בחלק הקודם הצגתי את האסטרטגיה של יו"ר מפלגת הלייבור, קייר סטארמר, לכיבוש המרכז הפוליטי וממנו להובלת מפלגתו אל השלטון. לאחר מכן הצגתי ניתוח של שלושה מתוך חמשת הפרמטרים שהאסטרטגיה שלו מתבססת עליהם: אמון כלכלי, הנהגה כשירה ופטריוטיות.

בחלק זה אציג ואנתח את שני הפרמטרים הנוספים של טיפול באנטישמיות ויצירת שפה תרבותית משותפת עם השותפים האלקטורליים ההיסטוריים של הלייבור –  המצביעים הפריפריאליים בני מעמד הפועלים.

בחלק זה אנתח את שני הפרמטרים הנוספים: טיפול באנטישמיות ויצירת שפה תרבותית משותפת עם השותפים האלקטורליים ההיסטוריים של הלייבור –  המצביעים הפריפריאליים בני מעמד הפועלים

מידת ההשפעה של גילויי האנטישמיות במפלגת הלייבור בשלוש השנים האחרונות על שיקולי ההצבעה של תושבי בריטניה תהיה במחלוקת שנים קדימה, ולא מפני שלנושא לא הייתה חשיפה, אלא מפני שלא ידוע היכן סוגיית האנטישמיות מוקמה בדירוג המניעים להצבעה.

אך עבור קייר סטארמר השפעתה הייתה מספקת על מנת שיחליט להציב את הטיפול באנטישמיות בשורות המפלגה בראש הבטחותיו לתקופת הנהגתו, וניתן להבין אותו. אמירותיו של קורבין ושל בכירים אחרים, חלקם לשעבר, התבטאויות פעילים מן השורה ובעלי תפקידים, וההתקפות האינטרנטיות והמילוליות נגד חברי הפרלמנט היהודים עד גירושם מן המפלגה, הניבו תשומת לב שלילית כבדת משקל – בדמות דקות מהדורה יקרות, תוכניות תחקירים ושערי עיתונים אשר הוקדשו לנושא.

בנוסף לכך, מאגר התורמים הגדולים של המפלגה החל להתייבש, והמפלגה הפסידה בתביעה שהוגשה ע"י שבעה "חושפי שחיתויות" אשר חשפו כיצד מנהלת המפלגה נמנעה באופן שיטתי מלטפל בתלונות על גילויי אנטישמיות.

רק לפני מספר ימים פרשת האנטישמיות בשורות הלייבור זינקה חזרה לראש סדר היום הציבורי, בעקבות פרסום דו"ח החקירה של הנציבות לזכויות האדם ושוויון. הנציבות מצאה שלשכתו של ג'רמי קורבין התערבה ישירות בכ-20 מקרים כדי למנוע הליכים משמעתיים במקרים כאלה, וכי תחת מנהיגותו – מוסדות המפלגה גילו אוזלת יד וחוסר רצון בטיפול באירועי אנטישמיים. תגובתו של קורבין לדו"ח – שתופעת גילויי האנטישמיות במפלגת הלייבור מופרזת בהיקפה ומקודמת על ידי בעלי אינטרס – זיכתה אותו בהדחה מיידת מהסיעה ובהשעיה מן המפלגה.

Labour Party suspends former leader Jeremy Corbyn following his response to report into anti-Semitism within the party https://t.co/d6YEFFS1gr

— BBC Breaking News (@BBCBreaking) October 29, 2020

הפעולה המהירה לא הייתה צריכה להפתיע אף אחד. סטארמר הודיע על מדיניות אפס סובלנות שתיאכף בחרדת קודש, דבר אשר הומחש ביולי האחרון כשפיטר את רבקה לונג-ביילי – שרת החינוך בממשלת הצללים, שהגיעה למקום השני בבחירות לראשות המפלגה – ממשלת הצללים.

תגובתו של קורבין לדו"ח – שתופעת גילויי האנטישמיות במפלגת הלייבור מופרזת בהיקפה ומקודמת על ידי בעלי אינטרס – זיכתה אותו בהדחה מיידת מהסיעה ובהשעיה מן המפלגה

לונג-ביילי שיתפה בטוויטר ראיון שקיים עיתון האינדיפנדט עם שחקנית בשם מקסין פיק, תומכת לייבור ותיקה. הריאיון גלש למותו של ג'ורג פלויד ולהפגנות ולמהומות שפרצו לאחר מכן בערים שונות בארה"ב. פיק העלתה כעובדה את השמועה הכוזבת והבלתי מבוססת שפלויד נהרג כתוצאה משימוש בטכניקת חניקה שהשוטר למד בהשתלמות בישראל.

בהחלטה שלעניות דעתי הייתה מוגזמת וכתבתי על כך כאשר הדבר התפרסם, סטארמר החליט להדיח את לונג-ביילי מתפקידה בממשלת הצללים בגין פרסום תיאוריית קונספירציה אנטישמית.

מדיניות האפס סובלנות אינה מתבטאת בהדחות בלבד. בחודשים שמאז בחירתו קייר סטארמר העניק התנצלות פומבית בשם מפלגת הלייבור בפני התא היהודי במפלגה, ערך מספר כנסים עם הארגונים היהודיים השונים, ואף הצהיר טרם פרסום הדו"ח של הנציבות לשוויון וזכויות אדם על אימוץ אוטומטי וללא תנאי של מסקנותיה. במקביל הוא פועל ומצליח להשיב כמה מהלורדים וחברי הפרלמנט לשעבר אשר נטשו את המפלגה על רקע אוזלת היד בטיפול באנטישמיות, חזרה אל שורות המפלגה.

מבחינה היסטורית, קואליציית המצביעים של הלייבור מורכבת משני בסיסי תמיכה: תושבי מטרופולינים כגון לונדון, מנצ'סטר וליברפול מצד אחד, ותושבי ערים קטנות ועיירות תעשייה בחבל הmidlands ובצפון אנגליה כגון דונקסטר, ווסט ברומיץ' וסנדרלנד מצד שני.

בבחירות שהתקיימו בדצמבר האחרון הלייבור חטפה מכה קשה בבסיס הערים הקטנות ועיירות התעשייה, אשר התבטאה בהמרת מעוזים למחוזות בחירה יציבים, מחוזות בחירה יציבים למחוזות מתנדנדים, ובאיבוד של כ-40 מושבים בחבל המידלנדס ובצפון אנגליה. בחלק מהמקרים מדובר במחוזות בחירה אשר מעולם לא בחרו לפני כן בנציג של המפלגה השמרנית, או של מפלגה אחרת זולת הלייבור.

הלייבור הוכתה קשות בבסיס הערים הקטנות והעיירות התעשייתיות, ואבדו כ-40 מושבים בחבל המידלנדס ובצפון אנגליה. חלקם מחוזות שמעולם לא בחרו בעבר בנציג המפלגה השמרנית, או מפלגה אחרת זולת הלייבור

בחלק הקודם התייחסתי לחלק מהסיבות לכך, כגון חוסר האמון בתחום הכלכלי, חוסר האמון ביכולתה של הנהגת המפלגה וסוגיית הפטריוטיות. אך יש סיבה נוספת אשר רלוונטית במיוחד לעניין הנטישה של אחד מבסיסי התמיכה של הלייבור. הסיבה הנוספת הזו היא התחושה של תושבים תומכי לייבור בערים הקטנות ועיירות התעשייה שהמפלגה שלהם הפכה, מבחינה תרבותית, למפלגה זרה שאינה חולקת איתם שפה משותפת.

מקורה של תחושת הזרות הזאת היא בהרגשה שהמפלגה החלה להיות מוטה יותר מבחינת מדיניות ושפה לבסיס התמיכה שבמטרופולינים, אשר מאופיינים באוכלוסייה צעירה יותר, עם נוכחות גדולה יותר של סטודנטים ובעלי תארים אקדמיים. אוכלוסייה אשר עובדת בסקטור השירותים ולא בתעשייה וייצור. אוכלוסייה מבוססת יותר מבחינה כלכלית, קוסמופוליטית ופרוגרסיבית.

לדוגמה, עבור אוכלוסייה זו מצע בחירות הכולל GREEN NEW DEAL בבריטניה הוא דבר מתבקש, כמעט אלמנטרי, אשר ישים סוף לתעשיות מזהמות ויציל את כדור הארץ. בעוד שעבור האוכלוסייה בערים הקטנות ועיירות התעשייה המשמעות של GREEN NEW DEAL היא פיטורין וכניסה למעגל האבטלה, אי עמידה בתשלומי משכנתא וחוסר יכולת לפרנס את המשפחה.

יחד עם עמדות חברתיות שמרניות יותר מאשר במטרופולינים, כמו התנגדות להגירה חופשית, אי הזדהות עם השיח הגזעי-מגדרי המוגבר ורתיעה ממדיניות רווחה ללא תנאים, הזרות התרבותית תרמה לנטישה אשר הנחילה ללייבור את התבוסה הגדולה ביותר מאז 1935.

קייר סטארמר מסיק שללייבור אין יכולת להגיע לשלטון מבלי לכבוש מחדש את המושבים שאבדו בבסיסי התמיכה, ולשם לכך עליו להצליח להזיז את מיקום המפלגה ימינה בשסע התרבותי, היכן שנמצאים המצביעים בערים הקטנות ועיירות התעשייה.

המשמעות של כך היא בראש ובראשונה טיוב של תיבת המסרים לפחות שיח woke ושפה קוסמופוליטית, ויותר שיח "ארצי", הנוגע לצרכים הכלכליים-חברתיים של אותם תושבים, יחד עם השפה הערכית המתאימה, של מסורות משפחתיות וקהילתיות.

סטארמר מסיק שללייבור אין יכולת להגיע לשלטון מבלי לכבוש מחדש את המושבים שאבדו בבסיסי התמיכה. עליו להזיז את המפלגה ימינה בשסע התרבותי, לאן שנמצאים המצביעים בערים הקטנות ועיירות התעשייה

גם פה וועידת המפלגה משחקת בעצמה תפקיד באסטרטגיה של סטארמר. הוועידה התקיימה בדונקסטר, עיר תעשייה קטנה באזור יורקשייר, צפון מזרח אנגליה, המונה כ110 אלף תושבים בעיר עצמה, ובסך הכל כ-300 אלף בצירוף העיירות הקרובות לה. וכפי שסטארמר בחר להדגיש בפתיחת נאומו, זו הייתה וועידת הלייבור הראשונה להתקיים באזור יורקשייר מאז שנת 1967, בימיו של הרולד וילסון – שכזכור הוא המנהיג המנצח השני על פי ספירתו.

את פרק הפתיחה של נאומו ניתן לתאר כמכתב "אני זה אתם" לאנגליה הפועלית והפריפריאלית. הוא סיפר כיצד הוא היה הראשון ממשפחתו לרכוש השכלה גבוהה וכמה הדבר היה חשוב לו ולהוריו, כיצד הערכים שהונחלו לו על ידי הוריו והקהילה הם שהובילו אותו ללמוד משפטים על מנת לסייע לאלו שזקוקים לכך, ושהוא יודע מה זה להסתמך על שירות הבריאות הלאומי בשביל טיפול באימו הסיעודית.

גם כאן מדובר בפרמטר שרק חודשים ושנים קדימה נדע אם קייר סטארמר יצליח לעמוד בו, ולאחות את הקרע עם בסיס התומכים שמחוץ למטרופולינים, ובהחלט יש לו עבודה. בדומה למספר פוליטיקאים בשמאל הבינ"ל גם סטארמר ניסה לרכוב על גל ההפגנות שפרץ בארה"ב ובמערב אירופה, ובהם מרד ההכחדה, ההפגנות של BLM, וההפגנות נגד המורשת הקולוניאליסטית.

בדומה למספר פוליטיקאים בשמאל הבינ"ל גם הוא ניסה להרחיק את עצמו כאשר החלו המהומות, ההטרדות, הפגיעה ברכוש פרטי והשיח הגזעני. ובדומה לאותם פוליטיקאים גם הוא גילה שיותר קשה לרדת מגב הנמר מאשר מלעלות עליו, ושהשחתה של אנדרטה לאומית כגון האנדרטה לחללי מלחמת העולם הראשונה או הפסל של צ'רצ'יל מתקבלת ביותר זעם מאשר עקירת פסלו של סוחר עבדים לא מוכר.

יניב בן דוד הוא סטודנט למדע המדינה באוניברסיטה העברית. מתעניין בהיסטוריה והמסורות של הפוליטיקה הבריטית, במערכת הפוליטית לרבות הפוליטיקה הפנימית של ארצות המלכה המאוחדת, הפרישה מהאיחוד האירופי, והמיקצוע של הפוליטיקה.

האלוף במיל. גיא צור מספר שרואיין במשך 45 דקות בידי שרה נתניהו לתפקיד מזכירו הצבאי של רה"מ.

אם זה נכון, זוהי עבירה פלילית חוזרת של הפרת אמונים לכאורה מצד הנוכל המשסה. האם היועצת המשפטית לממשלה תפעל? האם אחוזי התמיכה בנתניהו ובליכוד יצנחו? האם הפתולוגיה הזו מעניינת מישהו? לא נעצור את הנשימה.

האלוף במיל. גיא צור מספר שרואיין במשך 45 דקות בידי שרה נתניהו לתפקיד מזכירו הצבאי של רה"מ – עבירה פלילית חוזרת של הפרת אמונים. האם היועמש"ית תפעל? האם התמיכה בליכוד תצנח? לא נעצור את הנשימה

רק הגילוי הזה – בלי המכלול העצום של אלפי הפתולוגיות מהן נאלצנו לסבול – אמור להניב פרידה מהחיים הפוליטיים של כל מנהיג או איש ציבור במדינות דמוקרטיות סבירות. ודאי של מועמד לראש הממשלה. אדם בעל הגינות מינימלית היה מניח את המפתחות על השולחן.

ב-2012 התמודד גיא צור לתפקיד המזכיר הצבאי של ראש הממשלה דאז בנימין נתניהו, ומצא את עצמו בראיון אל מול רעייתו. https://t.co/yUmJ812LbW

— ערוץ 7 (@arutz7heb) June 26, 2022

מדינות דמוקרטיות סבירות אמרנו. אדם בעל הגינות מינימלית אמרנו.

אך ישראל לא אמרנו. כי אין דמוקרטיה ששוללת אזרחות ופוגעת בזכויות אדם של מיליונים הנתונים לשליטתה ומקיימת שתי מערכות חוק לפי מוצא אתני. לא קיימת חיה כזו. ואין גרם של הגינות בנתניהו שריסק ועלול לסיים את מלאכת הריסוק של ההיבטים הליברל-דמוקרטיים שעדיין נותרו כאן.

וגם עדותו ביום 20 ביולי בוועדת החקירה הממלכתית לאסון מירון – שכמובן תהיה מביכה, חלולה ומלאת כזבים – לא תגרע דבר מהתמיכה בפוליטיקאי הנורא הזה.

אמרנו מדינות דמוקרטיות סבירות ואדם בעל הגינות מינימלית. אך אין דמוקרטיה שפוגעת בזכויות אדם של מיליונים תחת שליטתה ומקיימת שתי מערכות חוק לפי מוצא אתני, ואין גרם של הגינות בנתניהו

ריקבון. מק וריקבון. ופתולוגיה.

עורך דין דניאל חקלאי הוא בעל משרד עריכת דין שמתמחה בייצוג בתחומי המשפט הפלילי, עבירות הצווארון הלבן, ועדות החקירה, הדין המשמעתי ולשון הרע. בן 46. נשוי ואב לשני בנים. פרסם מאמרים וכן סיפורים קצרים בכתבי עת דיגיטליים. אוהב מאד ספרות, קולנוע ומוזיקה. מוטרד מאד מהסכנות העצומות למשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם והאזרח. מנסה לחשוב כיצד למקם את המשפט החוקתי ואת המשפט הפלילי בהקשרים סוציולוגיים, תרבותיים, פוליטיים, היסטוריים ופסיכולוגיים.

אז מסתבר ששופטי בית המשפט העליון האמריקאי הטעו את הסנאט, כאשר בתור מועמדים הבטיחו לא לבטל את הזכות להפלות. גם שמרנים וגם שקרנים? מזעזע!

אבל אם נשים בצד את הרגש, אפשר לראות את ביטול הפסיקה מ-1972 הידועה בשם "רו נגד ווייד" (אשר קבעה שהחוקה מגנה על זכות האישה לבצע הפלה) כך: השמרנים טוענים שאין זכות חוקתית להפלות, ושהנושא הוא פוליטי.

אפשר לראות את ביטול הפסיקה מ-1972 הידועה בשם "רו נגד ווייד" (שקבעה כי החוקה מגנה על זכות האישה לבצע הפלה) כך: השמרנים טוענים שאין זכות חוקתית להפלות, והנושא הוא פוליטי

למרות שטיעון זה בא מבית מדרשם הקודח של הרפובליקאים, הוא לא בהכרח מטורף, והוא גם מספק לדמוקרטים פתח לא רע לבחירות אמצע הקדנציה בנובמבר.

הרעיון שהזכות להפלה לא מעוגן בחוקה הוא הרבה פחות מטורף, למשל, מההתעקשות שלכל טמבל כן יש זכות חוקתית לשאת תת-מקלע בקניון השכונתי (ולאחרונה בית המשפט שוב תמך בגרסה זו). אינני משפטן, אבל אני יודע לעשות חיפוש, ולא מצאתי את המילה הפלות בחוקה. כל השאר זה פרשנות.

במהלך חצי המאה האחרונה הסוגייה עוותה לחלוטין על ידי כל הצדדים, כולל ליברלים שמתעקשים שההתנגדות להפלות היא סוג של קונספירציה לשעבד נשים ולשלול מהן זכויות על גופן באופן כללי. הם מתעקשים לקרוא לעמדתם "הזכות לבחור" כאילו שמדובר בטעמים של גלידה, ולא מעיזים לומר את האמת: הם תומכים בזכות לבצע הפלות – קרי בהפלות.

ריבונו של עולם, קראו לילד בשמו! הציבור מזהה בהיסוס כזה חולשה – בארה"ב כמו בארץ בנושאים אחרים – וככה זה נגמר.

אני מאמין לשמרנים שהם באמת ובתמים רואים בהפלה סוג של רצח, או למצער הריגה. אני לא מסכים עם הדעה הזו, אבל אני גם חושב שלמילים יש משמעות ושעדיף לדייק. לכן אני לא "תומך בבחירה" – אני תומך בזכות לבצע הפלות (גם עד שלב מאוחר למדי בהריון).

אני מאמין לשמרנים שהם באמת רואים בהפלה סוג של רצח או הריגה. אני לא מסכים עם דעה זו, אבל גם חושב שלמילים יש משמעות ושעדיף לדייק. לכן אני לא "תומך בבחירה" – אני תומך בזכות לבצע הפלות

וכן, אני מודה שיש כאן סוגיה מוסרית לא פתורה וכנראה לא פתירה. אינני  לגמרי בטוח שזו לא הריגה; אבל אני מסיק שגם אם כן זה עדיף על להכריח אישה לשאת עובר שאיננה רוצה בו עד הלידה.

אם אתה רואה בזה רצח אז יש להניח, בהקשר האמריקאי, שאתה גם תומך בעונש מוות – שהוא גם כן רצח. החיים לא מושלמים, וגם המוות לא, ואין בחירות קלות, וכולנו צריכים להירגע.

זה לא כל כך מוזר, אם כך, להסיק שהמחלוקת בין נקודת המבט שלי לבין זו שמתנגדת להפלות היא באמת פוליטית יותר מאשר משפטית. החלטת בית המשפט העליון משנת 1972 הייתה סובייקטיבית כמו זו שביטלה אותה בסוף השבוע שעבר. "רו" סיפקה פשוט דרך נוחה להבטיח את הזכות להפלות תוך עקיפת הפוליטיקאים, שבארה"ב הם חכמים עוד פחות ממקביליהם הישראלים.

נראה שהרפובליקאים מעדיפים כעת שבתי המחוקקים במדינות השונות הם שיחליטו בעניין הפלות. זה, שוב, לא לגמרי בלתי הגיוני. אבל יש בזה גם משהו אנטי-לאומי, כאילו שארה"ב איננה מדינה אלא סתם אוסף של טריטוריות אוטונומיות; רפובליקאים רבים באמת גורסים כך. אם הימין בארץ (שטוען שהוא המחנה הלאומי) הוא בפועל המחנה הדו-לאומי, הימין בארה"ב הוא המחנה הרב-לאומי. שם כמו כאן הם לא מבינים עד הסוף את המהות של עצמם; בלבול שאינו מודע לבלבולו.

מי שבאמת מאמין בארה"ב כמדינה יכול לטעון שחקיקה פדרלית היא זו שצריכה לתת להפלות את הכיסוי הנדרש. וזו אכן עמדתי.

כך או כך, זה בסדר גמור. רוצים שהנושא יהיה פוליטי? אז אדרבא, שיהיה פוליטי ועוד איך. הזעם על כך שמחצית המדינות עומדות לאסור על הפלות אכן צריך להבהיר לאזרחים (שחלקם הניכר עצלנים מבחינה אינטלקטואלית) שלהצבעות שלהם (וגם להימנעות) יש השלכות. זה צריך לדרבן החלטות פוליטיות המבוססות על הבנה בוגרת של סיבה ומסובב (שם כמו בישראל; רוצים איראן ישראלית וסוף למדינה היהודית? תצביעו לימין!)

נראה שהרפובליקאים מעדיפים כעת שבתי המחוקקים במדינות השונות יחליטו בעניין הפלות. זה לא בלתי הגיוני. אבל יש בזה גם משהו אנטי-לאומי, כאילו שארה"ב אינה מדינה אלא אוסף טריטוריות

סקרים מראים שרוב עצום בקרב האמריקאים לא רצה בביטול פסיקת רו ונבעת מאיסורים על הפלות. עד היום היה קשה לרתום את הרוב הזה, בין היתר בגלל שהם היו שאננים. הרי כמועמד לכס המשפט ברט קוואנו אמר לסנאט שרו מהווה תקדים חשוב מאוד. האמינו לו. עכשיו יש להגיש חשבון.

אין סיבה להתייאש ואין סיבה לפחד מהבחירות. כזכור, בארה"ב יש כל שנתיים בחירות לכל בית נבחרים ולשליש מהסנאט. צריך להזכיר לבוחרים שדעותיהם לא יתאימו באופן מושלם לאף מפלגה פוליטית; יש לבחור בהתאמה המרבית ולתעדף נושאים. עבור אמריקאים שאכפת להם מביזיון ההפלות, סביר מאוד שהזכות להפלות תהפוך לנושא המרכזי בבחירות באמצע הקדנציה.

זאת ועוד: מי שתומך בזכות להפלות כנראה גם שייך לרוב שתומך במגוון נושאים חברתיים ליברליים כולל גישה רחבה יותר לשירותי בריאות ובקרה הדוקה יותר על נשק. בנושא אחרון זה, שימו לב שאפילו החקיקה המינימלית שהתקבלה בסנאט בימים האחרונים זכתה להתנגדות של 70% מהסנאטורים הרפובליקאים – כלומר 35 מהם. מלבד קומץ שדרך נס הצטרפו ל-50 הדמוקרטים כדי להעביר את החקיקה, רוב הרפובליקאים לא התרשמו ממעשי הטבח והזוועה שהאמריקאים חווים מדי שבוע.

העמדות הרפובליקאיות בנושאים שלעיל, בתוספת התנגדותם לצעדים נגד שינויי האקלים, עם בונוס בצורת הסכנה הברורה שהם ומנהיגם דונלד טראמפ מהווים לדמוקרטיה, אמורים להוציא את הבוחרים לקלפיות.

תמיכה ברפובליקאים (במיוחד כאשר לכל מדינונת שמרנית יש את אותם שני סנאטורים כמו שיש לקליפורניה וניו יורק הליברליות) מובילה לבית משפט עליון שמנותק מהמציאות, מהתקופה ומהעם.

העמדות הרפובליקאיות בנושאים כהפלות ונשק, בתוספת התנגדותם לצעדים נגד שינויי האקלים, עם בונוס בצורת הסכנה שהם ומנהיגם טראמפ מהווים לדמוקרטיה, אמורים להוציא את הבוחרים לקלפיות

בסוף הציבור צריך להבין את זה. אחרת, ואין דרך לומר את זה באופן מנומס, מגיע לו לסבול.

דן פרי שירת כעורך ראשי של סוכנות אי-פי במזה"ת (מבסיסו בקהיר) לאחר תפקידים דומים באירופה, אפריקה והאיים הקריביים. שימש כיו"ר התאחדות עתונאי החוץ בישראל. איש היי טק ויזמות בעבר ובהווה. עקבו אחריו ב: https://twitter.com/perry_dan