לפני שנתיים החליט בית המשפט להוציא את אלירן (שם בדוי) מביתו, לאחר שסבל מאלימות מצד הוריו וגם נהג באלימות כלפיהם. אלא שבמקום להכניס את הנער בן ה-14 למסגרת טיפולית המתאימה לו, אלירן נכנס לרשימת המתנה של רשות חסות הנוער, האחראית על הטיפול החוץ-ביתי בנוער במצבי סיכון וקצה.

אבל בזמן ההמתנה למסגרת הטיפולית, האלימות בבית גברה והתכנית המקורית לשיקומו של אלירן קיבלה תפנית חדה: הוא נעצר לאחר שהרביץ להוריו, נפתח נגדו תיק פלילי, והוא נשלח לחודש בכלא אופק המיועד לבני נוער.

סיפורו של אלירן, נער נזקק שהועבר מטיפול הוריו לטיפולה הכושל של המדינה, הוא אחד מאלפי סיפורים דומים של בני ובנות נוער במדינת ישראל.

הגוף הממשלתי שאמור לספק מסגרות לבני נוער הנזקקים לסיוע הוא רשות חסות הנוער, הכפופה למשרד הרווחה. היחידה מנקזת אליה נערים ונערות שיוצאים מבית הוריהם בגלל התעללות והזנחה, ומהווים כ-60% מבני הנוער שמגיעים לרשות, וכן בני נוער המעורבים בעבירות פליליות, ומהווים כ-40%.

מדובר בצעירים ישראלים בגילאי 10-18, שמגיעים לטיפולה של רשות חסות הנוער כמוצא אחרון, אך לא פעם מוצאים את עצמם מופקרים לחסדי הגורל. מקורבים לרשות מדווחים על מחסור במסגרות טיפוליות, סגירת מסגרות קיימות מבלי למצוא חלופה, היעדר תכניות טיפוליות מתאימות והצגת נתונים מוטה.

רשות חסות הנוער עלתה לדיון בשנים האחרונות בוועדות הכנסת, בדוחות מבקר המדינה, ובדיונים של בג"ץ. מסמכים חדשים שהגיעו לידי זמן ישראל חושפים שורה של מחדלים שם, שאת המחיר הכבד שלהם משלמים נערים ונערות.

1

הקרב על המספרים

יו"ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד, יוסף ג'בארין: "לחשוב על נער ממש בקצה הרצף הטיפולי וברמת סיכון מאוד גבוהה עד קיצונית. את צריכה להרגיע אותי מה קורה בתקופה הזו (עד מציאת מסגרת טיפולית)".

אלין אלול, סמנכ"לית משרד הרווחה: "אני יכולה להגיד שאנחנו כמשרד ובוודאי כרשות חסות הנוער מביאים בפני כל מי שצריך, כל מי שיש לו את היכולת לתת את המענים, אנחנו מביאים את הדברים בצורה הכי ברורה. 164 ילדים שממתינים במצב הקיצוני ביותר שבו רק מעון נעול יכול להציל אותם זה 164 ילדים שצריכים להיות כל הזמן לנגד עינינו".

(מתוך פרוטוקול מס' 9 מישיבת הוועדה המיוחדת לזכויות הילד יום שלישי, כ"ט בתמוז התש"ף, 21 ביולי 2020).

ח"כ יוסף ג'בארין (צילום: Hadas Parush/Flash90)

164 זה מספר בני הנוער שממתינים למסגרות טיפוליות סגורות, לפי נתונים שמסרה רשות חסות הנוער בוועדה לזכויות הילד בכנסת ב-21 ביולי השנה.

מדובר בבני נוער, שבדומה לאלירן, ממתינים למקום פנוי במסגרת טיפולית, ועד שתימצא כזו נאלצים להישאר באותו הבית שמהווה סכנה עבורם. אחת ההשלכות של המחסור במסגרות היא תופעה חוזרת של בני נוער ללא עבר פלילי, שיצאו מאחריות הוריהם, לעתים לאחר שברחו מהבית ועברו לרחוב, והגיעו למעצר ואף למאסר, כדי להיות בסביבה יותר בטוחה, בהיעדר פתרון טיפולי מהרשויות.

עשרות בני נוער ללא עבר פלילי, שיצאו מאחריות הוריהם, לעתים לאחר שברחו מהבית ועברו להתגורר ברחוב, הגיעו למעצר ואף למאסר, כדי להיות בסביבה יותר בטוחה, בהיעדר פתרון טיפולי מהרשויות

רשות חסות הנוער מפעילה כיום 53 מסגרות. מבין מסגרות אלה, תשעה מעונות מופעלים ישירות על ידי משרד הרווחה ונחשבים למעונות סגורים. שאר המסגרות מופעלות על ידי עמותות וחברות כוח אדם במיקור-חוץ. עם אלה נמנים הוסטלים לבני נוער, פנימיות, "קורות גג" זמניות, דירות בוגרים וכן מסגרות המשמשות חלופות מעצר לקטינים שמשפחותיהם אינן יכולות לשמש עבורם חלופה למעצר.

נכון ליולי 2020, שוהים 1,700 נערים ונערות במסגרות אלה, מתוכם 313 בני נוער במעונות הנעולים של הרשות ו-757 בני נוער במסגרות אחרות. כמו במקרה של אלירן, בני נוער נאלצים להמתין לעתים גם כמה חודשים עד שמתפנה עבורם מקום. עם זאת, הדעות חלוקות על אורכה של רשימת ההמתנה למסגרת חלופית.

נכון ליולי 2020, שוהים 1,700 נערים ונערות במסגרות טיפוליות, מתוכם 313 שוהים במעונות הנעולים של הרשות ו-757 נמצאים במסגרות אחרות. הדעות חלוקות על אורכה של רשימת ההמתנה למסגרת חלופית

מתחקיר זמן ישראל עולה כי מספר הממתינים שהציג משרד הרווחה (164) לא תואם את המידע שמצוי בידי נציגת יחידת הסיוע המשפטי של משרד המשפטים, המייצגת בני נוער נזקקים ללא עבר פלילי, שמופנים לרשות חסות הנוער בהליכים אזרחיים. לא במפתיע, לפי הספירה של יחידת הסיוע המשפטי, מספר בני הנוער בסיכון שממתינים למסגרת גבוה בהרבה מהנתונים שמסרה רשות חסות הנוער.

לזמן ישראל נודע כי על פי נתונים שנמצאים בידי יחידת הסיוע המשפטי, נכון לאוגוסט 2019, רשימת ההמתנה שהציגה רשות הנוער בפני הוועדה המיוחדת לזכויות הילד חלקית, ולא כללה עוד 293 קטינים שהגיעו לטיפולה.

בסך הכל, מדובר ב-457 נערים ונערות ישראלים שזקוקים לסיוע מהרשויות, ממתינים למקום פנוי במסגרות טיפוליות, ונותרים ללא מענה.

במכתב חריג וחריף ששיגר הסיוע המשפטי ליו"ר הוועדה, יוסף ג'בארין, בעקבות הנתונים שנמסרו לוועדה על מספר הצעירים הממתינים למסגרת, עולה כי הסיבה לפער הזה נעוצה בעובדה שמשרד הרווחה שינה את אופן הספירה ב-2018.

שינוי הקריטריונים הוא זה שאפשר לנציגי רשות הנוער בוועדה להתהדר בנתונים על השיפור והירידה במספר בני הנוער שממתינים למסגרות. כך קרה שעל הנייר פשר יהיה להציג שיפור, אך בחיים עצמם, מספר בני הנוער הממתינים טיפס.

"הקטינים שנספרים הנם רק אלו אשר השלימו את כל תהליך המיון, השלמת המסמכים והראיונות (לרבות המתנה לראיון) לצורך השמה במעונות ממשלתיים", צוין במכתב מיחידת הסיוע המשפטי של משרד המשפטים. "שינוי זה אינו מאפשר, לשיטתנו, לשקף בנתונים הרשמיים את תמונת המצב האמיתית".

רשות חסות הנוער אמורה לשמש גורם מרכזי בישראל שמתמחה בפיתוח והפעלה של "רשת מענים ופתרונות מגוונים וייחודיים בחינוך, שיקום וטיפול חוץ-ביתי סמכותי לבני נוער במצבי סיכון וסכנה הנמצאים בקצה הרצף ומופנים לחסות על פי החוק או בצל החוק", כפי שמוגדר באתר הרשות.

עם זאת, מאות נערים במצוקה נותרים ללא מענה, ולמעשה לא נספרים על ידי הגוף הממשלתי שמוסמך ואחראי על כך. בני נוער שכן נספרים נאלצים לחכות זמן רב למסגרת, לעתים חודשים, ולא פעם מידרדרים עוד קצת בתקופת ההמתנה.

כשמדברים על הקיצוץ בתקציבי הרווחה, מתכוונים, בין השאר, לאותם נערים ונערות נזקקים שלא זוכים למענה מהרשויות.

הדיון על נוער במצוקה בוועדה לזכויות הילד (צילום: דוברות הכנסת)

2

המתנה של חודשים

"ההמתנה למעון נעול, לוקחת לעתים מספר רב של חודשים. בזמן הזה חלק מהנערים ממשיכים לשוטט ברחובות וחשופים לפגיעות חמורות; חלקם מגיעים לכדי מצב של פגיעה עצמית, של זנות ושל עבירות פליליות; חלקם מידרדרים ונכלאים בבית הסוהר; וחלקם נמצאים בסכנת חיים ממשית".

(מתוך מסמך של מרכז המחקר והמידע של הכנסת).

בדצמבר 2017, הגישה יחידת הסיוע המשפטי עתירה לבג"ץ בשם נער ושתי נערות בגיל 15, שמצבם הידרדר בתקופת המתנה של יותר מחצי שנה למקום פנוי במעונות שמפעילה הרשות: הנער סבל מהתעללות מצד אביו, ושוטט ברחובות עד שהותקף על ידי חבורה שאיימה על חייו; נערה אחת נמצאה מסוממת ומוזנחת בבית אביה בתקופת ההמתנה; ונערה נוספת הוחזרה לבית אמה לאחר שמסגרות הטיפול של הרשות כשלו בתכנית השיקום, והתמכרה לחומרים פסיכו-אקטיביים.

העתירה ביקשה למצוא פתרונות ומסגרות מתאימות לשלושתם, אך בעתירה צוין כי היא מוגשת גם בשם "אלפי נערות ונערים שנאלצו להמתין חודשים ארוכים להשמה במסגרות חסות הנוער וזכויותיהם נפגעו במשך השנים" (בג"ץ 9511/17).

בפסיקה הורה הבג"ץ למשרד הרווחה לקלוט את העותרים, ואולם ההליך לא הסתיים שם, ושופטי בג"ץ דרשו מהרשות הממשלתית לקבל פרטים על תקופת ההמתנה עד להשמת בני הנוער במוסדות טיפוליים.

"בג"ץ דרש ממשרד הרווחה להציג בפניו את המספר המדויק של הממתינים להשמה, את זמני ההמתנה וגם את התכנית הרב-שנתית שעל פיה פועל המשרד בעניין הרשות. גם אופן ספירת הממתינים למסגרת מתאימה נדון ועומד כסלע מחלוקת בין הצדדים", אומר גורם המעורב בפרטי העתירה.

לדבריו, השופטים עדיין לא שבעי רצון מהתשובות שהם מקבלים ממשרד הרווחה. הוא מציין כי מאז שהוגשה העתירה המצב של רשות חסות הנוער החמיר, מספר המסגרות הטיפוליות צומצם, מבלי שהוצגה חלופה עבורן.

דוח מבקר המדינה ממאי 2020 מאשש את הטענה הזו ומצא כי בין השנים 2017 ל-2019 נסגרו שליש מהמסגרות שפעלו במיקור חוץ. כלומר, מתוך 48 מסגרות טיפוליות לבני נוער שפעלו ב-2017, נסגרו 14 עד סוף 2019.

את ההשלכות של המחסור במסגרות מתאימות אפשר למצוא בידיעות טרגיות שמתפרסמות בתקשורת. לעתים, בני נוער שכבר אובחנו ככאלה הזקוקים לסיוע, לא שורדים את פרק הזמן הממושך של ההמתנה למסגרת מתאימה.

כך קרה בנובמבר האחרון, כשגופתה של מרים פרץ, נערה בת 17, נמצאה ללא רוח חיים בדירה בבית צפאפא. פרץ המתינה יותר מחצי שנה למקום פנוי במסגרת ייעודית של רשות חסות הנוער לגמילה מסמים, אליה אמורה הייתה להישלח.

אילוסטרציה (צילום: istockphoto/Maria Voronovich)

3

במקום טיפול – תיק פלילי

"אני רוצה להגיד, ואני אגיד את זה, שהקטינים הפליליים, אין ספק שהם מקבלים בחסות הנוער קדימות, כי ברגע שקטין נעצר אז הוא כמעט אוטומטית הופך להיות בראש הרשימה, כי חוק הנוער מחייב שמעצר יהיה ברירה אחרונה, והקטינים האלה שנעצרים לפעמים, אני אומרת את זה ממש, עצורים בהמלצת הגורמים הטיפוליים שאומרים להורים: תגישו תלונה, תתלוננו הרבה כדי שיעצרו אותו. הם באמת נמצאים בראש התור ומקבלים טיפול מקדים יותר. אבל כמובן אלה שמאחוריהם נפגעים מהעניין"

(מתוך פרוטוקול מס' 9 מישיבת הוועדה המיוחדת לזכויות הילד יום שלישי, כ"ט בתמוז התש"ף, 21 ביולי 2020).

עו"ד רחל דניאלי, הממונה על ייצוג נוער בסנגוריה הציבורית, תיארה בדיון של הוועדה לזכויות הילד את המצב האבסורדי שבו גורמי טיפול ממליצים להורים לפתוח תיק פלילי לילדים, כדי שאפשר יהיה להאיץ את תהליך הקבלה שלהם למסגרת טיפולית מהמדינה. היא התייחסה בדבריה לבני נוער נזקקים ללא תיקים פליליים, שנדחקים לסוף רשימת ההמתנה תוך סיכון חייהם ברחובות. בלית ברירה, פתיחת תיק במשטרה, מזרזת את שיבוצם במסגרת ממשלתית.

אבל גם כאשר בני הנוער זוכים להיכנס למסגרות ממשלתיות, מתברר שאלה אינן מותאמות לסוגי האוכלוסייה השונים, ולא נותנות מענה הולם. "אנו רואים מקרים מאוד קשים של נערים שעוברים ממעון למעון, או נזרקים ממעון למעון, כי הם לא מתאימים", אמרה דניאלי בוועדה. "אחר כך מחמירים בעונשם כי אומרים להם: לא התאמצתם מספיק, כאשר כל המערכת יודעת שזה לא שהם לא התאמצו מספיק אלא שאנחנו, המערכת, והמדינה לא התאמנו את עצמנו אליהם".

"אנחנו רואים מקרים מאוד מאוד קשים של נערים שעוברים ממעון למעון, או נזרקים ממעון למעון, כי הם לא מתאימים. "אחר כך מחמירים בעונשם כי אומרים להם: 'לא התאמצתם מספיק'"

לדבריה, המקרה של אלירן, מדגים את מחיר השילוב במסגרת לא מתאימה: "קטין שהיה מעל חודש בכלא בגלל שכמה פעמים הוא פשוט הרביץ להוריו, בזמן שחיכה למעון, כשהוא לא אמור להיות בבית, ואז המדינה בלית ברירה עוצרת אותו.

"דרך אגב, אחרי כל פעם שהוא מרביץ לאמו, כל הלילה הוא שוכב במיטה ומלטף אותה ומבקש סליחה. זאת אומרת, ברור שלא מדובר כאן בנער שהוא עובר חוק ועבריין רגיל (והוא היה בכלא חודש), זה נער שהיו לו גם בעיות נפשיות, ועכשיו הוא נכנס למעון נעול. האם זה באמת מתאים לו? זה לא מקום שיש בו פסיכיאטר אפילו. בעצם אנו שמים אותו שם רק מסיבה אחת, כי הוא נעול, זהו, והוא, האדם הזה שלא מתאים לשם, שוב נוהג באלימות וחוזר לכלא", אמרה דניאלי בוועדה.

