יניב בן דוד
הזמן של
יניב בן דוד

יניב בן דוד הוא סטודנט למדע המדינה באוניברסיטה העברית. מתעניין בהיסטוריה והמסורות של הפוליטיקה הבריטית, במערכת הפוליטית לרבות הפוליטיקה הפנימית של ארצות המלכה המאוחדת, הפרישה מהאיחוד האירופי, והמיקצוע של הפוליטיקה.

האסטרטגיה של קייר סטארמר, חלק ב'

בחלק הקודם הצגתי את האסטרטגיה של יו"ר מפלגת הלייבור, קייר סטארמר, לכיבוש המרכז הפוליטי וממנו להובלת מפלגתו אל השלטון. לאחר מכן הצגתי ניתוח של שלושה מתוך חמשת הפרמטרים שהאסטרטגיה שלו מתבססת עליהם: אמון כלכלי, הנהגה כשירה ופטריוטיות.

בחלק זה אציג ואנתח את שני הפרמטרים הנוספים של טיפול באנטישמיות ויצירת שפה תרבותית משותפת עם השותפים האלקטורליים ההיסטוריים של הלייבור –  המצביעים הפריפריאליים בני מעמד הפועלים.

בחלק זה אנתח את שני הפרמטרים הנוספים: טיפול באנטישמיות ויצירת שפה תרבותית משותפת עם השותפים האלקטורליים ההיסטוריים של הלייבור –  המצביעים הפריפריאליים בני מעמד הפועלים

מידת ההשפעה של גילויי האנטישמיות במפלגת הלייבור בשלוש השנים האחרונות על שיקולי ההצבעה של תושבי בריטניה תהיה במחלוקת שנים קדימה, ולא מפני שלנושא לא הייתה חשיפה, אלא מפני שלא ידוע היכן סוגיית האנטישמיות מוקמה בדירוג המניעים להצבעה.

אך עבור קייר סטארמר השפעתה הייתה מספקת על מנת שיחליט להציב את הטיפול באנטישמיות בשורות המפלגה בראש הבטחותיו לתקופת הנהגתו, וניתן להבין אותו. אמירותיו של קורבין ושל בכירים אחרים, חלקם לשעבר, התבטאויות פעילים מן השורה ובעלי תפקידים, וההתקפות האינטרנטיות והמילוליות נגד חברי הפרלמנט היהודים עד גירושם מן המפלגה, הניבו תשומת לב שלילית כבדת משקל – בדמות דקות מהדורה יקרות, תוכניות תחקירים ושערי עיתונים אשר הוקדשו לנושא.

בנוסף לכך, מאגר התורמים הגדולים של המפלגה החל להתייבש, והמפלגה הפסידה בתביעה שהוגשה ע"י שבעה "חושפי שחיתויות" אשר חשפו כיצד מנהלת המפלגה נמנעה באופן שיטתי מלטפל בתלונות על גילויי אנטישמיות.

רק לפני מספר ימים פרשת האנטישמיות בשורות הלייבור זינקה חזרה לראש סדר היום הציבורי, בעקבות פרסום דו"ח החקירה של הנציבות לזכויות האדם ושוויון. הנציבות מצאה שלשכתו של ג'רמי קורבין התערבה ישירות בכ-20 מקרים כדי למנוע הליכים משמעתיים במקרים כאלה, וכי תחת מנהיגותו – מוסדות המפלגה גילו אוזלת יד וחוסר רצון בטיפול באירועי אנטישמיים. תגובתו של קורבין לדו"ח – שתופעת גילויי האנטישמיות במפלגת הלייבור מופרזת בהיקפה ומקודמת על ידי בעלי אינטרס – זיכתה אותו בהדחה מיידת מהסיעה ובהשעיה מן המפלגה.

הפעולה המהירה לא הייתה צריכה להפתיע אף אחד. סטארמר הודיע על מדיניות אפס סובלנות שתיאכף בחרדת קודש, דבר אשר הומחש ביולי האחרון כשפיטר את רבקה לונג-ביילי – שרת החינוך בממשלת הצללים, שהגיעה למקום השני בבחירות לראשות המפלגה – ממשלת הצללים.

תגובתו של קורבין לדו"ח – שתופעת גילויי האנטישמיות במפלגת הלייבור מופרזת בהיקפה ומקודמת על ידי בעלי אינטרס – זיכתה אותו בהדחה מיידת מהסיעה ובהשעיה מן המפלגה

לונג-ביילי שיתפה בטוויטר ראיון שקיים עיתון האינדיפנדט עם שחקנית בשם מקסין פיק, תומכת לייבור ותיקה. הריאיון גלש למותו של ג'ורג פלויד ולהפגנות ולמהומות שפרצו לאחר מכן בערים שונות בארה"ב. פיק העלתה כעובדה את השמועה הכוזבת והבלתי מבוססת שפלויד נהרג כתוצאה משימוש בטכניקת חניקה שהשוטר למד בהשתלמות בישראל.

בהחלטה שלעניות דעתי הייתה מוגזמת וכתבתי על כך כאשר הדבר התפרסם, סטארמר החליט להדיח את לונג-ביילי מתפקידה בממשלת הצללים בגין פרסום תיאוריית קונספירציה אנטישמית.

מדיניות האפס סובלנות אינה מתבטאת בהדחות בלבד. בחודשים שמאז בחירתו קייר סטארמר העניק התנצלות פומבית בשם מפלגת הלייבור בפני התא היהודי במפלגה, ערך מספר כנסים עם הארגונים היהודיים השונים, ואף הצהיר טרם פרסום הדו"ח של הנציבות לשוויון וזכויות אדם על אימוץ אוטומטי וללא תנאי של מסקנותיה. במקביל הוא פועל ומצליח להשיב כמה מהלורדים וחברי הפרלמנט לשעבר אשר נטשו את המפלגה על רקע אוזלת היד בטיפול באנטישמיות, חזרה אל שורות המפלגה.

מבחינה היסטורית, קואליציית המצביעים של הלייבור מורכבת משני בסיסי תמיכה: תושבי מטרופולינים כגון לונדון, מנצ'סטר וליברפול מצד אחד, ותושבי ערים קטנות ועיירות תעשייה בחבל הmidlands ובצפון אנגליה כגון דונקסטר, ווסט ברומיץ' וסנדרלנד מצד שני.

בבחירות שהתקיימו בדצמבר האחרון הלייבור חטפה מכה קשה בבסיס הערים הקטנות ועיירות התעשייה, אשר התבטאה בהמרת מעוזים למחוזות בחירה יציבים, מחוזות בחירה יציבים למחוזות מתנדנדים, ובאיבוד של כ-40 מושבים בחבל המידלנדס ובצפון אנגליה. בחלק מהמקרים מדובר במחוזות בחירה אשר מעולם לא בחרו לפני כן בנציג של המפלגה השמרנית, או של מפלגה אחרת זולת הלייבור.

הלייבור הוכתה קשות בבסיס הערים הקטנות והעיירות התעשייתיות, ואבדו כ-40 מושבים בחבל המידלנדס ובצפון אנגליה. חלקם מחוזות שמעולם לא בחרו בעבר בנציג המפלגה השמרנית, או מפלגה אחרת זולת הלייבור

בחלק הקודם התייחסתי לחלק מהסיבות לכך, כגון חוסר האמון בתחום הכלכלי, חוסר האמון ביכולתה של הנהגת המפלגה וסוגיית הפטריוטיות. אך יש סיבה נוספת אשר רלוונטית במיוחד לעניין הנטישה של אחד מבסיסי התמיכה של הלייבור. הסיבה הנוספת הזו היא התחושה של תושבים תומכי לייבור בערים הקטנות ועיירות התעשייה שהמפלגה שלהם הפכה, מבחינה תרבותית, למפלגה זרה שאינה חולקת איתם שפה משותפת.

מקורה של תחושת הזרות הזאת היא בהרגשה שהמפלגה החלה להיות מוטה יותר מבחינת מדיניות ושפה לבסיס התמיכה שבמטרופולינים, אשר מאופיינים באוכלוסייה צעירה יותר, עם נוכחות גדולה יותר של סטודנטים ובעלי תארים אקדמיים. אוכלוסייה אשר עובדת בסקטור השירותים ולא בתעשייה וייצור. אוכלוסייה מבוססת יותר מבחינה כלכלית, קוסמופוליטית ופרוגרסיבית.

לדוגמה, עבור אוכלוסייה זו מצע בחירות הכולל GREEN NEW DEAL בבריטניה הוא דבר מתבקש, כמעט אלמנטרי, אשר ישים סוף לתעשיות מזהמות ויציל את כדור הארץ. בעוד שעבור האוכלוסייה בערים הקטנות ועיירות התעשייה המשמעות של GREEN NEW DEAL היא פיטורין וכניסה למעגל האבטלה, אי עמידה בתשלומי משכנתא וחוסר יכולת לפרנס את המשפחה.

יחד עם עמדות חברתיות שמרניות יותר מאשר במטרופולינים, כמו התנגדות להגירה חופשית, אי הזדהות עם השיח הגזעי-מגדרי המוגבר ורתיעה ממדיניות רווחה ללא תנאים, הזרות התרבותית תרמה לנטישה אשר הנחילה ללייבור את התבוסה הגדולה ביותר מאז 1935.

קייר סטארמר מסיק שללייבור אין יכולת להגיע לשלטון מבלי לכבוש מחדש את המושבים שאבדו בבסיסי התמיכה, ולשם לכך עליו להצליח להזיז את מיקום המפלגה ימינה בשסע התרבותי, היכן שנמצאים המצביעים בערים הקטנות ועיירות התעשייה.

המשמעות של כך היא בראש ובראשונה טיוב של תיבת המסרים לפחות שיח woke ושפה קוסמופוליטית, ויותר שיח "ארצי", הנוגע לצרכים הכלכליים-חברתיים של אותם תושבים, יחד עם השפה הערכית המתאימה, של מסורות משפחתיות וקהילתיות.

סטארמר מסיק שללייבור אין יכולת להגיע לשלטון מבלי לכבוש מחדש את המושבים שאבדו בבסיסי התמיכה. עליו להזיז את המפלגה ימינה בשסע התרבותי, לאן שנמצאים המצביעים בערים הקטנות ועיירות התעשייה

גם פה וועידת המפלגה משחקת בעצמה תפקיד באסטרטגיה של סטארמר. הוועידה התקיימה בדונקסטר, עיר תעשייה קטנה באזור יורקשייר, צפון מזרח אנגליה, המונה כ110 אלף תושבים בעיר עצמה, ובסך הכל כ-300 אלף בצירוף העיירות הקרובות לה. וכפי שסטארמר בחר להדגיש בפתיחת נאומו, זו הייתה וועידת הלייבור הראשונה להתקיים באזור יורקשייר מאז שנת 1967, בימיו של הרולד וילסון – שכזכור הוא המנהיג המנצח השני על פי ספירתו.

את פרק הפתיחה של נאומו ניתן לתאר כמכתב "אני זה אתם" לאנגליה הפועלית והפריפריאלית. הוא סיפר כיצד הוא היה הראשון ממשפחתו לרכוש השכלה גבוהה וכמה הדבר היה חשוב לו ולהוריו, כיצד הערכים שהונחלו לו על ידי הוריו והקהילה הם שהובילו אותו ללמוד משפטים על מנת לסייע לאלו שזקוקים לכך, ושהוא יודע מה זה להסתמך על שירות הבריאות הלאומי בשביל טיפול באימו הסיעודית.

גם כאן מדובר בפרמטר שרק חודשים ושנים קדימה נדע אם קייר סטארמר יצליח לעמוד בו, ולאחות את הקרע עם בסיס התומכים שמחוץ למטרופולינים, ובהחלט יש לו עבודה. בדומה למספר פוליטיקאים בשמאל הבינ"ל גם סטארמר ניסה לרכוב על גל ההפגנות שפרץ בארה"ב ובמערב אירופה, ובהם מרד ההכחדה, ההפגנות של BLM, וההפגנות נגד המורשת הקולוניאליסטית.

בדומה למספר פוליטיקאים בשמאל הבינ"ל גם הוא ניסה להרחיק את עצמו כאשר החלו המהומות, ההטרדות, הפגיעה ברכוש פרטי והשיח הגזעני. ובדומה לאותם פוליטיקאים גם הוא גילה שיותר קשה לרדת מגב הנמר מאשר מלעלות עליו, ושהשחתה של אנדרטה לאומית כגון האנדרטה לחללי מלחמת העולם הראשונה או הפסל של צ'רצ'יל מתקבלת ביותר זעם מאשר עקירת פסלו של סוחר עבדים לא מוכר.

יניב בן דוד הוא סטודנט למדע המדינה באוניברסיטה העברית. מתעניין בהיסטוריה והמסורות של הפוליטיקה הבריטית, במערכת הפוליטית לרבות הפוליטיקה הפנימית של ארצות המלכה המאוחדת, הפרישה מהאיחוד האירופי, והמיקצוע של הפוליטיקה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,129 מילים

האסטרטגיה של קייר סטארמר להובלת הלייבור לשלטון בעוד 4 שנים

ב-22 בספטמבר התקיים היום הרביעי והחותם של הוועידה השנתית של מפלגת הלייבור, אשר התקיימה הפעם באופן וירטואלי, ובה קייר סטארמר – היו"ר החדש מחודש אפריל – ירה את הירייה החגיגית לפתיחת המערכה לכיבוש המרכז הפוליטי.

בנאומו בן ה-25 דקות סטארמר פרס את האסטרטגיה שלו להובלת הלייבור לשלטון בעוד 4 שנים, אסטרטגיה אשר נבנתה על בסיס מספר דו"חות ומאמרים אשר נכתבו בניסיון להסביר מה השתבש בין מערכת הבחירות ב2017 למערכת הבחירות ב2019.

בנאומו בן ה-25 דקות סטארמר פרס אסטרטגיה להובלת הלייבור לשלטון בעוד 4 שנים, על בסיס מספר דו"חות ומאמרים, שניסו להסביר מה השתבש בין מערכת הבחירות ב-2017 למערכת הבחירות ב-2019

לדבריו, מאז 1945 ללייבור היו רק שלושה מנהיגים מנצחים, ווינרים שיש מה ללמוד מהם והם – אטלי (1945), וילסון (1964) ובלייר (1997) – אשר המשותף לשלושתם הוא עדכון המפלגה למציאות המשתנה של דאגות ושסעים פוליטיים חדשים.

סטארמר מסיק שעל מנת לכבוש את המרכז הפוליטי, ודרכו את השלטון, צריך להעמיד מפלגת לייבור חדשה אשר תעמוד בהצלחה בחמישה פרמטרים. בחלק זה אתייחס לשלושת הראשונים.

  1. אמון כלכלי.
  2. הנהגה כשירה.
  3.  פטריוטיות.
  4. טיפול באנטישמיות.
  5.  יצירת שפה תרבותית משותפת.

סטארמר אינו היו"ר הראשון להבין שהלייבור סובלת מנחיתות מול המפלגה השמרנית ביחס לשאלה "על מי אתה סומך עם הכלכלה?". טוני בלייר, עוד בשנת 1993, זיהה את קיומו של הפער והבין שעל מנת לגשר עליו, על המפלגה לקבל על עצמה כמה מעקרונותיה הכלכליים של המפלגה השמרנית. סעיף 4 ההיסטורי בחוקתה של המפלגה (אשר קבע שבמטרות המפלגה הלאמה של אמצעי הייצור וההפצה) הוחלף בנוסח עמום יותר אשר היה חף מהתייחסות ישירה לאידיאל הבעלות הציבורית.

סטארמר אינו היו"ר הראשון שמבין כי הלייבור סובלת מנחיתות מול המפלגה השמרנית בשאלה "על מי אתה סומך עם הכלכלה?". טוני בלייר, עוד ב-1993, הבין שכדי לגשר על הפער, על המפלגה לאמץ כמה מעקרונותיה הכלכליים של המפלגה השמרנית

במהלך מערכת הבחירות בלייר התחייב שממשלתו, אם תיבחר, תקבל על עצמה למשך שנתיים את כללי ההוצאה התקציבית שקבעה הממשלה השמרנית, המרת קצבאות במענקים להשתתפות בשוק העבודה, ושממשלתו תחזק את כוחו של הבנק המרכזי כשומר סף כלכלי. הבטחה אשר קויימה עוד בשבוע הראשון לאחר הזכייה בבחירות, בדמות העברת המונופול על קביעת שיעורי הריבית מהממשלה אל הבנק המרכזי.

סטארמר מתכוון לשחזר את מהלכיו של בלייר, אך הוא נאלץ להסתפק באמצעים פחות דרמטיים. דוגמה ראשונה היא היעלמותה של מדיניות ההלאמה מחדש, אשר כיכבה במצע הלייבור בבחירות שהתקיימו בדצמבר שעבר, מאז היבחרו של סטארמר לראשות המפלגה בחודש אפריל. הדבר לא חמק מעיניהם של מתנגדיו באגף השמאלי של המפלגה כאשר היעדרות מדיניות ההלאמה מנאומו בוועידת המפלגה בלטה במיוחד.

דוגמה שניה, היא מינויה של ד"ר אנליזה דודס לתפקיד שר האוצר בממשלת הצללים במקומו של ג'ון מקדונל. ג'ון מקדונל הוא מרקסיסט על פי הצהרה, יו"ר לשעבר של הקבוצה הסוציאליסטית בסיעת הלייבור, וחוקר מדיניות לשעבר באיגוד כורי הפחם ולאחר מכן בקונגרס איגודי העובדים. אנליזה דודס לעומת זאת היא פכ"מיסטית מאוקספורד עם דוקטורט בממשל מ-LSE, אשר עבדה כמרצה לכלכלה פוליטית ומדיניות ציבורית בקינגס קולג' (מכללה יוקרתית בלונדון).

עבורי לפחות מדובר בבירור במינוי שנועד להרגיע את הממסד הכלכלי הבריטי, ולפגוע ביכולתם של השמרנים לטאטא הצידה כל יוזמה כלכלית אשר תצא מהלייבור באמירת אגב של שמאל הזוי. יתרונו הגדול במאבק להשיב מידה מספקת של אמון ציבורי להפקדת הכלכלה בידיה מפלגתו, הוא שכעת גם הממשלה השמרנית תומכת בהגברת המעורבות הממשלתית בכלכלה והגדלה חדה של ההוצאה הציבורית.

עבורי לפחות מדובר בבירור במינוי שנועד להרגיע את הממסד הכלכלי הבריטי, ולפגוע ביכולתם של השמרנים לטאטא הצידה כל יוזמה כלכלית אשר תצא מהלייבור באמירת אגב של שמאל הזוי

זה אינו סוד שג'רמי קורבין, היו"ר הקודם אשר הוביל את הלייבור בבחירות שהתקיימו בדצמבר 2019, היווה נקודת תורפה אלקטורלית. על פי סקר של YouGov שנערך כחודש לפני הבחירות, 67% מהבוחרים החזיקו בדעה שלילית כלפיו ורק 12% החזיקו בדעה חיובית. סקר נפרד של חברת Datapraxis מצא ש-57% מהבוחרים שהצביעו ללייבור ב-2017 ראו בקורבין מנהיג לא החלטי לעומת 26%, 50% כמנהיג חלש לעומת 29%, ו-49% חשבו שהוא יהיה "רה"מ רע" לעומת 37% שחשבו שהוא יהיה "רה"מ טוב".

בסדרת ראיונות שהתקיימו לאחר הבחירות, Datapraxis וחברת הסקרים Ashcroft polls מצאו שהנימוקים הנפוצים ביותר לסלידה מג'רמי קורבין היו שהוא יחזיר מדיניות סוציאליסטית שתחזיר את בריטניה לימי המשברים הכלכליים והשביתות הסיטונאיות של שנות ה-70, שהוא ונבחרת ההנהגה שלו לא מקדמים מדיניות ריאליסטית וישמיה, שאין להם תוכנית וגם לו הייתה להם, הם (המרואיינים) לא מאמינים שיש להם את היכולת לבצע אותה.

יש להוסיף שבשורה התחתונה, מותג מול מותג, דו"ח הבחירות של Ashcroft polls מצא ש-40% מהנסקרים מזהים את המפלגה השמרנית עם ההיגד "יכולים לקבל את ההחלטות הקשות", 30% עם "הם ברורים לגבי המדיניות שלהם", כ-20% עם "כשירים ובעלי יכולת" וכ-30% עם ההיגד "מחזקים בסדר העדיפויות הנכון". רק 10% זיהו את מפלגת הלייבור עם ההיגד הראשון, 10% עם ההיגד השני, כ5% עם ההיגד השלישי וכ15% עם ההיגד הרביעי.

*  *  *

קייר סטארמר מאותת על כוונתו להתמודד ולהשיב מלחמה באמצעות שני כלים עיקריים, אחד דסטרוקטיבי והשני קונסטרוקטיבי. הכלי הראשון, הדסטרוקטיבי, הוא לחתור תחת תדמיתה של המפלגה השמרנית כמפלגה בעלת יכולות משילה וניהול מובנות, על רקע המשבר הבריאותי והכלכלי של תקופת הקורונה.

סטארמר מאותת על כוונתו להתמודד ולהשיב מלחמה עם 2 כלים עיקריים, דסטרוקטיבי וקונסטרוקטיבי. הראשון אמור לחתור תחת תדמית המפלגה השמרנית כמפלגה עם יכולות משילה וניהול מובנות, על רקע משבר הקורונה

לעניות דעתי (ולדעת הסקרים) סטארמר עושה זאת בהצלחה רבה באמצעות שימוש מושכל בזמן "השאלות לראש הממשלה", המתקיימים מדי יום רביעי. בכל שבוע סטארמר רותם את כישורי החקירה שהתפתחו לאורך הקריירה שלו כפרקליט. הוא עוקץ ודוקר את רה"מ ג'ונסון בשאלות אשר נועדו להציב את רה"מ ג'ונסון כמי שאינו שולט בנתוני התחלואה, אינו יודע מה ממשלתו עושה, לדוגמה בנושא הבדיקות או הסיוע הכלכלי, ומנותק מהמתרחש בשטח בשירותי הרפואה. בפשטות, שהמשבר הבריאותי-כלכלי פשוט גדול עליו.

בחודש האחרון, נכון לכתיבת שורות אלה, סטארמר החל לגוון עם קו שאלות חדש אשר מספק לו תחמושת שבועות קדימה. קו שאלות זה הוא לגבי העתיד, בין אם ימים או שבועות קדימה, ובאמצעותו הוא מחלץ מג'ונסון הצהרה בומבסטית אשר קרוב לוודאי תופיע במהדורות החדשות, בכותרות העיתונים ותזכה לסיקור עוקב ושאלות מצד עיתונאים.

בזמן שאלת השאלות אשר מתקיים בשבוע-שבועיים לאחר מכן, סטארמר מעלה בשנית את השאלה שהובילה להצהרה אך כעת כשאלת מעקב, הבודקת האם ההצהרה גובתה במעשים. רק לאחרונה קו שאלות זה הצליח להכניס את ג'ונסון למלכוד, אשר בניסיון לצאת ממנו הוא הצהיר שלמעשה ביצוע בדיקות הינו עניין בעל חשיבות פעוטה לאיתור הדבקות. הצהרה שהייתה פניית פרסה מוחלטת לאמירתו רק שבועיים לפני כן, כאשר שאלת החשיבות של ביצוע בדיקות הוצגה על ידי סטארמר כשאלה שפניה כלפי העתיד, לפעולות שהממשלה תקדם.

נכון לכתיבת שורות אלה כלי זה נמצא לכאורה אפקטיבי על פי הסקרים: בשמונה סקרים רצופים אשר נערכו לאורך חודש ספטמבר ג'ונסון זכה לשיעור תמיכה שלילי, הנע בין 6%- ל14%-. לראשונה סטארמר הביס את ג'ונסון בפרמטר "מנהיג כשיר ובעלת יכולת", 44% מול 37%, אך ג'ונסון עדיין מוביל בפער צמוד בפרמטרים של "טוב במשבר" ו"מעניק תחושת ביטחון לגבי העתיד".

בנוסף לכך, בפעם הראשונה מאז יולי 2019, בימיה האחרונים של ממשלת תרזה מיי הידועה לשמצה, הלייבור עוקפים את השמרנים בשיעורי התמיכה. יש לומר שעדיין מדובר בסקרים ראשונים ורק בחלוף החודשים והשנים נדע אם מדובר בתחילתה של מגמה. יש לציין גם שעד הבחירות הבאות אשר יתקיימו בעוד 4 שנים הרבה עוד ישתנה.

כלי זה נמצא לכאורה אפקטיבי על פי הסקרים: ב-8 סקרים רצופים שנערכו לאורך ספטמבר ג'ונסון זכה לשיעור תמיכה שלילי, הנע בין 6%- ל14%-. לראשונה סטארמר הביס את ג'ונסון בפרמטר "מנהיג כשיר ובעלת יכולת"

הכלי השני, הקונסטרוקטיבי, נחשף בנאום הוועידה הנ"ל, והוא ביסוס נבחרת ההנהגה כדמויות מוכרות בפני עצמן. באמצעות הפניית הזרקור על עבר שרי הצללים, קייר סטארמר מעוניין להפוך את הספסל הקדמי לכלי עזר מבחינה אלקטורלית, אשר יוריד ממנו את הנטל הבלעדי של טיפוח אמון הציבור ביכולתה של הלייבור למשול ולנהל את המדינה כראוי ובאופן אפקטיבי.

אני מצפה שבשבועות הקרובים נתחיל לראות כיצד הדבר יתבטא בפעול, וגם כאן מדובר בכלי שהשפעתו תימדד חודשים ושנים קדימה. מאז היבחרותו לראשות המפלגה בחודש אפריל האחרון, סטארמר אייש כ-11 תפקידים בכירים בקבינט הצללים בחברי פרלמנט אשר תמכו ולקחו חלק בהנהגה המיינסטרימית של אד מיליבנד בשנים 2010-2015, לרבות מיליבנד עצמו, ו/או לקחו חלק במרד כלפי קורבין אשר התרחש בחודשי אוגוסט-ספטמבר 2016.

מה הכוונה בפטריוטיות? פטריוטיות היא שם קוד שמאגד תחתיו את המאמצים למסמס את הקשר שנקשר בימי קורבין בין הלייבור לרפובליקניות, לתמיכה במחתרת האירית, חלוקת במות ועצרות עם ארגונים אסלאמיסטים, ניכור לכוחות המזויינים, ועמדה חלשה בנושאי ביטחון לאומי.

קייר סטארמר הפך את הפטריוטיות לחלק מרכזי באסטרטגיה שלו לכיבוש המרכז הפוליטי. זה מתבטא בין השאר באזכור התכוף של ההליכים שהוא ניהל נגד המחתרת האירית בכהונתו כפרקליט המדינה ושיתוף הפעולה עם גופי הביטחון והמודיעין, הקמת שדולה למען ווטרנים והכוחות המזויינים בתוך הלייבור, פרסום טור בעיתון הטלגרף השמרני לכבוד יום השנה ה-75 לניצחון על גרמניה הנאצית, ולאחרונה כפיית משמעת סיעתית האוסרת על חברי הפרלמנט להצביע נגד הצעת חוק הקובעת תקופת התיישנות על עבירות שבוצעו ע"י חיילים בעת הצבה מבצעית. כאשר שלושה שרי צללים זוטרים הפרו את המשמעת הסיעתית והצביעו נגד, הם הודחו מתפקידם לאלתר.

פטריוטיות היא שם קוד שמאגד תחתיו את המאמצים למסמס את הקשר שנקשר בימי קורבין בין הלייבור לרפובליקניות, למשל. קייר סטארמר הפך את הפטריוטיות לחלק מרכזי באסטרטגיה שלו לכיבוש המרכז הפוליטי

בנוסף לכך, בנאומו בוועידה המפלגה ב-22 בספטמבר, סטארמר הזכיר את תואר אבירותו – ששימש ומשמש את מתנגדיו כדי לתאר אותו כלונדוני אליטיסט – כדרך סיפור על הגאווה הרבה שהרגיש כאשר הוריו, אחות ועובד ייצור במפעל, ליוו אותו לטקס העיטור בארמון בקינגהאם. המסר היה פשוט: אני לא ג'רמי קורבין, אני לא אויב של המלוכה, אני לא אויב של הממסד והמסורת הבריטית. מסר שאליו הוא יוכל לרתום את רוחו של המנצח הראשון לגישתו – קלמנט אטלי, אשר הוביל את המפלגה לזניחת מדיניות הפייסנות כלפי גרמניה הנאצית בשנת 1937 ולאחר מכן בשנת 1940 אותה לממשלת חירום לאומית עם השמרנים.

הקו של סטארמר נמצא בניגוד גמור לקו שהוביל ג'רמי קורבין, אשר התנגדותו לשירת ההמנון הלאומי לרבות טקסי זיכרון, כגון בטקס הזיכרון לציון 75 שנה למערכה האווירית על בריטניה שהתקיים בשנת 2015, זכורה למדי. כך גם חשיפת התבטאויות עבר של דמויות בולטות בנבחרת ההנהגה, כגון של ג'ון מקדונל ודיאן אבוט – שרי הצללים של קורבין למשרדי האוצר והפנים בהתאמה – אשר כללו הבעת תמיכה והערכה למחתרת ה-IRA ודרישות לפירוק גופי הביטחון הבריטיים כגון MI5. כמו כן, וכאן מדובר בעניין שהוא פחות בדוק, ישנה טענה שהפרסומים של מפלגת הלייבור כוללים יותר ויותר שימוש בדגלה של הממלכה המאוחדת.

יניב בן דוד הוא סטודנט למדע המדינה באוניברסיטה העברית. מתעניין בהיסטוריה והמסורות של הפוליטיקה הבריטית, במערכת הפוליטית לרבות הפוליטיקה הפנימית של ארצות המלכה המאוחדת, הפרישה מהאיחוד האירופי, והמיקצוע של הפוליטיקה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,592 מילים
כל הזמן // יום רביעי, 2 בדצמבר 2020
מה שחשוב ומעניין עכשיו

אוסף היוזמות האחרונות של נתניהו וחבורתו מערער את המצב האזורי ההפכפך ממילא, ומתעלם מהערכים המשותפים של ישראל וארה"ב ● התרברבות בכוחו של צה״ל עלולה לגרור בסופו של דבר לתגובות קטלניות ולאיים על יחסיה ארוכי השנים של ישראל עם ארה"ב ● אם לא תהיה הבנה כי שותפות מתמשכת בין ישראל לארה״ב היא דרך דו-סטרית, יכולת הקיום של ישראל נתונה בסכנה ● דעה

עוד 1,233 מילים

ממשלה ללא גבולות

ב-17 ביולי איבדתי כל אמון בממשלת ישראל ובכך שהיא מנהלת את משבר הקורונה באופן ענייני ומקצועי. זה לא שהייתי חסר ספקות גם קודם לכן, אבל באותו יום שישי בדרך לשבת בבית קפה בירושלים יצאה הודעה מטעם ראשי הממשלה נתניהו וגנץ שסגירת המסעדות ובתי הקפה נדחית מאותו היום בצהריים ליום שלישי. בכך, ראשי הממשלה הפכו החלטה שהתקבלה בקבינט הקורונה רק כמה שעות קודם לכן.

באותו יום שישי בדרכי לבית קפה בירושלים יצאה הודעה מטעם ראשי הממשלה נתניהו וגנץ שסגירת המסעדות ובתי הקפה נדחית מאותו היום בצהריים ליום שלישי. בכך, הרה"מים הפכו החלטה שהתקבלה בקבינט הקורונה רק כמה שעות קודם לכן

הממשלה התגלתה במלוא מערומיה, תוך כדי ניהול חלטוריסטי ודחייני – בו ההחלטות מתקבלות ברגע האחרון. מקבלי ההחלטות מתפקדים בערך כמו סטודנט רשלן שהחל לכתוב סמיניריון כמה שעות לפני דד-ליין ההגשה ולא יספיק אפילו לכתוב הערות שוליים. זו מדיניות יו-יו. אנחנו, האזרחים, הופכים ללא יותר מכלי משחק שניתן להשתעשע בו ללא בקרה וללא הסברים.

דבר זה מעלה את השאלה למה, בכל הנוגע לטיפול בקורונה, נראה שנבצר מהממשלה לגבש מדיניות אחידה, ברורה ועניינית כפי שעשו במדינות בכל רחבי העולם.

ישנם הרבה גורמים לכך שנראה שהממשלה מתנהלת ללא אחריות כלפי הציבור הישראלי. תהליך דריסת נורמות השלטון הדמוקרטי בשנים האחרונות הוא חלק מזה. אבל ללא ספק, בהשוואה להתנהלות במדינות אחרות כמו קנדה, גרמניה וניו-זילנד, אחד הפקטורים המרכזיים הוא היעדר השקיפות של הממשלה והליך קבלת ההחלטות שלה ביחס לקורונה. חוסר השקיפות הזה, והזלזול בעצם הרצון של הציבור להבין מדוע מבקשים ממנו לוותר על חירויותיו בצורה כה נרחבת מביאים להידרדרות מסוכנת באמון הציבור במוסדות השלטון. אותו אמון שנדרש אף יותר בזמן מגפה.

זו לא בעיה חדשה. הממשלה שלנו עושה הכל כדי להקשות על הציבור לפקח על האופן בו היא מקבלת החלטות – בחסות אחד מחוקי היסוד של מדינת ישראל. סעיף 35 חוק יסוד: הממשלה, קובע הסדר בו הממשלה היא זו שמחליטה עבור עצמה אילו פרוטוקולים ייחשפו לעיני הציבור ואילו ישארו תחת חיסיון של לא פחות מ-30 שנים.

הממשלה שלנו עושה הכל כדי להקשות על הציבור לפקח אופן קבלת החלטות – בחסות סעיף 35 לחוק יסוד: הממשלה, היא זו שמחליטה לעצמה אילו פרוטוקולים ייחשפו או ישארו תחת חיסיון של לא פחות מ-30 שנים

קבוצה של עיתונאים.ות והתנועה לחופש המידע עתרו נגד הניסיון הספציפי הזה של הממשלה להסתיר את הפרוטוקולים של קבינט הקורונה. אבל המקרה הנקודתי הזה הוא תוצר של חוק יסוד שמקנה לממשלה סמכות לרמוס את זכות הציבור לדעת מבלי שהדבר יהיה תחת ביקורת של אף רשות אחרת.

זה בדיוק אותו המנגנון שמאפשר לממשלות ישראל להסתיר מהעין הציבורית את האופן שבו מתקבלות החלטות בועדת השרים לחקיקה – שקובעת על פי רוב אילו חוקים יעברו בכנסת ואילו יפלו.

לא רק שזה מצב לא תקין – אלא שהחודשים האחרונים מראים עד כמה המנגנון הזה מסוכן. אמנם לא כולם קשובים לפרוטוקולים של ועדות שרים אחרות, שעוסקות בנושאים מהותיים לא פחות על החיים שלנו, אך בזמן מגפה הערפל מסביב להחלטות הממשלה גורם לאובדן אמון בהנחיות שיוצר סכנה ממשית לבריאות הציבור. במיוחד בעידן רשתות חברתיות, יש חשיבות עצומה בממשלה שמנגישה את הנתונים לציבור, מקשיבה לדרג המקצועי, ודואגת לכך שהאזרחים והאזרחיות יבינו לעומק את הרציונל העומד בכל צעד וצעד.

השקיפות לא אמורה להיות דרישה מוגזמת, או כזו שצריך כדי לאכוף אותה באמצעות סוללת עורכי דין שיעתרו לבג"ץ. שקיפות אמורה להיות ה"דיפולט" – ברירת המחדל, והחשאיות של הפרוטוקולים היא זו שאמורה להיות יוצאת הדופן.

הפתרון לכך הוא בדיוק מה שהצענו במכון "זולת": שינוי של חוק היסוד כך שהסמכות להחליט על חיסיון פרוטוקולים של הממשלה – בתחומים שאינם קשורים בחוץ וביטחון – תינתן לכנסת ישראל. כך, נציגי הציבור, במעמד ציבורי וחשוף לציבור יצטרכו להסביר מדוע הם תומכים או מתנגדים לכך שועדת שרים מסוימת תהיה בחיסיון ממשלתי.

קבוצת עיתונאים והתנועה לחופש המידע עתרו נגד הסתרת הפרוטוקולים של קבינט הקורונה. אבל המקרה הנקודתי הזה הוא תוצר של חוק יסוד שמקנה לממשלה סמכות לרמוס את זכות הציבור לדעת

זהו הבסיס כדי לממש את זכות הציבור לדעת  ולמנוע מתן סמכות כללית כל כך נרחבת לממשלת ישראל שבחודשים האחרונים מביאה לסיכון ממשי  של חיי אדם.

אייל לוריא פרדס, פעיל חברתי ולשעבר יועץ פרלמנטרי לח"כ מיכל רוזין ומס' 2 ברשימת מרצ למועצת העיר ירושלים

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 621 מילים

למקרה שפיספסת

מליאת הכנסת אישרה בקריאה טרומית את הקדמת הבחירות

61 ח"כים תמכו בפיזור הכנסת ו-54 התנגדו ● חברי רע"ם נעדרו מההצבעה: "ההחלטה שלנו מוכיחה שאנחנו לא בכיס של אף אחד" ● יושב ראש הקואליציה זוהר: "בלי מעשים ועם אפס אידיאולוגיה, מחנה ה'רק לא ביבי' גורר את ישראל לבחירות מיותרות" ● יושב ראש האופוזיציה לפיד: "פיזור הכנסת אינו ניצחון, הוא הצעד הראשון לעבר ממשלה אחרת, שתטפל בקורונה ובכלכלה"

עוד 56 עדכונים

כפי שניצל את העתירות לבג"ץ נגד מינויו ליועמ"ש כדי להשיג הצהרות שיפוטיות שמנקות אותו בפרשת הרפז, כך ניצל מנדלבליט עתירה שהוגשה לאחרונה בדרישה לפסול את השתתפותו בוועדת האיתור לפרקליט המדינה, לאותה מטרה ממש ● וגם הפעם - תוך הטעיית השופטים ורתימת הפרקליטות להשמיע בבג"ץ מידע שגוי ● פרשנות

עוד 1,024 מילים

הם מתקשים להתארגן, לנהל את הזמן, להתרכז במשך יותר מ-10 דקות רצוף, או לזכור לאכול ולשתות בזמן סביר ● כ-10% מתלמידי ישראל סובלים מהפרעת קשב, והמעבר ללמידה חלקית בזום הפך עבורם לאסון של ממש ● מסמך שהפיק משרד החינוך הציג את הקשיים וההזדמנויות בלמידה מרחוק, אבל אפילו ההמלצה להקליט את השיעורים בכיתה לא מיושמת

עוד 1,503 מילים

תגובות אחרונות

בחירה ישירה לנשיאות המדינה

עם התקרבות מועד הבחירות לנשיאות המדינה ביוני 2021, יש מי שכבר מנסים להפוך את תפקיד האזרח הראשון למטבע עובר לסוחר למימוש צרכים קואליציוניים ואישיים. חלק מייעדים את התפקיד לבני גנץ, אחרים לבנימין נתניהו, אבל המשותף לכל ההצעות האלו, שלא הרצון בטובתו של התפקיד, מעמדו והשפעתו עומד מאחוריהן, אלא צרכים ואינטרסים פוליטיים ומפלגתיים.

עם התקרבות מועד הבחירות לנשיאות המדינה ביוני 2021, יש מי שכבר מנסים להפוך את תפקיד האזרח הראשון למטבע עובר לסוחר למימוש צרכים קואליציוניים ואישיים

גם מערכת הבחירות הקודמת לנשיאות היתה רוויית משברים ושערוריות ואם נתאמץ, נזכר גם בדילים הפוליטיים של הרגע האחרון שהכריעו את הכף לטובת משה קצב על פניו של שמעון פרס ז"ל.

אז מה עושים? האם זו גזירת גורל שבחירתו של ראש המדינה, האיש שאמור לייצגה ולהוות מצפן ערכי לאזרחיה, תהיה נגועה בכל כך הרבה פוליטיקה קטנונית, אינטרסים ודילים? התשובה היא לא!

אין סיבה שתפקיד כל כך בכיר ייקבע באמצעות הצבעה של 120 אנשים, לחלקם הגדול אינטרסים אישיים, מפלגתיים ופוליטיים בנושא. כדי לצמצם את השפעת הדילים הפוליטיים ולאפשר הליך בחירות שיתרכז בערכים ולא באינטרסים, יש להעביר את זכות הבחירה לציבור, לאזרחי מדינת ישראל.

נכון, עריכת קמפיין בקרב האזרחים יקרה ומסובכת יותר מאשר שתדלנות בקרב 120 חברי כנסת, אבל ההליך יהיה נכון יותר וראוי יותר ויבטיח שהתוצאה וזהות הנשיא או הנשיאה לא יהיו תוצאה של אינטריגות פוליטיות, אלא של רצון העם.

במקום להחליט מי יהיה הנשיא בחדרי הכנסת, זהותו תיקבע ברחובות, בעצרות בעידן שלאחר הקורונה וברשתות החברתיות בינתיים. במקום לעשות שתדלנות בקרב חברי הכנסת והעסקנים, יפעלו המועמדים לנשיאות מולנו, אזרחי מדינת ישראל. יציגו את תוכניותיהם, את ערכיהם ואת החזון שלהם לתפקיד ולמדינה ואנחנו נחליט מי מהם שכנע אותנו יותר.

הליך הבחירות עצמו יכול להיות כפי שכבר נעשה במדינות שונות, דיגיטלי ברובו, כזה שיאפשר לאנשים להצביע בבטחה בבתיהם ויביא גם לחסכון ניכר בכספי ציבור. ומי שבכל זאת ירצה לצאת ולהצביע, יוכל גם כן לעשות זאת.

אז מה עושים? האם זו גזירת גורל שבחירתו של ראש המדינה, האיש שאמור לייצגה ולהוות מצפן ערכי לאזרחיה, תהיה נגועה בכל כך הרבה פוליטיקה קטנונית, אינטרסים ודילים? התשובה היא לא

נשיא מדינת ישראל הוא האיש שצריך לאחד אותנו, לשמש כותל למצוקות העם ועמוד אש מוסרי וערכי שאזרחי ואזרחיות ישראל ילכו לאורו. תפקיד כה רם ונישאא יננו יכול להיות תוצאה של דילים פוליטיים, אלא של רצון העם. העברת זכות בחירת הנשיא לאזרחי מדינת ישראל, תחזק את מוסד הנשיאות, את האמון במי שייבחר ותמנע ככל הניתן משיקולים לא ענייניים להשפיע על זהות הנשיא הבא של מדינת ישראל.

ציון זהבי הוא יו"ר תנועת "המפץ החברתי" למשילות חברתית. ייסד בשנת 2000 את עמותת על"י - עסקים למען ילדים. הוא יו"ר העמותה הארצית של העובדים הסוציאליים הקהילתיים למען הסדרת מעמדם המקצועי וחיזוק הפרופסיה המקצועית. סא"ל במיל' בצנחנים וקצין נפגעים של המשפחות השכולות בהתנדבות..

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 383 מילים
עודכן עכשיו
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

למרות הנאום החד, גנץ עדיין לא הפנים שזה באמת נגמר

בני גנץ נשא אתמול נאום טוב ● הנאום, שכתב חילי טרופר עם קצת השראה מחוה אלברשטיין ושלום חנוך, הציג היטב את האינטרסים ואת התרגילים הבלתי נסבלים של נתניהו לאורך הדרך ● ובכל זאת, גנץ לא הלך עד הסוף ● מבחינת נתניהו, הסיפור גמור - הוא רק צריך לבחור את מועד הבחירות ● ובליכוד כבר מסמנים את האסטרטגיה: נתניהו יתמקד בלפיד, ייכנס בו בכל הכוח, ויתעלם מבנט ● פרשנות

עוד 569 מילים

ברחובות ח'רטום, הסודנים מקווים שישראל תוציא אותם מהעוני

"שבענו מנאומים על מטרות נעלות, תנו לי להאכיל קודם את המשפחה שלי", אומר אחמד, תושב ח'רטום, לכתב זמן ישראל שביקר בסודן בחודש שעבר ● שבועות ספורים אחרי שישראל וסודן הסכימו לנרמל את יחסיהן, סודנים מקווים שישראל תשקיע במדינה הענייה ומוותרים על איבה של עשורים לטובת תקווה של שגשוג ● "עמדנו לצד הפלסטינים במשך זמן רב, אבל אנחנו חייבים גם לדאוג לבית שלנו"

עוד 1,062 מילים

יאיר נתניהו במו"מ לשכור דירה ליד אחיו בהרצליה

פרסום ראשון יש חיים אחרי המעון בבלפור: בנו הבכור של ראש הממשלה מנהל משא ומתן על שכירת דירה בסמוך לאחיו אבנר, בפרויקט "מחיר למשתכן" בגליל ים החדשה ● אבנר וחברתו נוי בר אמורים להיכנס לגור בפרויקט בימים הקרובים ● בנוסף, היחידה לאבטחת אישים בשב"כ מנהלת מו"מ לשכירת שתי דירות במקום עבור מאבטחי בניו של רה"מ

עוד 620 מילים

שנה לקורונה הזמן טס כשלא נהנים

לפני שנה בדצמבר, התאריך המדויק לא ידוע, התגלה וירוס חדש בעיר ווהאן בסין ● מעטים העלו בדעתם שתוך זמן קצר הוא יטלטל את העולם, ישתק כלכלות, יסגור גבולות, יחולל שמות בחינוך, בתעסוקה, בתרבות - ויגבה את חייהם של כמיליון וחצי בני אדם ● האימונולוג פרופ' צביקה גרנות מסכם שנה בצל המגפה ומזהיר: "הקורונה היא רק קדימון קליל לאסון האמיתי שמחכה לנו מעבר לפינה"

עוד 3,852 מילים

גנץ: "לא לי שיקר נתניהו, לכם הוא שיקר. לא אותי הוליך נתניהו שולל, אלא את אזרחי ישראל"

ראש הממשלה החליפי הודיע שכחול לבן תתמוך בפיזור הכנסת ● יושב ראש הקואליציה זוהר: "נאום גנץ נגד רה"מ והליכוד הוא התחלת קמפיין הבחירות שלו" ● ראש שירותי בריאות הציבור: אנחנו בתחילת הגל השלישי ● בית המשפט הורה למדינה להעביר לנתניהו חומרי חקירה שלא נמסרו לו ● ריבלין על האופציה שישוב לפוליטיקה בתום כהונתו: "להתעסק בפוליטיקה בגיל 82 זה קצת מופרז"

עוד 60 עדכונים

טענת ההגנה מן הצדק עשויה לסייע לנתניהו - או להתהפך עליו

נתניהו פוסע בדרכו של נשיא המדינה לשעבר קצב, שבסיום שלב ההוכחות במשפטו הגיש כרך עב-כרס עם טענות לשפיטה על ידי התקשורת ● בהכרעת הדין של קצב כתבו שופטיו כי "בעניינו אכן נחצה הגבול באופן חסר תקדים" והתחשבו בכך בגזר דינו ● אלא שהבחירה של פרקליטי נתניהו ללוות את טענותיהם בהצהרות תקשורתיות עלולה להוביל לאפקט ההפוך ● פרשנות

עוד 732 מילים

פרה-היסטוריה אמני הסלע של הר כרכום

מספר הולך וגדל של מבקרים מגיע להר כרכום, קרוב לגבול עם סיני ● מלבד הנוף היפהפה, פליאוקלימטולוגים וארכאולוגים נמשכים למקום בגלל תחריטי הסלע העתיקים שהתגלו במקום ומהווים עדות להיסטוריה בת אלפי שנים ● חלקם אף קשורים לתנ"ך ● אבל יש גם חריטות שהוסיפו תיירים חסרי מחשבה ● עכשיו מנסים ברשות הטבע והגנים להגן על האתר הפרה-היסטורי המלא באמנות

עוד 1,398 מילים

בימים יפים, האפיק של נחל פולג שנשפך לים הוא מראה מושלם, אבל ימי המבול האחרונים היו הכל חוץ מיפים ● עם פרוץ הממטרים יצאו הודעות בהולות על סגירת כל חופי הרחצה בארץ מפאת זיהום ● הסיבות מוכרות: מערכות ניקוז עירוניות מיושנות, שמותאמות לממטרים נינוחים מהסוג שהיה נפוץ כאן פעם, לפני שהאקלים השתגע, לא עומדות במתכי הגשם מהסוג החדש ● חוף פולג כמשל

עוד 1,042 מילים ו-1 תגובות

בדיקת זמן ישראל "תאונות קורות בגלל שחוסכים בכסף"

כ-100 מפקחי עבודה אמורים לתת פתרון לכ-85 אלף מפעלים ואתרי בנייה, אבל התוצרים שמביאים המפקחים לא הופכים לכתבי אישום והקטל נמשך ● אין דיווח על קבלני משנה ועובדים שנפגעים לא יודעים ממי לתבוע פיצוי ● חברות הביטוח לא דורשות מהקבלנים לעמוד תנאי בטיחות, כתנאי לתחולת הפוליסה ● "הם מוכרים פוליסות במאות מיליונים והנזק ממוות של כמה פועלים הוא מיליונים בודדים"

עוד 2,852 מילים

קבינט הקורונה צמצם את מספר המבקרים שיכולים לשהות בו זמנית בקניונים

ועדת האיתור המליצה פה אחד למנות את פרקליט מחוז חיפה עמית איסמן לפרקליט המדינה ● דיווח: גנץ הודיע לנתניהו שכחול לבן תתמוך בקריאה טרומית בפיזור הכנסת ● דיווח: אחרי שיחה עם מיקי זוהר, נתניהו חזר בו מכוונתו למנות סגן ליושב ראש הקואליציה ● מנהל העבודה לשעבר מטעם חברת הניקיון במשרד ראש הממשלה מבקש ממבקר המדינה לפעול לביטול פיטוריו

עוד 62 עדכונים
סגירה
בחזרה לכתבה