שובה של עונת סקרי הבחירות החזירה גם את אחד העיוותים שעליהם אשף הסקרים בנימין נתניהו ודאי מברך בכל פעם שהוא צופה בערוצי הטלוויזיה: שאלת "ההתאמה לראשות הממשלה". זוהי השאלה הקבועה המלווה את נתוני המנדטים החזויים של המפלגות, ולא בצדק. הפער בין מידת חשיבותה ומהימנותה ובין הבולטות שלה גדול, ותורם להטעיית הציבור.
בשונה מסקר המנדטים המובן לכל הדיוט, שאלת ההתאמה עמומה מאוד ויכולה לקבל פרשנויות שונות. על פניו, היא אמורה לשקלל פרמטרים כמו יכולות אנליטיות, תקשורתיות וביצועיות, ניסיון ומפלס ה"קילר אינסטינקט"; לצד תכונות מנהיגותיות "רכות" יותר כמו יושרה, חמלה, הקשבה, רגישות, שיתוף פעולה וטיפוח האנשים המקיפים את המנהיג.
בפועל, רוב הציבור מורגל למדוד את ההנהגה במושגים מהקבוצה הראשונה, בהתאם למבחן השורה התחתונה או מה שנחזה להיות השורה התחתונה. אך ריבוי הפרמטרים מביא לכך שכמעט בלתי אפשרי להסיק משאלת ההתאמה תובנה שימושית או משמעותית. הדבר המשמעותי היחיד שמומחי הסקרים יכולים לומר על השאלה הזאת הוא שאינה מקבילה לשאלה "מי הייתם רוצים שיהיה ראש הממשלה?".
כמעט בלתי אפשרי להסיק משאלת ההתאמה תובנה שימושית. הדבר המשמעותי היחיד שמומחי הסקרים יכולים לומר על השאלה הזאת הוא שאינה מקבילה לשאלה "מי הייתם רוצים שיהיה ראש הממשלה?"
ההנחה הזאת אינה מובנת מאליה לאזרח הממוצע. רבים מהצופים בסקרי הבחירות של ערוצי הטלוויזיה אינם מתעמקים בסמנטיקה, ומבחינתם מדובר בשאלה פשוטה על מיהו המועמד הפופולרי ביותר. איך יודעים זאת? משום שמוכח שהרושם הזה, האינטואיטיבי והמתבקש, הוא גם נחלתם של מקצוענים העוסקים בסקרים באופן שוטף.
כאשר סיים עמית סגל להציג את פילוח המנדטים ותמונת הגושים בסקר הבחירות האחרון של חדשות 12 לפני בחירות ספטמבר 2019, הוא עבר לשאלת ההתאמה ואמר בטבעיות: "את מי מעדיפים לראשות הממשלה?". אם היה מרוכז יותר היה כנראה מקפיד על "מי אתם סבורים שמתאים יותר?", אך דווקא משום שהסיח לפי תומו, חשף את האופי המטעה של השאלה.
"אני מאוד לא אוהב את שאלת ההתאמה לתפקיד ראש הממשלה", אומר לזמן ישראל איש אקדמיה המתמחה בסקרים, שביקש להישאר בעילום שם. "כאשר אתה שם זה מול זה אדם המכהן בהפסקות מאז שנת 1996, מול אדם שמעולם לא היה ראש ממשלה, ברור שתהיה הטיה לטובת מי שמכהן והוא כבר 'מוכח' כמתאים. זו שאלה מאוד כללית ולכן היא לא פעם מנותקת מההקשרים המקומיים. יכולת הניבוי שלה לגבי כוונות ההצבעה או ההעדפה בפועל חלקית".
"כשאתה שם זה מול זה אדם המכהן בהפסקות מאז שנת 1996, מול אדם שמעולם לא היה ראש ממשלה, ברור שתהיה הטיה לטובת מי שמכהן והוא כבר 'מוכח' כמתאים"
באותו ערב שבו טעה סגל הוצג גם בחדשות 13 סקר בחירות אחרון. הסוקר של הערוץ, פרופ' קמיל פוקס, לא הסתפק בנתונים הכלליים של שאלת ההתאמה, וסיפק פילוחים שלה לפי תמיכה במפלגות.
