עם הסכם הגרעין ברקע, סעודיה וישראל מתכוננות לביידן

יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן, בנימין נתניהו (צילום: AP)
AP
יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן, בנימין נתניהו

מעט פחות מחמישה חודשים – זה פרק הזמן שיפריד בין טקס ההשבעה החגיגי של ג'ו ביידן בוושינגטון בעשרים בינואר 2021 ובין הבחירות לנשיאות איראן שיערכו ביוני באותה שנה. כיאה למדינה רצינית ומסודרת, ולא מבולגנת כמו ארצות-הברית, באיראן תוצאות הבחירות ידועות מראש ונותנות למנהיגי העולם זמן להיערך להנהגה החדשה. הצפי הוא כי ביוני 2021 ישתלט הזרם השמרני הרדיקלי באיראן גם על מוסד הנשיאות, מוסד בו אחז בשנים האחרונות חסן רוחאני המשתייך לזרם פרגמטי יותר, המכונה גם הזרם הרפורמיסטי. אנשי הזרם השמרני מתנגדים להסכם הגרעין עם המעצמות, בניגוד לקו שהוביל רוחאני ושר החוץ שלו ט'ריף.

לפיכך, תהיה זו חצי שנה עמוסה ורווית מתח, בה שני צדדים שמאוד מעוניינים בכך ינסו להשיב את הסכם הגרעין לחיים: הדמוקרטים בארה"ב מחד והמחנה הרפורמיסטי באיראן מאידך, עבור אלו גם אלו היה ההסכם להישג הגדול ביותר של כהונתם אי אז ב-2015.

תהיה זו חצי שנה עמוסה ורווית מתח, בה שני צדדים מעוניינים ינסו להחיות את הסכם הגרעין: הדמוקרטים בארה"ב מחד והמחנה הרפורמיסטי באיראן מאידך, עבורם היה ההסכם להישג הגדול של כהונתם

לאורה רוזן, עיתונאית העוסקת רבות בתחום הסכם הגרעין, פרסה בפלטפורמה האינטרנטית הליברלית Just Security קריאה לארה"ב להצטרף במהרה להסכם, לפני הבחירות באיראן. לא ברור עד כמה הדברים הללו מוצאים אוזן קשבת אצל הצוות החדש של ביידן, אך קשה להעלות על הדעת פוזיציה גרועה יותר לארה"ב מההמלצות שהובאו במאמר של רוזן. חזרה מהירה להסכם בחודשים הקרובים תוך ביטול הסנקציות, שבעקבותיה השתלטות של השמרנים הרדיקליים באיראן על הנשיאות יכולה להוביל ליציאה מדורגת או מהירה של האיראנים מההסכם. איראן עלולה לחזור למדיניות מתגרה גם בתחום הגרעין, רק שהפעם ללא המחיר שייגבה ממנה בזירה הפנימית ובלחץ הכלכלי החונק, כפי שהיה עם מדיניות הלחץ המקסימלי.

אך על אף הרצון הניכר של הצדדים, הדרך חזרה להסכם לא תהיה פשוטה כלל. איראן דורשת פיצויים והגבלה של הסמכויות האמריקאיות רק בשביל לחזור להסכם מ-2015, בעוד האמריקאים באופן עקרוני מעוניינים בהסכם רחב יותר שיתייחס לסוגיות נוספות שלא טופלו בהסכם המקורי.

שגריר סעודיה באו"ם עבדאללה אלמעלמי אמר השבוע:

"הסכם הגרעין הוכח ככישלון לעולם כולו. אני לא חושב שמישהו יהיה נאיבי כל כך שיחזור לאותו הסכם".

הדברים מהווים רמיזה סעודית מנומסת לממשל הנכנס. ייתכן שהדברים אינם יותר ממשאלת לב, אך נראה דווקא שמדובר באיתות מצד מדינות ברית "הסכמי אברהם" לממשל ביידן. לא מופרך להניח שהן גם עושות זאת בתיאום זו עם זו: ביום ראשון האחרון התבטא בנושא גם רה"מ נתניהו ואמר כי יש להימנע מלחזור להסכם הקודם.

שגריר סעודיה באו"ם התבטא נגד חזרה להסכם הגרעין, ונראה כי מדובר באיתות מצד מדינות ברית "הסכמי אברהם" לממשל ביידן. לא מופרך להניח שהן מתואמות בענין: גם נתניהו התבטא כך בשבוע שעבר

החותם האזורי של טראמפ במזה"ת

ניתן לומר דברים רבים על מדיניות המזרח התיכון של טראמפ, אך הטענה שאין חשיבה או היגיון מסדר מאחוריה היא תמוהה. טראמפ חולל שינוי אזורי אדיר, באמצעות פעילות עקבית וברורה: שימוש ב"פרוקסי" של בעלות ברית כחלק מהשאיפה לצמצום הנוכחות האמריקנית בשטח, תוך חיזוק בנות הברית והעצמתן.

במקביל, שימוש בלחץ כלכלי כמנוף מרכזי אל מול גורמים בעיתיים בזירה – המשטר הסורי, גורמים לבנונים וכמובן האיראנים. כתוצאה ממדיניות זו התעצבה הברית בין ישראל למדינות המפרץ, במה שכנראה יהיה החותם המשמעותי ביותר של מורשת טראמפ וממשלו באזור.

בניגוד לאמירות חסרות בסיס שנאמרו בתקשורת הישראלית, ההסכמים האזוריים אינם בדרך להתפורר בתקופת ביידן. נהפוך הוא – הם יועדו לרגע הזה. לא בכדי ייתכן שהבחירה בביידן תגיש לטראמפ את ההישג הגדול ביותר של מדיניות החוץ שלו – הסכם כינון יחסים בין ישראל לסעודיה.

הסעודים מודאגים מהאמירות שנזרקות לכיוונם מביידן ואנשיו. הרגישות המופגנת של הנשיא הנבחר ויועציו לסוגיות זכויות אדם בסעודיה מעוררת חשש כבד בריאד, בוודאי כשמוסיפים לכך את הנכונות המוצהרת של הממשל החדש לפשרות מול משטר האייתולות. מאז השלום עם מצרים יודעים מנהיגי ערב כי הדרך לייצוב וחיזוק הקשרים עם וושינגטון עוברת בירושלים. הדור הצעיר בהנהגה הסעודית – קרי מחמד בן סלמאן – מבין את הצורך ביחסים עם ישראל על מנת לשמר את מעמדם ולמזער נזקים אפשריים מצד ממשל ביידן, לצד ההיבטים הכלכליים והביטחוניים של יחסים אלו.

אנתוני בלינקן, מזכיר המדינה הבא. קרא ל"הערכה מחודשת" של הקשר עם סעודיה (צילום: Times of Israel)
אנתוני בלינקן, מזכיר המדינה הבא. קרא ל"הערכה מחודשת" של הקשר עם סעודיה (צילום: Times of Israel)

לכל זה יש משמעות רבה גם ביחס להסכם הגרעין. אם ההתנגדות להסכם ב-2015 הייתה קולנית וקשה, מה שצפוי ב-2021 יהיה על אחת כמה וכמה – ברית מדינות המפרץ וישראל הן אופוזיציה חזקה מאוד להסכם שאף ממשל אמריקאי לא יכול להקל בה ראש.

הטענה שאין חשיבה או היגיון מאחורי התנהגות טראמפ במזה"ת תמוהה. טראמפ חולל שינוי אזורי אדיר בפעילות עקבית: "פרוקסי" של בעלות ברית לצמצום הנוכחות האמריקאית והעצמתן. ולחץ כלכלי כמנוף

פופוליזם מהפכני שרחוק מכל ערך שמרני

בזמן שבכירי ממשלו, כדוגמת מזכיר המדינה פומפאו, מנסים לשמר את הישגיהם בשנים האחרונות ואולי בכך סוללים את דרכם לקמפיין 2024, דונלד טראמפ ממשיך לקרוא תיגר על המוסדות הדמוקרטיים והליך הבחירות.

אירוני שנשיא שעמד לאורך הקיץ וביקש להגן על הסמלים והמוסדות הלאומיים כמו המשטרה, הדגל וההיסטוריה האמריקאית פועל כעת כאחרון האנרכיסטים ומסרב להכיר בתוצאות, ללא שום עילה רצינית נראית לעין. כדי להפוך את התוצאות, טראמפ צריך להוכיח קונספירציה בקנה מידה שלא היה כדוגמתו; ובעוד עתירותיו נדחות אחת אחרי השנייה, הוא ממשיך לשחוק את האמון בהליך הדמוקרטי.

הפופוליזם המהפכני הזה רחוק מכל ערך שמרני ועשוי להוות סכנה ממשית לאמון הציבור במוסדות המדינה. הוא גם מעיד על תהליך עמוק הרבה יותר שעובר על המפלגה הרפובליקאית וציבור תומכיה, תהליך שאינו זר גם לימין הישראלי. שמרנות אינה יכולה להתבטא ביצר מהפכנות אגרסיבי נגד "דיפ סטייט" קיים או מומצא.

המועמד הבא של המפלגה הרפובליקאית יצטרך לייצג את העקרון השמרני בדבר המידה הטובה קצת יותר מהנשיא היוצא. עם זאת, נראה שגם הפעם המערכת האמריקאית יציבה מהאוחזים ברסן השלטון: מנהלת ה-GSA האמונה על תהליך העברת השלטון עדכנה הבוקר (24.11) כי הרשות תחל בתהליך העברת הסמכויות לממשל הנכנס. עד ה-20 בינואר, בסופו של דבר, תתבצע העברה שלווה של השלטון לממשל ביידן.

יחס הציבור הערבי בישראל ויחס נבחריו לשינויים האזוריים

לסיום, קשה להתעלם מיחסם של נבחרי הציבור הערביים בישראל לשינויים ההיסטוריים המתחוללים באזור. סביר להניח שמרבית הציבור הערבי תומך בהסכמי אברהם וייהנה מיתרונותיהם המעשיים בהיבטים רבים, אך נבחרי הציבור שלו ממשיכים להישמע כדוברים של משמרות המהפכה.

קשה להתעלם מיחס נבחרי הציבור הערביים בישראל לשינויים ההיסטוריים באזור. סביר שרוב הציבור הערבי תומך בהסכמי אברהם וייהנה מיתרונותיהם המעשיים, אך נבחריו ממשיכים להישמע כדוברי משמרות המהפכה

חברת הכנסת עאידה תומא סלמאן הוציאה הודעה בעקבות הפגישה החשאית של נתניהו עם בן-סלמאן ובה האשימה אותם ואת טראמפ בחרחור מלחמה ובדרדור האזור להסלמה, שבא לידי ביטוי בהפצצות האחרונות בסוריה. הנחרצות בה מגינה תומא-סלימאן על שלוחי הטרור האיראנים ומגנה את פריחת השלום האזורית בעודה יושבת בכנסת ישראל, מבהירה פעם נוספת שלא נס ליחו של הסלוגן שתבע ג'ורג' אורוול בספרו 1984:

war is peace, freedom is slavery, ignorance is strength

נדב חכם הוא סטודנט לתואר שני באוניברסיטת חיפה בתוכנית רודרמן ללימודי יהדות ארה"ב. סיים תואר ראשון בהצטיינות באוניברסיטה הפתוחה בהיסטוריה ומזרח תיכון. בוגר יחידה 8200, ובוגר תוכניות של קרן תקווה (בארה"ב). בלימודי התואר הראשון עסק רבות ברעיונות שבבסיס הסיפור ההיסטורי - הן בעולם האסלאם על זרמיו הפוליטים והדתיים והן בעת החדשה בעולם המערבי מהנאורות ועד הפוסטמודרניזם. מביט בעולם בעניין ומנסה לחשוב, לנתח ולהבין לאן המים זורמים.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,010 מילים
כל הזמן // יום שישי, 22 בינואר 2021
מה שחשוב ומעניין עכשיו
מירוץ 2020
המירוץ לבית הלבן / אפילוג

עידן טראמפ תם ולא נשלם

התחושה הכללית ביום ההשבעה של נשיא ארה"ב ה-46 ג'ו ביידן הייתה כי הדמוקרטיה האמריקאית הצליחה לעמוד במבחן הגדול ביותר שלה מאז 1865 ● אבל סיומה הפאתטי של כהונת טראמפ איננה הסוף לעידן הטראמפיזם, שהחל הרבה לפניו ● ביידן שאב השראה מלינקולן בנאום ההשבעה שלו, וכמוהו מביט קדימה לעבר השיקום ● המירוץ לבית הלבן הגיע לסופו אך הסיפור האמריקאי ימשיך להיכתב

עוד 1,221 מילים

מספרים במקום אנשים

״תביאי 100 ש״ח ונסגור את החשבון״, את המילים האלה שמעתי היום באגף הגבייה של אחד מבתי החולים המרכזיים בישראל.

אירנה (שם בדוי) היא חולה כרונית, ובעת ביקור שגרתי בבית החולים השבוע נאלצה להתאשפז. זו לא חוויה חדשה עבורה והיא קיבלה אותה בצער אך בהבנה. כשניגשה אליה המזכירה ודרשה ממנה לשלם חוב על סך 1500 ש"ח היא הבינה כבר הרבה פחות, ולא רק בגלל קשיי השפה.

כמה חודשים לפני כן, אירנה פגשה במקרה באדם שהיה מצוי בכאבים גדולים. הלסת שלו הייתה פרוקה, פניו מעוותים, הוא נאנק מכאבים והזיל ריר. בקושי רב אמר לה שהוא פוחד ללכת לבית החולים כי הוא גיי מהגדה המערבית ושוהה בעיר באופן בלתי חוקי מחשש לביטחונו.

אירנה פגשה במקרה באדם עם כאבים גדולים, לסתו פרוקה ופניו מעוותים, שנאנק מכאבים והזיל ריר. בקושי רב אמר לה שהוא פוחד ללכת לביה"ח כי הוא גיי מהגדה המערבית ושוהה בעיר באופן בלתי חוקי מחשש לביטחונו

אירנה לא היססה למראה סבלו ולקחה אותו מיד למיון. למרות שחל איסור על התניית טיפול חירום במעמד החוקי של המטופל, כשהגיעו למיון, אירנה נדרשה לחתום בשמה כדי לערוב לחשבונו. יותר מכך, המזכירה דרשה ממנה לשלם במזומן 400 ש"ח כמקדמה לפני קבלתו לטיפול. אירנה, שהייתה מבולבלת ולחוצה, חששה שהאדם שליוותה לא יקבל טיפול, פתחה את ארנקה ואמרה על סף בכי שיש לה רק 200 ש"ח. המזכירה התרצתה ולקחה ממנה את הכסף.

בתום הביקור בבית החולים, המטופל המשיך לדרכו ואירנה נותרה עם חוב שאין ידה משגת לשלם. כשפנתה למחלקת הגבייה של בית החולים בבקשה לבטל את החוב שהשיתו עליה הם סירבו. "את חתמת ואת אחראית", הם אמרו, "או שתשלמי או שתגשי למשטרה להגיש תלונה".

בשל קשיי השפה ותחושת חוסר האונים למול פקיד בית החולים, אירנה נותרה ללא מילים. כשליוויתי אותה למחרת למחלקת הגבייה הסברתי שוב לפקיד כי אין שום קשר בין אירנה לבין המטופל. היא עזרה לאדם בצרה, ובית החולים נהג בניגוד לנהלים כשלחץ עליה לחתום ולשלם מקדמה.

הפקיד השתכנע שאירנה נקלעה למצב ביש והציע פתרון: "תביאי 100 ש״ח ונסגור את החשבון". אירנה הופתעה לראות איך נוכחותי שינתה את הדין, נעצבה מכך שמחלקת הגבייה מתנהלת כדוכן בשוק, אך הבינה שאינה יכולה להסתכן בחוב פתוח בבית החולים אותו היא פוקדת דרך קבע. היא הוציאה 100 ש"ח מארנקה ומסרה לפקיד.

אך הסיפור של אירנה הוא תסמין למחלה מפושטת בהרבה במערכת הבריאות בישראל. לפי הנתונים שבידי 'רופאים לזכויות אדם', בתי החולים בישראל צוברים "חובות אבודים" של למעלה מ-70 מיליון ש"ח בשנה. חובות אלו נצברים על ידי מטופלים חסרי מעמד וביטוח רפואי.

המדינה מושכת ידיה מהאחריות לטיפול באנשים החיים בינינו, עד שאלו מגיעים למצבי קיצון ופוקדים את חדרי המיון בבתי החולים. בתי החולים מצדם נותרים עם החובות ונאלצים לצמצמם בדרכים לא דרכים. התמקחות על דמי מקדמה בהתאם למצוי בארנקה של המלווה, או סכום נוסף ל"סגירת החשבון" והחוב בן עשרות המיליונים צומצם בהצלחה ב-300 ש"ח נוספים. לרוב, כך הפקיד הודה, לאחר שהוא שולח את הקורבנות התורנים למשטרה להגיש תלונה הם מתייאשים ומשלמים.

לפי נתוני 'רופאים לזכויות אדם', בתיה"ח בישראל צוברים "חובות אבודים" של למעלה מ-70 מיליון ש"ח בשנה. חובות אלו נצברים ע"י מטופלים חסרי מעמד וביטוח רפואי

ערלות הלב של הברגים במערכת היא תוצאה של מדיניות אכזרית מונחית מלמעלה. הזכות לבריאות היא זכות יסוד של כל אדם ללא תלות במעמדו האזרחי. התנערות המדינה מזכות זו והזנחתם של אנשים לגורלם, לקושש טיפול במצב של חוסר ודאות, מובילה להשחתה מוסרית של המערכת כולה.

כשפקיד רואה לנגד עיניו את שורת המספרים התחתונה בחוב הנצבר של המוסד, ולא את אירנה, האישה שמולו, כל שקל שתוסיף לחשבון הסופי עולה על המוסר הבסיסי. בצומת שבין בני אדם ללא ביטוח רפואי, לפגיעה תקציבית חמורה בבתי החולים של כולנו, לקורבן אקראי שנהגה באנושיות כלפי האחר, עומד פקיד גביה. וכשטוב ליבה וחולשתה של מטופלת מנוצלים לתגרנות קטנונית, נראה שההשחתה כבר הושלמה.

ד"ר גיא שלו הוא אנתרופולוג רפואי בתכנית עמיתי בובר באוניברסיטה העברית. המחקר שלו עוסק בפוליטיקה של הרפואה ובתפקיד של הרפואה בפוליטיקה לאומית בישראל/פלסטין. גיא הוא חבר הועד המנהל בעמותת 'רופאים לזכויות אדם' ופעיל בארגון 'אקדמיה לשוויון'.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 577 מילים

מהנעשה בימים אלה במפלגת השלטון: לוי-אבקסיס טרם החליטה אם לפרוש מפוליטיקה או לקבל את הצעת ראש הממשלה, אך בקרב אנשי הליכוד היא מעוררת התנגדות גדולה וכבר יש קמפיין מושקע נגדה ● במקביל, נתניהו כופה על חברי המפלגה דממת קמפיין ● לסער עדיין יש השפעה אצל המתפקדים ● והאסטרטגיה החדשה של נתניהו היא להבטיח גוש של 56 מנדטים ● פרשנות

עוד 864 מילים ו-1 תגובות

אולמרט "מספיד" את אדלסון: "קנה מועמדים, ליבה שנאה"

ראש הממשלה לשעבר פרסם טור שבו השתלח בחריפות במיליארדר המנוח: "מתאבלים עליו בדמעות תנין צבועות" ● ילד בן 10 לריבלין: "שהמועמדים יציגו ממשלה לפני הבחירות" ● ריבלין: "רעיון מעניין" ● ליצמן נגד פשיטות המשטרה בבני ברק: "מסע נקמה פראי של שוטרים מוסתים" ● המשטרה: "זה היה שדה קרב, התקיפו שוטרים" ● יעלון הפגין נגד הקמת תחנת הכוח "קסם" ● מבצע "צור ישראל": מטוס שישי עם 162 עולים מאתיופיה נחת בנתב"ג

עוד 18 עדכונים

למקרה שפיספסת

רַבִּים חֲלָלִים הִפִּילָה וַעֲצֻמִים כָּל הֲרֻגֶיהָ

ההתנהגות העולה בחיי-אדם רבים ובסבלם של אלפי חולים בחצרות חסידיות וקהילות ליטאיות מעלה שאלה נוקבת: כיצד חברה האמונה על קדושת-החיים, ששבת-בשבתו נדחית אצלה מפני ספק-פיקוח-נפש בהבהלת חולים ויולדות לבית החולים, שהקימה את "יד שרה", "עזר מציון", "עזרא למרפא" (הרב פירר) ועוד עשרות מפעלים מצילי-חיים לטובת הכלל, הידרדרה להפקרות ולהפקרה של חייהם וחיי זולתם?

ההתנהגות העולה בחיי-אדם רבים ובסבלם של אלפי חולים בחצרות חסידיות וקהילות ליטאיות מעלה שאלה נוקבת: כיצד חברה האמונה על קדושת-החיים הידרדרה להפקרת חייהם וחיי זולתם?

המשבר הזה מוביל בהכרח לדיון רחב יותר על אחריותם של אדמו"רים ורבנים ולשאלות כגון:

  • מהי מהותה של חסידות בזמננו ומהן מטרותיה?
  • מי שומעים ל"דעת תורה" ומי אינם שומעים?
  • למי יש "אמונת חכמים" ולמי היא חסרה?
  • האם משמעותן התעוותה ואבדה ממשקלן ההלכתי והמוסרי?

מתחילת התפשטות המגפה יצאו פוסקים גדולים והודיעו ברבים הלכה פשוטה ומובנת מאליה:

"חמירא סכנתא מאיסורא" – חמורה סכנה שאדם מסכן עצמו ואחרים יותר מעבירה על איסור-תורה.

התורה ציותה על שמירת החיים:

"וְנִשְׁמַרְתֶּם מְאֹד לְנַפְשֹׁתֵיכֶם". המצוות נתנו "אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אֹתָם הָאָדָם וָחַי בָּהֶם" ולא שימות בהם.

חובה הלכתית להימנע מקיום המצווה, חשובה ככל שתהיה, על מנת שלא להידבק או להדביק אחרים. חייבים להישמר, להימנע מהתקהלויות, לעטות מסכה ולשמור על מרחק והיגיינה. יש להתפלל ביחידות או במניין מצומצם תוך הקפדה על הזהירות הנדרשת, לסגור בתי כנסת ובתי מדרש, לקיים שמחות בצמצום וכו'.

גם כמה אדמו"רים נתנו דוגמא אישית, סגרו את החצר והורו לקהילתם להישמר. לכאורה דברים פשוטים וידועים, כמו לומר לציבור החרדי: שמרו שבת, כשרות וטהרת המשפחה. מסתבר שלא. רבים עברו על הנחיות הרבנים.

אדמו"רים לא מעטים התעלמו והמשיכו בעסקים כרגיל. היו רבנים שפרסמו הוראה ומיניה וביה חזרו בהם או הפרו אותה בעצמם. המספר הגדל והולך של חולים ונפטרים כמעט ולא שינה דבר. זילות של חיי אדם.

אדמו"רים רבים התעלמו והמשיכו בעסקים כרגיל. היו רבנים שפרסמו הוראה וחזרו בהם או הפרו אותה בעצמם. המספר הגדל של חולים ונפטרים כמעט לא שינה דבר. זילות של חיי אדם

האחריות לחולים ולמתים מוטלת על כל פרט שלא נשמר ולא שמר. יסוד בשמירת המצוות הוא שאין אדם בר-דעת שיוכל להפיל את האחריות על הרב או האדמו"ר שלו. הפרט נכשל בכך ששמע לרבותיו ועבר עבירה בשמירת הנפש. אחריותם של האדמו"רים והפוסקים נוגעת להכשלת הציבור.

א"ר אבהו אמר רב הונא אמר רב מאי דכתיב (משלי ז', כ"ו): כִּי רַבִּים חֲלָלִים הִפִּילָה וַעֲצֻמִים כָּל הֲרֻגֶיהָ?

כִּי רַבִּים חֲלָלִים הִפִּילָה – זה תלמיד-חכם שלא הגיע להוראה ומורה.
וַעֲצֻמִים כָּל הֲרֻגֶיהָ – זה תלמיד חכם שהגיע להוראה ואינו מורה (סוטה כ"ב ע"א).

ועצומים – לשון עֹצֵם עֵינָיו (ישעיהו ל"ג, ט"ו) – שסוגרים פיהם ואינם מורים לצורכי הוראה (רש"י).

תלמיד-חכם שלא הגיע להוראה ומורה – עליו נאמר: כִּי רַבִּים חֲלָלִים הִפִּילָה – יכול להיות באמת ידען גדול, מנהיג רוחני של קהילה או אדמו"ר של חצר חשובה. אלא שהוראותיו אינם מתוך הדיון ההלכתי אלא משיקולים אחרים. הוא בבחינת:

מְּגַלֶּה פָנִים בַּתּוֹרָה שֶׁלֹּא כַּהֲלָכָה, אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ תּוֹרָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים (אבות ג', י"א).

ועל זה הזהיר אבטליון במשנה (שם, א', י"א):

וְיִשְׁתּוּ הַתַּלְמִידִים הַבָּאִים אַחֲרֵיכֶם וְיָמוּתוּ, וְנִמְצָא שֵׁם שָׁמַיִם מִתְחַלֵּל.

אך גם על מי שהגיעו להוראה ומצויים יום-יום בתהליך הפסיקה אמרו חז"ל שהם עלולים לסטות ולא להורות בדרך ההלכה. כך מסביר רש"י: הפוסקים הללו, גדולים ככל שהם, עוצמים עיניהם למציאות, דבר שאסור לפוסק לעשות. אם היו שותקים ולא אומרים דבר, ניחא. אבל הם סוגרים פיהם לדיון ההלכתי "ואינם מורים לצורכי הוראה" אלא לצרכים אחרים.

חלק מה"הוראות" האלה הוצגו בווידאו לציבור הרחב. מנהל תלמוד-תורה נכנס למי שנחשב "גדול הדור" כדי לברר אם להמשיך בלימודים כרגיל. נתונים לא מוצגים, בירור לא נערך ובפחות מדקה ניתנת הוראה: ממשיכים כרגיל. אין מרבותינו ז"ל מי שיחשיב תופעה כזו ל"דעת תורה" ואת הנענים לה לבעלי "אמונת חכמים". מכאן ואילך ישלוט הכאוס. פוליטיקאים ינסו ולעתים יצליחו לחלץ הוראות הפוכות. הרב מורה לסגור. חלק גדול מהמוסדות אינם נשמעים לו יותר. הורים אחראיים משאירים את הילדים בבית. אבדן-הדרך נגלה לעין-כל.

מנהל תלמוד-תורה נכנס למי שנחשב "גדול הדור" כדי לברר אם להמשיך בלימודים כרגיל. נתונים לא מוצגים, בירור לא נערך ובפחות מדקה ניתנת הוראה: ממשיכים כרגיל. מכאן ואילך ישלוט הכאוס

בחודשים האחרונים, כשנדמה שבני-ברק ניצחה את התחלואה וכי גל המתים נעצר, עוד הלעיטו דוברים חרדים את הציבור הרחב בהסברים סוציולוגים כמו צפיפות וחוסר-מודעות, אך לא הסבירו איך ייתכן שה"גדולים" אינם מודעים לכך.

היו שדברו על ה"סכנה הרוחנית" הגוברת על סכנת המוות והעזו להשוות את המצב לגזירות השמד תוך חילול זכרו של רבי עקיבא. ההצטדקות כללה גם השוואות מקוממות בין זלזול בשמירת הבריאות בריכוזים חרדיים לבין הצפיפות בהפגנות ומסיבות בתל-אביב, ואף טענות על אכיפת-יתר אצל חרדים והתעלמות מהערבים.

האם שומרי תורה ומצוות זקוקים להוראות המדינה כדי לשמור מצוות-יסוד כמו שמירת הנפש? זה לא מובן מאליו? האם לא היו חייבים להחמיר במצווה זו מלכתחילה, לשמש דוגמה חיה ליהדות שמקדשת את החיים ולהראות לכולם כיצד שמירה קפדנית על הלכות פיקוח-נפש יכולה לנצח את המגפה?

הסכנה עוד קיימת. שערי תשובה לא ננעלו ועדיין ניתן להציל חיים אם ינהג כל אדם באחריות המחויבת מדין תורה.

הרב נפתלי רוטנברג הוא רב המועצה המקומית הר אדר, עמית מחקר במכון ון ליר בירושלים, וחוקר בתוכניות על אהבה ודת וחוק ודת בריג'נט פארק קולג', באוניברסיטת אוקספורד. תחומי התעניינותו העיקריים: חוכמת האהבה; הלכה ומדרש; חינוך דמוקרטי.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
התשובה ברורה. ה"גדולים" מעדיפים שהנוער יהיה תחת השגחתם בתלמודי התורה ולא יהיו בפלאפון (זה שמוצנע בכיס שאף אחד לא רואה) ובפורנו. המצב ממחיש את סדר העדיפויות של הרבנים. העדפת הכוח של הקהי... המשך קריאה

התשובה ברורה. ה"גדולים" מעדיפים שהנוער יהיה תחת השגחתם בתלמודי התורה ולא יהיו בפלאפון (זה שמוצנע בכיס שאף אחד לא רואה) ובפורנו.
המצב ממחיש את סדר העדיפויות של הרבנים. העדפת הכוח של הקהילה והמשכיותה, על פני כל דבר אחר.

עוד 750 מילים ו-1 תגובות
עודכן עכשיו
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

תגובות אחרונות

ביום עיון על גידולי שקד, הציג מומחה ממשרד החקלאות, ד"ר שאול בן יהודה, רשימה ארוכה של תכשירים רעילים הנמצאים בשימוש במטעי השקד ● הכימיקלים אמנם לא מגיעים אל הפרי שאנחנו אוכלים, אבל פוגעים בסביבה ובבריאות העובדים במטעים ● בשיחה עם זמן ישראל, בן יהודה דווקא אופטימי: לאחרונה הושלם פיילוט בהדברה מקיימת שעשוי לשפר מאוד את המצב

עוד 930 מילים

מה ישראל רוצה, מה ארה"ב תיתן - ולמה איראן תסכים

פרשנות הממשל החדש בוושינגטון החל לעבוד, ולפי כל הסימנים בקרוב ייכנס להילוך גבוה החזרה להסכם הגרעין עם איראן ● ישראל לא הייתה שותפת סוד כשנחתם ההסכם המקורי ב-2015, וכניסתו של ג'ו ביידן לבית הלבן היא הזדמנות לתקן את הסעיפים החלשים ולהתעקש על האיומים החשובים ● השאלה היא כמה הממשלה בירושלים תסכים להתפשר - ועד כמה האמריקאים יצליחו לכפות על משטר האייתוללות

עוד 1,133 מילים ו-1 תגובות

קארה הצליח, העצמאי מת

"השינוי לא יבוא מהפוליטיקאים. השינוי יבוא מאיתנו, יבוא מהעם" - כך כתב אביר קארה לפני פחות משנה ● מאז, מייסד "אני שולמן" החליט לעזוב את העם ולהצטרף למפלגת ימינה של נפתלי בנט ● דווקא במשבר הכלכלי הקשה ביותר, קארה נכנס לפוליטיקה כשהפופולריות שלו רחוקה משיאה ● ובדרך להצלחתו האישית, הוא מותיר את מחאת העצמאיים פצועה, מדוכאת ומפולגת ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
קארה העדיף את טובתו האישית באופן חד-משמעי וברור על פני טובתם של חבריו לתנועה. במקום להתמקד במגזר שלו הוא חובר למפלגה פוליטית עם מצע מדיני שלא קשור כלל לשולמנים וכך יסדר לעצמו כיסא מפנק ... המשך קריאה

קארה העדיף את טובתו האישית באופן חד-משמעי וברור על פני טובתם של חבריו לתנועה. במקום להתמקד במגזר שלו הוא חובר למפלגה פוליטית עם מצע מדיני שלא קשור כלל לשולמנים וכך יסדר לעצמו כיסא מפנק על חשבון חבריו. מה יעשה שולמן שבעוונותיו תומך במצע של מרץ או לפיד? אבל אל דאגה. קארה יישאר עם בנט עד דקה אחת אחרי הבחירות, אז נתניהו יציע לו תפקיד בממשלה וקארה יעשה לבנט מה שהוא עושה כעת לשולמנים.

עוד 679 מילים ו-1 תגובות

נשיא כבר יש, אבל מי יהיה שגריר ארה"ב הבא? 

על המינוי של דיוויד פרידמן, טראמפ הכריז לפני ארבע שנים עוד בימי המעבר ● כעת, יממה לאחר השבעת ביידן וסיומה הרשמי של כהונת פרידמן, עדיין לא ידוע מי יהיה השגריר הבא בישראל ● המועמד המוביל בבורסת השמות הוא דן שפירו, השגריר הקודם לפרידמן, שחי בישראל מאז שסיים את תפקידו ● מועמדים נוספים המוזכרים הם עמוס הוכשטיין ורוברט וקסלר

עוד 558 מילים

אוחנה: פשע של נבלים ברשות התורה, התגובה תבוא מהר

דרעי: לעצור את הפורעים ● דיווח: נתניהו מעוניין לבקר באמירויות ובבחריין בפברואר ● דוח העוני: רמת החיים בישראל ירדה לשפל של 20 שנה ● גורמים באוצר: החוב גדל לכטריליון שקל ● ביקורת במשרד הבריאות על תכנית נתניהו לפתיחת התרבות ● הספורט התחרותי ייפתח ממחר ● בני בגין הצטרף לתקווה חדשה של גדעון סער ● גנץ החליט על הוצאת גלי צה"ל ממערכת הביטחון

עוד 40 עדכונים

טקס ההשבעה של הנשיא ג'ו ביידן וסגניתו קמלה האריס סיים ארבע שנות שלטון אימים של מי שמעולם לא ראה עצמו כפוף לממלכה, אלא כגדול יותר ממנה ● במובן זה, עידן ביידן בפוליטיקה האמריקאית בא להצהיר בקול גדול על שיבה לנורמליות ● על כיבוד סמלי הממלכה, הרכנת ראש בפני טקסי המסורת הדמוקרטית, מגוחכים ונלעגים ככל שיהיו

עוד 842 מילים ו-1 תגובות

"ישראל היא הדוגמה לאופן שבו צריך להתמודד עם הנגיף"

אחרי מאות אלפי מתים ומיליוני נדבקים, החל השבוע מבצע החיסונים בברזיל, אבל עדיין מתקשים שם לראות את האור ● פרופ' אנה לוין, מראשי המלחמה בקורונה בבית החולים הציבורי הגדול בדרום אמריקה, רואה מה שקורה בישראל, ומקנאה ● בראיון לזמן ישראל היא מסבירה למה בברזיל בחרו בחיסון הסיני ומתי סוף סוף נצא מהגל העכור הזה

עוד 880 מילים

דווקא בשעה בה רבים כל כך סובלים מחוסר בטחון תזונתי, עולים סימני שאלה גדולים סביב מכרז תלושי המזון של משרד הפנים ● ברשויות המקומיות חוששים שהעברת הנתונים לשופרסל מתנגשת עם חוקי הגנת הפרטיות ● עתירות שהוגשו בנושא טוענות: "המענק עלול להגיע לידיים הלא נכונות, ולפגוע בזכאים" ● במשרד הפנים מגיבים: "לא קיים כל חשש לפגיעה בפרטיות" ● בדיקת זמן ישראל

עוד 968 מילים

ראיון "הדבר האיום, הנורא ביותר שטראמפ השאיר לנו הוא הרס האמת"

"הנשיא תדלק את השקרים, בנה אותם, עודד אותם" ● אברהם פוקסמן, מהמנהיגים היהודים החשובים בארה"ב, מסכם את הקדנציה הרעילה של טראמפ ● מי שהיה מנכ"ל הליגה נגד השמצה מביט אחורה בייאוש ומציץ קדימה בדאגה: "האיש הזה חיזק את הקנאים, וצריך להיענש. יהיה קשה לרפא את המדינה"

עוד 1,820 מילים

ריבלין: מצפה לבנות יחד גשרים נוספים, גם עם הפלסטינים

נתניהו: מצפה שנחזק ביחד את הברית בין ארה״ב לישראל ● לפני ההשבעה: טראמפ חתם על עסקת החמקנים לאמירויות ● היועמ״ש לכ״ץ: המנע מכלכלת בחירות ● בכירי המשטרה והכנסת דנו בתרחיש של השתלטות המונית על המשכן בדומה לאירוע בקפיטול ● מנהל הריאלי הוזמן לשימוע לאחר שנתן למנכ״ל בצלם להרצות בפני תלמידים ● קופות החולים יפסיקו לחסן בני 35 עד 40

עוד 37 עדכונים
סגירה
בחזרה לכתבה