נדב חכם
הזמן של
נדב חכם

נדב חכם הוא סטודנט לתואר שני באוניברסיטת חיפה בתוכנית רודרמן ללימודי יהדות ארה"ב. סיים תואר ראשון בהצטיינות באוניברסיטה הפתוחה בהיסטוריה ומזרח תיכון. בוגר יחידה 8200, ובוגר תוכניות של קרן תקווה (בארה"ב). בלימודי התואר הראשון עסק רבות ברעיונות שבבסיס הסיפור ההיסטורי – הן בעולם האסלאם על זרמיו הפוליטים והדתיים והן בעת החדשה בעולם המערבי מהנאורות ועד הפוסטמודרניזם. מביט בעולם בעניין ומנסה לחשוב, לנתח ולהבין לאן המים זורמים.

חוזרים לאחור - הסכם הגרעין מפלג את מועצת הביטחון

"או"ם שמום" קבע בזלזול ראש הממשלה הראשון דוד בן גוריון כבר בשנת 1955. בן גוריון לא טעה – האומות המאוחדות הוא ארגון בינלאומי גדול ונחשב, אך לרוב חסר שיניים. רוב ההחלטות של האו"ם הינן בעלות אופי הצהרתי בלבד, והיכולת שלו להשפיע על המציאות היא באמצעים חיוביים של תקצוב ולא באמצעי הרתעה וענישה. אך גם לכלל זה יש יוצא מן הכלל, ובמקרה הנוכחי מדובר על הגוף החשוב והעוצמתי ביותר של האומות המאוחדות – מועצת הביטחון.

האו"ם הוא ארגון בינלאומי גדול ונחשב, אך לרוב חסר שיניים. רוב החלטותיו בעלות אופי הצהרתי בלבד, אך גם לכלל זה יש יוצא מן הכלל, ובמקרה הנוכחי מדובר על הגוף החשוב והעוצמתי ביותר של האו"ם – מועצת הביטחון

מועצת הביטחון היא אחד מששת גופי היסוד שהוכרזו במגילת האומות המאוחדות, עם כינונו של הארגון ב-1945. ייחודה של המועצה הוא בסמכות המוקנית לה להטיל סנקציות, כולל מניעת מכירת נשק (אמברגו) ואף להתיר שימוש באלימות נגד מדינה מסוימת המסכנת את השלום בעולם.

ישיבה של מועצת הביטחון של האו"ם, ארכיון (צילום: Mary Altaffer, AP)
ישיבה של מועצת הביטחון של האו"ם, ארכיון (צילום: Mary Altaffer, AP)

סמכויות אלו הפכו את המועצה לאחד הגופים הבינלאומיים החשובים ביותר. מלחמת המפרץ הראשונה מהווה דוגמא לכך, כאשר החלטה 665 של האו"ם שהתירה לאכוף בכוח את הסנקציות שהוטלו על עיראק הובילו לפרוץ המלחמה. בשל תפקידה המשמעותי וסמכויותיה הרחבות, למהלכים שקורים בה בימים אלו בכל הנוגע להסכם הגרעין עם איראן עשויה להיות השפעה מרחיקת לכת.

הסכם הגרעין: JCPoA והחלטה 2231

ב-14 ביולי 2015 נחתם הסכם הגרעין בין איראן ומדינות ה-P5+1 – החברות הקבועות במועצת הביטחון (ארה"ב, צרפת, בריטניה, סין ורוסיה) יחד עם גרמניה והאיחוד האירופי, ושמו הרשמי הוא Joint Comprehensive Plan of Action. בהסכם נקבע כי איראן תאט את תוכנית הגרעין שלה למשך 15 שנים בתמורה להסרת הסנקציות שהטילו עליה חברות ההסכם וכן מועצת הביטחון של האו"ם מתוקף סמכויותיה.

לאחר החתימה על ההסכם בדרג שרי חוץ, התקבלה ב-20 ביולי החלטה 2231 במועצת הביטחון, החלטה הנותנת להסכם תוקף חוקי. בהחלטה פורט לוח הזמנים להסרת הסנקציות של האו"ם, בהינתן עמידה של האיראנים בתנאי ההסכם, אך עם זאת אמברגו הנשק וההגבלות על תעשיית הטילים האיראנית נותרו. ההחלטה כוללת גם את מנגנון החזרת הסנקציות (Snapback) שנקבע בסעיף 37 של ההסכם.

מנגנון ה-Snapback הוא מנגון שיכולה להפעיל כל אחת מהחתומות על ההסכם במידה והיא מזהה הפרה שלו מצד האיראנים. במידה והופעל המנגנון, הסנקציות של האו"ם על איראן יוחזרו במלואן, אם תוך שלושים יום מהפעלתו לא הועברה החלטה אחרת במועצת הביטחון. למעשה, במידה שאחת מחמש החברות הקבועות במועצה מפעילה את המנגנון, הרי שהוא כמעט בוודאות יצא לפועל: גם אם המועצה תרצה להעביר החלטה שמאריכה את הסרת הסנקציות, היא תיתקל בווטו של מפעילת המנגנון.

מנגנון ה-Snapback ניתן להפעלה ע"י כל אחת מהחתומות על ההסכם, אם תזהה הפרה שלו מצד האיראנים. במידה והופעל המנגנון, סנקציות האו"ם על איראן יוחזרו במלואן, אם תוך 30 יום מהפעלתו לא יוחלט אחרת במועצת הביטחון

חשוב להבהיר את ההבדל בין ההסכמים: הJCPoA, כפי שנחתם בידי שרי החוץ הוא הסכם פוליטי לפיו כל אחת מהמדינות באופן עצמאי מסירה את הסנקציות שהיא הטילה. הסכם זה לא אושרר בבתי הנבחרים של אף אחד מהמדינות החתומות, כולל הקונגרס האמריקאי. בארה"ב ההסכם נקבע כהסכם מנהלי (executive agreement), הנמצא תחת סמכותו המלאה של הנשיא, בניגוד לאמנה (treaty) הדורשת אישור של הקונגרס. החלטה 2231 היא בעלת תוקף חוקי באו"ם, והיא מסירה את הסנקציות שהטיל האו"ם בלבד, ואינה נוגעת לסנקציות המדינתיות שהוטלו בנפרד.

הסכם הגרעין החתום בידי שרי החוץ
הסכם הגרעין החתום בידי שרי החוץ. משמאל למעלה: תתימה בפרסית של שר החוץ ט'ריף

אמברגו הנשק במוקד

ב-18.10 עתיד לפקוע אמברגו הנשק על איראן, מה שיאפשר למדינות כמו רוסיה וסין לבצע עסקאות נשק עם משטר האיתוללות. בחודשים האחרונים הפעילה ארה"ב לחץ רב על שותפותיה במועצת הביטחון על מנת להאריך את אמברגו הנשק, ללא הצלחה.

ארה"ב העלתה ב-14 באוגוסט הצעת החלטה במועצת הביטחון להאריך את האמברגו, אך היא נפלה לאחר שרוסיה וסין התנגדו להצעה, בעוד רק הרפובליקה הדומיניקנית תמכה בה. שאר המדינות, כולל צרפת ובריטניה, נמנעו.

ב-18.10 ייפקע אמברגו הנשק על איראן, מה שיאפשר למדינות כמו רוסיה וסין לבצע עסקאות נשק עם משטר האיתוללות. בחודשים האחרונים הפעילה ארה"ב לחץ רב על שותפותיה במועצת הביטחון להאריך את האמברגו, אך לשווא

בתגובה לכך, הודיעה ארה"ב כי היא מפעילה את מנגנון ה-Snapback בהסכם הגרעין. שאר החברות בהסכם תקפו מהלך זה בחריפות ואמרו כי לאמריקאים אין סמכות לעשות זאת, מכיוון שפרשו מההסכם ב-2018.

מזכיר המדינה פומפיאו העביר מסמך משפטי לפיו האמריקאים יכולים לבצע את הצעד הזה. פומפיאו יוצר הפרדה בין ההסכם עצמו לבין החלטה 2231, וקובע כי ארה"ב עזבה את ההסכם הפוליטי, שלא אושר בקונגרס האמריקאי, אך היא עדיין נכללת תחת החלטה 2231. על רקע חוסר הסכמה זה מועצת הביטחון עומדת בפני אחד המשברים הגדולים שחוותה.

המוסדות הגלובליים במשבר חוסר אמון

במחצית השניה של המאה ה-20 התעצבו מספר מוסדות על-לאומיים, שתפקידם היה לתת מענה לסוגיות גלובליות ולפתור סכסוכים בינלאומיים. תומכי המוסדות הבינלאומיים הללו טוענים כי עולם שחרב על רקע המאבקים הפרטיקולריים בין תנועות לאומניות, יירפא רק באמצעות שיתופי פעולה גלובליים המתעלים מעל הזהויות הנבדלות.

לעומתם, המחנה השמרני מביט בחשדנות רבה על מוסדות אלה ועל יכולתם לתת מענה לצרכים נבדלים כל-כך של אוכלוסיות שונות במדינות העולם. השמרנים מאשימים מוסדות אלו בהיותם לא-דמוקרטיים, מסואבים ולא יעילים, אשר מהווים כלי שרת בידי גורמים אינטרסנטיים – בעיקר מדינות אגרסיביות שאינן פועלות כמצופה במסגרת הגלובלית. האו"ם והאיחוד האירופי הינם הדוגמאות הבולטות לארגונים פקידותיים, המנהלים מאחורי הקלעים מדיניות מרחיבה בלי שמי מאזרחי העולם (או אירופה) בחר בהם באופן ישיר.

מעמדם של המוסדות הבינלאומיים נמצא בשחיקה ככל שעולה כוחן של מפלגות ימין ברחבי העולם. הברקזיט הוציא את בריטניה מהאיחוד האירופי, וממשל טראמפ מוביל מגמה מתמשכת של ערעור המוסדות הבינלאומיים, בעיקר אלו הקשורים לאו"ם.

מעמד המוסדות הבינלאומיים בשחיקה ככל שעולה כוח מפלגות ימין ברחבי העולם. הברקזיט הוציא את בריטניה מהאיחוד האירופי, וממשל טראמפ מוביל מגמה מתמשכת של ערעור המוסדות הבינלאומיים

זה התחיל עם עזיבת אונסק"ו בשנת 2017, הפסקת התקצוב לאונר"א בשנת 2018 ובשנה האחרונה ראינו את הזעם האמריקאי מופנה לארגון הבריאות העולמי בשל תגובתו הרפויה אל מול המשטר הסיני. בימים אלו ממש הכריז הממשל האמריקאי על הטלת סנקציות נגד פאטו בנסודה, התובעת הכללית של בית הדין הבינלאומי בהאג, גם הוא אחד מששת גופי היסוד של האו"ם. אך כעת לא מדובר בעוד מאבק תקצובי על ארגון כזה או אחר, אלא על ליבת הקיום של האומות המאוחדות.

ב-19 בספטמבר יפוגו 30 היום הקבועים בהסכם לדיון על ה-Snapback. מדינות ה-E3 – צרפת, גרמניה ובריטניה – מנסות למצוא פשרה שתאפשר לאמריקאים לסגת מהצעד בו נקטו בתמורה לפתרון מוסכם לסוגיית אמברגו הנשק. בשלב זה נראה בלתי סביר כי פתרון שכזה יימצא. הסבירות כי שאר החברות בהסכם יכירו לבסוף בצעד האמריקאי וה-Sanpback יתקבל באופן מלא נמוכה מאוד. צעד שכזה הוא הסוף של הסכם הגרעין, ויש להניח שיתקבל בזעם מצד איראן בשל המשמעות ההרסנית של הסנקציות של האו"ם עליה, מה שילווה במהלכים פרובוקטיביים בתחום הגרעין או בביצוע פעולות טרור.

נדמה כי אין מנוס מסיטואציה בה תשרור מחלוקת בין המדינות השונות בנוגע למצב שישרור ב-20 בספטמבר. האמריקאים עשויים להכריז על הצלחת המהלך והשבת הסנקציות של האו"ם במלואן, כולל אמברגו הנשק, וארה"ב אף תאכוף אותן בכלים העומדים לרשותה. לעומת זאת, שאר המדינות לא יכירו במצב זה ולא יטילו בעצמן או יאכפו סנקציות.

כלל המדינות תצטרכנה לשקול היטב את צעדיהן לאור האיום הכלכלי הנשקף מסנקציות אמריקאיות שעלולות לפגוע גם בהן במידה ויסחרו עם איראן. לא יהיה זה מוגזם לקבוע כי מדובר במקרה תקדימי אשר יפגע במעמד ובאמינות של מועצת הביטחון, ושל ארה"ב כחברה בעלת זכות וטו בה.

צעד שכזה הוא הסוף של הסכם הגרעין, ויש להניח שיתקבל בזעם מצד איראן בשל המשמעות ההרסנית של הסנקציות של האו"ם עליה, מה שילווה במהלכים פרובוקטיביים בתחום הגרעין או בביצוע פעולות טרור

גם ג'ון בולטון, שאינו חשוד כאוהד גדול של הסכם הגרעין, התבטא כנגד המהלך, והזהיר מפני שחיקה של זכות הוטו האמריקאית במועצה במקרים עתידיים. אמנם נראה כי מאמר זה הוא חלק מדמי החבר שבולטון משלם על כניסתו למועדון נפגעי טראמפ, אך טיעוניו של בולטון עמו ואין ויש להטות אליהם אוזן קשבת. פעמים רבות ארה"ב נמצאת בעמדת מיעוט במועצה וזכות הוטו נחוצה במקרים אלו – גם ישראל יודעת זאת היטב.

התקווה הגדולה של החברות בהסכם היא כי בנובמבר יתחלף השלטון ולבית הלבן ישוב אחד מאדריכלי ההסכם ב-2015. גם אם ביידן לא ימהר לשוב להסכם המקורי, הרי שהוא ירצה להוריד את גובה הלהבות ובוודאי יהיה פרטנר נוח יותר לאירופה וירגיע את הלחץ האיראני. בטהראן מחזיקים לו אצבעות.

נדב חכם הוא סטודנט לתואר שני באוניברסיטת חיפה בתוכנית רודרמן ללימודי יהדות ארה"ב. סיים תואר ראשון בהצטיינות באוניברסיטה הפתוחה בהיסטוריה ומזרח תיכון. בוגר יחידה 8200, ובוגר תוכניות של קרן תקווה (בארה"ב). בלימודי התואר הראשון עסק רבות ברעיונות שבבסיס הסיפור ההיסטורי - הן בעולם האסלאם על זרמיו הפוליטים והדתיים והן בעת החדשה בעולם המערבי מהנאורות ועד הפוסטמודרניזם. מביט בעולם בעניין ומנסה לחשוב, לנתח ולהבין לאן המים זורמים.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,250 מילים

מדינת הארזים משוועת לפיוס אך בדרך לעימות

עם השמע קולות הפיצוץ בביירות בשבוע שעבר, הדיווחים הראשונים שהגיעו עסקו בגורלו של ראש הממשלה לשעבר סעד חרירי. החשש הראשוני כי חרירי נפגע משקף היטב את הרקע והמצב בו שרויה החברה הלבנונית היום, שלמשפחת חרירי יש בו חלק ניכר.

חרירי וג'נבלאט רגעים לאחר הפיצוץ (צילום: Saad Hariri Twitter Account)
חרירי וג'נבלאט רגעים לאחר הפיצוץ (צילום: Saad Hariri Twitter Account)

מהר מאוד לאחר מכן, כשהתברר שלא חרירי היה היעד, החלו להופיע ההאשמות – הפוליטיקאים המושחתים, ישראל, חזבאללה – כל אחד בחר את האשם בהתאם לנרטיב המועדף עליו. אירועים כמו הפיצוץ המחריד הם רק שאלה של "מי עשה" ו"נגד מי", כשהאירוע עצמו כאילו צפוי היה שיקרה. ניתן לומר כי פיצוץ מיכל האמוניום ניטרט בנמל בירות הביא את לבנון לסופה מושלמת, ואולי בעצם היא כבר עמוק בתוכה.

מלחמת האזרחים הקרה

ארץ הארזים כבר רוותה מדם בניה הנלחמים אלו באלו, ומכירה היטב את המציאות בה זרים בוחשים בענייניה.

אירועים כמו הפיצוץ המחריד הם רק שאלה של "מי עשה" ו"נגד מי", כשהאירוע עצמו כאילו צפוי היה שיקרה. ניתן לומר כי הפיצוץ בנמל ביירות הביא את לבנון לסופה מושלמת, ואולי בעצם היא כבר עמוק בתוכה

שורשיו של המצב העגום מקורם בחלוקה העדתית הלבנונית המלווה את המדינה עוד טרום עצמאותה – בלבנון קווי השבר האתניים והזהותיים רבים מספור. ב-1943, ערב סיומו של המנדט הצרפתי, נקבעה האמנה הלאומית, הקובעת את יחסי הכוחות הפוליטיים במדינה בחלוקה אתנית נוקשה: נשיא המדינה יהיה נוצרי, ראש הממשלה מוסלמי סוני, יו"ר הפרלמנט מוסלמי שיעי ושר ההגנה דרוזי. לא זו בלבד, אלא שאף הצירים בפרלמנט הלבנוני נקבעים על פי חלוקה עדתית – ישנו מספר צירים קבוע לכל עדה, בחלוקה על פי מחוזות בחירה. הנוצרים, שהיו הרוב ובעלי הקשרים הטובים ביותר עם שלטון המנדט, קיבעו את מוסדות המדינה בהתאם לשאיפותיהם.

במדינה עם מציאות דמוגרפית משתנה ותחושת קיפוח מצדן של העדות הלא נוצריות, המאבק העדתי והויכוח סביב האמנה הלאומית וחלוקת הכח במדינה היו מהגורמים שהובילו לפרוץ מלחמת האזרחים ב-1975.

סיומה הרשמי של המלחמה ב-1990, עם ניסיון לחלוקה שוויונית יותר של הכח הפוליטי במדינה בין העדות השונות היה רחוק מלהיות פתרון ממשי למצב. קווי השבר חצו כעת את החברה הלבנונית בסוגיית הכיבוש הסורי והתמיכה במשטר אסד ובגב האיראני שלו, וגם בימים רגועים יותר היה ברור כי החברה הלבנונית שרויה במעין מלחמת אזרחים קרה.

לבנון חוותה טראומה נוספת ב-2005 עם רציחתו של ראש הממשלה רפיק חרירי, בידי גורמים המקושרים לסוריה וחזבאללה. באופן (אולי) מקרי, פסק הדין של ביה"ד הבינלאומי בהאג בחקירת הרצח אמור היה להתפרסם ימים ספורים לאחר הפיצוץ, וככל הנראה כבר התפרסם בשעה ששורות אלו ייקראו.

במדינה עם מציאות דמוגרפית משתנה ותחושת קיפוח מצד העדות הלא נוצריות, המאבק העדתי והויכוח סביב האמנה הלאומית וחלוקת הכח במדינה היו מהגורמים שהובילו לפרוץ מלחמת האזרחים ב-1975

רצח חרירי היה הטריגר לתנועת מחאה, אשר תבעה את סילוק הסורים מלבנון. תנועה זו התגבשה למחנה ה-14 במרץ, ולמולה התגבשה הקואליציה הפרו-סורית בהובלת חזבאללה – מחנה ה-8 במרץ. ניתן למצוא הקבלה בין החלוקה העדתית של מלחמת האזרחים ובין חלוקת המחנות הללו, אך לאורך השנים נראה כי העדתיות פינתה את מקומה למאבק אידאולוגי בשאלת מקומה של לבנון על המפה – בין טהראן וייצוא המהפכה שלה לבין הציר הסוני בהובלת סעודיה ובחסות ארה"ב.

אינפלציה, קורונה ופיצוץ – לבנון על סף תהום

ככלל, הלבנונים אוהבים לקרוא לתנועות פוליטיות על שם תאריכים. את תנועת המחאה הנוכחית הם מכנים תנועת ה-17 באוקטובר, זכר ליום פרוץ ההפגנות בסוף 2019.

הסערה הנוכחית פרצה במחאה על המיסים המשונים שביקשה הממשלה להטיל; לדוגמא: מס על שיחות קוליות בווטסאפ. המפגינים יצאו למחות כנגד השחיתות השלטונית הרחבה והמצב הכלכלי הקשה. למעשה מאז ועד עתה לא דרשו המפגינים רק את החלפת הממשלה – אלא אף את החלפת השיטה. דור הפוליטיקאים הנוכחי שהתעצב במלחמת האזרחים ולא הצליח לקדם את המדינה איבד כל לגיטימציה ציבורית, ובסוף אוקטובר התפטר ראש הממשלה סעד חרירי.

בקצרה, שתי הבעיות הכלכליות המרכזיות איתן מתמודדת לבנון הן גרעון תקציבי עצום לצד מחסור במט"ח בשל מדיניות של הצמדת שער הלירה הלבנונית לדולר. במדינה התלויה בייבוא, היה זה רק עניין של זמן עד שיתגבש שוק שחור לרכישת מט"ח ויווצרו פערים בין המחיר הרשמי של הדולר למחירו בפועל: נכון ל-5 באוגוסט השער הרשמי של הדולר היה 1505 לירות לבנונית, אך בשוק השחור מחירו הגיע ל8,300 לירות.

הסערה הנוכחית פרצה במחאה על המיסים המשונים שביקשה הממשלה להטיל, כמו מס על שיחות קוליות בווטסאפ. מחו נגד השחיתות השלטונית הרחבה והמצב הכלכלי הקשה, לא רק בדרישה להחלפת הממשלה, אלא גם להחלפת השיטה

הסנקציות החריפות שהטיל הממשל האמריקאי על איראן וגרורותיה וכן על חזבאללה, החמירו את מצב הכלכלה הלבנונית, בשל קשרים רחבים של גופים המקושרים לחזבאללה למשק הלבנוני, הן בעולם התעשייתי והן במערכת הבנקאית.

לאחרונה נכנס לתוקף "חוק קיסר" המטיל סנקציות מרחיבות על ראשי המשטר והצבא הסוריים אשר היו מעורבים בהפרת זכויות אדם בזמן מלחמת האזרחים. הסנקציות חלות גם על גופים שסחרו עם גורמים סורים אלו, ובהם גופים לבנונים, מה שמהווה מכה נוספת לכלכלה הלבנונית שהונחתה מהדוד סאם.

מצב הביש הכלכלי יצר מחסור במזון, ציוד חיוני ודלק, ויצר הפסקות חשמל מתמשכות. לצד כמות תופחת ועולה של מקרי קורונה, המצב במדינה מידרדר במהירות, והפיצוץ בנמל היה אולי נקודת השבירה.

הפיצוץ בביירות, צילום מסך מסקיי ניוז
הפיצוץ בביירות, צילום מסך מסקיי ניוז

אם אין פצצות תלחמו עם זרעים

שאלת המפתח בעיניים ישראליות היא כמובן היכן עומד חזבאללה בכל הסיפור הזה. ובכן, בראש ובראשונה חזבאללה יושב בממשלה עצמה, לאחר ההישג האלקטורלי המרשים בו זכה בבחירות 2018. מאז אותן בחירות, שתי הממשלות שהוקמו כללו נציגים של הארגון והשפעה רחבה שלו. את היתרון הזה נצראללה לא רוצה לאבד.

באחד מנאומיו לאחרונה קרא נצראללה לציבור הלבנוני לצאת ל"ג'האד חקלאי ותעשייתי" – כלומר לקדם ייצור עצמי ובכך לסייע כלכלית למדינה, להבטיח אספקה ולהימנע מהתלות בייבוא. יש לציין כי הייבוא מהווה 80% מתצרוכת המזון של הלבנונים. באופן לא מפתיע, נצראללה לא המציא את הרעיון: קריאתו דומה למדי למונח שטבע מנהיג איראן – "כלכלת התנגדות" (اقتصاد مقاومتی). גם כאן מדובר בקריאה לציבור האיראני ליצור משק אוטרקי במידת האפשר, ולהתנתק מהתלות במערב.

באחד מנאומיו לאחרונה קרא נצראללה לציבור הלבנוני לצאת ל"ג'האד חקלאי ותעשייתי" – לקדם ייצור עצמי ושיחרור מתלות בייבוא. קריאתו דומה למונח שטבע מנהיג איראן – "כלכלת התנגדות" (اقتصاد مقاومتی), קידום משק אוטרקי ושיחרור מהתלות במערב

הלעג בציבור הלבנוני לא איחר לבוא והתפשט בשלל צורות יצירתיות ברשתות החברתיות. הציניות באה לידי ביטוי גם לאחר הפיצוץ בנמל, באמירה ספק סרקסטית ספק מיואשת של צייצן לבנוני:

מהחקירות מסתמן כי האמוניום ניטרט הוא הג'האד החקלאי

כזכור, אמוניום ניטרט משמש גם כדשן.

חזבאללה מתקשה לספק תשובות ראויות לשאלות שהוא נשאל בימים אלו, וכדור השלג המתעצם כנגד ההנהגה מתגלגל גם לכיוונו. בעיני חלקים רחבים בציבור הארגון ונצראללה נתפסים כסוכנים זרים של האיראנים, אשר טובת העם הלבנוני לא עומדת לנגד עיניהם. האם זה מספיק כדי ליצור רעידת אדמה של ממש עבור הארגון? כנראה שעדיין לא.

ממשלה רודפת ממשלה

חסן דיאב הגיע למשרת ראש הממשלה בינואר האחרון בציפייה שממשלת הטכנוקרטים החלקית תזכה לתמיכה ציבורית גבוהה יותר ותסייע בתהליך חילוץ לבנון מהבוץ, לאחר המחאות הרחבות. אך הסיוע הבינלאומי המצופה נותר רחוק: קרן המטבע הבינלאומית התנתה כל סיוע בשורת רפורמות הכוללות גם ריסון מסוים של חזבאללה – כמו לדוגמה בפיקוח הדוק על מעברי הגבול עם סוריה, בהם חזבאללה מרבה להשתמש לצרכיו.

דיאב, שגילם רק לפני חודשים ספורים הבטחה לשינוי, הפך להיות מזוהה בקרב המפגינים עם השחיתות – בעוד הקבינט שלו, שמונה בהסכמת חזבאללה, נתפס כמייצג את האינטרסים הצרים של הארגון. חוסר המוצא מהמשבר הוחמר לאחר הפיצוץ, והתפטרות דיאב יחד עם כלל שרי הממשלה התרחשה במהירות. התקווה שתלו המפגינים בממשלת הטכנוקרטים נגוזה.

כעת מסתמנות שתי אופציות מרכזיות לממלא המקום. מי שמסתמן כאופציה המובילה הוא לא אחר מאשר סעד חרירי, זה שרק בינואר האחרון התפטר מראשות הממשלה לאור דרישות המפגינים. על אף היותו סוני ומקושר לסעודיה, הוא זוכה כעת לתמיכה של חלקים במחנה ה-8 במרץ בבחינת "הרע במיעוטו", וכן לתמיכה של הצרפתים. מולו עומד נואף סלאם, מי שהיה נציג לבנון באו"ם, והוא זוכה לתמיכה מסוימת מצד ארה"ב ומצד אלו שרוצים ממשלה ניטרלית – שחבריה לא משתייכים לכוחות הפוליטיים הקיימים, כהתחלת התהליך לקראת בחירות חדשות לפרלמנט.

דיאב, שגילם רק לפני חודשים ספורים הבטחה לשינוי, הפך להיות מזוהה בקרב המפגינים עם השחיתות – בעוד הקבינט שלו, שמונה בהסכמת חזבאללה, נתפס כמייצג את האינטרסים הצרים של הארגון

עם התפטרותו יזם דיאב את הקדמת הבחירות לפרלמנט, אך יוזמה זו נבלמה בשלב זה, בין היתר בשל הלחץ המאסיבי של חזבאללה נגדה, אשר כזכור מחזיק בכוח פרלמנטרי רב כעת. ללא אופק של שינוי פרלמנטרי, וכשהנשיא מישל עאון ויו"ר הפרלמנט נביה ברי הם עושי דברם של חזבאללה, קשה לחזות לממשלת חרירי המסתמנת הצלחה.

מקרון בא לסדר את העניינים

יום לאחר הפיצוץ התייצב באתר האסון נשיא צרפת עמנואל מקרון. הלבנונים קיבלו אותו כמושיע, ואף התפרסמה עצומה פופולרית להשבת המנדט הצרפתי על לבנון. למקרון כמובן אין שום כוונה לעשות זאת, אך הוא בהחלט מעוניין לנצל את ההזדמנות להרשם כמי שחילץ את לבנון מהמשבר. בימים אלו הוא פועל לכינון ממשלת הסכמה לאומית, אשר תכלול נציגים של כלל הכוחות הפוליטיים.

מקרון מעריך, ובמידה לא מועטה של צדק, כי יהיה קשה עד בלתי אפשרי להשיג פשרה בלבנון ללא תמיכתו של חזבאללה על נציגיו הממשלתיים. הלגיטימציה הזוחלת שהצרפתים נותנים לחזבאללה בכללותו – ולא רק לזרוע המדינית – הוא עניין מטריד מבחינתנו.

אך למרות המאמצים הניכרים של מקרון, כלל לא ברור שממשלה לבנונית כלשהי תוכל לקום, ובוודאי לא ברור כיצד תתפקד. לממשלות פיוס כפי שמדמיין מקרון יש מעט מאוד הצלחה בהיסטוריה של לבנון: ממש ערב מלחמת האזרחים ממשלת פיוס הורכבה בידי רשיד אלצלח, מה שלא מנע את ההידרדרות למלחמה.

מקרון מפגין דאגה ללבנונים. הנשיא הצרפתי נתפס כמושיע (צילום: AP)
מקרון מפגין דאגה ללבנונים. הנשיא הצרפתי נתפס כמושיע (צילום: AP)

אל מול הצרפתים, מעניין להביט דווקא אל מי שמשחקת תפקיד לא ברור במשבר הזה – ארה"ב. שגרירת ארה"ב בלבנון התבטאה לפני הפיצוץ ואמרה כי חזבאללה מונע רפורמות כלכליות נצרכות בלבנון, מה שהוביל לצו בית משפט מקומי כנגדה. אמירה זו מבטאת את מקומה של ארה"ב בעידן טראמפ כמי שלא יכולה להיות גורם מתווך אמין וכֵּן במדינה בעת הזו. המדיניות החד-משמעית והמבורכת של טראמפ נגד איראן וגרורותיה ובעיקר היציאה מהסכם הגרעין ערערה את התפיסה של ארצות הברית כשחקנית הגונה בזירה שביכולתה לסייע לפתרון בעיות, והיא נתפסת כמגויסת למאבקו של צד אחד.

ארה"ב בעידן טראמפ נתפסת כמי שלא יכולה להיות גורם מתווך אמין בלבנון כעת. מדיניות טראמפ נגד איראן וגרורותיה עירערה את תפיסת ארה"ב כשחקנית הגונה בזירה והיא נתפסת כמגויסת למאבקו של צד אחד

ארה"ב הגיבה באיטיות לאירועי הפיצוץ בנמל והתפטרות הממשלה. עד לרגע זה לא ברור לגמרי מה עמדתה – האם תומכת בנואף סלאם? האם מוכנה להסכים ליוזמת מקרון לממשלת הסכמה תחת חרירי? כל זה מתלווה לדיווח בוול סטריט ג'ורנל על סנקציות שממשל טראמפ מעוניין להטיל על בכירים לבנונים המקושרים לחזבאללה. בסוף השבוע האחרון הגיע תת מזכיר המדינה דיוויד הייל ללבנון ונפגש בה עם בכירים שונים. האם אחרי ההצגה של מקרון הייל יצליח להחזיר את ארה"ב להיות גורם מפתח בהתרחשויות?

חזבאללה על פרשת דרכים

מאחורי הקלעים עוד ועוד שחקנים בוחשים בקלחת הלבנונית: הסעודים מושכים לכיוון ממשלה ללא חזבאללה, והאיראנים לצד השני. המדינות הסוניות מנסות לפשר וסין מנסה להרוויח מהמצב. לכולם יד ורגל בלבנון.

ההכרזה על מצב החירום במדינה והענקת סמכויות רחבות לצבא כעת מגבירים את החשש מפני השתלטות של הצבא ואובדן יכולת התפקוד של המוסדות האזרחיים. במידת מה נראה כי הוויכוחים על מי ירכיב את הממשלה והאם יערכו בחירות כעת או בעוד מספר חודשים תפלים לסוגיות המהותיות הפוגשות שוב ושוב את הלבנונים ומעמידים אותם פעם נוספת בפני תהום, שהפעם נראית עמוקה במיוחד.

ההכרזה על מצב החירום במדינה והענקת סמכויות רחבות לצבא כעת מגבירים את החשש מפני השתלטות של הצבא ואובדן יכולת התפקוד של המוסדות האזרחיים

ומה באשר לחזבאללה? יש לומר זאת בצורה ברורה – גם היום המחאות בלבנון אינן נגד חזבאללה. כלומר, חזבאללה הוא בהחלט מושא לכעס של המפגינים בשל היותו חלק מהמערכת השלטונית כעת, וכמובן אלו ששנאו אותו מימים ימימה ממשיכים לשנוא אותו. אבל המחאה היא על אוזלת היד של ההנהגה על כל מרכיביה, על הכשלון הכלכלי ועל העתיד הלוט בערפל. בדרום המדינה, בסיס כוחו, מעמדו עודנו איתן.

מכלול האירועים מעמיד את חזבאללה במצב קשה ומורכב. פנטזיות על היעלמות הארגון ומרי עממי כנגדו הן מנותקות מהמציאות. חזבאללה הוא כוח צבאי בלעדי וכוח פוליטי משמעותי מאוד במדינה. כמו גורמים רבים אחרים, הוא מעוניין ביציבות ולא באנרכיה. לפיכך, זוהי בהחלט הזדמנות לרסנו ולהגבילו, בין היתר בסוגיות הנשק שברשותו ושליטתו במשאבי המדינה. יש לקוות שהאמריקאים ידעו לעשות זאת, בוודאי כשנראה שמקרון לא ממש פועל בכיוון.

דרך ללא מוצא

לבנון עומדת היום לפני משבר גורלי. פתרונו אינו בהחלפת ממשלה בממשלה אחרת.. אנו זקוקים למהפכה של רפורמות כלליות.. או שלבנון תיקח על עצמה אחריות של מדינה מודרנית או שתגיע למצב של הרס וכאוס

את הדברים הללו לא אמר אף פוליטיקאי או איש ציבור לבנוני השבוע, אלא חבר הפרלמנט השיעי עלי אלח'ליל בשנת 1974. הקולות הם אותם קולות, קווי השבר עמוקים כתמיד והפתרון לא נראה באופק. הצעירים הלבנונים שיצאו לרחובות רוצים בפיוס, בתיקון חברתי, בכלכלה בריאה ובמוסדות מדינה מתפקדים. אך מדינתם הייתה ונשארה זירת עימות בין כוחותיה הפנימיים וכוחות גדולים ממנה. אם לא תהיה תפנית באירועים הרי שנפילה לתהום האלימות היא רק שאלה של זמן.

נדב חכם הוא סטודנט לתואר שני באוניברסיטת חיפה בתוכנית רודרמן ללימודי יהדות ארה"ב. סיים תואר ראשון בהצטיינות באוניברסיטה הפתוחה בהיסטוריה ומזרח תיכון. בוגר יחידה 8200, ובוגר תוכניות של קרן תקווה (בארה"ב). בלימודי התואר הראשון עסק רבות ברעיונות שבבסיס הסיפור ההיסטורי - הן בעולם האסלאם על זרמיו הפוליטים והדתיים והן בעת החדשה בעולם המערבי מהנאורות ועד הפוסטמודרניזם. מביט בעולם בעניין ומנסה לחשוב, לנתח ולהבין לאן המים זורמים.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,952 מילים

על המפה - המזרח התיכון, אמריקה ומה שביניהם

בשנת 1581 שרטט הכומר הגרמני היינריך בינטינג מפה של העולם. יותר משיכולה מפה זו ללמד אותנו על העולם, היא יכולה ללמד אותנו מה חשבו בינטינג ובני זמנו על העולם. במרכזה של מפה זו מוצגות אירופה (והאי האנגלי, בקטן), אפריקה ואסיה ובקצותיה אמריקה ודנמרק. מה שניכר לעין בצורה הבולטת ביותר היא העובדה כי המפה היא פיגורטיבית – היבשות בדמות עלה תלתן, ובעיגול המקשר בין העלים – ליבה של המפה, ומשכך של העולם – נמצאת ירושלים.

בשנת 1581 שרטט הכומר הגרמני היינריך בינטינג מפה של העולם. יותר משיכולה מפה זו ללמד על העולם, היא יכולה ללמד מה חשבו בינטינג ובני זמנו על העולם. המפה פיגורטיבית, ובליבה של המפה – ירושלים

מפה מעידה על כוונותיו של יוצרה. כשבינטינג ואחרים מיקמו את ירושלים במרכז המפה הייתה בכך קביעה ערכית ורעיונית, וכמובן לא תיאור אוביקטיבי של המציאות. בניגוד למגמות האידאולוגיות והאומנותיות הברורות המשתקפות בדוגמה זו, מפה טובה היא קודם כל כלי עזר מציאותי להבנת השטח, המאפשר למעיין בה למצוא את דרכו גם בתוואים שלא היו מוכרים לו קודם לכן.

מעל במה זו גם אני מבקש למפות – לשרטט קווים מנחים ולהציע קריאת כיוון. זוהי קריאת כיוון שליבה בירושלים אך רגליה נודדות בין וושינגטון לטהראן, ניו יורק וקהיר, איסטנבול וסן פרנסיסקו. בדומה למפה המפשטת תוואי שטח מורכב באמצעות קווים, נקודות וצבעים, כך אני מבקש להביע זרמי עומק, מחשבות, רעיונות, ותחושות באמצעות מילים.

בבלוג זה אעסוק בסוגיות הגאו-פוליטיות המעסיקות את המזרח התיכון ואת מי שהיא (עדיין) מעצמת העל העולמית – ארצות הברית של אמריקה. התפקיד ששיחקה ארה"ב בעיצוב פני האזור בעשורים האחרונים הוא בלעדי. המעורבות שלה בנעשה במזרח התיכון הפך להיות גם סוגיה בסיסית בסדר היום הפנים-אמריקאי, וסדר היום הפנים-אמריקאי הפך להיות נושא המעסיק מנהיגים ואישי ציבור בעולם הערבי והמוסלמי. על בסיס זה אנסה לטוות את הקו המחבר בין מה שקורה ממערב לאוקינוס האטלנטי עם מה שקורה ממזרח לים התיכון.

הטלטלות שחווה המזרח התיכון חדשות לבקרים דורשות עין ביקורתית ונכונות לשינוי תפיסתי, בכדי לא לדבוק בפרדיגמות המתחלפות בקצב מסחרר או לנסות לתאר את העולם של אתמול. הדיוק בפרטים הוא קריטי בכדי להצליח לתאר תמונת-על של האזור, שהיא בתורה הכרחית כדי לגבש הבנה אזורית מהותית ולא טכנוקרטית ויבשה. הבנה שכזו היא אחת ממטרותיו של בלוג זה.

אם נבקש להציג את התמונה הגאו-פוליטית המלאה, לא ניתן להתעלם כמובן משחקניות מפתח נוספות, ובמרכזן אירופה, סין ורוסיה. גם הן, כמובן, יזכו לכבוד הראוי להן במסגרת נושאי המפתח בהם אעסוק.

ארה"ב שיחקה וממשיכה לשחק תפקיד בלעדי באזור (צילום: https://www.eurasiareview.com/13022013-sequestration-and-new-u-s-foreign-policy-priorities-likely-impact-on-the-middle-east-analysis/)
ארה"ב שיחקה וממשיכה לשחק תפקיד בלעדי באזור (מקור: https://www.eurasiareview.com/13022013-sequestration-and-new-u-s-foreign-policy-priorities-likely-impact-on-the-middle-east-analysis/)

נקודת המבט שלי נובעת מאמונה עמוקה במדינת ישראל ובערכים שהיא מייצגת: המסורת היהודית, ערכי הדמוקרטיה הליברלית ורוח האדם הטמונה בשני אלו גם יחד, ומשכך – גם הברית האיתנה בין ישראל וארה"ב. אני מקווה שכתיבתי תוכל לסייע, ולו במעט, לחיזוקם ושגשוגם של מדינת ישראל והרעיונות שעל אדניהם היא מושתת בסביבה המורכבת בה היא מתקיימת.

מעל במה זו גם אני מבקש למפות – לשרטט קווים מנחים ולהציע קריאת כיוון. זוהי קריאת כיוון שליבה בירושלים אך רגליה נודדות בין וושינגטון לטהראן, ניו יורק וקהיר, איסטנבול וסן פרנסיסקו

כעת, כשאני ניגש למלאכת השרטוט, אני מצפה שכתיבתי תהיה נאמנה, מדוייקת ומועילה אך גם כזו שטביעת ידו של המשרטט אותה באה לידי ביטוי. מטרתה לספק ידע ולעורר לחשיבה, ולנסות ליצור שיח ציבורי מעמיק ובוגר יותר סביב הסוגיות המרתקות הללו. אני שמח להזמין אתכם להצטרף אלי.

נדב חכם הוא סטודנט לתואר שני באוניברסיטת חיפה בתוכנית רודרמן ללימודי יהדות ארה"ב. סיים תואר ראשון בהצטיינות באוניברסיטה הפתוחה בהיסטוריה ומזרח תיכון. בוגר יחידה 8200, ובוגר תוכניות של קרן תקווה (בארה"ב). בלימודי התואר הראשון עסק רבות ברעיונות שבבסיס הסיפור ההיסטורי - הן בעולם האסלאם על זרמיו הפוליטים והדתיים והן בעת החדשה בעולם המערבי מהנאורות ועד הפוסטמודרניזם. מביט בעולם בעניין ומנסה לחשוב, לנתח ולהבין לאן המים זורמים.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 498 מילים
כל הזמן // יום רביעי, 23 בספטמבר 2020
מה שחשוב ומעניין עכשיו

אתפטר אם המדינה הדמוקרטית תעמוד לפני המדינה היהודית

"ממשלה שמסוגלת להגביל את התפילות ביום כיפור אבל לא מסוגלת לומר איך מגבילים את ההפגנות - זו לא ממשלה יהודית ולא אכהן בה", כך אמר אמש יו"ר ש"ס לזמן ישראל ● עבור נתניהו, החיבור בין תפילות להפגנות בא בזמן ● אבל דרעי פוסל את האפשרות שהמשבר יוביל לבחירות: "בקטסטרופה הזו? אני לא רואה בחירות בינתיים"

עוד 657 מילים

למקרה שפיספסת

על סוגי הסגר שהיו בישראל

הסגר ברחבי ישראל מגביל תנועת אזרחים במידה דרסטית. במקביל ישנה התרופפות דרמטית בסגר אחר – המצור והחרם הערבי המסורתי על ישראל, בעקבות הסכמי השלום עם איחוד האמירויות הערביות ובחריין. התפתחויות דרמטיות אלו יאפשרו לישראל יותר חופש פעולה במרחב סביבה. כלומר יש סוג של פרדוקס: פריצה למרחב הערבי ובמקביל סגר מבפנים, אם כי זמני. לאור זאת אפשר לבחון מרכיבי סגר שונים בישראל לאורך השנים.

מדינות ערב תקפו את ישראל מיד עם הקמתה, על מנת להשמידה. הן נכשלו אבל המשיכו לשקול ולהיערך לאפשרות של מלחמה כוללת נוספת כדי למגר את ישראל. נקודות התורפה של מדינות ערב, כמו הפילוגים והסכסוכים ביניהן, והחשש מצה"ל, גרמו להן לנקוט בשיטות עקיפות, כשימוש בטרור והטלת סגר מדיני וכלכלי, כלומר חרם על ישראל.

הסגר במדינה מגביל תנועת אזרחים, ובמקביל מתרופף סגר אחר – המצור והחרם הערבי המסורתי על ישראל, בעקבות הסכמי השלום עם איחוד האמירויות ובחריין. לאור זאת אפשר לבחון מרכיבי סגר שונים בישראל לאורך השנים

ישראל, המוקפת מדינות ערביות, היתה ונותרה תלויה בים על מנת לפרוץ את הסגר עליה ולנהל קשרים במישור הכלכלי, מה שאפשר לה לשרוד. הציים של מדינות ערב לא היו חזקים דייה על מנת לחסום את נתיבי השיט בים התיכון. בים סוף היה קל בהרבה למצרים לסגור את הגישה הקצרה ביותר של ישראל לאסיה, באמצעות חסימת מיצרי טיראן. צעד זה היה בשני מקרים אחת הסיבות למלחמה, ב-1956 ו-1967.

ישראל רקמה יחסים עם מדינות רבות בעולם, כחלק מהמאמץ לעקוף את הסגר הערבי ולהשיג בעלות ברית. הקשרים החשובים ביותר היו עם צרפת בשנות ה-60 ועם ארצות הברית מאז ועד היום. במזרח התיכון עצמו ניסתה ישראל לעקוף את הסגר הערבי על ידי "ברית הפריפריה". הכוונה היתה להדק קשרים עם מדינות לא ערביות גדולות ובעלות עוצמה ובראשן איראן (עד המהפיכה שם ב-1979) ותורכיה (עד לעשור האחרון). לכך היתה הצלחה מסוימת, אבל הסגר הערבי עדיין נותר.

למרות הקשרים שיצרה ישראל לעתים היתה בה תחושה חזקה במיוחד של מדינה בסגר, ואף תחת תחושת חנק, כמו בעקבות התרקמות הקואליציה הבין–ערבית נגד ישראל ערב מלחמת ששת הימים. העוצמה הערבית, שבדיעבד היתה על כרעי תרנגולת, וההצהרות המתהלהמות של הערבים – יצרו הרגשה בקרב ישראלים רבים שהם לכודים בסגר קטלני, עד שהושג הנצחון. היו גם מקרי מצור של ממש כמו המצור על ירושלים במלחמת העצמאות.

בתוך ישראל עצמה היו לעתים מגבלות תנועה שונות אבל זמניות מאד בעת תקיפות טרור. למשל ב-11 במרס 1978 אירעה ההתקפה הידועה כ"אוטובוס הדמים". אוטובוס נחטף על ידי מחבלים והגיע למרחב תל אביב. בעקבות הלחימה היה חשש שחלק מהמחבלים ברחו והסתתרו באזור, ולכן הוטל עוצר לילי על יישובים שם.

למרות הקשרים שיצרה ישראל, לעתים היתה בה תחושה חזקה במיוחד של מדינה בסגר, ואף תחת תחושת חנק, כמו בעקבות התרקמות הקואליציה הבין–ערבית נגד ישראל ערב מלחמת ששת הימים

ערביי ישראל, עם כל היותם אזרחי ישראל, היו תחת ממשל צבאי מ-1948 ועד 1966, שכלל הגבלות חמורות על תנועה שלהם. בעשורים האחרונים סגר היה נפוץ ביהודה ושומרון כצעד ענישה או כצעד מנע לפני אירועים חשובים כחגים.

חוזה השלום עם מצרים ב-1979 סדק לראשונה את הסגר הערבי, מה גם שההסכם היה עם מדינה גדולה וחשובה כמו מצרים. חוזה השלום עם ירדן ב-1994 גם תרם למגמה זו. אבל השלום עם מצרים וירדן היה ונותר קר, כולל במישור הכלכלי והחברתי. שלום חם עם בחריין ואיחוד האמירויות הערביות עשוי למוסס את השלום הקר עם מצרים וירדן ואף להוביל לקריסת הסגר הערבי כולו.

בשנות ה-90 נרקמו קשרים גלויים שונים עם מדינות ערביות אחרות הן במפרץ הפרסי, והן בקצה השני של העולם הערבי, כמאוריטניה, אבל מבצע "עופרת יצוקה" בדצמבר 2008–ינואר 2009 שיבש ולעתים גדע חלק מקשרים אלו. כלומר תחושת הסגר על ישראל החלה להתרופף אבל תהליך זה נעצר, מה שעשוי לקרות שוב, בעיקר בגלל הפלסטינים.

כעת ישראל בסגר של שלושה שבועות. השלכותיו במישורים השונים, הכלכלי, החברתי, הפסיכולוגי וכדומה עשויים להשפיע על ישראל במשך השנים הקרובות. ייתכן כי הפירות הכלכליים של הפריצה למרחב הערבי יסייעו לאזן את ההשלכות השליליות של הסגר.

אבל התאוששות המשק הישראלי ממשבר הקורונה עשויה להיות מעוכבת אם יתרחש משבר חריף בין ישראל לערבים, למשל בגלל הפלסטינים. הפלסטינים לא הצליחו לסכל את השלום עם בחריין ואיחוד האמירויות, אבל בהמשך עימות עימם עשוי לשבש את יחסי ישראל עם מדינות ערב.

אהוד עילם, חוקר של בטחון לאומי של ישראל, בעל דוקטרט בתחום. בעבר עבד בתחום עבור צה"ל, כאזרח, במשך מספר שנים. פרסם שבעה ספרים, רובם באנגלית. האחרון, מ-2019, היה על: צה"ל מול גרילה וטרור (הוצאת משרד הבטחון ומודן) https://www.booknet.co.il/prodtxt.asp?id=139278#.XUv3bPJKipo

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 640 מילים

"לא נוח לי לראות את האלפים הללו": גמזו אומר שימליץ לממשלה להגביל את ההפגנות

לאחר שדיון ממושך, שארך כתשע שעות, הסתיים אתמול ללא החלטות - ישוב היום קבינט הקורונה להתכנס; ההערכה היא שוועדת השרים תחליט להחמיר את ההגבלות ● דרעי: "בתי הכנסת חייבים להיות פתוחים ביום כיפור"

09:08 עריכה

מחלוקת באופוזיציה: יושב ראש מרצ ניצן הורוביץ מבקר את חבר יש עתיד – תל"ם עפר שלח, שהביע תמיכה בהפסקת ההפגנות.

08:55 עריכה

פרויקטור הקורונה, פרופסור רוני גמזו אמר שימליץ לממשלה להגביל את ההפגנות. בראיון לעופר חדד ברדיו ירושלים אמר גמזו: "מבחינתי כרגע מגבלות התנועה צריכות להיות על כל דבר שהוא".

"אני, מבחינתי, שיהיה לנו הגבלות תנועה על כל דבר, מנקודת הזמן הזו", אמר גמזו אך הבהיר שלפי חוק הקורונה, היכולת לאסור על קיום הפגנות – מוגבלת. "שיהיה ברור, אני לא בעד הפגנה של 15 אלף", אמר.

עוד אמר גמזו: "יש הדבקה בכל התקהלות. יש לך רמת תחלואה גבוהה, יש סיכוי שבתוך האלף, סיכוי גבוה מאוד, יש חולי קורונה מאומתים. הם לא יודעים על זה".

08:18 עריכה

יושב ראש ש"ס, שר הפנים אריה דרעי: "בתי הכנסת חייבים להיות פתוחים ביום כיפור".

07:59 עריכה

ראש הממשלה החליפי ושר הביטחון בני גנץ נפגש עם שר ההגנה של ארצות הברית מארק אספר. בפגישתם דנו השניים בשמירת היתרון האיכותי של ישראל ובהתמודדות עם התחמשותה הגרעינית של איראן.

ראש הממשלה החליפי ושר הביטחון בני גנץ בפגישתו עם שר ההגנה של ארצות הברית מארק אספר, 22 בספטמבר 2020
גנץ בפגישתו עם שר ההגנה של ארצות הברית מארק אספר, אמש (שמוליק אלמני, משרד הביטחון)
07:23 עריכה

באופן חריג, מאז 10:23 בבוקר אתמול לא פרסם משרד הבריאות עדכון לנתוני התחלואה בקורונה. על פי רוב, נוהג משרד הבריאות לפרסם עדכונים שלוש פעמים ביום – בסביבות השעות 11:00, 19:30 ו-23:00.

07:07 עריכה

אחרי דיון שנמשך כתשע שעות והסתיים אמש ללא הכרעות – קבינט הקורונה ישוב ויתכנס היום, בשעה 11:30. שר הפנים אריה דרעי איים במהלך הדיון להתפטר מהממשלה אם יוגבלו התפילות, אך במקביל יימשכו ההפגנות. ההערכה היא שהקבינט יחליט להטיל הגבלות נוספות בניסיון להיאבק בהתפשטות נגיף הקורונה.

משרד הבריאות, משרד המשפטים והמשרד לביטחון הפנים יציגו בישיבה של ועדת השרים מתווה לקיום הפגנות, בהתאם להחלטת הקבינט שקיבלה את הצעתו של השר גבי אשכנזי בנושא.

עוד 6 עדכונים

המקום הכי שפוי בגיהינום הישראלי

מול מתקפת השקרים המונחתת על ראשי אזרחי ישראל יומיום, שעה שעה, המקום הכי שפוי בגיהינום נמצא בכיכר פריז בירושלים. ברחובות הסמוכים מול בית הנאשם בשוחד מרמה והפרת אמונים ומכהן כראש ממשלה מתוקף פסיקת בג"צ שערורייתית והסכם קואליציוני עם חבורת גנבי קולות.

אלפי אזרחים המגיעים כל שבוע, ביוזמה עצמית לגמרי, עם תודעה דמוקרטית, מצפון ומוסר ישראלי שרשי, מעבירים מסר בלתי אמצעי למדינה שלמה: אין מצב שבישראל שלנו יהיה ראש ממשלה נאשם בפלילים. כל כך אלמנטרי, צודק, ברור, פשוט ומובן.

מול מתקפת השקרים המונחתת על ראשי אזרחי ישראל יומיום, המקום הכי שפוי בגיהינום נמצא בכיכר פריז בירושלים. ברחובות הסמוכים לבית הנאשם, המכהן כרה"מ מתוקף פסיקת בג"צ שערורייתית והסכם קואליציוני עם גנבי קולות

אלפים שאינם נגררים למחוזות ההסתה, למערבולות ספינים, לדיווחי השקר של קרנפים ושל שופרים, אומרים פשוט את האמת. חשיבותם לדמוקרטיה עולה לאין ערוך על כל יום שבו שומרי הסף וחברי הכנסת יושבים בתפקידיהם אך מועלים באמון הציבור. האמירה של מפגיני בלפור צלולה לא רק לנתניהו וסריסיו, לא רק למערכות החוק והמשפט, החקיקה והאכיפה, אלא לציבור הרחב כולו. מדינת ישראל תישאר דמוקרטיה ומדינת חוק. על כך המאבק. גורלו האישי של האיש נתניהו – אסור שישנה את אופיה וערכיה של המדינה.

אם הייתי יכול לבנות לוח מודעות ענק לאורך הכביש לירושלים ולהדביק עליו את מגוון השלטים, האמירות, המשפטים, הציטוטים והמסרים שהמפגינים מייצרים כל שבוע, אפשר היה לקבל מראה של עמוד השדרה של החברה הישראלית (וגם לוותר על פרשנות ודיווחים מעוותים של משדרי החדשות ועיתוני סופשבוע).

אפשר למצוא בהפגנות את הביקורת על כל תחום בחיינו במשפט קצר וקולע אחד. החל מהשחיתות האישית והפוליטית, המשך להתנגדות לגזענות ולכיבוש, דרישה לעצור ניצול ואפליה, זעקה נגד השקרים של השרים ועד הדאגה לחלשים, לעליית אחוז ההתאבדויות של מי שלא עומד עוד במשבר הכלכלי, לסגירת מוסדות רווחה, תרבות ואמנות וגם הדרישה הבלתי מתפשרת לחקור את פרשיות הגז, הצוללות והמניות.

במקום הכי שפוי בגיהינום של ישראל, אפשר לשמוע את הקול השפוי של החברה הישראלית הבריאה, זו שטרם הושחתה. זו שעומדת על שלה מול אלימות המשטר, מול בריונות המשטרה, מול בגידת נבחרי הציבור. מול פחדנות השופטים בבג"צ.

לו יכולתי  לבנות לוח מודעות ענק לאורך הכביש לירושלים ולהדביק עליו את מגוון השלטים, האמירות והמסרים שהמפגינים מייצרים כל שבוע, אפשר היה לקבל מראה של עמוד השדרה של החברה הישראלית

החברה הישראלית נמצאת כיום תחת מתקפה. לא של קורונה. מתקפה על הדמוקרטיה באמצעות נשק השקרים. שוב ושוב עולה ראש ממשלת ישראל לשידור ומשקר ביודעין לציבור, מלעיט אותו בדייסה של שקרים כמו שמאביסים אווזים, לתוך הגרון, לתוך האוזניים. משקר לחבריו לממשלה ולחברי הכנסת ולמערכות החוק, בלי למצמץ.

עם אישור מינויו לתפקיד בבג"צ, למרות כתבי האישום הפליליים נגדו, התחייב נתניהו והתחייבה המדינה בשמו, שיחתום על הסכם ניגוד עניינים. חמישה חודשים חלפו, נתניהו ראש ממשלה מלא מלא והסכם ניגוד עניינים לא נחתם. בג"צ הושם לצחוק ללעג ולקלס, היועמ"ש מותקף ונתניהו בכלל טוען שאין לו סמכות להגיש לו הסכם כזה, וברוב חוצפתו עמד עם שרי ממשלתו בפתחו של בית המשפט המחוזי והכריז שם קבל עם ועולם כי "תפרו לו תיקים" וכי מערכת המשפט מנסה להדיחו. האשים את המשטרה והפרקליטות ב"תפירת תיקים מופרכים והזויים במטרה להפיל ראש ממשלה חזק מהימין" לא פחות. השקר הזה לא זכה לשום ראייה מסייעת, שום עובדה, שום הוכחה. פשוט השמצה, הסתה, שקר גס מתועב.

נתניהו הבטיח סיפוח וחתם על הסכם עם האמירויות שמבטל את הסיפוח. טען שלא אישר מכירת מטוסי חמקן לאמירויות והאמריקאים אישרו חד משמעית שאישר גם אישר. נתניהו מופיע במסיבות עיתונאים בנושא הקורונה ומשקר ביודעין על כך שמערכת קטיעת ההדבקות מוכנה, כאשר דקה קודם שודרה כתבה על כך שפיקוד העורף מצליח לאתר רק 5% מהמדביקים.

הוא נאחז בביטוי מגיפה עולמית, כשהוא יודע שמדינות שהתנהלו באורח מקצועי כבר למדו לחיות עם הנגיף וכלכלתן לא נהרסה, נתניהו מציג לציבור מצג שווא של כלכלה איתנה כאשר מיליון מובטלים ועשרות אלפי עסקים קורסים לא יודעים את נפשם מול השקר המרוח מול פרצופם ערב ערב.

נתניהו מצטלם בבית הלבן ללא מסיכה וללא שמירת מרחק ובחזרתו לארץ הוא דורש לפטור אותו מחובת בידוד, כאשר את אזרחי ישראל הוא סוגר בבתים ודורש לקיים את כל הנחיות משרד הבריאות.

החברה הישראלית נמצאת כיום תחת מתקפה. לא של קורונה. מתקפה על הדמוקרטיה באמצעות נשק השקרים. רה"מ עולה לשידור ומלעיט את הציבור בדייסה של שקרים כמו שמאביסים אווזים

וכך שקרים גלויים, יומיומיים, מציפים את התודעה הישראלית. התקפה חסרת מעצורים וחסרת רחמים מצד משפחת נתניהו וראש המשפחה בכבודו ובעצמו. הסתרת ההסכמים עם האמירויות ובחריין משר החוץ, משר הביטחון ומהממשלה.

חתימה על הסכמים ללא אישור הכנסת, כמו אותה הסתרה של אישור מכירת צוללות למצרים, כמו הסתרת הדיווחים למבקר המדינה והיעדר הסבר על רווחי המניות. מטח של שקרים מינסטריאליים פריימ-מיניסטריאליים.

במקביל מתנהל מבצע גיבוי ליחידת השקרים, לכאורה, של הבן יאיר טוויטר נתניהו. מצטט בוטים מתחזים בשקרים נגד השמאל והתקשורת, מכנה את הקיבוצים "ארורים", ומשתלח ללא אבחנה ב"שמאל" ובכל גורם או אדם שעולה לו לא טוב בעין. הכל, כל השקרים לכאורה וההסתה הללו מקורם היישר מבית ראש ממשלת ישראל, ללא שום תגובה של מערכת אכיפת החוק ולמרות מגבלות חוק על הסתה. היועמ"ש ומשטרת ישראל קופאים על מקומם מול ההסתה המטורפת ואזרחי ישראל נאלצים לחיות תחת מטר של שקרים. גיהינום.

שרי ממשלה עולים לשידור ושוב ושוב מאשימים את המפגינים בהפצת מחלות כאשר נתונים עובדתיים של משרד הבריאות מצביעים שאין שום הדבקה בהפגנות. אבל בישראל של היום שום שקר לא מקבל בעיטה באחוריים. השקרניות והשקרנים מוזמנים אחר "כבוד" שוב ושוב לתכניות האולפן לחזור על שקריהם, ערוצי הטלוויזיה משדרים שוב ושוב את התגובות השקריות של הליכוד, גם כשהם יודעים שמדובר בשקר מוחלט.

אתה קם בבוקר ופותח רדיו אחרי שראית 20 אלף מפגינים בבלפור וברדיו הציבורי משדרים שהיו שם 2000. אתה מתרווח בכורסה מול הטלוויזיה בערב ומולך מופיע השר לביטחון פנים, והוא ממשיך במופע ההסתה נגד המפגינים. נגד היועץ המשפטי לממשלה. זה היועץ שנגדו המפגינים הפגינו במשך שלש שנים על שהוא מורח את חקירות נתניהו, וכעת, לאחר שסופסוף הוגשו כתבי האישום,  השר שם אותו באותה קטגוריה של המפגינים נגד היועמ"ש. את השר לביטחון פנים לא מעניין ביטחון פנים. לא מעניין אותו הציבור, לא המגפה, לא העוני ובעיות המובטלים, רק גורלו של הנאשם המכהן כרגע כראש ממשלה. זה שמינה אותו לתפקידו.

שרי ממשלה עולים לשידור ושוב ושוב מאשימים את המפגינים בהפצת מחלות כאשר נתונים עובדתיים של משרד הבריאות מצביעים שאין שום הדבקה בהפגנות. אבל בישראל של היום שום שקר לא מקבל בעיטה באחוריים

אתה מחפש את שר הביטחון, ראש הממשלה החליפי, זה שהבטיח ישראל לפני הכל, זה שביום אחד מחק ושינה את כל הבטחותיו ונתן את המפתחות לנאשם שתחתיו הבטיח שלא יישב. השקרן החליפי, ממשיך לשתוק מול מבול השקרים המטנף כל חלקה טובה בישראל.

לכן המקום השפוי היחיד כיום הוא בהפגנות המחאה נגד נתניהו בבלפור ובקיסריה, בגשרים ובצמתים, ברשתות החברתיות ובכל פינה בארץ שבה עולים אזרחים מן השורה ומסבירים לנבחרי הציבור השותקים או אלה שגנבו את קולם, היכן נמצאת האמת ומהי חובתם לציבור.

רק שם, במקום הכי שפוי בישראל, אפשר לשמוע את האמת.

"ביבי סוחר בנשק, סוחר בבריאותנו" / "אזרחים לא אויבים" / "העולם לא יושמד מאלה שעושים רע, הוא יושמד מאלה שמסתכלים מהצד ולא עושים דבר" (א. אינשטיין)  / "מחיר הסגר: 70 דיווחי אובדנות על רקע כלכלי לעומת 3 בשנה הקודמת" / "הורס ת'מדינה, מקדש ת'שחיתות, מרסק ת'פרקליטות, ביבי צא לנבצרות" / "אינני מפחד מעריצותם של הרעים, אלא מאדישותם של הטובים" (מרטין לותר קינג) / "מדינה אינה נחלת בנימין" / "פיקוח נפש דוחה שבת – דמוקרטיה דוחה קורונה" / "נתניהו שכח מה זה להיות יהודי" / "מוסריות היא לעשות את הדבר הנכון לא משנה מה אומרים לך, צייתנות היא לעשות מה שאומרים לך לא משנה מה נכון" / "הממשלה נגד העם – הגיוני? – הכנסת חותמת גומי".

וכך מאות שלטים כל שבוע. "ותהי האמת נעדרת וסר מרע משתולל" – ישעיהו הנביא 2020.

שלט בהפגנה בבלפור (צילום: איתי לנדסברג נבו)
שלט בהפגנה בבלפור (צילום: איתי לנדסברג נבו)
שלט בהפגנה בבלפור (צילום: איתי לנדסברג נבו)
שלט בהפגנה בבלפור (צילום: איתי לנדסברג נבו)
שלט בהפגנה בבלפור (צילום: איתי לנדסברג נבו)
שלט בהפגנה בבלפור (צילום: איתי לנדסברג נבו)
שלט בהפגנה בבלפור
שלט בהפגנה בבלפור
שלט בהפגנה בבלפור (צילום: איתי לנדסברג נבו)
שלט בהפגנה בבלפור (צילום: איתי לנדסברג נבו)
שלט בהפגנה בבלפור (צילום: איתי לנדסברג נבו)
שלט בהפגנה בבלפור (צילום: איתי לנדסברג נבו)
שלט בהפגנה בבלפור (צילום: איתי לנדסברג נבו)
שלט בהפגנה בבלפור (צילום: איתי לנדסברג נבו)
שלט בהפגנה בבלפור (צילום: איתי לנדסברג נבו)
שלט בהפגנה בבלפור (צילום: איתי לנדסברג נבו)
שלט בהפגנה בבלפור (צילום: איתי לנדסברג נבו)
שלט בהפגנה בבלפור (צילום: איתי לנדסברג נבו)
שלט בהפגנה בבלפור (צילום: איתי לנדסברג נבו)
שלט בהפגנה בבלפור (צילום: איתי לנדסברג נבו)
שלט בהפגנה בבלפור (צילום: איתי לנדסברג נבו)
שלט בהפגנה בבלפור (צילום: איתי לנדסברג נבו)

איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון מנוחתו עדן (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,188 מילים

תגובות אחרונות

עודכן עכשיו
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

הממשלה טרם החליטה על נהלים לישיבה בסוכה בסגר

בדיקת זמן ישראל הממשלה מאפשרת לקנות ולמכור בזמן הסגר את ארבעת המינים וקישוטים לסוכה, אבל ההוראות שפורסמו לא כוללות התייחסות לישיבה בסוכה ● במשרד הבריאות ובלשכת הפרויקטור גמזו לא יודעים לענות לשאלה אם סוכה נחשבת ל"חלל פתוח" או ל"מבנה סגור" ● גורם ממשלתי: "הסגר נערך בחגים כדי להגביל את ההתקהלויות בחגים, ובכל זאת הוא בנוי ככה שכל ההתקהלויות יתקיימו כסדרן"

לממשלת ישראל אין מושג מה יהיו הנהלים שיגדירו את הישיבה בסוכה בזמן הסגר, כך עולה מבדיקת זמן ישראל. אף שהסגר אמור להימשך לאורך כל ימי חג סוכות, ההוראות אינן כוללות כל התייחסות לישיבה בסוכה.

הוראות הקורונה אוסרות על התקהלות של יותר מ-10 אנשים במבנה סגור או של 20 אנשים בשטח פתוח, למעט כמה החרגות שנמצאות בהוראות עצמן. במשרד הבריאות, וגם בלשכתו של פרויקטור הקורונה, רוני גמזו, לא ענו לשאלה האם סוכה נחשבת למבנה סגור, לשטח פתוח או שיש לה קטגוריה מיוחדת שהממשלה חייבת לקבוע לה כללים נפרדים, בדומה לכללים שנקבעו לתפילות בבתי הכנסת.

כל זאת, למרות שהוראות הקורונה כן מתייחסות לבנייה ולקישוט הסוכה, ואף מגדירות שווקים למכירת ארבעת המינים וחנויות למכירת סוכות כ"שירות חיוני", ומאפשרות הגעה אליהם, גם ממרחק של יותר מקילומטר מהבית.

שוק "ארבעת המינים" בקרבת שוק מחנה יהודה בירושלים. אוקטובר 2019 (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)
שוק "ארבעת המינים" בקרבת שוק מחנה יהודה בירושלים. אוקטובר 2019 (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)

קבינט הקורונה התכנס היום (ג׳) כדי לדון בהחמרת הסגר על ישראל. ואולם, גורם ממשלתי המעורה בנושא אמר לזמן ישראל כי הסדרת הישיבה בסוכות לא נמצא על סדר יומה של הישיבה. החלטות הקבינט, אם יתקבלו היום, יחייבו אישור של הממשלה והכנסת, וההערכה היא כי הן ייכנסו לתוקף רק אחרי יום הכיפורים.

"לאף אחד מאנשי המקצוע אין מושג, הם מחכים להחלטה של הפוליטיקאים ואלה שומרים את ההחלטה לרגע האחרון בגלל כיפופי הידיים הפוליטיים", אמר הבוקר גורם ממשלתי המעורה בנושא לזמן ישראל. "זה הזוי, אין מילה אחרת לתאר את זה. הסגר נערך בחגים כדי להגביל את ההתקהלויות בחגים ובכל זאת הוא בנוי ככה שכל ההתקהלויות יתקיימו כסדרן".

"לאף אחד מאנשי המקצוע אין מושג, הם מחכים להחלטה של הפוליטיקאים ואלה שומרים את ההחלטה לרגע האחרון בגלל כיפופי הידיים הפוליטיים. זה הזוי, אין מילה אחרת לתאר את זה"

חלק גדול מהציבור היהודי מבלה את החג מדי שנה בסוכות גדולות שבהן מתקהלות ואוכלות יחד כמה משפחות, ולעתים בניין שלם. בהיעדר תקנות, ניתן להעריך שגם השנה, יתקיימו התקהלויות של כמה משפחות יחדיו בסוכה.

התפילות בבתי הכנסת נקבעו לפי מתווה מורכב המתיר תפילה של 10 אנשים כפול מספר הכניסות למבנה בערים אדומות ו-25 אנשים כפול מספר הכניסות למבנה בערים כתומות וצהובות, ובלבד שנשמר יחס של אדם אחד לכל 4 מ"ר. לפי "מחשבוני בתי כנסת" שצצו ברשת עם פרסום המתווה, לבית כנסת ששטחו 300 מ"ר ושיש אליו שתי כניסות בעיר "כתומה", לדוגמה, יכולים להיכנס 75 מתפללים.

במוצאי ראש השנה הודיעה המשטרה כי כלל לא ביצעה פעולות אכיפה של ההוראות הללו בתפילות ראש השנה. לפי הודעת המשטרה, אף אחת ממאות הפשיטות שבוצעה בחג ואף אחד מכ-8,000 הדו"חות שחולקו לאזרחים, רובם על שהיה אסורה בשטחים פתוחים, לא התבצעו בבתי הכנסת.

מתפללים מחוץ לבית הכנסת. אוגוסט 2020 (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)
מתפללים מחוץ לבית הכנסת. אוגוסט 2020 (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)

יצוין כי בישיבת קבינט הקורונה אמורה לעלות לדיון ההצעה לסגור כליל את בתי הכנסת. ואולם, ההערכה היא שההצעה לא תאושר לפני יום הכיפורים, כדי למנוע מצב שבו בתי הכנסת יהיו סגורים. עם זאת, אם ההצעה תתקבל ותאושר בשבוע הבא עשוי להיווצר מצב חסר תקדים שבו בתי הכנסת יהיו סגורים בשמחת תורה.

עד כה לא התקבלה תגובת משרד הבריאות לידיעה. מלשכתו של הפרויקטור רוני גמזו נמסר "גמזו אינו עוסק בפרטים הללו, הוא מתווה את המדיניות, לגבי הפרטים תשאלו במשרד הבריאות".

עוד 460 מילים

חסידי ברסלב חוזרים מבלארוס, ולא בטוח שהם ייכנסו לבידוד

אלפי חסידי ברסלב עושים את דרכם חזרה לארץ, אחרי שנאלצו לחגוג את ראש השנה בבלארוס ● "המון דמעות היו שם. כולם השתפכו על כך שלא זכינו להגיע לאומן", אמר דובר החסידים ששהו בבלארוס ● על הלכלוך שהשאירו: "במשך שבועיים היינו שם ללא תנאים. למה ציפו מאיתנו?" ● על החובה לשהות בבידוד: "האמון של הציבור במשרד הבריאות נשרף. כולנו רואים את האכיפה הסלקטיבית"

"לא חשבנו לרגע שנצטרך לחגוג את ראש השנה בבלארוס, ושמדינת ישראל תשים רגליים לניסיונות שלנו להיכנס לאוקראינה", כך אומר חיים וייצהנדלר, דובר חסידי ברסלב השוהים בבלארוס, לאחר שכשלו ניסיונותיהם לציין את החג באומן. "כואב הלב שהמדינה הפקירה אותנו במצב כה רגיש, לא סייעה לנו להיכנס לאוקראינה ולא הושיטה עזרה במזון ושתייה כשהיינו תחת כיפת השמיים בגשם שוטף".

עד צהרי שישי האחרון, ערב ראש השנה, קיוו אלפי חסידים שהמתינו בגבול עם אוקראינה כי יימצא מתווה שיאפשר להם לחגוג את ערב החג ליד קבר רבי נחמן מברסלב. ואולם אוקראינה אסרה על כניסה אווירית מישראל, ולאחר שכשלו ניסיונות החסידים להיכנס לאומן דרך הגבול היבשתי, הם התפזרו ברחבי בלארוס.

חסידי ברסלב חוגגים את ראש השנה בבלארוס

בסיועם של הרב משה פימה, ראש הקהילה היהודית בעיר פינסק, ושל וייצהנדלר, נמצאו לחסידים מקומות לינה בבתי הארחה בערים שונות, בהם כ-500 חסידים שהגיעו כחצי שעה לפני כניסת השבת לבית הארחה בעיר צ'איקה.

"הרב פימה פיזר אותנו ברחבי בלארוס – מינסק, פינסק, גומל ועוד ערים, והעמיד לכולנו בתי הארחה", אומר וייצהנדלר. "לא היינו בתנאי בית מלון או בית, אבל מבחינת מה שניתן היה לארגן לכמות אנשים כזו בהתראה כזו, זה לא פחות מנס.

"המון דמעות היו שם. כולם השתפכו על כך שלא זכינו להגיע לאומן, בכי של ילדים, נשים ומבוגרים, בכי של צער, של תסכול, של החמצה ושל בגידה. אך האחדות שם הייתה מדהימה, והרגשנו תוך כדי ריקודים ותפילה שרבינו איתנו".

"המון דמעות היו שם. כולם השתפכו על כך שלא זכינו להגיע לאומן, בכי של ילדים, נשים ומבוגרים, בכי של צער, בכי של תסכול, בכי של החמצה, בכי של בגידה… אבל האחדות שהייתה שם הייתה מדהימה"

מאז צאת החג ועד עכשיו עושים החסידים את דרכם לישראל, ככל שהם מצליחים להשיג כרטיסי טיסה מבלארוס לישראל. בהגיעם ארצה מחויבים החסידים להיכנס לבידוד של שבועיים על פי הנחיות משרד הבריאות.

חסידי ברסלב על הגבול בין בלארוס לאוקראינה בערב ראש השנה, 18 בספטמבר 2020 (צילום: AP Photo)
חסידי ברסלב על הגבול בין בלארוס לאוקראינה בערב ראש השנה, 18 בספטמבר 2020 (צילום: AP Photo)

לשאלת זמן ישראל האם ציבור החסידים מתכוון לציית לחובת הבידוד עם שובו לארץ, השיב וייצהנדלר: "בעקבות הכעס והמרמור של החסידים, האמון של הציבור במשרד הבריאות הוא לא בגדר פיגוע, אלא בגדר נשרף. כולנו רואים את האכיפה הסלקטיבית של הרשויות את הנחיות הסגר.

"בעוד יש חגיגות המוניות בתל אביב, מונעים מאיתנו את תפילת ראש השנה, שהיא החשובה ביותר מבין כל התפילות. על מקבלי ההחלטות לשים לב לזה, להתייחס לזה ולקחת את זה בשיא הרצינות כדי להחזיר את האמון בין הצדדים".

האם אתם מודאגים מהאפשרות שנדבקתם בקורונה במהלך המסע שעברתם?

"אנחנו לא מודאגים מכך שנדבקנו בקורונה, כי המציאות מוכיחה אחרת. שבועיים ויותר היינו שם מעורבבים אחד עם השני כמעט 2,500 איש, אף אחד לא חלה.

בנוגע לביקורת שנשמעה לגבי הלכלוך שנשאר במקום שהייתם של החסידים בגבול בלארוס ואוקראינה השיב לנו וייצהנלדר: "להגיד שהשארנו לכלוך זה ציניות ואכזריות. אני יודע שהביקורת מגיעה רק מישראל, כי בבלארוס לא שמענו כלום. המקומיים רק הציעו לנו להישאר ורצו לעזור לנו.

"להגיד שהשארנו לכלוך זה ציניות ואכזריות. אני יודע שהביקורת מגיעה רק מישראל, כי בבלארוס לא שמענו כלום. המקומיים רק הציעו לנו להישאר ורצו לעזור לנו"

"במשך שבועיים היינו שם ללא תנאים. זה לא שהיינו בפארק רמת גן, שיש בו שירותים ומים זורמים, אלא היינו על כביש בינלאומי ללא צינור מים. לא הבנתי למה ציפו מאיתנו? איפה היינו אמורים לעשות את הצרכים שלנו?

"זה נכון שהגענו לשם מיוזמתנו, אבל אחרי הכל יש למדינת ישראל אחריות להושיט לעזרה הומניטרית לאזרחיה, מה שהיא לא עשתה".

חסידי ברסלב שנתקעו בגבול בין בלארוס לאוקראינה, 15 בספטמבר 2020 (צילום: TUT.by via AP)
חסידי ברסלב שנתקעו בגבול בין בלארוס לאוקראינה, 15 בספטמבר 2020 (צילום: TUT.by via AP)
עוד 510 מילים

למכירה חניון, קרוב לים ולבריכת גורדון, במחיר מציאה

עיריית תל אביב אישרה הקמת שני מגדלים בפרויקט כיכר אתרים ששוויו מוערך ב-5 מיליארד שקל ● אבל הערכת השווי לחניון, שבו מחזיקה העירייה, נמוכה באופן תמוה: 350 אלף שקל למקום חניה, לעומת עסקות באזור שמתחילות ב-600 אלף שקל לחניה ● בעתירה שהוגשה לפני שבוע נטען: "מכרז מוטה, שספק רב אם ימקסם את התמורה לציבור" ● העירייה: "נפעל על פי החלטות בית המשפט"

עוד 1,621 מילים

משרדי הבריאות, המשפטים וביטחון הפנים יגבשו מתווה להפגנות ולתפילות

יועצי רה״מ הגישו תביעת דיבה נגד אהוד ברק ואחרים ● נתניהו: פארסת ההפגנות חייבת להיפסק ● עפר שלח: לעצור את ההפגנות עד סוף הסגר ● ״חוק ברקת״ שיגביל השתתפות עצמית במימון יצא לדרך ● ברקת: חוק פרסונלי ועסקני ● הסדר ניגוד העניינים של נתניהו ממשיך להתעכב ● נתניהו ויתר על הצגת חוות דעת פרטית שניתן לאסור הפגנות לאחר שכחול-לבן איימה לפוצץ את הישיבה

עוד 60 עדכונים

בג"ץ הורה אתמול לשר המשפטים וליועמ"ש להעמיד לדין משמעתי את רב העיר צפת שמואל אליהו בשל התנהגות שאינה הולמת רב ● את פסק הדין האקטיביסטי כתב השופט אלכס שטיין, מינוי של איילת שקד, שביקשה כשרת משפטים למנות שופטים שמרנים ● ולמרות הרטוריקה השיפוטית המעודנת, גם היועמ"ש חוטף מהלומה ● פרשנות

עוד 871 מילים

האם הקול היהודי בארצות הברית עשוי להכריע את הבחירות לנשיאות בנובמבר? ● מחקר חדש ממפה לראשונה את מקומות מגוריהם של המצביעים היהודים, ומודד את כוחם האלקטורלי ● שליש מהמצביעים היהודים מרוכזים ב-20 אזורי בחירה לקונגרס בלבד, מתוך 435 ● אחרי הבחירות, האמריקאים עשויים לשנות את חלוקת מחוזות ההצבעה

כשליש מיהודי ארצות הברית מרוכזים בעשרים מחוזות בחירה לקונגרס האמריקני. כמעט מחצית מאזורי בחירה אלה נמצאים במדינת ניו יורק, וכולם, למעט אחד, מיוצגים על ידי חברי קונגרס מהמפלגה הדמוקרטית.

מחוז הבחירה בעל מספר היהודים הגבוה ביותר בארצות הברית נמצא דווקא בפלורידה וכולל בתוכו את מאר-א-לאגו, אחוזתו של הנשיא דונלד טראמפ. אך גם אזור זה, שבו מתכוון טראמפ להצביע בבחירות, נמצא בשליטת הדמוקרטים.

נתונים אלה עולים מסקר שנערך לאחרונה, אשר מנתח את דפוסי ההצבעה של יהודים ערב הבחירות בארצות הברית. הממצאים עיקריים העולים מן הסקר, שנערך על ידי מכון הבחירות היהודי (Jewish Electorate Institute) ומכון סטיינהרדט למחקר חברתי (The Steinhardt Social Research Institute) באוניברסיטת ברנדייס, התפרסמו ב-25 באוגוסט.

המחקר מאשש ממצאי סקרים קודמים, לפיהם מצביעים יהודים נוטים לכיוון המפלגה הדמוקרטית ולעמדות ליברליות באופן מובהק יותר מאשר אוכלוסיית ארצות הברית בכללותה. המחקר גם מצא שגילם הממוצע של הבוחרים היהודים מוסיף להיות מבוגר יותר מאשר גיל המצביעים באוכלוסייה הכללית.

לורה לומר (צילום: CC BY 3.0 ויקיפדיה)
לורה לומר (צילום: CC BY 3.0 ויקיפדיה)

החידוש כאן הוא שהחוקרים הצליחו לזהות לא רק מהו אופן הצבעתם של היהודים אלא גם היכן הם מצביעים. המחקר מצא שרוב היהודים בגיל בחירה חיים בארבע מדינות – ניו יורק, קליפורניה, פלורידה וניו ג'רזי.

"במדינות שיכריעו את הבחירות, לא רק פלורידה אלא פנסילבניה, אוהיו ומישיגן – אם משהו דומה לתוצאות של 2016 יקרה ב-2020 – יהודים נמצאים במדינות האלה במספרים גדולים מספיק כדי להשפיע", אמר לנרד סאקס, מנהל מכון סטיינהרדט.

בערך שליש מן הבגירים היהודים, כ-1.8 מיליון, מרוכזים ב-20 אזורי בחירה לקונגרס בלבד מתוך 435 האזורים הקיימים בארצות הברית.

האזור שבו מספר המצביעים היהודים הוא הגדול ביותר, מחוז 21 בפלורידה, מושך תשומת לב רבה השנה בשל המירוץ בין שתי מועמדות יהודיות, הנציגה הדמוקרטית המכהנת לוִֹאיס פרנקל ולורה לוּמֶר, פעילה אנטי-אסלאמית קולנית שזכתה במועמדות מטעם הרפובליקנים ובברכתו של טראמפ.

לומר פרסמה השבוע מודעה שעשתה שימוש בדימויי שואה ובביטויים ביידיש כדי לתקוף את פרנקל בטענה שמדיניותה מנוגדת לאינטרס היהודי.

לפי המחקר, במחוז בחירה זה, שכולל ערים בדרום-מזרח פלורידה בהן פּאלם בּיץ', בּוֹינטון בּיץ' ודֶלריי בּיץ', יש 152,000 יהודים בגיל בחירה מתוך כ-524,000 מצביעים רשומים. על פי המחקר, 24.3% מתושבי האזור הם יהודים, ולמעלה ממחצית אותם יהודים בגירים עברו את גיל 65.

שני מחוזות הבחירה הסמוכים, בהמשך אזור החוף של דרום פלורידה, נמצאים גם הם ברשימת 20 האזורים עתירי המצביעים היהודים. שניהם מיוצגים על-ידי דמוקרטים יהודים: טד דויטש ודבי וסרמן-שולץ.

רוב המחוזות ברשימת 20 היהודיים ביותר נמצאים במדינות ניו יורק וניו ג'רזי, כולל שבעה בעיר ניו יורק ושניים בפרבר לונג איילנד. האזור היהודי השני בגודלו בסיכום הארצי, מחוז בחירה 10 של ניו יורק, הכולל את ה״אפר ווסט סייד״ של מנהטן, מכיל 151,000 יהודים בגיל בחירה ומיוצג זה שנים על ידי חבר הקונגרס ג'רי נדלר, יהודי דמוקרטי. המחוזות האחרים בניו יורק סיטי עם מצביעים יהודיים רבים, מקיפים שטחים גדולים ממנהטן, ברוקלין, קווינס וסטטן איילנד.

אילוסטרציה, צעיר חרדי מצביע בניו יורק ב-2014. המפקחת על ההצבעה היא מוסלמית (צילום: AP Photo/Mark Lennihan)
אילוסטרציה, צעיר חרדי מצביע בניו יורק ב-2014. מימין: המפקחת על ההצבעה (צילום: AP Photo/Mark Lennihan)

מחוז הבחירה היחיד ברשימה זו המיוצג בידי רפובליקני, חבר הקונגרס כריס סמית, הוא מחוז מספר 4 בניו ג'רזי, שבו נמצאת העיר לייקווד, המאוכלסת בחרדים רבים. באזור זה כ-10% יהודים, המונים 52,000 בגירים, לפי המחקר.

שאר המחוזות ברשימה נמצאים באזור לוס אנג'לס ובפרברי שיקגו, פילדלפיה, בולטימור ובוסטון. בסך הכול, 8 מתוך 20 "האזורים היהודיים" מיוצגים בידי יהודים. סאקס אמר שרשימת האזורים היהודיים היא נתון מפתח לקראת פרסום מפקד האוכלוסין של 2020, שצפוי להוביל לשינוי אזורי הייצוג בקונגרס.

"ריכוזם של יהודים והשאלה אם ריכוז זה יישאר גם אחרי החלוקה מחדש, תהיה סוגיה חשובה" אמר סאקס. "באותם אזורים שבהם יהודים מהווים 10% או יותר מן האוכלוסייה, הם גם כוח משמעותי מאוד בבחירת חברי הקונגרס".

עוד 533 מילים

ראיון "זה יהיה שלום חם"

"הפלסטינים צריכים לרצות גם לעזור לעצמם, ואולי במקום להשמיע את הביקורת והקללות הרגילות, שיסתכלו באמת על מה שאנחנו מנסים לעשות" ● כך אומר לזמן ישראל עוזר שר החוץ של האמירויות, עומר סיף רובאש ● הוא ממעיט במחלוקת סביב מכירת ה-F-35, ואומר כי הנושא האמיתי הוא המזרח התיכון החדש שההסכם בין המדינות מבשר ● "הרבה צעירים באמירויות כבר אמרו לי שהם רוצים לבקר בתל אביב, והם ממש מעוניינים באינטראקציה עם בני גילם"

עוד 1,757 מילים

ראיון "ישראל היום מבליט כל דבר שנועד להשחיר את המחאה"

ד"ר דורון שולצינר, שחקר את סיקור המחאה החברתית של 2011, הגיע למסקנות עגומות לגבי מחאת בלפור ● "בזמן שחלף המסכות ירדו, והיום לאיש כבר אין אשליות בקשר לישראל היום - והעמודים הראשיים מהדהדים ציוצים של נתניהו ובנו לגבי הפצת מחלות, אלימות, ושמאל קיצוני" ● "אם אתה צורך רק אחד מהעיתונים, אתה חי במציאות שונה לחלוטין מזו שבה אנו חיים"

עוד 2,631 מילים

יפעת שאשא-ביטון: "מציעה לנתניהו להתעשת ולהפסיק לברוח מאחריות ולהטיל בוץ"

מוקדם יותר נתניהו האשים את שאשא ביטון בעלייה בתחלואה ● נתניהו על יועצו שהפר בידוד: פתאום כולם מתעוררים מול אדם אחד ● היועץ: הפכו אותי לכלי ניגוח נגד רה״מ ● צה״ל יקים בית חולים שדה ● שמולי קרא לעצירת ההפגנות ● יאיר גולן: נמשיך להפגין ● מנכ"ל משרד הבריאות: להימנע מטיפולים לא דחופים ● בג״צ: רב צפת לדין משמעתי ● מלכה לייפר תוסגר לאוסטרליה

עוד 50 עדכונים

נתניהו יקיים פריימריז לראשות המפלגה בנובמבר

פרסום ראשון כדי להתכונן לאפשרות של הקדמת הבחירות במהלך 2020, מעריכים בצמרת הליכוד שנתניהו יעמיד את עצמו לבחירה כבר בנובמבר ● ההערכה היא שאיש משרי הליכוד לא יתמודד נגדו הפעם, גם לא סער ● מה שכן, מוסיפים גורמים בצמרת הליכוד, לנתניהו יש בעיה אמיתית לצאת לבחירות כלליות ● למעשה, נתניהו יצטרך להחליט למי הוא מעניק רוטציה: לבני גנץ או לנפתלי בנט ● פרשנות

הנשיא דונלד טראמפ אינו היחידי שיתמודד בבחירות בנובמבר הקרוב. לפי הערכה בצמרת הליכוד, גם ראש הממשלה בנימין נתניהו יעמיד את עצמו לבחירה בפריימריז לראשות הליכוד במהלך נובמבר, כדי לקבע את מעמדו לקראת בחירות אפשריות לכנסת במרוצת 2021.

נתניהו נוהג להכריז על פריימריז בשלב מוקדם, כדי שאיש לא יערער על מעמדו עד הבחירות. "לסלק את המטרד", כלשונו. מאז 2009 לא התייצבו מול נתניהו מועמדים שיש להם סיכוי אמיתי לנצח. ההערכה היא שגם הפעם נתניהו יהיה המועמד היחידי ובכל מקרה – המועמד המוביל.

איש מהשרים לא יתמודד מול נתניהו וגם לא גדעון סער, שניסה את מזלו בדצמבר האחרון והובס. גם ניר ברקת לא יתמודד הפעם. היחידי בליכוד שעשוי לרוץ מול נתניהו הוא אבי דיכטר, שנתניהו לא מינה אותו כשר בממשלה הנוכחית.

איש מהשרים לא יתמודד מול נתניהו וגם לא גדעון סער, שניסה את מזלו בדצמבר האחרון והובס. גם ניר ברקת לא יתמודד הפעם. היחידי בליכוד שעשוי לרוץ מול נתניהו הוא אבי דיכטר, שנתניהו לא מינה אותו כשר בממשלה

לנתניהו אין שום בעיה להביס כל מועמד בליכוד, למרות הכישלון בטיפול בקורונה והמשפט הפלילי, שבו יחל שלב ההוכחות בינואר הקרוב. בנובמבר עוד עשוי ראש הממשלה לחזור לבית הלבן כדי לחתום על הסכם עם מדינה ערבית נוספת, מה שיקל עליו את הניצחון, אם אכן יתקיימו פריימריז בליכוד.

מה שכן, מוסיפים גורמים בצמרת הליכוד, לנתניהו יש בעיה אמיתית לצאת לבחירות כלליות. הסיבה היא ההתחזקות המאסיבית של נפתלי בנט בסקרים. למעשה, נתניהו צריך להחליט למי הוא מעניק רוטציה, לבני גנץ או לבנט.

נתניהו יכול לפוצץ את תקציב 2020 בסוף דצמבר ולגשת לבחירות במרץ 2021, או לטרפד את תקציב 2021 ולגרור את המדינה לבחירות ביוני 2021. הכול תלוי במצב הקורונה והכלכלה, אבל גם המיצוב של בנט מהווה שיקול מכריע.

נתניהו יודע שאם בנט וימינה ישיגו בבחירות 22-20 מנדטים, כפי שמלמדים הסקרים, הוא יתבע רוטציה בראשות הממשלה, ואולי אפילו את פרק הזמן הראשון בכהונה. רק המחשבה על בנט כראש הממשלה מעוררת חלחלה גדולה במעון נתניהו בבלפור.

נתניהו יודע שאם בנט ישיגו בבחירות 22-20 מנדטים, הוא יתבע רוטציה בראשות הממשלה, ואולי אפילו את פרק הזמן הראשון בכהונה. רק המחשבה על בנט כראש הממשלה מעוררת חלחלה גדולה במעון נתניהו בבלפור

"נתניהו יעדיף לתת את הרוטציה לגנץ, ולא לבנט", אומר לזמן ישראל שר בכיר בליכוד. "נתניהו יוכל לפזר את הכנסת גם אם גנץ יהיה ראש הממשלה במשך חודש או חודשיים. יש לו רוב בכנסת והוא יכול ללכת לבחירות מתי שהוא רוצה. הוא לא היה רוצה שזה יקרה, אבל האופציה של רוטציה עם בנט היא הכי גרועה מבחינתו".

בנט גורף היום מנדטים רבים בסקרים בזכות אופוזיציה עניינית לנתניהו, התמקדות במאבק בקורונה, סיוע מתוקשר לאנשים במצוקה כלכלית וטשטוש עמדות ימניות קשוחות ("לא פרנסה-לא מעניין"). ברגע זה עומדת מפלגתו ימינה על חמישה מנדטים (בבחירות האחרונות קיבלה הרשימה שישה מנדטים אך יו"ר הבית היהודי רפי פרץ עזב והצטרף לממשלה).

בנט מצליח לגייס לימינה, על פי הסקרים, שישה מנדטים מהליכוד, חמישה מיש עתיד וחמישה מכחול-לבן. בעבר הצליח נתניהו לפרק את כוחם של בנט ומפלגתו לפני הבחירות, ובאפריל 2019 הוא אפילו הוריד אותם מתחת לאחוז החסימה, אחרי קמפיין אגרסיבי במיוחד שניהל מולם.

הפעם זה נראה שונה. "אחרי הכישלון בקורונה זה לא ילך", העריכה איילת שקד בראיון לזמן ישראל בשבוע שעבר. בנט עצמו לא ענה לשאלות בנושא ראשות הממשלה והרוטציה.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
על פניו נראה כי הכוח הפוליטי הכי גדול והכי מהותי שמאיים כיום על נתניהו הוא האפשרות של "גוש בל"ל" (בנט, לפיד וליברמן). ולכן בצמרת הליכוד מעריכים כי נתניהו יצטרך לקבל החלטה (לפני הבחירות ... המשך קריאה

על פניו נראה כי הכוח הפוליטי הכי גדול והכי מהותי שמאיים כיום על נתניהו הוא האפשרות של "גוש בל"ל" (בנט, לפיד וליברמן). ולכן בצמרת הליכוד מעריכים כי נתניהו יצטרך לקבל החלטה (לפני הבחירות הבאות) את מי הוא מעדיף כשותף בממשלת רוטציה: גנץ או בנט. ובמילים אחרות, נתניהו מתכוון ככול הנראה להפיל את ממשלת הרוטציה עם גנץ ולהוביל לבחירות נוספות במרץ 21. ומשכך הוא פועל כיום במלוא הקיטור לתקוע חיץ ולטרפד כל אפשרות להתגבשות חזית אפקטיבית של מפלגות מרכז/ימין נגדו, בדמות "גוש הבל"ל".

עוד 499 מילים ו-1 תגובות
סגירה
בחזרה לכתבה