נדב חכם
הזמן של
נדב חכם

נדב חכם הוא סטודנט לתואר שני באוניברסיטת חיפה בתוכנית רודרמן ללימודי יהדות ארה"ב. סיים תואר ראשון בהצטיינות באוניברסיטה הפתוחה בהיסטוריה ומזרח תיכון. בוגר יחידה 8200, ובוגר תוכניות של קרן תקווה (בארה"ב). בלימודי התואר הראשון עסק רבות ברעיונות שבבסיס הסיפור ההיסטורי – הן בעולם האסלאם על זרמיו הפוליטים והדתיים והן בעת החדשה בעולם המערבי מהנאורות ועד הפוסטמודרניזם. מביט בעולם בעניין ומנסה לחשוב, לנתח ולהבין לאן המים זורמים.

עם הסכם הגרעין ברקע, סעודיה וישראל מתכוננות לביידן

מעט פחות מחמישה חודשים – זה פרק הזמן שיפריד בין טקס ההשבעה החגיגי של ג'ו ביידן בוושינגטון בעשרים בינואר 2021 ובין הבחירות לנשיאות איראן שיערכו ביוני באותה שנה. כיאה למדינה רצינית ומסודרת, ולא מבולגנת כמו ארצות-הברית, באיראן תוצאות הבחירות ידועות מראש ונותנות למנהיגי העולם זמן להיערך להנהגה החדשה. הצפי הוא כי ביוני 2021 ישתלט הזרם השמרני הרדיקלי באיראן גם על מוסד הנשיאות, מוסד בו אחז בשנים האחרונות חסן רוחאני המשתייך לזרם פרגמטי יותר, המכונה גם הזרם הרפורמיסטי. אנשי הזרם השמרני מתנגדים להסכם הגרעין עם המעצמות, בניגוד לקו שהוביל רוחאני ושר החוץ שלו ט'ריף.

לפיכך, תהיה זו חצי שנה עמוסה ורווית מתח, בה שני צדדים שמאוד מעוניינים בכך ינסו להשיב את הסכם הגרעין לחיים: הדמוקרטים בארה"ב מחד והמחנה הרפורמיסטי באיראן מאידך, עבור אלו גם אלו היה ההסכם להישג הגדול ביותר של כהונתם אי אז ב-2015.

נדב חכם הוא סטודנט לתואר שני באוניברסיטת חיפה בתוכנית רודרמן ללימודי יהדות ארה"ב. סיים תואר ראשון בהצטיינות באוניברסיטה הפתוחה בהיסטוריה ומזרח תיכון. בוגר יחידה 8200, ובוגר תוכניות של קרן תקווה (בארה"ב). בלימודי התואר הראשון עסק רבות ברעיונות שבבסיס הסיפור ההיסטורי - הן בעולם האסלאם על זרמיו הפוליטים והדתיים והן בעת החדשה בעולם המערבי מהנאורות ועד הפוסטמודרניזם. מביט בעולם בעניין ומנסה לחשוב, לנתח ולהבין לאן המים זורמים.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,010 מילים

חוזרים לאחור - הסכם הגרעין מפלג את מועצת הביטחון

"או"ם שמום" קבע בזלזול ראש הממשלה הראשון דוד בן גוריון כבר בשנת 1955. בן גוריון לא טעה – האומות המאוחדות הוא ארגון בינלאומי גדול ונחשב, אך לרוב חסר שיניים. רוב ההחלטות של האו"ם הינן בעלות אופי הצהרתי בלבד, והיכולת שלו להשפיע על המציאות היא באמצעים חיוביים של תקצוב ולא באמצעי הרתעה וענישה. אך גם לכלל זה יש יוצא מן הכלל, ובמקרה הנוכחי מדובר על הגוף החשוב והעוצמתי ביותר של האומות המאוחדות – מועצת הביטחון.

האו"ם הוא ארגון בינלאומי גדול ונחשב, אך לרוב חסר שיניים. רוב החלטותיו בעלות אופי הצהרתי בלבד, אך גם לכלל זה יש יוצא מן הכלל, ובמקרה הנוכחי מדובר על הגוף החשוב והעוצמתי ביותר של האו"ם – מועצת הביטחון

נדב חכם הוא סטודנט לתואר שני באוניברסיטת חיפה בתוכנית רודרמן ללימודי יהדות ארה"ב. סיים תואר ראשון בהצטיינות באוניברסיטה הפתוחה בהיסטוריה ומזרח תיכון. בוגר יחידה 8200, ובוגר תוכניות של קרן תקווה (בארה"ב). בלימודי התואר הראשון עסק רבות ברעיונות שבבסיס הסיפור ההיסטורי - הן בעולם האסלאם על זרמיו הפוליטים והדתיים והן בעת החדשה בעולם המערבי מהנאורות ועד הפוסטמודרניזם. מביט בעולם בעניין ומנסה לחשוב, לנתח ולהבין לאן המים זורמים.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,250 מילים

מדינת הארזים משוועת לפיוס אך בדרך לעימות

עם השמע קולות הפיצוץ בביירות בשבוע שעבר, הדיווחים הראשונים שהגיעו עסקו בגורלו של ראש הממשלה לשעבר סעד חרירי. החשש הראשוני כי חרירי נפגע משקף היטב את הרקע והמצב בו שרויה החברה הלבנונית היום, שלמשפחת חרירי יש בו חלק ניכר.

חרירי וג'נבלאט רגעים לאחר הפיצוץ (צילום: Saad Hariri Twitter Account)
חרירי וג'נבלאט רגעים לאחר הפיצוץ (צילום: Saad Hariri Twitter Account)

מהר מאוד לאחר מכן, כשהתברר שלא חרירי היה היעד, החלו להופיע ההאשמות – הפוליטיקאים המושחתים, ישראל, חזבאללה – כל אחד בחר את האשם בהתאם לנרטיב המועדף עליו. אירועים כמו הפיצוץ המחריד הם רק שאלה של "מי עשה" ו"נגד מי", כשהאירוע עצמו כאילו צפוי היה שיקרה. ניתן לומר כי פיצוץ מיכל האמוניום ניטרט בנמל בירות הביא את לבנון לסופה מושלמת, ואולי בעצם היא כבר עמוק בתוכה.

נדב חכם הוא סטודנט לתואר שני באוניברסיטת חיפה בתוכנית רודרמן ללימודי יהדות ארה"ב. סיים תואר ראשון בהצטיינות באוניברסיטה הפתוחה בהיסטוריה ומזרח תיכון. בוגר יחידה 8200, ובוגר תוכניות של קרן תקווה (בארה"ב). בלימודי התואר הראשון עסק רבות ברעיונות שבבסיס הסיפור ההיסטורי - הן בעולם האסלאם על זרמיו הפוליטים והדתיים והן בעת החדשה בעולם המערבי מהנאורות ועד הפוסטמודרניזם. מביט בעולם בעניין ומנסה לחשוב, לנתח ולהבין לאן המים זורמים.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,952 מילים

על המפה - המזרח התיכון, אמריקה ומה שביניהם

בשנת 1581 שרטט הכומר הגרמני היינריך בינטינג מפה של העולם. יותר משיכולה מפה זו ללמד אותנו על העולם, היא יכולה ללמד אותנו מה חשבו בינטינג ובני זמנו על העולם. במרכזה של מפה זו מוצגות אירופה (והאי האנגלי, בקטן), אפריקה ואסיה ובקצותיה אמריקה ודנמרק. מה שניכר לעין בצורה הבולטת ביותר היא העובדה כי המפה היא פיגורטיבית – היבשות בדמות עלה תלתן, ובעיגול המקשר בין העלים – ליבה של המפה, ומשכך של העולם – נמצאת ירושלים.

בשנת 1581 שרטט הכומר הגרמני היינריך בינטינג מפה של העולם. יותר משיכולה מפה זו ללמד על העולם, היא יכולה ללמד מה חשבו בינטינג ובני זמנו על העולם. המפה פיגורטיבית, ובליבה של המפה – ירושלים

מפה מעידה על כוונותיו של יוצרה. כשבינטינג ואחרים מיקמו את ירושלים במרכז המפה הייתה בכך קביעה ערכית ורעיונית, וכמובן לא תיאור אוביקטיבי של המציאות. בניגוד למגמות האידאולוגיות והאומנותיות הברורות המשתקפות בדוגמה זו, מפה טובה היא קודם כל כלי עזר מציאותי להבנת השטח, המאפשר למעיין בה למצוא את דרכו גם בתוואים שלא היו מוכרים לו קודם לכן.

מעל במה זו גם אני מבקש למפות – לשרטט קווים מנחים ולהציע קריאת כיוון. זוהי קריאת כיוון שליבה בירושלים אך רגליה נודדות בין וושינגטון לטהראן, ניו יורק וקהיר, איסטנבול וסן פרנסיסקו. בדומה למפה המפשטת תוואי שטח מורכב באמצעות קווים, נקודות וצבעים, כך אני מבקש להביע זרמי עומק, מחשבות, רעיונות, ותחושות באמצעות מילים.

בבלוג זה אעסוק בסוגיות הגאו-פוליטיות המעסיקות את המזרח התיכון ואת מי שהיא (עדיין) מעצמת העל העולמית – ארצות הברית של אמריקה. התפקיד ששיחקה ארה"ב בעיצוב פני האזור בעשורים האחרונים הוא בלעדי. המעורבות שלה בנעשה במזרח התיכון הפך להיות גם סוגיה בסיסית בסדר היום הפנים-אמריקאי, וסדר היום הפנים-אמריקאי הפך להיות נושא המעסיק מנהיגים ואישי ציבור בעולם הערבי והמוסלמי. על בסיס זה אנסה לטוות את הקו המחבר בין מה שקורה ממערב לאוקינוס האטלנטי עם מה שקורה ממזרח לים התיכון.

הטלטלות שחווה המזרח התיכון חדשות לבקרים דורשות עין ביקורתית ונכונות לשינוי תפיסתי, בכדי לא לדבוק בפרדיגמות המתחלפות בקצב מסחרר או לנסות לתאר את העולם של אתמול. הדיוק בפרטים הוא קריטי בכדי להצליח לתאר תמונת-על של האזור, שהיא בתורה הכרחית כדי לגבש הבנה אזורית מהותית ולא טכנוקרטית ויבשה. הבנה שכזו היא אחת ממטרותיו של בלוג זה.

אם נבקש להציג את התמונה הגאו-פוליטית המלאה, לא ניתן להתעלם כמובן משחקניות מפתח נוספות, ובמרכזן אירופה, סין ורוסיה. גם הן, כמובן, יזכו לכבוד הראוי להן במסגרת נושאי המפתח בהם אעסוק.

ארה"ב שיחקה וממשיכה לשחק תפקיד בלעדי באזור (צילום: https://www.eurasiareview.com/13022013-sequestration-and-new-u-s-foreign-policy-priorities-likely-impact-on-the-middle-east-analysis/)
ארה"ב שיחקה וממשיכה לשחק תפקיד בלעדי באזור (מקור: https://www.eurasiareview.com/13022013-sequestration-and-new-u-s-foreign-policy-priorities-likely-impact-on-the-middle-east-analysis/)

נקודת המבט שלי נובעת מאמונה עמוקה במדינת ישראל ובערכים שהיא מייצגת: המסורת היהודית, ערכי הדמוקרטיה הליברלית ורוח האדם הטמונה בשני אלו גם יחד, ומשכך – גם הברית האיתנה בין ישראל וארה"ב. אני מקווה שכתיבתי תוכל לסייע, ולו במעט, לחיזוקם ושגשוגם של מדינת ישראל והרעיונות שעל אדניהם היא מושתת בסביבה המורכבת בה היא מתקיימת.

מעל במה זו גם אני מבקש למפות – לשרטט קווים מנחים ולהציע קריאת כיוון. זוהי קריאת כיוון שליבה בירושלים אך רגליה נודדות בין וושינגטון לטהראן, ניו יורק וקהיר, איסטנבול וסן פרנסיסקו

כעת, כשאני ניגש למלאכת השרטוט, אני מצפה שכתיבתי תהיה נאמנה, מדוייקת ומועילה אך גם כזו שטביעת ידו של המשרטט אותה באה לידי ביטוי. מטרתה לספק ידע ולעורר לחשיבה, ולנסות ליצור שיח ציבורי מעמיק ובוגר יותר סביב הסוגיות המרתקות הללו. אני שמח להזמין אתכם להצטרף אלי.

נדב חכם הוא סטודנט לתואר שני באוניברסיטת חיפה בתוכנית רודרמן ללימודי יהדות ארה"ב. סיים תואר ראשון בהצטיינות באוניברסיטה הפתוחה בהיסטוריה ומזרח תיכון. בוגר יחידה 8200, ובוגר תוכניות של קרן תקווה (בארה"ב). בלימודי התואר הראשון עסק רבות ברעיונות שבבסיס הסיפור ההיסטורי - הן בעולם האסלאם על זרמיו הפוליטים והדתיים והן בעת החדשה בעולם המערבי מהנאורות ועד הפוסטמודרניזם. מביט בעולם בעניין ומנסה לחשוב, לנתח ולהבין לאן המים זורמים.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 498 מילים

מלחמת עזה – עוד כתבות

כל הזמן // יום שלישי, 16 באפריל 2024
מה שחשוב ומעניין עכשיו
היום ה־192 ללחימה ● 133 חטופים עדיין בעזה

הרמטכ"ל: "שיגור של כל כך הרבה טילים וכטב"מים לשטח ישראל ייענה בתגובה"

מיקי זוהר: התקיפה הישראלית ברפיח התעכבה בשל הרצון להגיע להסכם עם חמאס ● דובר המועצה לביטחון לאומי של ארצות הברית: כמות האספקה המועברת לרצועה גדלה משמעותית בימים האחרונים ● "וול סטריט ג'ורנל": גורמים בארצות הברית ובמערב מעריכים שישראל תגיב במהירות למתקפה האיראנית ● צה"ל: שם המבצע לסיכול המתקפה האיראנית – מגן ברזל

עוד 43 עדכונים

למקרה שפיספסת

רגע של בהירות אסטרטגית

ההתקפה האיראנית המסיבית על ישראל בבוקר ה-14 אפריל היא רגע של בהירות אסטרטגית לישראל.

האתגר המאיים ביותר על ישראל היא איראן, והמרחב בו מתממש האיום הוא אווירי: טילים וכלי טייס בלתי מאוישים. כשלאיראן תהיה יכולת להרכיב ראשי נפץ גרעיניים על טיליה, יהפוך האיום הזה לקיומי ממש.

ד"ר אהוד ערן הוא עמית נלווה במרכז לביטחון בינ"ל ושת"פ באוניברסיטת סטנפורד וחבר ועד מנהל במכון מיתווים - המכון הישראלי למדיניות חוץ-אזורית

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2
בהירות אסטרטגית מחייבת קוהרנטיות בין רעיונות למציאות אותה רוצים לשנות. 1. תנאי ראשון הוא קיום דמוקרטיה עם הנהגה נחושה שזוכה לתמיכה רחבה לשינוי. אבל, בישראל אין דמוקרטיה ליברלית, יש פשי... המשך קריאה

בהירות אסטרטגית מחייבת קוהרנטיות בין רעיונות למציאות אותה רוצים לשנות.
1. תנאי ראשון הוא קיום דמוקרטיה עם הנהגה נחושה שזוכה לתמיכה רחבה לשינוי. אבל, בישראל אין דמוקרטיה ליברלית, יש פשיזם מושחתי כככ, משיחיים של טרנספר ומשתמטים ואתגר גדול לייצב קואליציה של שיקום פנימי.
2. ישראל צריכה להחזיר את החטופים (אמון במדינה) ואת העקורים/הביטחון לאורך הגבולות (ריבונות בשטחה) ובאיו"ש. מבחינה קיומית זה דחוף יותר מאירן והסדרים אזוריים. האם ניתן להתחיל אזורית, בפרק זמן מהיר מספיק בשביל להחזיר את העקורים? או שהלחץ לבסס ביטחון גבולות ולהחזיר עקורים עד תחילת שנת הלימודים/לפני בחירות בארה"ב גדול יותר? כנראה השני …
3. בשני הצדדים יש פונדמנטליסטים עם ווטו אלים על כל הסדרה. אין מנגנונים לנטרל את הקיצונים. לא הצליחו כל שנות אוסלו, וכיום התמיכה בחמאס כיורש הרשות והתמיכה בימין הלאומני בישראל חזקה.
4. המאבק הגיאופוליטי בציר סעודיה-מצרים-נסיכויות-ירדן-ישראל-ארה"ב מול אירן-מיליציות-רוסיה-סין (גם בהקשרי אוקראינה וכו, לא רק הגמוניה במזה"ת ופטרודולר) אינו מאפשר הסדרה של פשרות גדולות או הרתעה חזקה שתבטיח יציבות תומכת שינוי גדול. רק הסכם גדול בין הצירים, או כוח גדול מול הציר שכנגד יאפשרו הסדרה כבסיס ליציבות ולא כמקור לעימות גדול על רקע תפוצת נשק מתקדם וגרעין…

ומה אם הפלסטינאים לא רוצים הסדר? והם לא רוצים הסדר. הרי ניסינו מספר פעמים לסיים את השליטה על הפלסטינאים, אך נתקלנו בקיר, ואני לא רואה איך זה משתנה. כל השאר אפשרי, אך עם הפלסטינאים אני ל... המשך קריאה

ומה אם הפלסטינאים לא רוצים הסדר? והם לא רוצים הסדר. הרי ניסינו מספר פעמים לסיים את השליטה על הפלסטינאים, אך נתקלנו בקיר, ואני לא רואה איך זה משתנה.
כל השאר אפשרי, אך עם הפלסטינאים אני לא רואה רצון מצידם להגיע להסדר כלשהו. ועם הזמן, הטרור, ה- 7 לאוקטובר, גם הרצון הישראלי כבר התאדה…

עוד 966 מילים ו-2 תגובות

צה"ל מתכנן להחליף את רובי "תבור" ברובי סער מתוצרת כחול-לבן המבוססים על רובים ממשפחת AR האמריקאית, עם תחמושת הקיימת כבר 65 שנה ● החלטת צה"ל מתבססת על מחקר גדול, אולם הוא בוצע לפני המלחמה בעזה ● בצבא ארה"ב, לעומת זאת, בחרו בנשק עם קליבר חדש ורב עוצמה המתאים לאתגרי הלחימה העתידיים ● איזו מהבחירות נכונה יותר, ימים יגידו ● פרשנות

עוד 796 מילים

תגובות אחרונות

מעשה בניסים, עסקאות - ואסון דמים

מעשה שהיה, כך היה. 

עיירה אחת, כתריאליבקה שמה, שכנה סמוך לצומת דרכים. תושביה התפרנסו מעבודות של חקלאות ותעשייה. ברבות השנים, הדרכים היו לכבישים ראשיים, והעיירה הייתה לעיר קטנה.

יהל זמיר הוא מהנדס תוכנה ופעיל חברתי. הוא התחנך בקיבוץ משמר העמק, ושירת בצה"ל כקצין ביחידה 8200

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 695 מילים

עקורים

ברית קטאר–עזה הובילה למתקפת 7 באוקטובר

דוח שחיברו אנשי מודיעין עבור פרקליטי משפחות קורבנות חמאס, שחלקים ממנו הגיעו לידי זמן ישראל, טוען כי ארה"ב הייתה מודעת להיקף הפעילות הזדונית של דוחה ולפגיעה באינטרסים האמריקאיים ובעלות בריתה – אך נמנעה מלפעול ● לפי הדוח, תהיה זו טעות להמשיך לאפשר לקטאר "למלא תפקיד מרכזי כמתווכת בעימות בעזה"

עוד 1,084 מילים

בין רצח רבין לטבח אוקטובר

שני אירועים בקנה מידה היסטורי שינו את מדינת ישראל לצמיתות, שני אירועים הרחוקים זה מזה 28 שנים, והם בבחינת שני קצוות שהקצה השני סוגר מעגל של התפכחות: האירוע הראשון, רצח ראש הממשלה יצחק רבין הי"ד בארבעה בנובמבר 1995 והאירוע השני, טבח שבעה באוקטובר 2023.

רצח רבין ערער קשות את יסודות הדמוקרטיה הישראלית ו־29 שנים מאוחר יותר, בשנת 2024, נראה שכמעט לא נשאר זכר מאותה דמוקרטיה מפוארת ויציבה, הדמוקרטיה שכולנו התגאינו בה וכינינו אותה "הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון".

יאיר בן־חור הוא עורך ספרות, עורך לשון, נקדן, עורך שירה ומשורר. פרסם עד כה חמישה ספרי שירה פרי עטו וספר מאמרים פילוסופיים, וערך וניקד מאות ספרים אחרים.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2
רצח דה-האן כמו גם רציחתם של ארלוזורוב ואמיל גרינצוויג היו סממנים ראשונים של קניבל בודד שהחברה הקיאה אותו מתוכה, בין אם נתפש או לא, הציבור היה תמים דעים בשנאתו לרוצח. רצח מתפללי מערת המכ... המשך קריאה

רצח דה-האן כמו גם רציחתם של ארלוזורוב ואמיל גרינצוויג היו סממנים ראשונים של קניבל בודד שהחברה הקיאה אותו מתוכה, בין אם נתפש או לא, הציבור היה תמים דעים בשנאתו לרוצח.
רצח מתפללי מערת המכפלה היה הרגע המכונן של מיעוט קניבלי שבו נטילת החיים הפכה למוצדקת ביותר וראוייה ערכית, ומשם לרצח רבין הדרך הייתה קצרה.
כיום המיעוט הקניבלי יושב בקבינט, ואתם הקוראים, בשר התותחים שלהם עוד מעט. כבר שתו לכם את הזיעה והדם דרך שוד התקציב. וגר זאב עם כבש, וקניבל עם ארוחת הערב שלו.

עוד 1,214 מילים ו-2 תגובות
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

מחיר הנפט זינק מייד אחרי החיסול בדמשק, ואחר כך זינק שוב לקראת המתקפה האיראנית על ישראל ● זו לא פעם ראשונה שמלחמה מקפיצה את מחירי הנפט ● המרוויחות העיקריות מהתייקרות הנפט הן המדינות שמייצאות אותו: רוסיה, ערב הסעודית, איחוד האמירויות – וגם איראן

עוד 1,128 מילים

הפעם, נתניהו בוחר בביידן על פני בן גביר וסמוטריץ'

"בנקודת זמן זו וללא סיוע של אמריקה, כנראה שהפעולה הדרושה היא חיסול רפיח. עם איראן נסגור חשבון מאוחר יותר", כתב אתמול נתן אשל ● זו הרוח המנשבת מסביבתו של ראש הממשלה: ישראל לא תגיב נגד איראן ללא תיאום ואישור האמריקאים, אבל משאירה את הדלת פתוחה לתגובה עתידית ● "ראש הממשלה קיבל מהאיראנים כרטיס טיסה. עכשיו הוא רק צריך להחליט מתי לממש אותו" ● פרשנות

עוד 770 מילים

לישראל אין מספיק כסף לניהול מלחמה כוללת

מאחורי ההצלחה הישראלית בסיכול המתקפה אתמול, התגלה גם נתון מבהיל אחד: יכולת ההגנה האווירית של ישראל היא מצוינת אבל לא בת קיימא מבחינה כלכלית בשביל מערכה גדולה וארוכה הרבה יותר ממה שחווינו הלילה ● פרשנות

עוד 526 מילים

בפעם השנייה מאז מלחמת איראן–עיראק, טהרן הוכיחה שהיא מעצמה אזורית ● האמריקאים הבהירו כי כל תגובה ישראלית תהיה חייבת להיות מתואמת איתם ● העובדה שדובר צה"ל הודה בשעות הבוקר המוקדמות כי חלק מהטילים שנורו לעבר ישראל פגעו בבסיס חיל האוויר בנבטים אפשרה לאיראנים לרדת מהעץ ● פרשנות

עוד 549 מילים ו-1 תגובות

הברית האזורית נחוצה לישראל כמו אוויר לנשימה

ישראל ובנות בריתה הצליחו ליירט 99% ממתקפת הטילים האיראנית ● הישראלים חייבים להישיר מבט למציאות: לולא הברית האזורית ושיתוף הפעולה עם מדינות כמו ירדן, ישראל הייתה נראית הבוקר אחרת לגמרי ● האפשרות לברית עתידית עם ערב הסעודית – חיונית מאי פעם ● מדינות האזור מבקשות רק דבר אחד בתמורה, שנתניהו ימשיך לשלול ● פרשנות

עוד 607 מילים ו-3 תגובות

לא בטוח שישראל היא זו שצריכה להגיב למתקפה האיראנית

בפעם הראשונה בתולדותיה איראן תקפה את ישראל במאות חימושים – והכריזה למעשה על מלחמה רשמית ● לא בטוח שהתשובה הישראלית תגיע מהר ● אחרי האיום של ביידן, ארה"ב חייבת להגיב כדי לשמר את ההרתעה האזורית שלה ● השאלה היא לא האם תהיה תגובה אלא מתי, באיזה עוצמה ומי תלחץ על ההדק ● צה"ל יתקשה להתמודד במקביל גם עם הרצח שמאיים להדליק את הגדה המערבית ● פרשנות

עוד 575 מילים
היום ה־191 ללחימה ● 133 חטופים עדיין בעזה

צה"ל הודיע: בוטלו הגבלות פיקוד העורף על מערכת החינוך

דיווח: קבינט המלחמה הסתיים ללא קבלת החלטה על תגובה לתקיפה האיראנית ● ביידן אמר לנתניהו "לחשוב אסטרטגית על סכנת הסלמה" ● מטרה אווירית חשודה שהגיעה ממרחב ים סוף יורטה בהצלחה על ידי מערכת כיפה ימית, החות'ים לקחו אחריות על השיגור ● דיווח: התאריך לפעולה ברפיח נדחה; הליכוד בתגובה: "הפעולה לא נדחתה"

עוד 88 עדכונים
הזמן הירוק
הזמן הירוק
סיכום השבוע בסביבה

"אנחנו עלולים לגלות שאיבדנו את הצפון שהכרנו"

סיור בגבול לבנון בעקבות הנזקים שהמלחמה גרמה לאוצרות הטבע היפים בישראל: הנחלים שהפכו לנתיבי טנקים, הקוצים שהביאו סוללות התותחים. אבל אפשר להתחיל לתקן, ויש כבר מי שעובד על זה ● "פיפיתל", מתקני השירותים האוטומטיים, הגיעו לתל אביב ● הפילים בספארי התכנסו לפרידה אחרונה מוורדה, זקנת השבט ● ומה עושים עם מלפוף ענק שהגיע במשלוח מהמשק האורגני?

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 1,545 מילים ו-1 תגובות
היום ה־190 ללחימה ● 133 חטופים עדיין בעזה

איראן שיגרה מאות טילים וכטב"מים לעבר ישראל

המרחב האווירי של ישראל נסגר ב-00:30 ● דיווח: יעדי מתקפת הכטב"מים - רמת הגולן ומטרה צבאית בדרום ● נתניהו: ישראל חזקה, צה"ל חזק, הציבור חזק ● מחר לא יהיו לימודים, אירועים המוניים בוטלו, הנשיא ביידן קטע את חופשת סוף השבוע שלו ● קבינט המלחמה התכנס אחרי חצות, כנף ציון המריא מנבטים כדי למנוע פגיעה בו ● צה"ל תקף עשרות מטרות בשלושה אזורים בלבנון - באמצעות מטוסי קרב וארטילריה

עוד 53 עדכונים
מירוץ 2020
המרוץ לבית הלבן

אחד המשפטים הפליליים נגד טראמפ סוף-סוף יוצא לדרך

בית המשפט דחה השבוע את ערעורו האחרון של טראמפ באחד ממשפטיו הפליליים והוא צפוי להתחיל ביום שני ● לגבי שאר התיקים, נראה שלא תהיה התקדמות משמעותית לפני שיחלו הבחירות בסוף הקיץ ● באריזונה, חוק ארכאי האוסר כמעט לחלוטין על הפלות הועלה באוב - ואפילו הרפובליקאים מסתייגים ממנו ● ובסנאט, מסתמן שהרפובליקאים יזכו ברוב בנובמבר 2024 ● פרשנות

עוד 1,407 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה