מכתב לשר החוץ הנכנס

גבי אשכנזי (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
יונתן זינדל, פלאש 90
גבי אשכנזי

כבוד שר החוץ, רב אלוף במיל' גבי אשכנזי,

אני מודע לכך שאתה מתכנן לעבור לתפקיד שר הבטחון בעוד שנה וחצי, אבל דווקא במשרד החוץ תוכל להשפיע הרבה יותר ולסייע למדינת ישראל באופן הרבה יותר משמעותי.

מדינת ישראל מאז הקמתה, וביתר שאת בשנים האחרונות, מתנהגת כמדינה במאבק הישרדותי, על אף שהיא מעצמה אזורית שאין עוררין על שרידותה. בעוד האתגרים המרכזיים של המדינה נמצאים בתחום הדיפלומטיה והעוצמה הרכה, מציגים הפוליטיקאים את האתגרים דרך הפריזמה הצבאית, וזאת כאשר גם לגורמי הבטחון עצמם ברור שאין פתרון צבאי לבעיות היסוד עמן מתמודדת המדינה.

בעוד האתגרים המרכזיים של המדינה נמצאים בתחום הדיפלומטיה והעוצמה הרכה, מציגים הפוליטיקאים את האתגרים דרך הפריזמה הצבאית. גם כשלגורמי הבטחון עצמם ברור שאין פתרון צבאי לבעיות היסוד של המדינה

מזה שנים רבות שמדינת ישראל התבססה כמדינה החזקה ביותר באזור ובין החזקות ביותר בעולם. אתה ועמיתיך במערכת הבטחון הגעתם להישג מדהים. מ"אוד מוצל" לאחר השואה הפכה מדינת היהודים, בתקופה קצרה יחסית במושגים היסטוריים, למעצמה אזורית.

עם זאת, כפי שגם למדו האמריקאים בווייטנאם, בעיראק, באפגניסטאן ובלוב, לצבא הכי חזק בעולם אין פתרונות לאתגרים המודרניים. גם הצבא שלנו, שהוא חזק יותר מאי פעם בעבר ביחס לאויבנו, לא יכול להשיג הכרעה, משום שמושג ההכרעה כבר לא קיים בשדה הקרב המודרני.

כאשר מדובר ביחסים עם אויבנו וביכולת שלנו לתרגם את העוצמה הצבאית שלנו לאיכות חיים משופרת לאזרחינו, התשובות הן דווקא בזירה הדיפלומטית. כמדינה שכלכלתה מוטת יצוא ושמעמדה הבינלאומי קשור ביכולתה למנף את יתרונותיה כמדינה החדשנות, יש לדיפלומטיה תפקיד מכריע. בנוסף, בשל העובדה שרוב האתגרים הופכים יותר ויותר לגלובליים – מגיפות, משבר האקלים ותאום בינלאומי נגד הפצת נשק גרעיני – התשובות אינן במערכת הבטחון, אלא דווקא בדיפלומטיה.

למרות האמור לעיל, משרד החוץ משחר ינקותו הוחלש על ידי ראשי ממשלה מסיבות שחלקן פוליטיות (עוד מאז העימותים בין בן גוריון לשרת ועד ימינו אלו) וחלקן בשל תסביך ההישרדות שלנו. העדפנו לחפש את התשובות במקום הלא נכון.

בשנים האחרונות המצב הוחמר, משרד החוץ יובש מבחינת תקציבית, סמכויותיו הועברו למשרדים אחרים וליכולות הייחודיות של מי שמכיר את הזירה הבינלאומית לא היה מקום בשולחן קבלת ההחלטות בנושאי הליבה המדיניים.

כפי שלמדו האמריקאים בווייטנאם, בעיראק, באפגניסטאן ובלוב, לצבא הכי חזק בעולם אין פתרונות לאתגרים המודרניים. גם הצבא החזק שלנו לא יכול להשיג הכרעה. מושג ההכרעה כבר לא קיים בשדה הקרב המודרני

בעוד שבכל ישיבת קבינט מיוצג הצבא על ידי שורה של קצינים שמציגים את תמונת המצב והערכת המצב, והרבה פעמים גם את הפתרונות, משרד החוץ כמעט שאינו מיוצג ועמדותיו המקצועיות לא נשמעות.

לתופעה הזאת יש גם סיבות פנימיות. משרד החוץ התרגל שלא להיכנס לנושאים שמשיקים לתחום הפוליטי, למרות שכידוע כל נושא ליבה משיק לפוליטי. אנשי משרד החוץ התרגלו שתפקידם לשדר לעולם החלטות שקיבלו אנשים אחרים במשרדים אחרים. במקום לעסוק בהשפעה משמעותית על קבלת ההחלטות, מיקם את עצמו משרד החוץ כמי שעוסק בהסברה ובלוגיסטיקה בחו"ל.

אתה היית רמטכ"ל כשהצבא נקט עמדה מקצועית אמיצה נגד התקפה חד-צדדית על איראן, שהייתה לה השפעה מכרעת על קבלת ההחלטות מצד ראש הממשלה. לעומת זאת, קשה לחשוב על עמדה מקצועית של משרד החוץ שלא עלתה בקנה אחד עם עמדת מקבלי ההחלטות, פשוט משום שמשרד החוץ מעדיף לחכות להנחיה המדינית במקום להשפיע עליה.

כמובן שהדיפלומטים, כמו קציני הצבא, אמורים לפעול בהתאם להחלטות הדרג הנבחר, אבל תפקידם גם לייצג בנחישות את העמדה המקצועית שלהם ולוודא שהיכרותם עם הזירה הגלובלית נלקחת בחשבון.

אתה היית רמטכ"ל כשהצבא נקט עמדה מקצועית אמיצה נגד התקפה חד-צדדית על איראן, שהשפיעה על קבלת ההחלטות מצד רה"מ. במשרד החוץ, לעומת זאת, מחכים להנחיה המדינית במקום להשפיע עליה

באשר למהות להלן מספר הנושאים בסדר עדיפויות הגבוהה ביותר:

  • תפקידו החשוב ביותר של משרד החוץ הוא קידום הסכמי שלום עם שכנינו ובהקשר הזה הכי דחוף לוודא שבחלון הזמן שבין יולי לנובמבר לא מתקיימים צעדים חד-צדדיים, שיהפכו הסדר עתידי המבוסס על עיקרון שתי-המדינות לבלתי ניתן להשגה. פתרון שתי-המדינות הוא הכרחי כדי לשמור את ישראל כמדינת הלאום הדמוקרטית של העם היהודי וגם לטובת יחסינו האסטרטגיים עם ירדן, מצרים והציר הפרו-מערבי והאנטי-ג'האדיסטי במזרח התיכון. צעדים חד-צדדיים יפגעו גם בתאום הבטחוני מציל החיים עם הרשות הפלסטינית וביכולתה של הרשות הפלסטינית לנהל את חייהם של מילוני פלסטינים, שאין לנו שום עניין להעמיס עלינו את כלכלתם. בנוסף, הכרחי לשמור פוטנציאל לערוץ בילטרלי ואזורי להסדר במקום עיסוק בענייננו בבית הדין הפלילי הבינלאומי ובזירות ה-BDS.
  • הדו-מפלגתיות הייתה לאורך שנים בסיס למעמד המיוחד של ישראל בממשלים השונים בקונגרס ובדעת הקהל האמריקאית. בשנים האחרונות, נתפסת ישראל כחלק מהמפלגה הרפובליקנית והדבר פוגע אנושות ביחסים המיוחדים עם המעצמה החשובה בעולם. אובדן הדו-מפלגתיות פוגע באופן חמור גם בקשר שלנו עם הקהילה היהודית החשובה ביותר בתפוצות, שרובה הגדול תומך במפלגה הדמוקרטית ומתרחק מישראל.
  • הרוב הגדול של יהודי העולם, ובעיקר התפוצה הצפון אמריקנית, הולכים ומתרחקים מישראל בשל מגמת ההסתגרות, ההקצנה וחוסר הקבלה של הזרמים השונים ביהדות, על צרכיהם, דעותיהם ודאגותיהם. המגמה בממסד הפוליטי הישראלי היא להעדיף את הקשר עם האוונגליסטים הנוצרים והאורתודוכסים היהודיים ולהתייחס לזרמים היהודיים הליברליים, שהם הרוב הגדול של יהדות ארה"ב, כאל לא רלוונטיים במקרה הטוב וכאל לא-יהודים במקרה הרע. עניין זה מהווה סיכון ממשי ומיידי ללכידות העם היהודי, לקשר שלו עם מדינת ישראל ובמידה רבה, לביטחון המדינה, הנשען גם הוא על הסולידריות של יהדות התפוצות עם ישראל.
  • מדיניות הממשלה בשנים האחרונות מרחיקה את מדינת ישראל מן הדגם אליו שאפה הציונות, של חברת מופת שבה כל האזרחים שווים, שזכויות המיעוטים מוגנות ושהגורמים החלשים בה מועצמים ומחוזקים. עניין זה מהווה את הבסיס הערכי לבריתות הטבעיות של ישראל עם המדינות הדמוקרטיות ליברליות. ואולם, בסיס זה הולך ונשמט ובעקבותיו הדמוקרטיות הליברליות הולכות ומתרחקות מאתנו. הנטייה הנוכחית של ממשלתנו היא העדפה ברורה של בריתות עם מדינות המונהגות על ידי דיקטטורים, לאומנים וגזענים, ביניהם כאלו שהיו או עודם אנטישמים. תהליך זה מעמיד בסכנה ישירה את הקהילות היהודיות בארצות אלה, בהן זכויות המיעוט הן קריטיות ליהודים, גם מוסרית וגם אסטרטגית.

הנטייה הנוכחית של ממשלתנו היא העדפה ברורה לבריתות עם מדינות המונהגות ע"י דיקטטורים, לאומנים וגזענים, ביניהם כאלו שהיו או עודם אנטישמים. תהליך זה מעמיד בסכנה ישירה את הקהילות היהודיות שם

לסיכום, אני קורא לך לראות בתפקיד שר החוץ הזדמנות יוצאת דופן להשפיע באופן משמעותי על עתידה של מדינת ישראל וגם על יכולתך כפוליטיקאי לעשות הבדל ולהבליט את עצמך. הצלחתך היא הצלחת כולנו ויפה שעה אחת קודם.

הדיפלומט לשעבר נדב תמיר הוא חבר בוועד המנהל של מיתווים - המכון הישראלי למדיניות חוץ אזורית. נדב שימש כיועץ המדיני לנשיא פרס, שירת בשגרירות וושינגטון ושימש כקונסול כללי למדינות ניו אינגלנד ובוסטון. כמו כן, הוא חבר בוועדת ההיגוי של יוזמת ז'נבה ומשמש כיו"ר מועצת הבוגרים של קרן ווקסנר.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
4
יפה כתבת. מסכים עם רוב ניתוחיך וקביעותיך, אך מודה שהבנתי קלושה בהרבה, משלך.. אני סקפטי לגבי מוכנותו של גבי אשכנזי להבין את הסיטואציה המדינית לאשורה, כפי שתיארת אותה כאן. גם אילו עשה כן... המשך קריאה

יפה כתבת. מסכים עם רוב ניתוחיך וקביעותיך, אך מודה שהבנתי קלושה בהרבה, משלך.. אני סקפטי לגבי מוכנותו של גבי אשכנזי להבין את הסיטואציה המדינית לאשורה, כפי שתיארת אותה כאן. גם אילו עשה כן, אני מניח שיבחר לפעול ברוח הפופוליזם השרוי במקומותינו, כאשר הוא מכוון למשרת שר הביטחון – בתקווה שאכן יגיע לשם.. אילו היה הדבר נתון בידי, הייתי ממנה אותך במקומו כבר היום, (למרות שלא שרתת בחטיבת גולני 🙂 )

עוד 948 מילים ו-4 תגובות
כל הזמן // יום שישי, 29 במאי 2020
מה שחשוב ומעניין עכשיו

משרד הבריאות מזהיר מעליה חריגה בהדבקה: 64 מקרים ביממה האחרונה

בכירים בצה"ל וברשות הפלסטינית ממשיכים בפגישות התיאום, בניגוד להצהרות ● שגרירות ארה"ב מזהירה מפני הסלמה בשטחים ● אהוד ברק נגד שופטי העליון: שתיקתם בעניין נתניהו כשל מוסרי ● גבי אשכנזי תקף את הכוונה לקצץ בתקציב משרדו: פגיעה בלתי סבירה במשרד החוץ ● איציק שמולי ביטל קיצוץ של 20 מיליון שקלים בתקציב הטיפול לגברים מכים

עוד 39 עדכונים

שיקום האמון? לפחות תקרעו את התחת למעננו

הפוסט הזה צריך היה להיפתח ברצף קללות קשות, חריפות, המבטאות את התגובה לעוצמת המעשה החמור שביצעו הפוליטיקאים. אבל יש דברים שלא אומרים בפומבי. אנחנו בני תרבות. לכאורה. לא מקללים במאמרים מכובדים.

אבל האם המעשה שביצעו עשרות פוליטיקאים בהחלטתם למעול באמון הציבור שבחר בהם, אינו מעשה אלים? חריף? בוטה? חסר תרבות? האם השקר ששיקרו גנץ, אשכנזי, שמולי ופרץ, אורלי אבקסיס לוי וחבריהם לכחול לבן העבודה ודרך ארץ, אינו מעשה שמחייב תגובה חריפה בהתאם לחומרת מעשיהם?

הפוסט צריך היה להיפתח ברצף קללות קשות, המבטאות את התגובה לעוצמת המעשה שביצעו הפוליטיקאים. אבל יש דברים שלא אומרים בפומבי. אנחנו בני תרבות, לכאורה

השבר שנגרם לאמון הבוחר אינו ניתן לתיקון במצב החוקתי הנוכחי בישראל. אין חוק שמונע מפוליטיקאים לקחת את פתק הבוחר ולעשות בו כרצונם דקה אחרי הבחירות. שבר האמון הזה ילווה אותנו עוד שנים אחרי שגנץ יהפוך לאבק היסטורי ונתניהו לאסיר היסטורי. 

עשרות נבחרי ציבור בגדו באמון בוחריהם והם יושבים כיום בפרלמנט, מחוקקים כאוות נפשם ומשחקים את המשחק הדמוקרטי כאילו יש להם מנדט ציבורי לכך. ההיפך הוא הנכון. אין להם מנדט. המנדט שניתן להם ניתן למטרות אחרות ולערכים אחרים. הם עצמם התחייבו פומבית לערכים הללו ובגדו בהם. התחייבו לא לשבת תחת נאשם בפלילים והפרו את הבטחתם.

גם אם כחול לבן יציגו סקרים המצביעים על תמיכת  60% מבוחריהם במהלך ההצטרפות לממשלת "נתנימינהו", הרי ברור שעם 60% מבוחריהם הם לא היו מגיעים ל"הישג" של ממשלה פריטטית. ואולי בכלל לא היו יכולים להצטרף לממשלת אחדות שוויונית. המנדט הוא של כלל בוחרי המפלגה ולא רק של חלק מהם.

לכן הבגידה כה מקוממת. לכן התיקון חייב להיעשות לעומק – בחקיקה, הסברה, ובהפיכת הליך הבחירות להליך מחייב מבחינה משפטית. כל עוד נבחר ציבור לא חותם על מחוייבות למצע הבחירות ולהתחייבות שנתן לבוחרים תמורת המנדט שקיבל מהם, אי אפשר יהיה להחזיר את האמון לדמוקרטיה הישראלית ולשיטת הבחירות.

המעשה הנדרש כעת מחברי הכנסת הוא לשנות את חוק הבחירות, על מנת לשקם את אמון הבוחרים. כל עוד החוזה בין הבוחר לנבחר אינו חוזה משפטי מחייב, שניתן לתבוע את הפרתו בבית המשפט, אין שום ערך לאף מילה או הבטחת בחירות של שום פוליטיקאי בישראל.

כל עוד החוזה בין הבוחר לנבחר אינו חוזה משפטי מחייב, שניתן לתבוע את הפרתו בבית המשפט, אין שום ערך לאף מילה או הבטחת בחירות של שום פוליטיקאי בישראל

בבחירות השיקום הבאות, אם אכן יתרחשו, תיאלץ כל מפלגה לבחור את נבחריה בפריימריס פתוחים דמוקרטיים כפי שיקבע חוק חדש. כל מפלגה תהיה חייבת להחתים את נבחריה על מצע מחייב. חתימה חוזית על פי חוק חדש. כל חבר כנסת או מועמד לכנסת, יהיה  חייב לחתום על התחייבות חוזית מול בוחריו שתאפשר להם לתבוע אותו בביהמ"ש במידה ויפר את התחייבויותיו הבסיסיות היסודיות.

בחירת מועמדים בשיטה של מועמד יחיד, הבוחר את רשימת המועמדים לפי רצונו ובכך הם חייבים לו את בחירתם, חייבת לעבור מן הארץ. בכל המפלגות. הסכנה מרוחה לנגד עינינו כל יום שבו סמרטוטי נתניהו מתחנפים אליו ובועטים בכל ערך למענו ובכל יום שנאמני גנץ שותקים וסותמים את אפם מול ההתקפות הפרועות על מוסדות החוק, רק כדי להישאר בממשלת החירום אחדות המזויפת שנוצרה כאן.

כדי לשוב ולהיבחר יהיה עליהם לתקן את המעוות. לתקן את מה שהם עצמם קילקלו.

הבחירות הבאות צריכות להתקיים רק לאחר שכל מפלגה תציג מצע בפרק זמן סביר לפני הבחירות, תאפשר דיון ציבורי אודותיו, תתחייב עליו בחוק מול יו"ר ועדת הבחירות (רצוי שופט עליון שלא ישב בין ה-11 שאישרו את כהונת נאשם בפלילים כרה"מ), תבחר את נציגיה באופן דמוקרטי ותחתים אותם על המצע.

הבחירות הבאות צריכות להתקיים רק לאחר שפתק הבוחר ישתנה ויוחלף בדף אלקטרוני שבו הבוחרים יבחרו (דיגיטלית מהבית או במחשב בקלפי) שלושה דברים מרכזיים – מפלגה, רשימת נבחרים ורשימת נושאים לאומיים לטיפול מיידי של הממשלה. זה יהיה סדר העדיפות הלאומי לממשלה שתוקם אחרי הבחירות.

קורות חייהם של נבחרי הרשימה במפלגה המועדפת על הבוחרים יפורסמו מראש, אלה יצטרכו להיות אנשים עם רזומה ציבורי ראוי. אחרי כן יבחרו הבוחרים בדף האלקטרוני את הנושאים החשובים ביותר לדעתם, המחייבים את טיפולה של הממשלה שתיבחר.

מיד לאחר הבחירות יפורסמו התוצאות. שמות חברי הכנסת שנבחרו, המפלגות שנבחרו והנושאים שמחייבים את הממשלה שתורכב מקואליציה של מפלגות. כל אלה יעוגנו בחקיקה מחייבת. הממשלה שתוקם תהיה חייבת לפעול לפי סדר העדיפויות שקבעו רוב הבוחרים מכל המפלגות.

לאחר הבחירות יפורסמו שמות החכ"ים, המפלגות והנושאים שנבחרו, ומחייבים את הממשלה. כל אלה יעוגנו בחקיקה מחייבת. הממשלה שתוקם תהיה חייבת לפעול לפי סדר העדיפויות שקבעו רוב הבוחרים

ממשלת ימין לא תוכל לקדם רק סיפוח כאשר בוחרי המפלגות המרכיבות את הקואליציה ובוחרי יתר המפלגות, יצביעו קודם כל על שיקום כלכלי ועל הורדת מחיר הדיור ויוקר המחיה. הבוחרים מכל המפלגות ייצרו בעצם סדר עדיפות לאומי לכל ממשלה שתקום וזהו הסדר שיחייב את הממשלה בחוק.

חינוך מתקדם לכל, בתי חולים ראויים וחדשים, הורדת יוקר המחיה, דיור במחיר סביר, הפסקת ההסתה נגד מוסדות החוק, גיוס שוויוני, השקעות במחקר ומדע, מינוי אנשי מקצוע לתפקידים בממשלה ולא עסקנים פוליטיים, הגנה על ערכי הדמוקרטיה, הסכמים מדיניים שיקדמו שלום, מאבק בגזענות, שמירה על משאבי הטבע של המדינה ועל תשתיות אנרגיה ומים, שחרור כשלים ביורוקרטיים, תמיכה בניצולי שואה וקשישים ועוד.

הבחירות בשיטה החדשה לא יסמנו רק את זהות אנשי השלטון הבאים כתוצאה מבחירת המפלגות לקואליציה, אלא הן יסמנו את רצון כל העם בתחומים ובנושאים שאותם הממשלה חייבת לקדם. מעין משאל עם שיתקיים אחת לארבע שנים שאחריו הממשלה פועלת לפי רצון העם ולא רק לפי רצון מרכיבי הקואליציה.

הליך השיקום של אמון הציבור הוא המשימה הראשונה כעת לטיפולם של חברי הכנסת שהעדיפו לשבת תחת נאשם בפלילים ובלבד שלא ייאלצו לסכן את עכוזם בעוד מערכת בחירות. אם כך – לפחות תקרעו את התחת חברים, בניסיון להחזיר את אמוננו. למהלך כזה יתכן שגם חבריכם לשעבר יצטרפו ויהיה לכך רוב בכנסת הנוכחית.

איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון מנוחתו עדן (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 866 מילים

תיעוד מיוחד ירוק זה מעולה, אדום זה הכי גרוע

"הפסקתי להתעניין במספר החולים והנדבקים בקורונה בסין, יש לי תחושה שהמידע שנמסר לנו אינו אמין" ● בפרק השלישי ביומנה של יפעת פרופר, מתחילים לעלות סימני שאלה סביב דיווחי הממשל על פרוץ המגפה והטיפול בה, והשלטונות מצרים את צעדיהם של האזרחים - באמצעות אפליקציה מיוחדת שמקטלגת אותם לפי צבעים ● תיעוד מיוחד של עידן הקורונה בשנגחאי, הפרק השלישי בסדרה

עוד 3,045 מילים
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
הַמִּשְׁפָּט

טיוטה להקדמה למבוא לעבודה סמינריונית בספרות, שתיכתב בעתיד על הרומן הגדול "המשפט", מאת פרנץ ביסמוט

עוד 1,494 מילים

"אנחנו יכולים להציע להם שיעורים אמיתיים ולראות את המרצים!"

ההתעניינות של סטודנטים יהודים מארה"ב בלימודים בישראל מעולם לא הייתה גבוהה יותר ● הסיבה: האקדמיה בארץ נערכת לחזרה לשגרה בסתיו, בעוד שבאמריקה שוררים כאוס וחוסר ודאות ● "זו תהיה הפעם הראשונה מזה זמן שנוכל לבלות עם חברים, ולהתחיל לחזור לחיים"

עוד 735 מילים

למקרה שפיספסת

השמאל וסיפוח - עמוק בבור וממשיכים לחפור

השמאל בישראל לא מפספס הזדמנות להחמיץ הזדמנות. הנה שוב: אחרי שבמשך שנים הוא הזניח את ניסוחה של עמדה מדינית חדשנית שעשויה לאתגר את פיתרון שתי המדינות (2SS) הדועך, על ידי קבלת המציאות ופיתוחה של הצעה חלופית פרוגרסיבית, בטוחה וישראלית – הוא חוזר כעת על הגישה השלילית שלו בהתמודדות עם הסיפוח.

בדיוק כמו שהשמאל בשארית כוחותיו מנסה להחזיק את פיתרון שתי המדינות בחיים לאחר שתוכנית טראמפ למעשה חיסלה אותו סופית, הוא עושה כעת מאמץ דומה, חסר תוחלת, על מנת לסכל סיפוח שסביר להניח שיתרחש במידה זו או אחרת, כחלק מאותה תוכנית טראמפ.

בדיוק כמו שהשמאל בשארית כוחותיו מנסה להחזיק את פיתרון שתי המדינות בחיים לאחר שתוכנית טראמפ למעשה חיסלה אותו סופית, הוא עושה כעת מאמץ דומה, חסר תוחלת, על מנת לסכל סיפוח שסביר להניח שיתרחש

כל המאמצים לקדם את מימוש פיתרון שתי המדינות בזמן שחלק הולך וגדל של הציבור הישראלי הפך להיות יותר ויותר ספקן לגבי ישומו, ובוודאי שאין לו עניין לקבל רבים מהתנאים הכרוכים בו, רק גרמו לצמצום התמיכה הציבורית בשמאל.

באופן דומה, המאמצים להילחם בסיפוח בלי להתחשב בכך שחלק גדול מהציבור תומך בסיפוח חלקי לפחות, אינם מציאותיים וחמור מכך, הם פוגעים בקידום הערכים של השמאל.

בכך שהוא ממשיך לקדם פיתרון שתי מדינות שאינו ניתן ליישום ודוחה את הסיפוח על הסף, השמאל מבטיח לעצמו את עמדת הדובי לא לא. בעיני חלק גדול מהציבור זו עמדה שמקלה ראש בשיקולי ביטחון רלוונטיים ומתעלמת מרצון חלק ניכר מהאוכלוסייה היהודית בישראל, שלא מוכנים לוותר על גישה חופשית ליהודה ושומרון. המשך קידום גישה זו לא יאפשר לשמאל להחזיר לעצמו את אמון הציבור שאותו איבד במהלך השנים האחרונות.

הנחישות של השמאל לפעול למען היפרדות שתי מדינות, אחת יהודית ואחת פלשתינית מסמלת את הדחיה של ערכי השמאל המסורתיים. השמאל פועל למען הלאומיות הפלסטינית ביותר נחישות מאשר הפלסטינים עצמם. אלה לרוב רק רוצים לחיות חיים נורמליים ובעצם לא כל כך חשוב להם מה כתוב על הדרכון כל עוד יש להם שיוויון זכויות.

כמו כן תמיכת השמאל בהיפרדות כאילו מדובר בתנועה אתנוצנטרית וקידום חלוקה על בסיס אתני עומדת בסתירה לערכיה. מה קרה לשמאל המסורתי הקורא לאיחוד העמים ופועל למען זכויות אדם ואזרח ושגשוג כלכלי לכולם ללא קשר לאתניות, דת או השתייכות לאומית?

כשהשמאל ממשיך לקדם פיתרון 2 מדינות בלתי ישים ודוחה את הסיפוח על הסף, הוא מבטיח לעצמו את עמדת הדובי לא לא ונתפש כמקל ראש בשיקולי ביטחון וכמי שמתעלם מרצון חלק ניכר מהעם

השמאל הגיע לסוף דרכו כי פעל באופן עקבי ומתמשך נגד הערכים שלו ונגד רחשי ליבו של הציבור. אין זה מפתיע אם כן שיחד עם הרשימה המשותפת הוא אפילו לא השיג 20 אחוז מהמושבים בכנסת.

הדרך היחידה להחזיר לעצמו את הכוח הפוליטי הניכר שאבד במשך השנים היא באמצעות קידום מדיניות פרגמטית למדינת ישראל דמוקרטית בין נהר הירדן לים התיכון, הנושקת למדינת עיר פלסטינית עצמאית ברצועת עזה. שום אפשרות אחרת לא תספק את הביטחון הדרוש לישראל, את הלגיטימיות שבלעדיה ישראל לא יכולה לשגשג, את ההזדמנות הכלכלית שתיתן ליהודים ולפלסטינים סיבה לגרום לזה לקרות והבטחה לעתיד משותף בשלום בארץ ישראל / פלסטין.

עמנואל שחף הוא מהנדס, מנהל, איש מוסד, פעיל פוליטי וחברתי, בעל ניסיון רב תרבותי יוצא דופן, מעוניין במיוחד בחלופות מדיניות ומקדם היום פדרציה בארץ ישראל. חי עם שוש באזור השרון, אבא לשנים וסבא ל-8

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 465 מילים
עודכן אתמול

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

משפט נתניהו: מה הלאה?

אחרי הפתיחה הדרמטית בתחילת השבוע, משפטו של ראש הממשלה נכנס כעת למסלול רצוף אתגרים ● מתי יתחיל מצעד העדים? בכמה ימים בשבוע יתנהלו הדיונים? מתי הנאשם מס' 1 יתייצב שוב באולם? והאם המשפט יעשה היסטוריה ויעבור למבנה אחר, הרחק מרחוב צלאח א-דין? ● יובל יועז צופה פני עתיד על בסיס תקדימי העבר

עוד 1,095 מילים

יו"ר לשכת עורכי הדין תוקף בחריפות את השר אוחנה

פרסום ראשון המשרד לביטחון פנים מקדם בימים אלה הצעת חוק לפיה השר אמיר אוחנה יהיה רשאי להגביל ואף לאסור לחלוטין ביקורים של עורכי דין, בני משפחה ואחרים אצל אסירים ועצירים - הכל תחת האמתלה של מניעת התפשטות הקורונה ● במכתב ששלח יו"ר לשכת עורכי הדין אבי חימי לאוחנה הוא תוקף בחריפות הן את עצם הצעת החוק - ובמיוחד את האופן החפוז והנסתר לכאורה שבו אוחנה מקדם את ההצעה

עוד 805 מילים ו-4 תגובות

סקרים שערך המכון הישראלי לדמוקרטיה מגלים כי האמון בבית המשפט העליון גדול כמעט פי שניים מהאמון שנותנים האזרחים בכנסת ובממשלה ● אפילו במחנה הימין, כמעט מחצית המצביעים תומכים דווקא בחיזוק מערכת המשפט ● כדאי לזכור את זה בפעם הבאה שנתניהו ותומכיו מכריזים כי "לפחות חצי מהעם חושב שתופרים פה ראש ממשלה" ● פרשנות

עוד 1,114 מילים ו-1 תגובות

מסתבר שזו באמת הבירה הטובה במזרח התיכון

פרק 7מדיס ח'ורי חזרה לטייבה אחרי שהשלימה תואר במנהל עסקים בבוסטון, כדי להשתלב בעסק המשפחתי, ובשנים האחרונות היא מנהלת את "בירה טייבה" ביד רמה ● היא הייתה שם באינתיפאדה השנייה, שכמעט חיסלה את העסק ● היא מתמודדת עם משבר הקורונה והפוגת הרמאדן ● אבל את הסיפוח, היא לא יודעת אם הם ישרדו ● אמיר בן-דוד ביקר אותה במפעל וחזר עם שלושה ארגזי בירה - שחוסלו במהירות גדולה בהרבה מהמתוכנן

עוד 1,914 מילים

נתניהו וכ"ץ הצהירו על סיוע של 100 מיליארד שקל, והעבירו רבע מזה

תכנית הסיוע הגרנדיוזית עליה הכריזה הממשלה כוללת סעיפים שבוצעו בתקציב נמוך בהרבה ממה שהובטח, הלוואות שאינן מהוות בכלל הוצאה תקציבית, ומענקים פיקטיביים שחוזרים על מענקים שמוזכרים בסעיפים אחרים ● כל זאת בזמן המשבר הכלכלי הקשה בתולדות המדינה, כאשר כרבע מהעובדים מובטלים ● הכלכלן ד"ר עאמר אבו קרן: "זו תכנית של שליפות וחוסר שקיפות מוחלט" ● "נראה כאילו נתניהו זרק מספרים, ואנשיו היו צריכים למלא אותם בתוכן"

עוד 2,538 מילים

אפקט הקורונה מאה אלף ישראלים עשויים לפשוט רגל

במשרד המשפטים נערכים לגל פשיטות רגל ופירוקים במשק ● החקיקה האחרונה בנושא עלולה לגרום לכך שרבים מפושטי הרגל יאבדו גם את הבית ● הממשלה לא הקדימה תרופה למכה, ולא הכריזה על הקורונה כ"אסון טבע" - מה שהיה משפר דרמטית את מצב החייבים ● ובמקביל, מתרחבת התופעה של ישראלים שלוקחים הלוואות בשוק האפור, תוך מגע עם גורמים מפוקפקים ואלימים

עוד 1,995 מילים

נתניהו נגד רגב: "התבטאויותייך פוגעות באחדות הממשלה"

פורסם פסק הדין המלא של בג"ץ בעניין הטלת הרכבת הממשלה על נתניהו וההסכם הקואליציוני; השופט מזוז: הרכבת ממשלה בידי נאשם בפלילים משקפת כשל מוסרי ● סקר: מחנה נתניהו - הליכוד, ש"ס, יהדות התורה וימינה - מקבל 67 מנדטים ● נתניהו פנה למח"ש בדרישה לחקור מי הגורם המשטרתי, שלדבריו, איים עליו ● מנהל ביה"ח ברזילי חזי לוי יתמנה למנכ"ל משרד הבריאות

עוד 45 עדכונים

כחול-לבן מאיימים ללכת הביתה אם נתניהו יציג סיפוח חד-צדדי. בליכוד מגחכים בתגובה

ככל שמתקרב המועד שהציב נתניהו להעביר את חוק החלת הריבונות בגדה המערבית, כך מתקרב לכאורה העימות העקרוני הגדול בין כחול-לבן והליכוד ● "אם נתניהו ילך לסיפוח חד-צדדי, גנץ יארוז את חפציו וילך הביתה", מאיימים בכחול-לבן ● "נתניהו יעשה מה שהוא רוצה עם הסיפוח, והם יסתמו את הפה", מגיבים בליכוד ● אם לשפוט לפי התנהלות גנץ עד כה, גם הפעם הוא לא יעשה כלום ● פרשנות

עוד 584 מילים

פרשת וילה שוקן: עיריית ירושלים נדרשת להתערב בסיפוח המתחם לבית רה"מ

מעקב זמן ישראל בעקבות חשיפת "סיפוח" וילה שוקן למעון רה"מ בבלפור, ועדת השימור של עיריית ירושלים נדרשת לסוגיית ההשתלטות על הנכס, שחלקים ממנו מיועדים לשימור ולשימוש הציבור ● מגישת השאילתה, ציפי רון: "לאיש אין מושג מה קורה שם. אם בונים שם, זה לא תקין"

עוד 621 מילים
שגריר ארצות הברית בישראל דיוויד פרידמן (רביעי מימין) מסייר בהתנחלות אפרת עם ראשי המתנחלים, 20 בפברואר 2020

מיוחד המתנחלים טסו לחגוג. ואז הכל השתבש

ראשי המועצות בשטחים נהרו בינואר לוושינגטון, כדי לחזות מקרוב בטראמפ ונתניהו משיקים את תכנית המאה, וסוללים את הדרך לסיפוח ● הם הבטיחו לא לתקוף את התכנית מיד לאחר פרסומה - אבל בסוף אחד מהם תקף אותה עוד קודם לכן ● את הטקס החגיגי הם כבר ראו בטלוויזיה, ועל ההאטה ביישום התכנית שמעו בדרך לארץ ● ג'ייקוב מגיד מפרסם לראשונה את מאחורי הקלעים של המסע השלומיאלי לוושינגטון, את הבדלי הגרסאות, ואת חשבון הנפש של חלק ממשתתפיו

עוד 3,260 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה