חיים היא תצטרך להעלות מחירים, כך שהבילויים יתייקרו כל עוד המשק תחת מגבלות, ויהיו הרבה מסעדות שלא יוכלו להצדיק את המחיר הגבוה וייסגרו. זה מחזיר אותנו למשבר הנדל"ן המסחרי".
"תחשוב על מסעדה שהייתה יכולה לארח 100 איש בערב, והיום תוכל לארח רק 30, הפדיון שלה ייחתך, והיא תצטרך להעלות מחירים, כך שהבילויים יתייקרו כל עוד המשק תחת מגבלות, ויהיו הרבה מסעדות שייסגרו"
כך שבשורה התחתונה, גם בית-אור מעריך שבלי הקלה במגבלות, הכלכלה לא תצליח לחזור לעצמה לגמרי. "נצטרך לראות כאן או הקלה משמעותית מאוד של מגבלות הריחוק החברתי, או שהממשלה תמשיך להרעיף עלינו הרבה מאוד כסף, ועדיין הפעילות הכלכלית תהיה נכה, לא רק בארץ. אני רק יכול לקוות שהווירוס ייעלם ולא יחזור, ונוכל להפסיק את הריחוק הזה שיש לו עלויות מטורפות".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו