JavaScript is required for our website accessibility to work properly. הפוליטיקה הקטנה נמשכה בזמן שבכנסת הגבילו את ההפגנות | זמן ישראל
הפגנה מחוץ לכנסת, 29 בספטמבר 2020 (צילום: אוליבייה פיטוסי/פלאש90)
אוליבייה פיטוסי/פלאש90

הפוליטיקה הקטנה נמשכה בזמן שבכנסת הגבילו את ההפגנות

כוחות המשטרה התנהגו באופן תמוה במהלך ההפגנה אתמול בצהריים מחוץ לכנסת ויאיר גולן מקווה שבסוף יצאו מאות אלפים לרחובות ● חברי ימינה ממשיכים לנסות לסכסך בין הליכוד לכחול-לבן ● בסביבת נתניהו מעריכים: הוא יוריד את התחלואה ואז יילך לבחירות, במרץ 2021 ● מירי רגב מצאה אוצר בתחבורה ● ובתוך הליכוד החל הקרב על הפריימריז לרשימה ● שלום ירושלמי מסכם עוד יום בבית הנבחרים

1

בארבע וחצי לפנות בוקר, אישרה מליאת הכנסת בקריאה שנייה ושלישית את התיקון לחוק הקורונה, המאפשר בפועל לממשלה לאסור על הפגנות המוניות נגדה.

כמה שעות קודם לכן, בשעות הצהריים, התרחש אירוע קצת מוזר מחוץ לכנסת. כמה עשרות מפגינים, בינהם זאב אנגלמאייר בתחפושת שושקה המפורסמת שלו, הקיפו את המנורה שנמצאת במרכז הכיכר בשדרות קפלן, לפני העלייה לכנסת.

לפתע, בלי הודעה מוקדמת, הגיחו מכיוון הכנסת 20 שוטרים ומג"בניקים, הקיפו בעצמם את המנורה ולא נתנו לאיש להתקרב, אספו את כל הפלקטים, השלטים והסיסמאות שנתלו במקום והסתלקו במהירות עם כל החומר.

המפגינים הזועמים צרחו וצעקו על השוטרים ואחרי שעזבו הם הסתערו מחדש על המנורה. עכשיו המפגינים תלו על הסמל הלאומי שלטים רבים יותר ובוטים יותר, ביניהם "ביבי על הזיבי". השוטרים נשארו אדישים ועמדו בשקט בצל מול הביזוי שנגדו פרצו בכל הכוח קודם.

המג"בניקים מכתרים את המנורה ואוספים כרזות, אתמול (צילום: שלום ירושלמי)

משהו לא מסתדר. למה הם הגיחו בפעם הראשונה בחמת זעם ומדוע נעלמו אחר כך? האם הרימו ידיים? האם החליטו שהביזוי הוא לא אותו ביזוי, או שהוא לא ביזוי בכלל? האם סתם רצו אקשן בעוד יום של שגרת הפגנות מול הכנסת?

ח"כ יאיר גולן (מרצ), שהצטרף למחאה מחוץ למשכן, אמר לזמן ישראל: "מה זה ביזוי? להיפך. זה לא הביזוי, הביזוי זה הממשלה המושחתת הזאת ששולטת בנו. הביזוי האמיתי זה זה שראש ממשלה עם שלושה כתבי אישום מתעקש להישאר על כסאו. זה הביזוי.

יאיר גולן: "הביזוי זה הממשלה המושחתת הזאת ששולטת בנו. הביזוי האמיתי זה זה שראש ממשלה עם שלושה כתבי אישום מתעקש להישאר על כסאו. זה הביזוי"

"אני אומר בצורה הכי ברורה – מה שיעשה את השינוי זה לא בכנסת, מה שיעשה את השינוי זה הרחוב. האזרחים. פה צריכים להיות לא 400, לא 4,000, לא 40 אלף. פה צריכים להיות 400 אלף איש. זה יעשה את השינוי".

יאיר גולן בהפגנה מחוץ לכנסת, אתמול (צילום: שלום ירושלמי)

2

גם בתוך הכנסת היו דרמות. המפגינים בחוץ ביקשו לשמור על זכות ההפגנה בבלפור גם בימי הסגר המלא, כדי שראש הממשלה לא ינצל את המצב ויפרק לגמרי את המחאה. הם לא הסכימו להפגנות ברדיוס של קילומטר מהבית.

הנאמנים הקיצוניים של נתניהו בתוך הלכוד – חברי הכנסת שלמה קרעי, אוסנת מארק ורועי הלוי – לא הסתפקו בכך. הם ביקשו להפסיק את ההפגנות בבלפור גם בעתיד, בימים שנעבור לסגר חלקי. בסוף הם נכנעו ללחצים של כחול-לבן ומשכו את ההסתייגויות שלהם, כי הבינו שהחוק עלול שלא לעבור כלל.

אוסנת מארק בוועדת החוקה, 24 בספטמבר 2020 (צילום: דוברות הכנסת)
אוסנת מארק בוועדת החוקה, 24 בספטמבר 2020 (צילום: דוברות הכנסת)

ומי סירבה למשוך את ההסתייגות בוועדת החוקה והתעקשה להפסיק את הפגנות בבלפור גם בימי סגר חלקי? ח"כ איילת שקד מהאופוזיציה. מה זה אומר? בימינה רוצים לסכסך בין הליכוד וכחול-לבן, ללכת לבחירות מיד ולהוון את 20 המנדטים פלוס שמקבלת המפלגה בסקרים.

לפני שבועיים ניסו בימינה את אותו תרגיל וניסו לתקוע טריז בין הליכוד וכחול-לבן עם הצעת החוק להקמת וועדה פרלמנטרית לבדיקת ניגודי העניינים של השופטים. אז זה לא עבד, ההצעה נפלה אחרי שהליכוד ברובו, ש"ס ואפילו ישראל ביתנו הצביעו נגד. נפתלי בנט, שהבין כי ההצעה נופלת, לא הגיעה בעצמו למליאה. אגב, הוא עדיין אומר שזו לא העת לבחירות.

איילת שקד ובצלאל סמוטריץ' במליאת הכנסת (צילום: דוברות הכנסת)
איילת שקד ובצלאל סמוטריץ' במליאת הכנסת (צילום: דוברות הכנסת)

3

בסביבה של נתניהו העריכו אתמול כי ראש הממשלה ילך לבחירות בוודאות במרץ 2021 אם הסגר יעזור והתחלואה תרד באופן דרמטי. שר האוצר ישראל כ"ץ אמר אתמול כי לא יעלה מיסים בשום פנים ואופן במהלך 2020 וגם לאחר מכן, וזו כבר שפת בחירות.

בעניין ההפגנות, שמעתי אתמול תובנה מאנשיו של ראש הממשלה. הטענה היא כי ההפגנות טובות לו מבחינה פוליטית, הוא מצליח למתג אותן כשמאל קיצוני ולהסית נגדן, אבל הן קשות מאד בעיני מקורביו האחרים. הם מסכימים במקרה הזה עם אביגדור ליברמן שאמר כי "להפגנות יש השפעה פסיכולוגית ונפשית על הדיירים בבלפור".

4

בינתיים עולם פוליטי כמנהגו נוהג. בצמרת הליכוד ממשיכים להתכונן לפריימריז לבחירת חברי הכנסת, כאילו שאין קורונה. המלחמה הכוללת מתנהלת היום נגד ניר ברקת והכסף הגדול (שלו).

ניר ברקת ומיקי זוהר בכנסת (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
ניר ברקת ומיקי זוהר בכנסת (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

חברות הכנסת מהליכוד אוסנת מארק (חיילת של השר דודי אמסלם) ושרן השכל (של גדעון סער) רוצות להעביר חוק שימנע מחבר כנסת להוציא יותר מ-100 אלף שקל בשנה. יריביו של ברקת מבקשים להוסיף סעיף בחוקת הליכוד לפיו רק מי שחבר בתנועה עשר שנים ומעלה יוכל להתמודד על ראשות הליכוד. היעד ברור.

אוסנת מארק ושרן השכל רוצות להעביר חוק שימנע מח"כ להוציא יותר מ-100 אלף שקל בשנה. יריביו של ברקת מבקשים להוסיף סעיף בחוקת הליכוד לפיו רק מי שחבר בתנועה עשר שנים ומעלה יוכל להתמודד על ראשות הליכוד

ההערכה בליכוד היא שמירי רגב היא המועמדת לתפוס את המקום הראשון בפריימריז. אתמול נפוצו שמועות בצמרת הליכוד כי רגב, שמצאה אוצר פוליטי בלום במשרד התחבורה עתיר ההשפעה והמינויים, הודיעה לראש הממשלה כי היא מוותרת על תפקיד שרת החוץ, שמובטח לה בנובמבר הקרוב, אם אכן תהיה רוטציה.

תגובת רגב: "אני לא עוסקת ברוטציה אלא בעשייה בלבד. לא חל שום שינוי סיכום עם ראש הממשלה לגבי מינוי השרים".

מירי רגב (צילום: אוליבייה פיטוסי/פלא90)
מירי רגב (צילום: אוליבייה פיטוסי/פלא90)
הוסיפו את זמן ישראל כמקור מועדף בגוגל

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
עוד 722 מילים
כל הזמן // שבת, 11 ביולי 2026
מה שחשוב ומעניין עכשיו
התחברו לזמן ישראל

רוצים להגיב לכתבות? התחברו עכשיו

  • לכל תגובה עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
  • העמוד שלך בזמן ישראל יציג את כל התגובות שפרסמת באתר
  • קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
הערה: כאשר אתם מתחברים לזמן ישראל אתם מסכימים לתנאי השימוש
Register to continue
Or Continue with
Log in to continue
Sign in or Register
Or Continue with
שלחנו לך אימייל
לינק לקביעת סיסמה חדשה מחכה לך בתיבה
סגירה
בחזרה לכתבה

עיתונות איכותית מתקיימת בזכות קוראים שתומכים בה

תמכו בנו

עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.

ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.

תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.