סקירת העתירות שעל שולחן בג"ץ:

הקרקע בשלה לסדרת פסקי דין מטלטלים

הגבלת ההפגנות בבלפור ● ביטול חוק הקורונה הגדול ● חוק ממשלת החילופים ● חוק הלאום ● מעקבי שב"כ אחר אזרחי המדינה ● ניגודי העניינים של נתניהו ● דחיית תקציב המדינה ● וכמובן פרשת הצוללות והמניות ● כל אלו עתירות כבדות משקל המונחות על שולחן בג"ץ ועתידות להגיע לקו הסיום בזמן הקרוב ● יובל יועז מנתח היכן עומדת כל עתירה ועתירה ולאן נושבת הרוח בבית המשפט

מדוכת השופטים מוכנה לקראת הדיון בבג"ץ על ההסכם הקואליציוני בין הליכוד וכחול-לבן (צילום: Yossi Zamir/POOL)
Yossi Zamir/POOL
מדוכת השופטים מוכנה לקראת הדיון בבג"ץ על ההסכם הקואליציוני בין הליכוד וכחול-לבן

דומה כי מזמן לא הצטברה על שולחנו של בג"ץ ערימה כה מרשימה של עתירות חוקתיות, משטריות, החובקות את מכלול הנושאים המשפטיים והפוליטיים המרכיבים את כרוניקת המציאות הישראלית ב-2020.

בחלק ניכר מהעתירות הללו, בית המשפט כבר גיבש עמדה ראשונית בהחלטותיו להוציא צווים על-תנאי; וברבות מהעתירות בית המשפט ידון בהרכב מורחב. נראה שהקרקע בשלה לסדרת פסקי דין מטלטלים.

1

הפגנות בלפור

  • הדרישה בעתירות: ביטול התיקון לחוק הקורונה הגדול המאפשר לממשלה להגביל השתתפות בהפגנות, כך שניתן יהיה להשתתף רק בהפגנות המתקיימות במרחק של עד 1,000 מטר ממקום המגורים.
  • העותרים: התנועה לאיכות השלטון, ח"כ אלי אבידר, אמיר השכל, אורני פטרושקה.
  • מתי הוגשו העתירות: 30 בספטמבר 2020.
  • פעולה אחרונה: בשבוע שעבר הגישו הממשלה והכנסת את תצהירי התשובה שלהם לצו על-תנאי שהוצא בעתירות.
  • השלב הבא: ב-12 בינואר יתקיים דיון בעתירות בהרכב מורחב של 9 שופטים, בראשות הנשיאה אסתר חיות.

לא רק בגלל מפגיני בלפור והגשרים, הצמתים והכיכרות ברחבי הארץ: מאז תחילת משבר הקורונה וההגבלות שהטילה הממשלה על זכויות יסוד של האזרחים, סימנו שופטי בג"ץ לממשלה כי את זכות ההפגנה חייבים לשמור בכל מחיר.

שלט בהפגנה בבלפור (צילום: איתי לנדסברג נבו)
שלט בהפגנה בבלפור (צילום: איתי לנדסברג נבו)

אנשי היועמ"ש, שסייעו לממשלה לנסח את תקנות שעת החירום ומאוחר יותר את תקנות הקורונה, עשו במשך זמן רב קולות של מי שמגינים בגופם על זכות ההפגנה, אל מול רצונו של ראש הממשלה בנימין נתניהו לגדוע את ההפגנות מול מעונו, אך בסופו של דבר גם אביחי מנדלבליט נתן את ידו להגבלת הקילומטר במסגרת הסגר השני בחודש ספטמבר.

ערב הדיון בארבע העתירות, שהתקיים ב-13 באוקטובר, הודיעה הממשלה כי אין כוונה להאריך את "מצב החירום המיוחד" שמכוחו הוטלו הגבלות על נסיעה להפגנות.

השופטים ידעו שהעתירות בדרך להיות תיאורטיות, אך החליטו בכל זאת לדון בהן ולהוציא צו על-תנאי, תוך שימוש בחריג לדוקטרינת העתירה התיאורטית: כנראה ידעו שאם לא יפעלו כעת, יגיעו הגבלות על ההפגנות גם בסגר הבא, וכך עד אין קץ.

השופטים ידעו שהעתירות בדרך להיות תיאורטיות, אך החליטו בכל זאת לדון בהן. כנראה ידעו שאם לא יפעלו כעת, יגיעו הגבלות על ההפגנות גם בסגר הבא, וכך עד אין קץ

את משאבי אמון הציבור של בית המשפט, שהוא עצמו מתנהג כאילו הם מצויים במשורה, הוא שומר להגנה על זכויות אדם. חופש המחאה הוא אחד מאותן זכויות יסוד. מדי פעם נדרשים השופטים לרסן את המשטרה, ובמקר הנוכחי – גם את הממשלה.

2

חוק הקורונה הגדול

  • הדרישה בעתירות: ביטול חוק הקורונה בשל היותו סותר את חוק יסוד הממשלה.
  • העותרים: עדאלה, האגודה לזכויות האזרח.
  • מתי הוגשה העתירה: 9 בספטמבר 2020.
  • פעולה אחרונה: בשבוע שעבר הוגשו תשובות הכנסת והממשלה לאחר שהדיון בעתירה אוחד עם עתירות ההפגנות.
  • השלב הבא: ב-12 בינואר 2020 יתקיים דיון בעתירות בהרכב מורחב של 9 שופטים, בראשות הנשיאה אסתר חיות, ובהסכמת הצדדים הדיון יתקיים כאילו הוצא בעתירה צו על-תנאי (ופירוש הדבר שזהו הדיון האחרון בטרם פסק דין).

גם מיטיבי לכת בתחום החקיקה הלכו מזמן לאיבוד, בסבך תקנות שעת החירום שאפיינו את החודשים הראשונים של ההתמודדות הממשלתית עם משבר הקורונה, ולאחר חקיקת "חוק הקורונה הגדול" (הקרוי רשמית "חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה") – עם מבול הצווים והתקנות הממשלתיות, החירומיות במהותן, שלא הוצאו כתקנות שעת חירום אלא כתקנות קורונה.

נדמה שהסבך הזה איננו מקרי, והוא נועד למנוע ביקורת שיפוטית, וגם ציבורית, על המהלכים הללו, שלא נעשו מעולם – גם לא בשעות מלחמה וחירום אחרות שאליהן נקלעה המדינה.

יעקב אשר בישיבתה של ועדת החוקה, חוק ומשפט, 7 בספטמבר 2020 (צילום: יהונתן סמייה, דוברות הכנסת)
יעקב אשר בישיבתה של ועדת החוקה, חוק ומשפט, 7 בספטמבר 2020 (צילום: יהונתן סמייה, דוברות הכנסת)

אין פלא שהממשלה החליטה להסתמך בתשובתה על דבריו של ח"כ יעקב אשר, יו"ר ועדת החוקה – אותה ועדה שאליה הועברו סמכויות אישור תקנות הקורונה, לאחר שיו"ר ועדת הקורונה, ח"כ יפעת שאשא-ביטון, החליטה להפגין חשיבה עצמאית מדי – בפתח תשובתה לבג"ץ: "אנחנו נמצאים בעצם בעת מלחמה", אמר ח"כ אשר בחודש יולי, "זה זמן של מלחמה".

הממשלה טוענת שיש לדחות את העתירה, מאחר שהכנסת קיימה דיונים ממושכים ומעמיקים בחוק הקורונה, ולכן, ככל שהחוק מגלם "ויתור" של הכנסת על סמכויותיה והעברת סמכויות ראשוניות, הפוגעות בזכויות אדם, לממשלה – הרי שהעברה זו נעשתה בדעה צלולה.

להבדיל מתקנות שעת חירום, שעשויות לכלול הגבלות הפוגעות בזכויות יסוד באופן שאינו מידתי (או אינו עומד בתנאים האחרים של "פסקת ההגבלה" בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו), טוענת הממשלה כי ההגבלות מכוח חוק הקורונה הן מידתיות ועומדות בתנאי פסקת ההגבלה.

הכול יחסי, כמובן; גם המידתיות עצמה מוגמשת ביחס לתכלית הנדרשת, ובימי קורונה בית המשפט נוטה לאשר פגיעות חמורות יותר בזכויות יסוד מאשר בימי שגרה.

3

חוק ממשלת החילופים

  • הדרישה בעתירות: ביטול התיקונים לחוק יסוד: הממשלה שעיגנו את מנגנון ממשלת החילופים, שמכוחו הוקמה הממשלה הנוכחית.
  • העותרים: התנועה לאיכות השלטון, סיעת מרצ, עו"ד אביגדור פלדמן, משמר הדמוקרטיה הישראלית, עמותת חוזה חדש.
  • מתי הוגשו העתירות: 7 במאי 2020.
  • פעולה אחרונה: ביום חמישי האחרון הגישו הממשלה, הכנסת, הליכוד וכחול-לבן את תצהירי התשובה שלהם לצו על-תנאי שהוצא בעתירות.
  • השלב הבא: בית המשפט כבר הכריז כי ידון בעתירות בהרכב מורחב של תשעה שופטים. כעת צריכה הנשיאה חיות לאייש את ההרכב ולקבוע מועד לדיון.

בצו על-תנאי שהוציא בית המשפט, הוגדרו שלושה סעיפים קונקרטיים שבהם בחרו השופטים להתמקד, תוך שזנחו את הבקשה הגורפת לבטל את חקיקת ממשלת החילופים.

לצד הצורך לנמק מדוע לא יבוטלו הסעיפים המגבילים את כוחה של הכנסת להצביע אי-אמון בממשלה, וכן הסעיפים המשריינים את סעיפי החקיקה המעגנים את ממשלת החילופים ברוב של 70 ח"כים, קבעו השופטים כי יש לנמק מדוע לא תיכנס כלל החקיקה לתוקפה רק אחרי הבחירות לכנסת הבאה.

בנימין נתניהו ובני גנץ בישיבת הקבינט ב-7 ביוני 2020 (צילום: Marc Israel Sellem/POOL)
בנימין נתניהו ובני גנץ בישיבת הקבינט ב-7 ביוני 2020 (צילום: Marc Israel Sellem/POOL)

במילים אחרות, נראה כי הטיעון שאין לשנות באופן מיידי את כללי המשחק תוך כדי המשחק – נשמע להם משכנע. לטיעון הזה יש משקל בעולם המשפטי התיאורטי, אבל אם יתקבל – כמובן שיש לו השלכות גם בעולם הפוליטי הפרקטי.

מבחינת כלים חוקתיים, ומאחר שעתירות אלה עוסקות בין היתר בסמכות בית המשפט לבחון חוקי יסוד, ברור שהשופטים ייטו להתערבות המינימלית הנדרשת. קביעה שחוק יסוד אינו בטל אלא רק ייכנס לתוקף במועד מאוחר יותר, היא מתונה ואלגנטית יותר מהכרזה על ביטולו.

ברור שהשופטים ייטו להתערבות המינימלית הנדרשת. קביעה שחוק יסוד אינו בטל אלא רק ייכנס לתוקף במועד מאוחר יותר, היא מתונה ואלגנטית יותר מהכרזה על ביטולו

אם כך יחליטו השופטים, או אפילו רק ירמזו על כך במהלך הדיון הצפוי בהרכב המורחב, וככל שהמערכת הפוליטית לא תכריע עוד קודם לכן ללכת לבחירות – תהיה לכך השפעה על התנהגות השחקנים בממשלה. אם הכנסת תתפזר קודם לכן, נושא זה יתייתר והשופטים יעדיפו להימנע מלדון בו.

4

חוק יסוד הלאום

  • הדרישה בעתירות: ביטול חוק יסוד הלאום שנחקק ב-2018 נוכח פגיעתו בעקרון השוויון ושינוי האיזון שבין עקרונות היסוד של המדינה – היותה יהודית ודמוקרטית.
  • העותרים: 15 עתירות לרבות מרצ, ועדת המעקב העליונה של הציבור הערבי בישראל, האגודה לזכויות האזרח, התנועה לטוהר המידות, סמי מיכאל, ועוד.
  • מתי הוגשו העתירות: 22 ביולי 2018.
  • פעולה אחרונה: בתחילת חודש דצמבר, לאחר דחיות רבות, הגישו הכנסת והממשלה את תגובותיהן לעתירות, ובהן דרשו לדחותן על הסף.
  • השלב הבא: ביום שלישי הקרוב יתקיים דיון ב-15 העתירות בהרכב מורחב של 11 שופטי בג"ץ. הדיון ישודר בשידור חי.

מקבץ עתירות זה הוא כנראה מקבץ "הדגל" ביחס ליוזמתו הנוכחית של בית המשפט העליון להעביר דרך מסננת ביקורתו חוקי יסוד. במקרה של חוק יסוד הלאום, הדיון אינו מתמקד רק בעצם סמכותו של בית המשפט לבחון חוקי יסוד, אלא גם במהות החקיקה עצמה – על מה שיש בה ועל מה שאין בה.

חוק יסוד הלאום אמור להיות תעודת הזהות הלאומית של המדינה. אם הייתה הסכמה לאומית רחבה על תוכנו, והוא לא היה נתפס כמדיר אוכלוסיות ומפלג מגזרים, הוא היה יכול להיחשב לבשורה גדולה.

חוק יסוד הלאום אמור להיות תעודת הזהות הלאומית של המדינה. אם הייתה הסכמה לאומית רחבה על תוכנו, והוא לא היה נתפס כמדיר אוכלוסיות ומפלג מגזרים, הוא היה יכול להיחשב לבשורה גדולה

אך מאחר שהוא נעדר הוראה בדבר שוויון בין כלל אזרחי המדינה, נטען כלפיו כי הוא מפר את האיזון שבין "יהודית" ל"דמוקרטית" בנוסחה שנטבעה בחוקי היסוד בשנות ה-90.

הפגנה של ישראלים מהמגזר הערבי נגד חוק הלאום. אוגוסט 2018 (צילום: Tomer Neuberg/Flash90)
הפגנה של ישראלים מהמגזר הערבי נגד חוק הלאום. אוגוסט 2018 (צילום: Tomer Neuberg/Flash90)

5

חוק מעקבי שב"כ

  • הדרישה בעתירות: ביטול חוק הסמכת שב"כ לאכן ולבצע מעקב דיגיטלי אחרי אזרחים במסגרת החקירות האפידמיולוגיות בתקופת הקורונה.
  • העותרים: האגודה לזכויות האזרח, עדאלה, רופאים לזכויות אדם, פרטיות ישראל.
  • מתי הוגשו העתירות: 1 בספטמבר 2020.
  • פעולה אחרונה: ב-17 בנובמבר 2020 החליט בג"ץ להוציא צו על-תנאי נגד הכנסת והממשלה, מדוע לא ייקבע כי שב"כ יוסמך לבצע איכונים רק נגד אזרחים שאינם משתפים פעולה בחקירה האפידמיולוגית, ומדוע לא יחויב משרד הבריאות לקדם טכנולוגיה אזרחית כחלופה להסתייעות בשב"כ.
  • השלב הבא: הכנסת והממשלה אמורים להגיש את תצהירי התשובה מטעמם בימים הקרובים.

ההסתייעות של הממשלה בשב"כ לבצע מעקבים דיגיטליים אחרי אזרחים, היא דוגמה לפעולה קיצונית, בלתי מתקבלת על הדעת במשטר דמוקרטי, שאיכשהו מתנרמלת במרוצת חודשי ההתמודדות עם הקורונה.

כלל המומחים אומרים ששב"כ אינו מסייע, השגיאות באיכונים רבות, הפגיעה בפרטיות היא עצומה, המחוקק עצמו הורה למשרד הבריאות לפתח חלופה אזרחית להסתייעות בשב"כ – גוף שאמור לעסוק בביטחון המדינה, ולא ענייני בריאות. ובכל זאת, הממשלה נאחזת בכוח הבלתי-מידתי שיש בידיה ושאיכשהו יש לה היתר להשתמש בו נגד אזרחי המדינה.

העתירה הנוכחית באה בעקבות כמה סיבובים שנעשו בבג"ץ מאז החל השימוש באיכוני שב"כ במסגרת משבר הקורונה. פסק דין קודם של בג"ץ עצר את השימוש הממשלתי בשב"כ באמצעות תקנות שעת חירום, וחייב את הממשלה ללכת לחקיקה הכוללת בתוכה כמה איזונים ובלמים. העותרים יוצאים מתוך הנחה שבלא התערבות בג"ץ, האמצעי הקיצוני, שהוא כביכול זמני, יהפוך לקבוע.

איכונים סלולריים. אילוסטרציה (צילום: iStock)
איכונים סלולריים. אילוסטרציה (צילום: iStock)

בימים האחרונים פורסם שצוות השרים לענייני השב"כ החליט להיענות לדרישה שהציב בית המשפט בפני הממשלה. ככל הנראה במטרה להימנע מלקבל את ההחלטה כציווי שיפוטי, נקבע כי החל מינואר, ייעשה שימוש באיכוני השב"כ רק בעניינם של אזרחים המסרבים למסור מידע בחקירה האפידמיולוגית.

6

ניגוד העניינים של נתניהו

  • הדרישה בעתירות: לחייב את ראש הממשלה נתניהו לחתום על הסדר ניגוד עניינים, נוכח היותו נאשם בפלילים, ולראות את ההסכם כמחייב; ולחייב את הממשלה לאשר את כלל המינויים המצויים על שולחנה, של בכירי מערכת אכיפת החוק.
  • העותרים: התנועה לאיכות השלטון, קבוצת אזרחים בראשות יורם יעקובי.
  • מתי הוגשו העתירות: 13 במאי 2020.
  • פעולה אחרונה: ב-17 בנובמבר 2020 הוציא ביהמ"ש צו על-תנאי, המחייב את נתניהו להצהיר מדוע חוות דעת ניגוד העניינים שגיבש היועמ"ש מנדלבליט בעניינו היא מחייבת, מדוע ההגבלות לא יחולו גם על השר לביטחון-פנים אמיר אוחנה, ומדוע לא יאושרו כלל המינויים של בכירים בשירות הציבורי.
  • השלב הבא: תצהירי התשובה מטעם נתניהו והיועמ"ש יוגשו עד ה-7 בינואר 2021.

מסוג העתירות שבלעדיהן לא רק שהממשלה לא הייתה פועלת לפי דין, אלא גם היועץ המשפטי היה ככל הנראה נרדם ביודעין. התחייבותו של נתניהו לכהן כראש הממשלה בממשלה החילופים רק בכפוף להסדר פרטני של ניגוד עניינים, נוכח היותו נאשם בפלילים, ניתנה גם ב"בג"ץ המנדט" שהוכרע בחודש מאי.

אביחי מנדלבליט ובנימין נתניהו ב-2015 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
אביחי מנדלבליט ובנימין נתניהו ב-2015 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

ואולם רק חודשים ארוכים לאחר שהוגשו העתירות לאכיפת התחייבות זו, טרח מנדלבליט ופירסם את חוות הדעת הסופית, שגם היא הייתה חד-צדדית, מטעם מנדלבליט בלבד, לאחר שהמאמצים הממושכים להגיע להסכמות עם עורכי דינו של נתניהו, שיאפשרו חתימה הדדית על ההסכם, התבררו כעקרים.

בינתיים הזמן חולף, נתניהו מודיע באמצעות עורכי דינו בבג"ץ כי "לעת עתה" הוא "ניאות" לפעול לפי חוות דעתו של מנדלבליט (על פי הפרשנות שנתניהו יוצק לתוכה).

לנתניהו יש אינטרס פוליטי מובהק לצייר את עמדתו של מנדלבליט כקיצונית, אך בפועל, גם ההגבלות שהטיל היועץ בהסדר ניגוד העניינים הן חלקיות ורכות, את חלקן ניתן לעקוף בקלות ולחלקן אין סיכוי להתממש, והן תלויות ברצונו הטוב של מושא ההגבלות.

ההסבר האפשרי היחיד לאורך הרוח המוסדי המופלג שמפגין היועץ בעניין זה, הוא שבדרך זו הוא בונה לעצמו אליבי ליום שבו יכריז כי אין מנוס אלא להודיע על נבצרותו של נתניהו.

ההסבר האפשרי היחיד לאורך הרוח המוסדי המופלג שמפגין היועץ בעניין זה, הוא שבדרך זו הוא בונה לעצמו אליבי ליום שבו יכריז כי אין מנוס אלא להודיע על נבצרותו של נתניהו

7

חוקי התקציב – פרשת האוזר

  • הדרישה בעתירות: ביטול תיקון 50 לחוק יסוד הכנסת, הקרוי "פשרת האוזר", שאיפשר להביא את תקציב 2020 לאישור הכנסת עד ה-23 בדצמבר 2020.
  • העותרים: סתיו שפיר, חוזה חדש, אחריות לאומית, התנועה לאיכות השלטון.
  • מתי הוגשו העתירות: 26 באוגוסט 2020.
  • פעולה אחרונה: ב-24 בנובמבר 2020 החליט בג"ץ להוציא צו על-תנאי נגד הכנסת והממשלה, המחייב אותן לנמק מדוע לא תבוטל החקיקה שבמוקד הדיון, מאחר שנתקבלה תוך שימוש לרעה של הכנסת בסמכותה המכוננת.
  • השלב הבא: תצהירי התשובה של המשיבים אמורים להיות מוגשים עד ה-5 בינואר 2021. דיון בהרכב מורחב של 9 שופטים יתקיים בפברואר 2021.

בבוקרו של היום שבו הוציא בית המשפט צו על-תנאי נגד המדינה, התקיים דיון בעתירות בעניין התקציב. פרוטוקול הדיון מלמד עד כמה נקעה נפשם של השופטים מהאופן העקום שבו מתנהלת המדינה – הממשלה והכנסת כאחד – בקדנציה הנוכחית.

השופטים הם אלה שכיוונו את הצדדים להתמקד בסוגיה החוקתית הנפיצה של "שימוש לרעה של הכנסת בסמכותה המכוננת", נשק חוקתי בלתי קונבנציונלי שיאפשר אולי לראשונה התערבות שיפוטית בחוק יסוד.

השופטים הם אלה שכיוונו את הצדדים להתמקד בסוגיה החוקתית הנפיצה של "שימוש לרעה של הכנסת בסמכותה המכוננת", נשק חוקתי בלתי קונבנציונלי שיאפשר אולי לראשונה התערבות שיפוטית בחוק יסוד

השופט ניל הנדל, בדרך כלל לא אחד השופטים האגרסיביים והתוקפניים בבג"ץ, לא נתן מנוח לנציגת הכנסת, עו"ד אביטל סומפולינסקי: "התיקון מביא לכך שאין תקציב למעשה שנה שלמה. זה אחד הדברים הכי חשובים שהכנסת עושה. לא ברור מה ההצדקה לכך. כמעט נשמע מהטיעון שלכם שלא צריך תקציב כי ממילא מחלקים זאת לאחד חלקי 12. איך אפשר להצדיק זאת ממבטה של הכנסת?".

שופט בית המשפט העליון ניל הנדל (צילום: יונתן סינדל/פלאש 90)
שופט בית המשפט העליון ניל הנדל (צילום: יונתן זינדל/פלאש 90)

רוצה לומר – נציגי הפרקליטות מחויבים להגן על עמדת הממשלה, אבל מכיוון הכנסת, ובהנחה שהיא איננה "להקת המעודדות של הממשלה", זה בלתי נסלח.

וזה עוד כלום לעומת מה שהנשיאה חיות עשתה לנציגת הפרקליטות, עו"ד דניאל מארקס. "אנחנו 30 יום לפני היום הקובע לפי חוק האוזר, והצעת תקציב אין, וגבירתי לא יודעת לומר מדוע אין? המדינה בהפרת חוק, ולגבירתי אין הסבר".

נציגת הפרקליטות השיבה, מובסת: "אין לי הסבר שאוכל למסור במועד הזה. אין לי תשובה, לא עובדתית ולא משפטית".

8

פרשת הצוללות והמניות

  • הדרישה בעתירות: פתיחת חקירה פלילית נגד נתניהו בפרשת הצוללות וכלי השיט, וכן בפרשת מניות מיליקובסקי.
  • העותרים: התנועה לאיכות השלטון, משמר הדמוקרטיה הישראלית, אורני פטרושקה.
  • מתי הוגשו העתירות: 16 ביוני 2020.
  • פעולה אחרונה: לדרישתו של השופט נעם סולברג, צימצמה התנועה את עתירתה המתוקנת, שהוגשה לאחר החלטת היועמ"ש שלא לפתוח בחקירה בפרשת המניות, מ-170 עמודים ל-70.
  • השלב הבא: בית המשפט אמור לקבוע מועד לדיון בהקדם, ותגובות היועמ"ש ונתניהו יוגשו עד שבועיים לפני הדיון.

הגזרה ששופטי בג"ץ הכי נרתעים מלהיכנס אליה, היא בעתירות המבקשות לבחון את שיקול דעתה של התביעה הכללית בהחלטותיה בתחום הפלילי – סגירת תיקים, הסדרי טיעון וכו'. בפרט כאשר ההחלטה התקבלה על ידי היועמ"ש עצמו, ובפרט כאשר מדובר בתיקים נפיצים של נבחרי ציבור.

ובכל זאת, התנועה לאיכות השלטון עשתה תחקיר מקיף, הגישה עשרות תצהירים של בכירי מערכת הביטחון בעבר ובהווה, וביססה תשתית שהמסקנה העולה ממנה היא שהימנעות מחקירתו של נתניהו בפרשות אלה מעלה ריח של חוסר ענייניות.

פוסטר של התנועה לאיכות השלטון, הדורשת לחקור את פרשת הצוללות (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
פוסטר של התנועה לאיכות השלטון, הדורשת לחקור את פרשת הצוללות (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

בכל הנושאים המשטריים העומדים על הפרק, השופטים נותנים רוח גבית ליועץ המשפטי לממשלה. והנה כאן הם נדרשים לעמוד מולו, וזאת בשעה שהוא נערך לקרב המשפטי בתיקי האלפים בביהמ"ש המחוזי.

אלה אינן נסיבות מבשרות טובות לעותרים, אך אולי מה שייחשף לעיני השופטים – אם וכאשר – יוביל גם אותם למסקנה שלא ניתן לעמוד מנגד.

גילוי נאות: עו"ד יובל יועז מייצג את "משמר הדמוקרטיה הישראלית" בחלק מהעתירות המוזכרות במאמר, ובהן העתירות נגד חקיקת ממשלת החילופים, פרשת מניות מיליקובסקי, וכן השתתף בכתיבת אחת העתירות הנדונות נגד חוק יסוד הלאום.

עוד 2,280 מילים
כל הזמן // יום רביעי, 14 באפריל 2021
מה שחשוב ומעניין עכשיו

עשרות מדרגות אל הקבר ומעלית שטרם הותקנה ● מעברים צרים שאינם יכולים לשרת אנשים המתניידים על כיסא גלגלים ● קבלנים שחוסכים בהוצאות וסוגרים את אספקת המים ● ביום שבו רבבות ישראלים מגיעים לבתי הקברות ברחבי הארץ לטקסי יום הזיכרון, כדאי לשים לב לעובדה שהתנאים בחלקם רחוקים מלעמוד בסטנדרטים סבירים של שירות ציבורי במדינה מתוקנת

עוד 708 מילים

מועדון יום הזיכרון המצומצם

בדומה למימונה ולנוביגוד, קרב היום שבו גם יום הזיכרון יהפוך לנחלתם של מתי מעט. כבר כיום המציאות בשטח מעידה כי החילוניים והדתיים לאומיים הם היחידים שרואים בו עדיין מרכיב דומיננטי באתוס הציוני.

דקת הדומייה ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל כבר מזמן לא מהווה עניין כלל ישראלי, אלא בעיקר סקטוריאלי. בדומה למימונה ולנוביגוד, כך גם הצפירה ביום הזיכרון הופכת בשנים האחרונות למזוהה יותר ויותר עם  קבוצות מסוימות מאוד בחברה הישראלית.

למעלה מ-25% מתלמידי היסודי בבתי הספר היהודים במדינת ישראל אינם עומדים בצפירה, ובצדק מבחינתם; הם אינם חשים זיקה לזיכרון ולדם החללים, שאינם מגיעים מבית מדרשם ואינם חלק מתבנית נוף מולדתם.

למעלה מ-25% מתלמידי היסודי בבתי הספר היהודים במדינת ישראל אינם עומדים בצפירה, ובצדק מבחינתם; הם אינם חשים זיקה לזיכרון ולדם החללים, שאינם מגיעים מבית מדרשם

האתוס השולט בחברה החרדית הוא, כי מי שבאמת שומרים על עם ישראל וחייליו מפני הקמים עלינו לכלותנו – הם לא חיילי צה"ל, אלא בראש ובראשונה אותם רבבות תלמידי סיירות התורה במוסדות החינוך החרדיים.

25% נוספים מכלל תלמידי מערכת החינוך לומדים בבתי הספר הערבים, שגם בהם, כאמור, העמידה בצפירה אינה רלוונטית כלל. אז נכון שהנוצרים במזרח התיכון מחוץ לישראל מהווים מיעוט נרדף, ושהסונים בסוריה מגורשים, נרצחים ונאנסים, אך מבחינת רובה המכריע של החברה הערבית, חיילי צה"ל עדיין מגלמים ביתר שאת את האויב והכובש.

הסטטיסטיקה אינה משקרת והמציאות בשטח מעידה כי הסקטורים החילוני והדתי לאומי הם היחידים שרואים ביום הזיכרון מרכיב גורדי באתוס הציוני. מה שמדהים בכל הסיפור הזה, הוא שמי שמייצר את המציאות הזו הם החילונים והדתיים לאומיים. הם הגורם הישיר למצב החדש, כמי שמממנים אותו וכמי שמתרפסים, כל אחד מסיבותיו האידאולוגיות והפוליטיות, בפני הבדלנות וחוסר הסולידריות שמפגינים החרדים והערבים כלפי מדינת ישראל.

כאשר ילד אינו לוקח שום חלק בעבודות הבית אלא רק עסוק בענייניו, הוא הופך לכפוי טובה כלפי כל מי שמסייע לו – "וישמן ישורון ויבעט". עלות ההסכם הקואליציוני האחרון של מפלגת יהדות התורה והליכוד הגיע לכ-8 מיליארד שקלים.

בחישוב גס אנו מדברים על הוצאה ממוצעת של 1300 ₪ עבור כל אזרח מעל גיל 20 בישראל. היות ש-20 בלבד מאוכלוסיית ישראל אמונה על תשלום של 90 אחוז ממיסי המדינה, מדובר בפועל בעלות שנתית המתקרבת לכ-5000 ₪ עבור כל אזרח במדינה שמשלם מיסים.

בעבר, היה מדובר במיעוט קטן, שלא שילם מיסים ולא שירת בצבא. אך היום המציאות התהפכה לחלוטין – כאשר אותם שוליים בדלניים משתמטים התרחבו לממדים מפלצתיים, כשמנגד שני הסקטורים שכורעים תחת נטל המס ומשרתים בצבא סוחבים על כתפיהם הצנומות והצרות את 90% הנותרים.

מי שמייצר את המציאות הזו הם החילונים והדתיים לאומיים, שמממנים ומתרפסים, כל אחד מסיבותיו האידאולוגיות והפוליטיות, בפני הבדלנות וחוסר הסולידריות שמפגינים החרדים והערבים כלפי המדינה

הציבורים החילוני והדתי לאומי אינם קורבנות של המציאות, אלא מי שיוצרים אותה. ציבורים שבוחרים לממן מציאות שונה מכל מה שהכרנו. לעצב אותה בכספם. מציאות שבה דקת הדומייה ביום הזיכרון הפכה לסוגיה סקטוריאלית צרה, שנוגעת לקבוצות מסוימות וחסרת כל ערך סנטימנטלי, רגשי ולאומי עבור מגזרים גדולים בחברה הישראלית.

ד"ר עוז גוטרמן הוא ראש חטיבת משאבי אנוש באקדמית גליל מערבי ומרצה בכיר באוניברסיטת בר אילן. מנהל קבוצת הפייסבוק מר מחר https://www.facebook.com/groups/326060588084664/

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 450 מילים

ארוכה הדרך הביתה

לוחמים משוחררים הנחשבים בריאים בנפשם ולא מוכרים במערכת הביטחון כהלומי קרב, מגיעים לטיפול במסגרת "מסע שחרור", או אז מתברר כי הם סובלים מהפרעת דחק פוסט-טראומטית ● מנהל התוכנית, ד"ר דני ברום: "הרבה לוחמים פוסט-טראומטיים נמנעים מליצור קשר מחודש עם משרד הביטחון שמזוהה אצלם עם הצבא, ולכן חשוב שמסגרות אחרות יוכלו לטפל בהם ובכל אלה שלא הוכרו כזכאים לטיפול"

עוד 1,056 מילים

צעקות לעבר נתניהו לאחר שאמר שתוקם ממשלה שתבנה אתר הנצחה; "בלי פוליטיקה״

יאיר נתניהו: הכל תוזמן ותוכנן מראש - מבזים אח שכול ● יאיר לפיד: הנופלים לא מתו בשביל שישראל תיראה ככה ● נכי צה״ל עמדו במחאה מול אגף השיקום בפ״ת ● מנכ״לית עמותה שטיפלה באיציק סעידיאן: מנגנון שלם שמשקיע הרבה כסף כדי להתעמר בפצועים ובהלומי הקרב ● גנץ: אירוע קשה - לא אכנס לוויכוח שהוא ויכוח ארגוני

עוד 18 עדכונים

למקרה שפיספסת

לפיד עדיין בונה על בנט

גם בנט וגם לפיד מאמינים שנתניהו תקוע וללא אפשרות להקים קואליציה ● בנט, אומרים מקורביו, לא רוצה למשוך את הסאגה יותר מדי ויפעל להעברת המנדט לח"כ אחר אם נתניהו לא יצליח להתקדם אחרי 24 יום ● בינתיים, לפיד חזר מארה"ב מסבב פגישות עם יועצו האסטרטגי וכן עם נציגים של ממשל ביידן ● והפיצוץ בין גלעד קריב לח"כים החרדים הגיע הרבה יותר מהר מהצפוי ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
ביבי עשה רבות למען ישראל, אך בתמורה למשכורת ולכל מה שנלווה למעמדו כראש ממשלה: הוא ינק ככל הניתן מהמדינה את כל מה שניתן. כלומר, כל עבודתו הייתה לא בהתנדבות, ואם היה הולך לעסקים, יש סיכוי... המשך קריאה

ביבי עשה רבות למען ישראל, אך בתמורה למשכורת ולכל מה שנלווה למעמדו כראש ממשלה: הוא ינק ככל הניתן מהמדינה את כל מה שניתן. כלומר, כל עבודתו הייתה לא בהתנדבות, ואם היה הולך לעסקים, יש סיכוי טוב שלא היה שורד ואף היה פושט רגל! לענייננו, הנזק גדול על התועלת. ביבי מנסה להחריב את ישראל במידה ואכן המשפט יתקדם והכיוון יהיה כלא; הנזק גדול על התועלת: ההרס שביבי מותיר אחריו גדול על כל הטוב שעשה – גדול בהרבה

עוד 745 מילים ו-1 תגובות

הביאו את היום

לשבוע בין יום השואה ליום העצמאות יש צבע שונה, הארץ נעטפת תוגה. השירים העצובים ברדיו, הדגלים הנובטים בזה אחר זה על מרפסות. יש תחושת היטהרות באוויר ומין התכנסות לקראת טקס שבלבו גורל משותף, מעטים מול רבים. הנה אני גולשת לקלישאות. זה ממכר.

לרגע אנחנו מרפים איש מצוואר אחיו, ימין ושמאל נמזגים לשלולית לאומית בערבון מוגבל, בלי ערבים, מה קשור? זה לא הזמן, זה אף פעם לא הזמן. רק נתניהו ישלב את פאדי הרופא הערבי המסור בנאומו. נותרו שבועיים עד תום המנדט שקיבל ולמנסור עבאס יש אבנים בכליות של כולנו אבל רגע רגע רגע רגע…

לרגע אנחנו מרפים איש מצוואר אחיו, ימין ושמאל נמזגים לשלולית לאומית בערבון מוגבל, בלי ערבים, מה קשור? זה לא הזמן, זה אף פעם לא הזמן. רק נתניהו ישלב את פאדי הרופא הערבי המסור בנאומו

בין יום השואה ליום העצמאות כולנו יפים ממני וממך, כמו הנופלים מהשיר, אלה שאדמה לקחה כי היינו בזבזנים עד מאוד. הרכינו ראש, אחים, זה לא זמן לתהות, מי שיתהה – יחטוף. משורה ישחרר רק המוות ואחריו אין את מי לשאול ואין מי שישאל: על מה בעצם? עוד "פעילות מבצעית" שבסופה נהרג עוד לוחם צעיר שיצא לעצור עוד מבוקש.

שינה משהו? ניצח משהו? ואם כן את מי? אלפי נופלים במלחמות מיותרות ומבצעים זקופי קומה ושם (צוק איתן, חומת מגן, עופרת יצוקה), מלחמת ההתשה, מלחמת יום כיפור האיומה, 18 שנות מלחמת "שלום" הגליל, מלחמת לבנון השניה. מצעד מתים שאין לו קץ, רק דמם צועק מן האדמה. עד מתי מגש הכסף?

תכף יהיה נאום נשיא המדינה ואחריו הטקס בהר הרצל. יום הזיכרון ישטוף את הרחובות בבכי. אנחנו מתים על עצמנו בשבוע הזה, תסתכלו עלינו, כל כך יפים בעצב שלנו על המתים והנופלים, עוברים בחולצות צחורות ומדבקה מעצרת לעצרת ומצפירה לצפירה, מי עומד ומי לא, כמה ולמה. ומי הבא בתור.

מול ביתי מתקיימת עצרת קבועה, קלישאות-אבל ממוחזרות לנוכח משפחות מרוסקות. היתה שנה שהתפאורה כללה קבר עשוי קלקר. תיכוניסטיות בשחור חוללו מעליו, הבמאי בעצרת הזיכרון ביקש לחדד את המסר: חיילים ממש מתים במלחמות. מתים לגמרי. האם באמת "במותם ציוו לנו את החיים"? ואם כן – למה?

גם אני מיישרת קו כל שנה, אני לא רובוט, הבנים שלי היו חיילים קרביים, אחד מהם בלבנון הארורה שגבתה ממנו גם אי שפיות זמנית של אמא שלו. אז כן, אני צופה בכל סרט וסרט ובוכה את עצמי למוות על הנעורים האלה שבאו פתע אל סופם, בוכה אבל בזעם. מסתכלת עליהם וכועסת עלינו.

התמכרנו לעצב המתוק, לתחושת האחדות הזמנית הכוזבת. יש עליה תג מחיר כבד מנשוא. על זה צריך לבכות. על העיוורון. כמה עוד נרגיש דוד מול גוליית? מתי נבין שאנחנו גוליית, שבידינו שלנו ובאמצעות שליחים פוליטיים ערלי לב ותאבי כוח בנינו אותו וטיפחנו במו ידי היהודי החדש שנהיינו כאן בארץ המובטחת. והתמכרנו. לבו של הגוליית הזה גבה והוא שמן ובעט והיום הוא זקן עצבני, קצת דמנטי, עם סוכר גבוה ועורקים סתומים מרוב שומן, אבל על הרגליים. לא יזוז מפה. והוא קם עלינו לכלותנו.

התמכרנו לעצב המתוק, לתחושת האחדות הזמנית הכוזבת. יש עליה תג מחיר כבד מנשוא. על זה צריך לבכות. על העיוורון. כמה עוד נרגיש דוד מול גוליית? מתי נבין שאנחנו גוליית

לא נתעורר? לא נעצור את צעדת המוות הזאת? לא רק שאין לנו בנים למלחמות מיותרות, גם המלחמות השתנו בעודנו גובים חיי חיילים. המבוקשים לא ייגמרו לעולם, תמיד נולדים חדשים, אין בעולם עם שיסכים לחיות תחת כיבוש. פשוט אין. אם הבנים שלנו היו חיים תחת כיבוש היינו שרים את אותם שירים נוגים רק בערבית, ובאותו להט של צדקת הדרך. ככה זה.

ובינתיים בצדי הדרך מוטלים מתינו, מתי כל הצדדים. רק הפוליטיקאים החיים שמתחלפים מעלינו לא משלמים את מחיר היוהרה. כשלמדתי בתיכון, שנים לפני שידעתי שאלד בנים למלחמות מיותרות, העזה להקת הנחל לשיר את "שיר לשלום". מילותיו של יעקב רוטבליט היו חתרניות מדי לאוזניו של מפקד פיקוד מרכז דאז, רחבעם זאבי:

"מי אשר כבה נרו ובעפר נטמן, בכי מר לא יחזירו, לא ישיבו לכאן".

הצעת המשורר שבע המלחמות נפלה על אוזניים ערלות. שנים חלפו וכולנו עוד רצים כמו עכברים מאולפים על גלגל המלחמות, מאכילים את המולך בעוד דם אבל נשארים במקום. בהתחדש עלינו הימים הנוראים האלה אין לי אלא לשוב ולדרוש: "אל תגידו יום יבוא, הביאו את היום".

כרמלה כהן שלומי היא אזרחית מודאגת

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
מה השיטה שלך להביא את היום? האם את בעד העדר תגובה באופן גורף על כל פעולה שמטרתה לפגוע בישראל? האם במצב של פיגועי התאבדות וטילים וקטיושות וכו' אנו צריכים להבליג ולתת את הלחי השניה? לעניו... המשך קריאה

מה השיטה שלך להביא את היום? האם את בעד העדר תגובה באופן גורף על כל פעולה שמטרתה לפגוע בישראל? האם במצב של פיגועי התאבדות וטילים וקטיושות וכו' אנו צריכים להבליג ולתת את הלחי השניה? לעניות דעתי, בהנהגה הפלסטינית לא נעשים מאמצים ראויים להגעה לשיוויון ושלום: אפילו טיבי, שאהוד עליי יחסית, 'שמח' במידה מסויימת על פגיעה כזאת או אחרת בישראל. מבחינתו, התירוץ הוא שזה בא לחנך את ישראל, לאזן אותה. אני לא קונה את התירוץ הזה. טיבי וההנהגה הפלסטינית יכולים להתאמץ יותר להגעה לשלום ושיוויון – לעיתים נשמה לי שזה מצב שדי מתאים להם. סאדאת ובגין ומרתין לותר קינג ועוד היו גדולי רוח

עוד 644 מילים ו-1 תגובות
עודכן אתמול

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

החשוד באיומים על בן-ארי: חבר הליכוד בקצרין ומעריץ של נתניהו

משה אלון, הנחקר בחשד כי שלח מכתב מאיים לתובעת הראשית במשפט נתניהו, הוא פעיל ליכוד ברמת הגולן, אשר התמודד בראש רשימת המפלגה בבחירות האזוריות ב-2018 ● אלון אף אירח את ראש הממשלה בביתו והצטלם איתו לסרטון משותף בו ברך את נתניהו: "שהקדוש ברוך הוא תמיד, אבל תמיד, ישמור עליך" ● בקצרין, הדעות על אלון חלוקות ● ראש המועצה: "אני מכיר את משה כאדם טוב"

עוד 664 מילים ו-2 תגובות

למרות המשבר, חברות הענק שרדו יפה

בדיקת זמן ישראל הדוחות השנתיים של חברות ישראליות הנסחרות בבורסה מגלים: 2020 לא הייתה רעה אליהן ● פוקס הכניסה יותר מ-3 מיליארד שקל ורשמה רווח נקי של 207 מיליון ● עזריאלי, גם אחרי ירידה גדולה, הרוויחה 189 מיליון שקל ● ההון של פתאל עומד על כמעט 2 מיליארד שקל, והמכירות של שטראוס הסתכמו ב-6.8 מיליארד ● "הרוויחו וחילקו דיבידנד בזמן שעובדים יצאו לחל"ת, זו חזירות"

עוד 2,649 מילים

ריבלין: "כדי לחזק את הבטחון עלינו להילחם עליו"

מנדלבליט: לא ניתן לכנס קבינט בלי שר משפטים מכהן ● ספינה בבעלות ישראלית הותקפה ליד האמירויות ● נתניהו ובנט נפגשו ● משרד הבטחון יבדוק את האירוע שבו נכה צה"ל הצית את עצמו ● עדות ישועה: יאיר נתניהו הסית את אמא שלו ואז הגיעו דרישות ● משרד המשפטים: ח"כ קריב פעל כחוק בכניסה לכותל עם ספר התורה

עוד 55 עדכונים

בטקס מרגש, פרש אתמול השופט חנן מלצר מבית המשפט העליון ● "חברי כאח לי", קראה לו הנשיאה אסתר חיות ● מלצר יחסר על כס השיפוט: הוא נחשב לרחב-אופקים, ידען וליברל ● וגם, יש לומר, איטי להחריד ● מבין פסקי הדין החשובים שהשאיר מאוחריו, אולי החשוב ביותר - זה שככל הנראה הורה על ביטול חוק פיצול תאגיד השידור הישראלי - נותר גנוז בלשכתו ● פרשנות

עוד 827 מילים ו-1 תגובות

עיריית דימונה מציגה: השכונה ירוקה - האנרגיה מזהמת

תושב דימונה בנה את ביתו בשכונת השחר בעיר - המוגדרת על ידי העירייה כשכונה ירוקה ● באופן טבעי, הוא ביקש לכסות את גג הבית בפאנלים סולאריים, אלא שהעירייה דחתה את הבקשה בנימוקים מוזרים, ביניהם הטענה שהפאנלים מכערים את העיר ● כעת הנושא ממתין להכרעת בית המשפט - אלא אם ראש העיר יתערב קודם לכן

עוד 572 מילים
פרס ישראל. אילוסטרציה

מתוך רצון להימנע מעימות נוסף מול הרשות המבצעת, בג"ץ אימץ את עמדתו של היועמ"ש לאפשר לשר החינוך פרק זמן של 30 יום לשקול את עמדתו לגבי הענקת פרס ישראל לפרופ' עודד גולדרייך ● ההחלטה שוברת מסורת רבת שנים לפיה בג"ץ לא מתערב בשיקולים המקצועיים של ועדת הפרס ● כעת, חזקה על גלנט שיעדיף להעניק את הפרס לגולדרייך במרתף אפלולי מאשר באירוע חגיגי ● פרשנות

עוד 1,085 מילים

הניתוח הצליח, החולה הוטרדה מינית

הטרדות מיניות, החפצה והתנהגות בריונית כלפי נשים הפכו לתופעה שכיחה במערכת הבריאות ● כולן סובלות מזה: רופאות, אחיות, מתמחות - ומטופלות ● ד"ר ליאור שחר אספה במשך שלוש שנים עדויות קשות בבתי החולים: "זה לא סוטה פה, סוטה שם. התופעה הזו רחבה ומושתקת" ● משרד הבריאות: "אנחנו עובדים על שיפור מתמיד של המנגנונים"

עוד 1,945 מילים ו-1 תגובות

הניסיונות להקמת ממשלה: בפעם השנייה בתוך פחות מיממה נתניהו ובנט ייפגשו

דיווח: הליכוד נמנע מלהביא להצבעה את הצעתו להקמת ועדה מסדרת, כי ימינה איימה שאם הנושא יועלה - תצביע יחד עם מתנגדי נתניהו ● אילן ישועה העיד בבית המשפט, שלבקשת נתניהו, ריאיון שקיים נערך מחדש ● גנץ: ביקשתי מהיועמ"ש לחקור את ההדלפות בנושא איראן ● יאיר גולן ממרצ קורא לאיחוד של מפלגתו עם העבודה ● בשבוע הבא הלימודים צפויים להתחדש ללא קפסולות

עוד 60 עדכונים

המרוץ המסוכן לנשיאות המדינה יוצא לדרך

עדותו של אילן ישועה לפני שבוע סיפקה הצצה מדהימה לדרך בה נבחר הנשיא המדינה ב-2014 ● אחד-אחד נפלו אז המועמדים - שלא לומר חוסלו - עד שראובן ריבלין, שנוא נפשו של נתניהו, נבחר לתפקיד ● בעוד 89 ימים יעזוב ריבלין את משכן הנשיא ● לכנסת נותרו חודשיים לבחור את הנשיא ה-11 ● זה לא יהיה נתניהו ● אבל מי יהיו המועמדים האמיצים להיכנס למרוץ? ● פרשנות

עוד 813 מילים

סבב השיחות האחרון בווינה בין איראן והמעצמות על החזרה להסכם הגרעין, שיתחדש ביום רביעי, מעיד כי ארצות הברית מגיעה למשא ומתן הזה מוחלשת מאי פעם ● כעת מנסים האמריקאים לפייס את איראן באמצעות קוריאה הדרומית - ובמקביל שר ההגנה האמריקאי הגיע היום לארץ במטרה לשכנע את הקברניטים בירושלים לאפשר מרחב תמרון נוח יותר לארצות הברית ● פרשנות

עוד 591 מילים ו-1 תגובות
סגירה
בחזרה לכתבה