מעט פחות מחמישה חודשים – זה פרק הזמן שיפריד בין טקס ההשבעה החגיגי של ג'ו ביידן בוושינגטון בעשרים בינואר 2021 ובין הבחירות לנשיאות איראן שיערכו ביוני באותה שנה. כיאה למדינה רצינית ומסודרת, ולא מבולגנת כמו ארצות-הברית, באיראן תוצאות הבחירות ידועות מראש ונותנות למנהיגי העולם זמן להיערך להנהגה החדשה. הצפי הוא כי ביוני 2021 ישתלט הזרם השמרני הרדיקלי באיראן גם על מוסד הנשיאות, מוסד בו אחז בשנים האחרונות חסן רוחאני המשתייך לזרם פרגמטי יותר, המכונה גם הזרם הרפורמיסטי. אנשי הזרם השמרני מתנגדים להסכם הגרעין עם המעצמות, בניגוד לקו שהוביל רוחאני ושר החוץ שלו ט'ריף.

לפיכך, תהיה זו חצי שנה עמוסה ורווית מתח, בה שני צדדים שמאוד מעוניינים בכך ינסו להשיב את הסכם הגרעין לחיים: הדמוקרטים בארה"ב מחד והמחנה הרפורמיסטי באיראן מאידך, עבור אלו גם אלו היה ההסכם להישג הגדול ביותר של כהונתם אי אז ב-2015.

נדב חכם הוא סטודנט לתואר שני באוניברסיטת חיפה בתוכנית רודרמן ללימודי יהדות ארה"ב. סיים תואר ראשון בהצטיינות באוניברסיטה הפתוחה בהיסטוריה ומזרח תיכון. בוגר יחידה 8200, ובוגר תוכניות של קרן תקווה (בארה"ב). בלימודי התואר הראשון עסק רבות ברעיונות שבבסיס הסיפור ההיסטורי - הן בעולם האסלאם על זרמיו הפוליטים והדתיים והן בעת החדשה בעולם המערבי מהנאורות ועד הפוסטמודרניזם. מביט בעולם בעניין ומנסה לחשוב, לנתח ולהבין לאן המים זורמים.

"או"ם שמום" קבע בזלזול ראש הממשלה הראשון דוד בן גוריון כבר בשנת 1955. בן גוריון לא טעה – האומות המאוחדות הוא ארגון בינלאומי גדול ונחשב, אך לרוב חסר שיניים. רוב ההחלטות של האו"ם הינן בעלות אופי הצהרתי בלבד, והיכולת שלו להשפיע על המציאות היא באמצעים חיוביים של תקצוב ולא באמצעי הרתעה וענישה. אך גם לכלל זה יש יוצא מן הכלל, ובמקרה הנוכחי מדובר על הגוף החשוב והעוצמתי ביותר של האומות המאוחדות – מועצת הביטחון.

האו"ם הוא ארגון בינלאומי גדול ונחשב, אך לרוב חסר שיניים. רוב החלטותיו בעלות אופי הצהרתי בלבד, אך גם לכלל זה יש יוצא מן הכלל, ובמקרה הנוכחי מדובר על הגוף החשוב והעוצמתי ביותר של האו"ם – מועצת הביטחון

נדב חכם הוא סטודנט לתואר שני באוניברסיטת חיפה בתוכנית רודרמן ללימודי יהדות ארה"ב. סיים תואר ראשון בהצטיינות באוניברסיטה הפתוחה בהיסטוריה ומזרח תיכון. בוגר יחידה 8200, ובוגר תוכניות של קרן תקווה (בארה"ב). בלימודי התואר הראשון עסק רבות ברעיונות שבבסיס הסיפור ההיסטורי - הן בעולם האסלאם על זרמיו הפוליטים והדתיים והן בעת החדשה בעולם המערבי מהנאורות ועד הפוסטמודרניזם. מביט בעולם בעניין ומנסה לחשוב, לנתח ולהבין לאן המים זורמים.

• העתק קישור
• שיתוף במייל
• שיתוף בטוויטר
• שיתוף בפייסבוק
• שיתוף בווצאפ
• הדפסת כתבה

תכנים המתפרסמים בזירת הבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הכותב/ת וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

עם השמע קולות הפיצוץ בביירות בשבוע שעבר, הדיווחים הראשונים שהגיעו עסקו בגורלו של ראש הממשלה לשעבר סעד חרירי. החשש הראשוני כי חרירי נפגע משקף היטב את הרקע והמצב בו שרויה החברה הלבנונית היום, שלמשפחת חרירי יש בו חלק ניכר.

חרירי וג'נבלאט רגעים לאחר הפיצוץ (צילום: Saad Hariri Twitter Account)

מהר מאוד לאחר מכן, כשהתברר שלא חרירי היה היעד, החלו להופיע ההאשמות – הפוליטיקאים המושחתים, ישראל, חזבאללה – כל אחד בחר את האשם בהתאם לנרטיב המועדף עליו. אירועים כמו הפיצוץ המחריד הם רק שאלה של "מי עשה" ו"נגד מי", כשהאירוע עצמו כאילו צפוי היה שיקרה. ניתן לומר כי פיצוץ מיכל האמוניום ניטרט בנמל בירות הביא את לבנון לסופה מושלמת, ואולי בעצם היא כבר עמוק בתוכה.

נדב חכם הוא סטודנט לתואר שני באוניברסיטת חיפה בתוכנית רודרמן ללימודי יהדות ארה"ב. סיים תואר ראשון בהצטיינות באוניברסיטה הפתוחה בהיסטוריה ומזרח תיכון. בוגר יחידה 8200, ובוגר תוכניות של קרן תקווה (בארה"ב). בלימודי התואר הראשון עסק רבות ברעיונות שבבסיס הסיפור ההיסטורי - הן בעולם האסלאם על זרמיו הפוליטים והדתיים והן בעת החדשה בעולם המערבי מהנאורות ועד הפוסטמודרניזם. מביט בעולם בעניין ומנסה לחשוב, לנתח ולהבין לאן המים זורמים.

בשנת 1581 שרטט הכומר הגרמני היינריך בינטינג מפה של העולם. יותר משיכולה מפה זו ללמד אותנו על העולם, היא יכולה ללמד אותנו מה חשבו בינטינג ובני זמנו על העולם. במרכזה של מפה זו מוצגות אירופה (והאי האנגלי, בקטן), אפריקה ואסיה ובקצותיה אמריקה ודנמרק. מה שניכר לעין בצורה הבולטת ביותר היא העובדה כי המפה היא פיגורטיבית – היבשות בדמות עלה תלתן, ובעיגול המקשר בין העלים – ליבה של המפה, ומשכך של העולם – נמצאת ירושלים.

בשנת 1581 שרטט הכומר הגרמני היינריך בינטינג מפה של העולם. יותר משיכולה מפה זו ללמד על העולם, היא יכולה ללמד מה חשבו בינטינג ובני זמנו על העולם. המפה פיגורטיבית, ובליבה של המפה – ירושלים

הירשמו עכשיו לניוזלטר היומי

מפה מעידה על כוונותיו של יוצרה. כשבינטינג ואחרים מיקמו את ירושלים במרכז המפה הייתה בכך קביעה ערכית ורעיונית, וכמובן לא תיאור אוביקטיבי של המציאות. בניגוד למגמות האידאולוגיות והאומנותיות הברורות המשתקפות בדוגמה זו, מפה טובה היא קודם כל כלי עזר מציאותי להבנת השטח, המאפשר למעיין בה למצוא את דרכו גם בתוואים שלא היו מוכרים לו קודם לכן.

מעל במה זו גם אני מבקש למפות – לשרטט קווים מנחים ולהציע קריאת כיוון. זוהי קריאת כיוון שליבה בירושלים אך רגליה נודדות בין וושינגטון לטהראן, ניו יורק וקהיר, איסטנבול וסן פרנסיסקו. בדומה למפה המפשטת תוואי שטח מורכב באמצעות קווים, נקודות וצבעים, כך אני מבקש להביע זרמי עומק, מחשבות, רעיונות, ותחושות באמצעות מילים.

בבלוג זה אעסוק בסוגיות הגאו-פוליטיות המעסיקות את המזרח התיכון ואת מי שהיא (עדיין) מעצמת העל העולמית – ארצות הברית של אמריקה. התפקיד ששיחקה ארה"ב בעיצוב פני האזור בעשורים האחרונים הוא בלעדי. המעורבות שלה בנעשה במזרח התיכון הפך להיות גם סוגיה בסיסית בסדר היום הפנים-אמריקאי, וסדר היום הפנים-אמריקאי הפך להיות נושא המעסיק מנהיגים ואישי ציבור בעולם הערבי והמוסלמי. על בסיס זה אנסה לטוות את הקו המחבר בין מה שקורה ממערב לאוקינוס האטלנטי עם מה שקורה ממזרח לים התיכון.

הטלטלות שחווה המזרח התיכון חדשות לבקרים דורשות עין ביקורתית ונכונות לשינוי תפיסתי, בכדי לא לדבוק בפרדיגמות המתחלפות בקצב מסחרר או לנסות לתאר את העולם של אתמול. הדיוק בפרטים הוא קריטי בכדי להצליח לתאר תמונת-על של האזור, שהיא בתורה הכרחית כדי לגבש הבנה אזורית מהותית ולא טכנוקרטית ויבשה. הבנה שכזו היא אחת ממטרותיו של בלוג זה.

אם נבקש להציג את התמונה הגאו-פוליטית המלאה, לא ניתן להתעלם כמובן משחקניות מפתח נוספות, ובמרכזן אירופה, סין ורוסיה. גם הן, כמובן, יזכו לכבוד הראוי להן במסגרת נושאי המפתח בהם אעסוק.

ארה"ב שיחקה וממשיכה לשחק תפקיד בלעדי באזור (מקור: https://www.eurasiareview.com/13022013-sequestration-and-new-u-s-foreign-policy-priorities-likely-impact-on-the-middle-east-analysis/)

נקודת המבט שלי נובעת מאמונה עמוקה במדינת ישראל ובערכים שהיא מייצגת: המסורת היהודית, ערכי הדמוקרטיה הליברלית ורוח האדם הטמונה בשני אלו גם יחד, ומשכך – גם הברית האיתנה בין ישראל וארה"ב. אני מקווה שכתיבתי תוכל לסייע, ולו במעט, לחיזוקם ושגשוגם של מדינת ישראל והרעיונות שעל אדניהם היא מושתת בסביבה המורכבת בה היא מתקיימת.

מעל במה זו גם אני מבקש למפות – לשרטט קווים מנחים ולהציע קריאת כיוון. זוהי קריאת כיוון שליבה בירושלים אך רגליה נודדות בין וושינגטון לטהראן, ניו יורק וקהיר, איסטנבול וסן פרנסיסקו

כעת, כשאני ניגש למלאכת השרטוט, אני מצפה שכתיבתי תהיה נאמנה, מדוייקת ומועילה אך גם כזו שטביעת ידו של המשרטט אותה באה לידי ביטוי. מטרתה לספק ידע ולעורר לחשיבה, ולנסות ליצור שיח ציבורי מעמיק ובוגר יותר סביב הסוגיות המרתקות הללו. אני שמח להזמין אתכם להצטרף אלי.

נדב חכם הוא סטודנט לתואר שני באוניברסיטת חיפה בתוכנית רודרמן ללימודי יהדות ארה"ב. סיים תואר ראשון בהצטיינות באוניברסיטה הפתוחה בהיסטוריה ומזרח תיכון. בוגר יחידה 8200, ובוגר תוכניות של קרן תקווה (בארה"ב). בלימודי התואר הראשון עסק רבות ברעיונות שבבסיס הסיפור ההיסטורי - הן בעולם האסלאם על זרמיו הפוליטים והדתיים והן בעת החדשה בעולם המערבי מהנאורות ועד הפוסטמודרניזם. מביט בעולם בעניין ומנסה לחשוב, לנתח ולהבין לאן המים זורמים.

בדצמבר האחרון פסק בג"ץ, שהממשלה אינה רשאית לפטר את היועצת המשפטית לממשלה. תוך שעה כבר נשמעו שרים הקוראים להתעלם מהפסיקה.

כפי שניתן להבחין, בישראל מכהנת ממשלה, המורה למדינה להתעלם מבית המשפט של עצמה.

פרופ׳ אלון קורנגרין הוא ביופיזיקאי. ראש המרכז לחקר המוח של אוניברסיטת בר-אילן. אב מודאג, בעל צייתן, מדען משוטט, רץ איטי, צלם חובב, קורא נלהב, חצי-חנון, אנטרופאי ראשי, עצלן כושל.

טירוף "הבהלה לזהב" שאחז בממשלת החורבן בחקיקת חוקי ההפיכה המשטרית, בולמוס מחטפי המינויים של מבקר המדינה ואחרים, הפוגרום נגד יו"ר ועדת הבחירות השופט נעם סולברג, וסרבנות שר המשפטים לקיים החלטה של בג"ץ, מבהירים באופן חד שמעייני מחריבי הדמוקרטיה הם שלושה בלבד:

1. לשים את ההפיכה המשטרית בקדמת הבחירות, כדי להסיט את אג'נדת הבחירות ממחדלי הענק של ראש הממשלה בנימין נתניהו ומרעיו – טבח ה-7,10, כשלי המלחמות והביטחון, הפקרת החטופים והמפונים, הצפצוף על הדמוקרטיה, העלייה הדרמטית ביוקר המחייה, הביזה והשתמטות החרדים, הרס החינוך והבריאות, ההסתה נגד בג"ץ והיועצת המשפטית לממשלה. באחת: מאמץ אלים לנרמל את פס הייצור של "מדינה בהפרעה" שהם הקימו, ולקבעו בתודעה כטוב.
2. להטיל אימה כדי לכפות שיבוש או ביטול משפט הנאשם נתניהו.
3. לתקוע מקלות בהתנהלות ממשלת השינוי הקרובה, שסיכוייה לנצח מובטחים על פי מגמת רוב רובם של הסקרים המקצועיים.

התנהלות נתניהו וממשלתו היא חוצפה יהודית מהסוג הגרוע ביותר. מתרפסים לגויים (לנשיא האמריקאי דונלד טראמפ), ובמקביל עושים למדינה ולמערכת המשפט וידוא הריגה. הם מבקרים ומחסלים אותה תוך הסתרה צינית של הנתונים, המורים כי דווקא הפוליטיקאים ברשות המבצעת הם השנואים ביותר על העם. 

ד״ר ענת מאור היא חברת כנסת לשעבר, חברת קיבוץ נגבה.