במשרד הרווחה טוענים כי הכנסת בני נוער למסגרות שאינן מתאימות למצבם המוגדר, בייחוד כאשר יש צורך בטיפול כפוי במעון נעול, לא יכולה לספק לחוסים את הטיפול שלו הם זקוקים. כתוצאה מכך, בני נוער שמגיעים למסגרות האלה אינם מסכימים לטיפול ולכללי המסגרת, ופשוט בורחים.

4

כמה מסגרות פותחים?

אמנם רשות חסות הנוער פועלת לפתיחת מסגרות חדשות, אך הסגירה של מסגרת אחת לא מלווה בהכרח בפתיחה של מסגרת חדשה. כמה מהמסגרות האלה, שמתוקצבות על ידי משרד הרווחה, נסגרו עקב קשיים כלכליים של המפעיל. אנשי מקצוע מציינים כי לא מן הנמנע שכדי להשאיר את מסגרות הטיפול פעילות, יש לבחון מחדש את היקף המימן המועבר ממשרד הרווחה.

"בשנים האחרונות ראינו שמשרד הרווחה מייבש את המסגרות ומביא לסגירתם בשל 'היעדר ביקוש'", אמר גורם האחראי על הפעלת המסגרות עבור רשות חסות הנוער. "בני הנוער שכבר נמצאים במסגרת, התרגלו אליה, ומצאו בה בית, נאלצים לא פעם לשוב למעגל ההמתנה ולחפש אחר מסגרת חלופית".

ד"ר עו"ד שירן רייכנברג, מהקליניקה לזכויות הילדים ונוער באוניברסיטה העברית, אומרת כי משרד הרווחה לא מדייק גם בנתונים על פתיחת מסגרות.

לדבריה, "רק בהקשר של הרחבת המקומות במעונות הנעולים, נסגרו שתי קבוצות לפני שנתיים, עברו שיפוץ ונפתחו, והופה, לפי נתוני המשרד יש מקומות חדשים. זה לא עובד ככה. זה לא נכון. אלה מקומות שהיו קיימים, נסגרו וחזרו לפעילות".

"רק בהקשר של הרחבת המקומות במעונות הנעולים, נסגרו שתי קבוצות לפני שנתיים, עברו שיפוץ ונפתחו, והופה, 'יש מקומות חדשים'. זה לא עובד ככה. זה לא נכון. אלה מקומות שהיו קיימים, נסגרו וחזרו לפעילות"

לדברי רייכנברג, גם הפעלת מסגרות לא נעולות, כמו שילוב בקהילה, הוסטלים ופנימיות במיקור חוץ, נתקלת בקשיים. "העמותות שאמורות להפעיל את המסגרות לא ניגשות למכרזים, ככל הנראה בגלל המימון החסר", היא אומרת.

רייכנברג מציינת שמות של שלושה הוסטלים לבנות נוער שעמדו בפני סגירה בשנת 2019: בית אריאל, אורנים, ובית הצברית. "מוסדות אלה פיזרו את הצוות ואת החניכות לפני שבית המשפט הכריח את רשות חסות הנוער להאריך את הפעילות. כמובן שזה כבר לא עזר לאותן בנות שההוסטלים היו להן לבית".

עו"ד שירן רייכנברג

עו"ד רייכנברג אף הגישה עתירה לבג"ץ כדי להשיב את המסגרות האלה לפעילות ולאפשר ליותר בני נוער נזקקים לקבל טיפול הולם.

יו"ר הוועדה לזכויות הילד, ח"כ יוסף ג'בארין, מצפה מהרשויות לקחת אחריות ולספק מקום הולם לבני הנוער הנזקקים. "לא ייתכן שנערים רבים כל כך ממתינים להשמה במעונות נעולים, לפעמים יותר מחצי שנה, ובזמן הזה חשופים לפגיעות חמורות, ומגיעים למצבים של עבריינות ואף סכנת חיים", אמר.

"זו חובתה של מערכת הרווחה לקחת אחריות על כלל הנוער, ובעיקר אלה שהגיעו למצוקה הכי קשה. לצערי שוב ושוב מתגלים פערים בין הצהרות לבין מעשים, ומאות נערים ימשיכו להידרדר אם לא תהיה מחויבות חד משמעית של משרדי הרווחה והאוצר להקמת מעונות נעולים נוספים".

תגובת רשות חסות הנוער ומשרד הרווחה טרם התקבלה.