באופן טבעי, בקרב מצביעי הליכוד, ש"ס, יהדות התורה ועוצמה יהודית, השיבו בין 91% ל-97% כי נתניהו מתאים יותר מגנץ. במקרה הטוב ביותר זכה גנץ בתמיכת 3% ממצביעי המפלגות האלה. בקרב מצביעי כחול-לבן הנתונים היו פחות חד-משמעיים, אך עדיין מובהקים: 81% השיבו שגנץ מתאים יותר, לעומת 6% שנקבו בשמו של נתניהו הישן והמוכר.
את הנתונים המעניינים ביותר סיפקו מצביעי העבודה-גשר. בעוד שכמעט מאה אחוז מהם רצו בנפילת נתניהו ובכניסת גנץ ללשכת ראש הממשלה, רק 27% מהם השיבו שגנץ מתאים יותר לתפקיד, לעומת 18% שהשיבו כי נתניהו מתאים יותר.
נתונים דומים עלו מתשובות מצביעי ישראל ביתנו, שלרובם כבר היה ברור באותו שלב כי גם אביגדור ליברמן מעוניין בנפילת נתניהו: 37% מהם השיבו שגנץ מתאים יותר, לעומת 24% שהשיבו נתניהו.
בשיחה עם זמן ישראל הודה פרופ' פוקס במגבלותיה של שאלת ההתאמה: "בסקר האחרון בערוץ 13, האחוז שאומרים שנתניהו יותר טוב מאשר גנץ ולפיד הוא בהפרשים מאוד גדולים. 44% לעומת 16% ללפיד ו-11% לגנץ. ובכל זאת, כאשר אתה שואל בעד מי אתה מצביע, האחוזים האלה לא באים לידי ביטוי ישיר. יש תיקו בין הגושים.
"זה אחד מהקריטריונים שבשבילם אנשים מצביעים, והוא בטח לא הפרמטר היחידי ואפילו לא הפרמטר הכי חשוב. אפילו בארה"ב, כאשר הבחירות אישיות, שאמור להיות יותר חשוב הדבר הזה, התאמה, בכל זאת ישנם פרמטרים נוספים. אז אצלנו בוודאי שכן, כשאתה מצביע בשביל מפלגה ולא בבחירות אישיות".
אם כך, למה לא לשאול בפשטות מי אתה רוצה שיהיה ראש הממשלה? הרי גם אתה אומר ששאלת ההתאמה מתייחסת למשהו מאוד חלקי.
"ההפך, זה משהו מאוד שלם, בפרמטר אחר. אתה יכול לשאול הרבה דברים, כמו שאתה יכול לשאול באיזו מידה הוא פועל טוב בעניין קורונה. בדיוק באותה מידה אתה יכול לשאול באיזו מידה הוא מתאים להיות ראש ממשלה. כמו שיש אצל האמריקאים, ששואלים על שביעות רצון".
אבל כשרוב מוחץ ממצביעי העבודה רוצים שנתניהו ייפול, הם אומרים למעשה שהוא לא מתאים ושהם מעדיפים את גנץ. בין זה לבין תשובותיהם לשאלת ההתאמה יש סתירה מובהקת.
"לא, לא, לא. יש הרבה מאוד אנשים שמצביעים גנץ, שחושבים שבתור ראש ממשלה גנץ לא מתאים, אבל זה לא משנה לעצם העובדה שאני לא רוצה להצביע נתניהו, בגלל זה שהוא ראש ממשלה טוב אבל הוא מושחת; הוא ראש ממשלה טוב, אבל הוא נגד הדמוקרטיה. אנשים יכולים לשקול שיקולים שונים".
אז ראש ממשלה טוב יכול להיות מושחת?
"כן, כי השאלה היא מהו סולם העדיפויות שלי, של כל בן אדם, בשביל מה הוא מצביע. אם אתה שואל אנשים ברחוב, זה המבחן הרגיל של נהג הטקסי. אתה שואל, נתניהו מושחת? 'בוודאי שמושחת, ואשתו משוגעת לגמרי, והבן זנאי'. אז בשביל מי אתה מצביע? 'נתניהו, מה זאת אומרת. מה, יש מישהו אחר?'.
"אם אתה שואל אנשים ברחוב, זה המבחן של נהג הטקסי. אתה שואל, נתניהו מושחת? 'בוודאי שמושחת, ואשתו משוגעת לגמרי, והבן זנאי'. אז בשביל מי אתה מצביע? 'נתניהו, מה זאת אומרת. מה, יש מישהו אחר?'"
"זאת אומרת שמה שחשוב להם זה דברים אחרים. למשל שעד עכשיו לפחות, מצבו הכלכלי היה פחות או יותר בסדר; מה שחשוב הוא שהוא נותן לו כבוד לאומי בגלל זה שהוא מדבר עם פוטין, מדבר עם טראמפ וכל הדברים האלה; מה שחשוב לו זה שהוא נגד הערבים".
אתה מתאר כאן מצביעי ימין שמרוצים מהמדיניות של נתניהו, אבל 18% ממצביעי העבודה שלא מרוצים מהמדיניות אומרים עדיין שהוא יותר מתאים.
"זה לא נכון. הם אומרים שאין להם מישהו אחר".
יכול להיות שהשאלה מוטה לטובת מי שכבר מכהן ומסייעת לו ליצור את הרושם שאין תחליף?
"לא, ממש לא. מי שנמצא שמה, אז הוא מקבל יותר קוטביות. יש כאלה שאוהבים אותו, יש כאלה ששונאים אותו. לעומת זאת, מישהו אחר, כמו שהיה עם לפיד, כאשר הוא רצה להיות (בתחילת דרכו בפוליטיקה, נ"י), אחוזים מאוד גבוהים אמרו שהוא מתאים. 35% או משהו כזה שהיה בתקופתו, כששאלו אותו אם הוא רוצה להיות ראש ממשלה והוא ענה בוודאי שכן, וזה בגלל זה שהם לא ידעו עליו והם לא היו מרוצים מנתניהו וחיפשו תחליף. היום חלק מהאנשים שלא מרוצים מנתניהו לא בטוחים שגנץ הוא תחליף טוב".
מה היה קורה אם היית אומר לנשאלים שישנם רק שני מועמדים ראליים, נניח נתניהו ולפיד, ואתם חייבים לבחור את מי מהשניים אתם מעדיפים?
"אני לא יודע, אבל זאת טעות לשנות את צורת השאלה לעומת מה שאנשים יעשו בקלפי. כי בקלפי אנשים לא יצביעו בשביל בנאדם אחד, בשונה מארצות הברית. זאת שאלה לא רלוונטית".
בסקרי הסיכום של בחירות ספטמבר 2019 הוביל נתניהו על גנץ בפער גדול בשאלת ההתאמה: 10% בסקר חדשות 12 ו-15% בסקר חדשות 13. אך ארבעה ימים בלבד לאחר מכן, ביום הבחירות עצמו ניצחה קואליציית גנץ את קואליציית נתניהו בפער של 8% – 65 מנדטים לעומת 55.
נכון אמנם שרבים ממצביעי כחול-לבן וגוש המרכז-שמאל ראו בגנץ את הרע במיעוטו, או הצביעו לאידאולוגיה ולא לפרסונה – בדומה לכשליש ממצביעי הימין הרוצים בפרישת נתניהו – אך מקרה המבחן של ספטמבר רק מדגיש כמה שאלת ההתאמה אינה רלוונטית לעולם האמיתי, ומתאימה יותר לשידורי התעמולה מלדיווחי החדשות.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו