סקירת העתירות שעל שולחן בג"ץ:

הקרקע בשלה לסדרת פסקי דין מטלטלים

הגבלת ההפגנות בבלפור ● ביטול חוק הקורונה הגדול ● חוק ממשלת החילופים ● חוק הלאום ● מעקבי שב"כ אחר אזרחי המדינה ● ניגודי העניינים של נתניהו ● דחיית תקציב המדינה ● וכמובן פרשת הצוללות והמניות ● כל אלו עתירות כבדות משקל המונחות על שולחן בג"ץ ועתידות להגיע לקו הסיום בזמן הקרוב ● יובל יועז מנתח היכן עומדת כל עתירה ועתירה ולאן נושבת הרוח בבית המשפט

מדוכת השופטים מוכנה לקראת הדיון בבג"ץ על ההסכם הקואליציוני בין הליכוד וכחול-לבן, אילוסטרציה (צילום: Yossi Zamir/POOL)
Yossi Zamir/POOL
מדוכת השופטים מוכנה לקראת הדיון בבג"ץ על ההסכם הקואליציוני בין הליכוד וכחול-לבן, אילוסטרציה

דומה כי מזמן לא הצטברה על שולחנו של בג"ץ ערימה כה מרשימה של עתירות חוקתיות, משטריות, החובקות את מכלול הנושאים המשפטיים והפוליטיים המרכיבים את כרוניקת המציאות הישראלית ב-2020.

בחלק ניכר מהעתירות הללו, בית המשפט כבר גיבש עמדה ראשונית בהחלטותיו להוציא צווים על-תנאי; וברבות מהעתירות בית המשפט ידון בהרכב מורחב. נראה שהקרקע בשלה לסדרת פסקי דין מטלטלים.

1

הפגנות בלפור

  • הדרישה בעתירות: ביטול התיקון לחוק הקורונה הגדול המאפשר לממשלה להגביל השתתפות בהפגנות, כך שניתן יהיה להשתתף רק בהפגנות המתקיימות במרחק של עד 1,000 מטר ממקום המגורים.
  • העותרים: התנועה לאיכות השלטון, ח"כ אלי אבידר, אמיר השכל, אורני פטרושקה.
  • מתי הוגשו העתירות: 30 בספטמבר 2020.
  • פעולה אחרונה: בשבוע שעבר הגישו הממשלה והכנסת את תצהירי התשובה שלהם לצו על-תנאי שהוצא בעתירות.
  • השלב הבא: ב-12 בינואר יתקיים דיון בעתירות בהרכב מורחב של 9 שופטים, בראשות הנשיאה אסתר חיות.

לא רק בגלל מפגיני בלפור והגשרים, הצמתים והכיכרות ברחבי הארץ: מאז תחילת משבר הקורונה וההגבלות שהטילה הממשלה על זכויות יסוד של האזרחים, סימנו שופטי בג"ץ לממשלה כי את זכות ההפגנה חייבים לשמור בכל מחיר.

שלט בהפגנה בבלפור (צילום: איתי לנדסברג נבו)
שלט בהפגנה בבלפור (צילום: איתי לנדסברג נבו)

אנשי היועמ"ש, שסייעו לממשלה לנסח את תקנות שעת החירום ומאוחר יותר את תקנות הקורונה, עשו במשך זמן רב קולות של מי שמגינים בגופם על זכות ההפגנה, אל מול רצונו של ראש הממשלה בנימין נתניהו לגדוע את ההפגנות מול מעונו, אך בסופו של דבר גם אביחי מנדלבליט נתן את ידו להגבלת הקילומטר במסגרת הסגר השני בחודש ספטמבר.

ערב הדיון בארבע העתירות, שהתקיים ב-13 באוקטובר, הודיעה הממשלה כי אין כוונה להאריך את "מצב החירום המיוחד" שמכוחו הוטלו הגבלות על נסיעה להפגנות.

השופטים ידעו שהעתירות בדרך להיות תיאורטיות, אך החליטו בכל זאת לדון בהן ולהוציא צו על-תנאי, תוך שימוש בחריג לדוקטרינת העתירה התיאורטית: כנראה ידעו שאם לא יפעלו כעת, יגיעו הגבלות על ההפגנות גם בסגר הבא, וכך עד אין קץ.

השופטים ידעו שהעתירות בדרך להיות תיאורטיות, אך החליטו בכל זאת לדון בהן. כנראה ידעו שאם לא יפעלו כעת, יגיעו הגבלות על ההפגנות גם בסגר הבא, וכך עד אין קץ

את משאבי אמון הציבור של בית המשפט, שהוא עצמו מתנהג כאילו הם מצויים במשורה, הוא שומר להגנה על זכויות אדם. חופש המחאה הוא אחד מאותן זכויות יסוד. מדי פעם נדרשים השופטים לרסן את המשטרה, ובמקר הנוכחי – גם את הממשלה.

2

חוק הקורונה הגדול

  • הדרישה בעתירות: ביטול חוק הקורונה בשל היותו סותר את חוק יסוד הממשלה.
  • העותרים: עדאלה, האגודה לזכויות האזרח.
  • מתי הוגשה העתירה: 9 בספטמבר 2020.
  • פעולה אחרונה: בשבוע שעבר הוגשו תשובות הכנסת והממשלה לאחר שהדיון בעתירה אוחד עם עתירות ההפגנות.
  • השלב הבא: ב-12 בינואר 2020 יתקיים דיון בעתירות בהרכב מורחב של 9 שופטים, בראשות הנשיאה אסתר חיות, ובהסכמת הצדדים הדיון יתקיים כאילו הוצא בעתירה צו על-תנאי (ופירוש הדבר שזהו הדיון האחרון בטרם פסק דין).

גם מיטיבי לכת בתחום החקיקה הלכו מזמן לאיבוד, בסבך תקנות שעת החירום שאפיינו את החודשים הראשונים של ההתמודדות הממשלתית עם משבר הקורונה, ולאחר חקיקת "חוק הקורונה הגדול" (הקרוי רשמית "חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה") – עם מבול הצווים והתקנות הממשלתיות, החירומיות במהותן, שלא הוצאו כתקנות שעת חירום אלא כתקנות קורונה.

נדמה שהסבך הזה איננו מקרי, והוא נועד למנוע ביקורת שיפוטית, וגם ציבורית, על המהלכים הללו, שלא נעשו מעולם – גם לא בשעות מלחמה וחירום אחרות שאליהן נקלעה המדינה.

יעקב אשר בישיבתה של ועדת החוקה, חוק ומשפט, 7 בספטמבר 2020 (צילום: יהונתן סמייה, דוברות הכנסת)
יעקב אשר בישיבתה של ועדת החוקה, חוק ומשפט, 7 בספטמבר 2020 (צילום: יהונתן סמייה, דוברות הכנסת)

אין פלא שהממשלה החליטה להסתמך בתשובתה על דבריו של ח"כ יעקב אשר, יו"ר ועדת החוקה – אותה ועדה שאליה הועברו סמכויות אישור תקנות הקורונה, לאחר שיו"ר ועדת הקורונה, ח"כ יפעת שאשא-ביטון, החליטה להפגין חשיבה עצמאית מדי – בפתח תשובתה לבג"ץ: "אנחנו נמצאים בעצם בעת מלחמה", אמר ח"כ אשר בחודש יולי, "זה זמן של מלחמה".

הממשלה טוענת שיש לדחות את העתירה, מאחר שהכנסת קיימה דיונים ממושכים ומעמיקים בחוק הקורונה, ולכן, ככל שהחוק מגלם "ויתור" של הכנסת על סמכויותיה והעברת סמכויות ראשוניות, הפוגעות בזכויות אדם, לממשלה – הרי שהעברה זו נעשתה בדעה צלולה.

להבדיל מתקנות שעת חירום, שעשויות לכלול הגבלות הפוגעות בזכויות יסוד באופן שאינו מידתי (או אינו עומד בתנאים האחרים של "פסקת ההגבלה" בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו), טוענת הממשלה כי ההגבלות מכוח חוק הקורונה הן מידתיות ועומדות בתנאי פסקת ההגבלה.

הכול יחסי, כמובן; גם המידתיות עצמה מוגמשת ביחס לתכלית הנדרשת, ובימי קורונה בית המשפט נוטה לאשר פגיעות חמורות יותר בזכויות יסוד מאשר בימי שגרה.

3

חוק ממשלת החילופים

  • הדרישה בעתירות: ביטול התיקונים לחוק יסוד: הממשלה שעיגנו את מנגנון ממשלת החילופים, שמכוחו הוקמה הממשלה הנוכחית.
  • העותרים: התנועה לאיכות השלטון, סיעת מרצ, עו"ד אביגדור פלדמן, משמר הדמוקרטיה הישראלית, עמותת חוזה חדש.
  • מתי הוגשו העתירות: 7 במאי 2020.
  • פעולה אחרונה: ביום חמישי האחרון הגישו הממשלה, הכנסת, הליכוד וכחול-לבן את תצהירי התשובה שלהם לצו על-תנאי שהוצא בעתירות.
  • השלב הבא: בית המשפט כבר הכריז כי ידון בעתירות בהרכב מורחב של תשעה שופטים. כעת צריכה הנשיאה חיות לאייש את ההרכב ולקבוע מועד לדיון.

בצו על-תנאי שהוציא בית המשפט, הוגדרו שלושה סעיפים קונקרטיים שבהם בחרו השופטים להתמקד, תוך שזנחו את הבקשה הגורפת לבטל את חקיקת ממשלת החילופים.

לצד הצורך לנמק מדוע לא יבוטלו הסעיפים המגבילים את כוחה של הכנסת להצביע אי-אמון בממשלה, וכן הסעיפים המשריינים את סעיפי החקיקה המעגנים את ממשלת החילופים ברוב של 70 ח"כים, קבעו השופטים כי יש לנמק מדוע לא תיכנס כלל החקיקה לתוקפה רק אחרי הבחירות לכנסת הבאה.

בנימין נתניהו ובני גנץ בישיבת הקבינט ב-7 ביוני 2020 (צילום: Marc Israel Sellem/POOL)
בנימין נתניהו ובני גנץ בישיבת הקבינט ב-7 ביוני 2020 (צילום: Marc Israel Sellem/POOL)

במילים אחרות, נראה כי הטיעון שאין לשנות באופן מיידי את כללי המשחק תוך כדי המשחק – נשמע להם משכנע. לטיעון הזה יש משקל בעולם המשפטי התיאורטי, אבל אם יתקבל – כמובן שיש לו השלכות גם בעולם הפוליטי הפרקטי.

מבחינת כלים חוקתיים, ומאחר שעתירות אלה עוסקות בין היתר בסמכות בית המשפט לבחון חוקי יסוד, ברור שהשופטים ייטו להתערבות המינימלית הנדרשת. קביעה שחוק יסוד אינו בטל אלא רק ייכנס לתוקף במועד מאוחר יותר, היא מתונה ואלגנטית יותר מהכרזה על ביטולו.

ברור שהשופטים ייטו להתערבות המינימלית הנדרשת. קביעה שחוק יסוד אינו בטל אלא רק ייכנס לתוקף במועד מאוחר יותר, היא מתונה ואלגנטית יותר מהכרזה על ביטולו

אם כך יחליטו השופטים, או אפילו רק ירמזו על כך במהלך הדיון הצפוי בהרכב המורחב, וככל שהמערכת הפוליטית לא תכריע עוד קודם לכן ללכת לבחירות – תהיה לכך השפעה על התנהגות השחקנים בממשלה. אם הכנסת תתפזר קודם לכן, נושא זה יתייתר והשופטים יעדיפו להימנע מלדון בו.

4

חוק יסוד הלאום

  • הדרישה בעתירות: ביטול חוק יסוד הלאום שנחקק ב-2018 נוכח פגיעתו בעקרון השוויון ושינוי האיזון שבין עקרונות היסוד של המדינה – היותה יהודית ודמוקרטית.
  • העותרים: 15 עתירות לרבות מרצ, ועדת המעקב העליונה של הציבור הערבי בישראל, האגודה לזכויות האזרח, התנועה לטוהר המידות, סמי מיכאל, ועוד.
  • מתי הוגשו העתירות: 22 ביולי 2018.
  • פעולה אחרונה: בתחילת חודש דצמבר, לאחר דחיות רבות, הגישו הכנסת והממשלה את תגובותיהן לעתירות, ובהן דרשו לדחותן על הסף.
  • השלב הבא: ביום שלישי הקרוב יתקיים דיון ב-15 העתירות בהרכב מורחב של 11 שופטי בג"ץ. הדיון ישודר בשידור חי.

מקבץ עתירות זה הוא כנראה מקבץ "הדגל" ביחס ליוזמתו הנוכחית של בית המשפט העליון להעביר דרך מסננת ביקורתו חוקי יסוד. במקרה של חוק יסוד הלאום, הדיון אינו מתמקד רק בעצם סמכותו של בית המשפט לבחון חוקי יסוד, אלא גם במהות החקיקה עצמה – על מה שיש בה ועל מה שאין בה.

חוק יסוד הלאום אמור להיות תעודת הזהות הלאומית של המדינה. אם הייתה הסכמה לאומית רחבה על תוכנו, והוא לא היה נתפס כמדיר אוכלוסיות ומפלג מגזרים, הוא היה יכול להיחשב לבשורה גדולה.

חוק יסוד הלאום אמור להיות תעודת הזהות הלאומית של המדינה. אם הייתה הסכמה לאומית רחבה על תוכנו, והוא לא היה נתפס כמדיר אוכלוסיות ומפלג מגזרים, הוא היה יכול להיחשב לבשורה גדולה

אך מאחר שהוא נעדר הוראה בדבר שוויון בין כלל אזרחי המדינה, נטען כלפיו כי הוא מפר את האיזון שבין "יהודית" ל"דמוקרטית" בנוסחה שנטבעה בחוקי היסוד בשנות ה-90.

הפגנה של ישראלים מהמגזר הערבי נגד חוק הלאום. אוגוסט 2018 (צילום: Tomer Neuberg/Flash90)
הפגנה של ישראלים מהמגזר הערבי נגד חוק הלאום. אוגוסט 2018 (צילום: Tomer Neuberg/Flash90)

5

חוק מעקבי שב"כ

  • הדרישה בעתירות: ביטול חוק הסמכת שב"כ לאכן ולבצע מעקב דיגיטלי אחרי אזרחים במסגרת החקירות האפידמיולוגיות בתקופת הקורונה.
  • העותרים: האגודה לזכויות האזרח, עדאלה, רופאים לזכויות אדם, פרטיות ישראל.
  • מתי הוגשו העתירות: 1 בספטמבר 2020.
  • פעולה אחרונה: ב-17 בנובמבר 2020 החליט בג"ץ להוציא צו על-תנאי נגד הכנסת והממשלה, מדוע לא ייקבע כי שב"כ יוסמך לבצע איכונים רק נגד אזרחים שאינם משתפים פעולה בחקירה האפידמיולוגית, ומדוע לא יחויב משרד הבריאות לקדם טכנולוגיה אזרחית כחלופה להסתייעות בשב"כ.
  • השלב הבא: הכנסת והממשלה אמורים להגיש את תצהירי התשובה מטעמם בימים הקרובים.

ההסתייעות של הממשלה בשב"כ לבצע מעקבים דיגיטליים אחרי אזרחים, היא דוגמה לפעולה קיצונית, בלתי מתקבלת על הדעת במשטר דמוקרטי, שאיכשהו מתנרמלת במרוצת חודשי ההתמודדות עם הקורונה.

כלל המומחים אומרים ששב"כ אינו מסייע, השגיאות באיכונים רבות, הפגיעה בפרטיות היא עצומה, המחוקק עצמו הורה למשרד הבריאות לפתח חלופה אזרחית להסתייעות בשב"כ – גוף שאמור לעסוק בביטחון המדינה, ולא ענייני בריאות. ובכל זאת, הממשלה נאחזת בכוח הבלתי-מידתי שיש בידיה ושאיכשהו יש לה היתר להשתמש בו נגד אזרחי המדינה.

העתירה הנוכחית באה בעקבות כמה סיבובים שנעשו בבג"ץ מאז החל השימוש באיכוני שב"כ במסגרת משבר הקורונה. פסק דין קודם של בג"ץ עצר את השימוש הממשלתי בשב"כ באמצעות תקנות שעת חירום, וחייב את הממשלה ללכת לחקיקה הכוללת בתוכה כמה איזונים ובלמים. העותרים יוצאים מתוך הנחה שבלא התערבות בג"ץ, האמצעי הקיצוני, שהוא כביכול זמני, יהפוך לקבוע.

איכונים סלולריים. אילוסטרציה (צילום: iStock)
איכונים סלולריים. אילוסטרציה (צילום: iStock)

בימים האחרונים פורסם שצוות השרים לענייני השב"כ החליט להיענות לדרישה שהציב בית המשפט בפני הממשלה. ככל הנראה במטרה להימנע מלקבל את ההחלטה כציווי שיפוטי, נקבע כי החל מינואר, ייעשה שימוש באיכוני השב"כ רק בעניינם של אזרחים המסרבים למסור מידע בחקירה האפידמיולוגית.

6

ניגוד העניינים של נתניהו

  • הדרישה בעתירות: לחייב את ראש הממשלה נתניהו לחתום על הסדר ניגוד עניינים, נוכח היותו נאשם בפלילים, ולראות את ההסכם כמחייב; ולחייב את הממשלה לאשר את כלל המינויים המצויים על שולחנה, של בכירי מערכת אכיפת החוק.
  • העותרים: התנועה לאיכות השלטון, קבוצת אזרחים בראשות יורם יעקובי.
  • מתי הוגשו העתירות: 13 במאי 2020.
  • פעולה אחרונה: ב-17 בנובמבר 2020 הוציא ביהמ"ש צו על-תנאי, המחייב את נתניהו להצהיר מדוע חוות דעת ניגוד העניינים שגיבש היועמ"ש מנדלבליט בעניינו היא מחייבת, מדוע ההגבלות לא יחולו גם על השר לביטחון-פנים אמיר אוחנה, ומדוע לא יאושרו כלל המינויים של בכירים בשירות הציבורי.
  • השלב הבא: תצהירי התשובה מטעם נתניהו והיועמ"ש יוגשו עד ה-7 בינואר 2021.

מסוג העתירות שבלעדיהן לא רק שהממשלה לא הייתה פועלת לפי דין, אלא גם היועץ המשפטי היה ככל הנראה נרדם ביודעין. התחייבותו של נתניהו לכהן כראש הממשלה בממשלה החילופים רק בכפוף להסדר פרטני של ניגוד עניינים, נוכח היותו נאשם בפלילים, ניתנה גם ב"בג"ץ המנדט" שהוכרע בחודש מאי.

אביחי מנדלבליט ובנימין נתניהו ב-2015 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
אביחי מנדלבליט ובנימין נתניהו ב-2015 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

ואולם רק חודשים ארוכים לאחר שהוגשו העתירות לאכיפת התחייבות זו, טרח מנדלבליט ופירסם את חוות הדעת הסופית, שגם היא הייתה חד-צדדית, מטעם מנדלבליט בלבד, לאחר שהמאמצים הממושכים להגיע להסכמות עם עורכי דינו של נתניהו, שיאפשרו חתימה הדדית על ההסכם, התבררו כעקרים.

בינתיים הזמן חולף, נתניהו מודיע באמצעות עורכי דינו בבג"ץ כי "לעת עתה" הוא "ניאות" לפעול לפי חוות דעתו של מנדלבליט (על פי הפרשנות שנתניהו יוצק לתוכה).

לנתניהו יש אינטרס פוליטי מובהק לצייר את עמדתו של מנדלבליט כקיצונית, אך בפועל, גם ההגבלות שהטיל היועץ בהסדר ניגוד העניינים הן חלקיות ורכות, את חלקן ניתן לעקוף בקלות ולחלקן אין סיכוי להתממש, והן תלויות ברצונו הטוב של מושא ההגבלות.

ההסבר האפשרי היחיד לאורך הרוח המוסדי המופלג שמפגין היועץ בעניין זה, הוא שבדרך זו הוא בונה לעצמו אליבי ליום שבו יכריז כי אין מנוס אלא להודיע על נבצרותו של נתניהו.

ההסבר האפשרי היחיד לאורך הרוח המוסדי המופלג שמפגין היועץ בעניין זה, הוא שבדרך זו הוא בונה לעצמו אליבי ליום שבו יכריז כי אין מנוס אלא להודיע על נבצרותו של נתניהו

7

חוקי התקציב – פרשת האוזר

  • הדרישה בעתירות: ביטול תיקון 50 לחוק יסוד הכנסת, הקרוי "פשרת האוזר", שאיפשר להביא את תקציב 2020 לאישור הכנסת עד ה-23 בדצמבר 2020.
  • העותרים: סתיו שפיר, חוזה חדש, אחריות לאומית, התנועה לאיכות השלטון.
  • מתי הוגשו העתירות: 26 באוגוסט 2020.
  • פעולה אחרונה: ב-24 בנובמבר 2020 החליט בג"ץ להוציא צו על-תנאי נגד הכנסת והממשלה, המחייב אותן לנמק מדוע לא תבוטל החקיקה שבמוקד הדיון, מאחר שנתקבלה תוך שימוש לרעה של הכנסת בסמכותה המכוננת.
  • השלב הבא: תצהירי התשובה של המשיבים אמורים להיות מוגשים עד ה-5 בינואר 2021. דיון בהרכב מורחב של 9 שופטים יתקיים בפברואר 2021.

בבוקרו של היום שבו הוציא בית המשפט צו על-תנאי נגד המדינה, התקיים דיון בעתירות בעניין התקציב. פרוטוקול הדיון מלמד עד כמה נקעה נפשם של השופטים מהאופן העקום שבו מתנהלת המדינה – הממשלה והכנסת כאחד – בקדנציה הנוכחית.

השופטים הם אלה שכיוונו את הצדדים להתמקד בסוגיה החוקתית הנפיצה של "שימוש לרעה של הכנסת בסמכותה המכוננת", נשק חוקתי בלתי קונבנציונלי שיאפשר אולי לראשונה התערבות שיפוטית בחוק יסוד.

השופטים הם אלה שכיוונו את הצדדים להתמקד בסוגיה החוקתית הנפיצה של "שימוש לרעה של הכנסת בסמכותה המכוננת", נשק חוקתי בלתי קונבנציונלי שיאפשר אולי לראשונה התערבות שיפוטית בחוק יסוד

השופט ניל הנדל, בדרך כלל לא אחד השופטים האגרסיביים והתוקפניים בבג"ץ, לא נתן מנוח לנציגת הכנסת, עו"ד אביטל סומפולינסקי: "התיקון מביא לכך שאין תקציב למעשה שנה שלמה. זה אחד הדברים הכי חשובים שהכנסת עושה. לא ברור מה ההצדקה לכך. כמעט נשמע מהטיעון שלכם שלא צריך תקציב כי ממילא מחלקים זאת לאחד חלקי 12. איך אפשר להצדיק זאת ממבטה של הכנסת?".

שופט בית המשפט העליון ניל הנדל (צילום: יונתן סינדל/פלאש 90)
שופט בית המשפט העליון ניל הנדל (צילום: יונתן זינדל/פלאש 90)

רוצה לומר – נציגי הפרקליטות מחויבים להגן על עמדת הממשלה, אבל מכיוון הכנסת, ובהנחה שהיא איננה "להקת המעודדות של הממשלה", זה בלתי נסלח.

וזה עוד כלום לעומת מה שהנשיאה חיות עשתה לנציגת הפרקליטות, עו"ד דניאל מארקס. "אנחנו 30 יום לפני היום הקובע לפי חוק האוזר, והצעת תקציב אין, וגבירתי לא יודעת לומר מדוע אין? המדינה בהפרת חוק, ולגבירתי אין הסבר".

נציגת הפרקליטות השיבה, מובסת: "אין לי הסבר שאוכל למסור במועד הזה. אין לי תשובה, לא עובדתית ולא משפטית".

8

פרשת הצוללות והמניות

  • הדרישה בעתירות: פתיחת חקירה פלילית נגד נתניהו בפרשת הצוללות וכלי השיט, וכן בפרשת מניות מיליקובסקי.
  • העותרים: התנועה לאיכות השלטון, משמר הדמוקרטיה הישראלית, אורני פטרושקה.
  • מתי הוגשו העתירות: 16 ביוני 2020.
  • פעולה אחרונה: לדרישתו של השופט נעם סולברג, צימצמה התנועה את עתירתה המתוקנת, שהוגשה לאחר החלטת היועמ"ש שלא לפתוח בחקירה בפרשת המניות, מ-170 עמודים ל-70.
  • השלב הבא: בית המשפט אמור לקבוע מועד לדיון בהקדם, ותגובות היועמ"ש ונתניהו יוגשו עד שבועיים לפני הדיון.

הגזרה ששופטי בג"ץ הכי נרתעים מלהיכנס אליה, היא בעתירות המבקשות לבחון את שיקול דעתה של התביעה הכללית בהחלטותיה בתחום הפלילי – סגירת תיקים, הסדרי טיעון וכו'. בפרט כאשר ההחלטה התקבלה על ידי היועמ"ש עצמו, ובפרט כאשר מדובר בתיקים נפיצים של נבחרי ציבור.

ובכל זאת, התנועה לאיכות השלטון עשתה תחקיר מקיף, הגישה עשרות תצהירים של בכירי מערכת הביטחון בעבר ובהווה, וביססה תשתית שהמסקנה העולה ממנה היא שהימנעות מחקירתו של נתניהו בפרשות אלה מעלה ריח של חוסר ענייניות.

פוסטר של התנועה לאיכות השלטון, הדורשת לחקור את פרשת הצוללות (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
פוסטר של התנועה לאיכות השלטון, הדורשת לחקור את פרשת הצוללות (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

בכל הנושאים המשטריים העומדים על הפרק, השופטים נותנים רוח גבית ליועץ המשפטי לממשלה. והנה כאן הם נדרשים לעמוד מולו, וזאת בשעה שהוא נערך לקרב המשפטי בתיקי האלפים בביהמ"ש המחוזי.

אלה אינן נסיבות מבשרות טובות לעותרים, אך אולי מה שייחשף לעיני השופטים – אם וכאשר – יוביל גם אותם למסקנה שלא ניתן לעמוד מנגד.

גילוי נאות: עו"ד יובל יועז מייצג את "משמר הדמוקרטיה הישראלית" בחלק מהעתירות המוזכרות במאמר, ובהן העתירות נגד חקיקת ממשלת החילופים, פרשת מניות מיליקובסקי, וכן השתתף בכתיבת אחת העתירות הנדונות נגד חוק יסוד הלאום.

עוד 2,280 מילים
כל הזמן // יום שישי, 1 ביולי 2022
מה שחשוב ומעניין עכשיו

ליברמן: רואה את עצמי מועמד לראשות הממשלה

לפיד איחל בהצלחה לנבחרת הנוער: ״עם ישראל מאחוריכם״ ● נתניהו בירך את לפיד והודיע כי הוא יתעדכן בענייני ביטחון כראש האופוזיציה באמצעות המזכיר הצבאי ● איילת שקד נפרדת מנפתלי בנט: בזכותך יודעים שאפשר לנהל מדינה בביטחון, באחריות ובדרכי נועם ● וואליד טאהא מרע״ם עבר צינתור - מצבו טוב ● בלינקן ליו"ר הרשות הפלסטינית: לחקור ביסודיות את מות אבו עאקלה

עוד 27 עדכונים

49 שנים של קאבר-אפ משני צדי האוקיינוס

הנספח האווירי בשגרירות ישראל בוושינגטון, אל"מ ג'ו אלון, נרצח בפתח ביתו לפני 49 שנה, בלילה שבין שבת ה-30 ביוני ליום ראשון ה-1 ביולי 1973. ג'ו ואשתו דבורה חזרו לאחר חצות לביתם ממסיבה לכבודה של קצינת ח"ן ראשית סטלה לוי בבית ריקי וג'ק שולמן בוושינגטון.

דבורה יצאה מהרכב והלכה לכיוון הבית. ג'ו הוציא את הז'קט שלו מהמושב האחורי של הרכב כאשר מתנקש ירה בו חמש יריות מטווח קצר. זהות המתנקש והמניע לרצח אינם ידועים.

דבורה יצאה מהרכב והלכה לכיוון הבית. ג'ו הוציא את הז'קט שלו מהמושב האחורי של הרכב כאשר מתנקש ירה בו 5 יריות מטווח קצר. זהות המתנקש והמניע לרצח לא ידועים

תיק החקירה נסגר על ידי הFBI ב-1976 בשל חוסר בראיות. 49 שנים של קאבר-אפ משני צדי האוקיינוס האטלנטי.

ג'ו אלון היה מבכירי טייסי הקרב של חיל האוויר. הוא היה מפקד טייסת המיראז'ים הראשונה של חיל האוויר, גיבור מלחמת ששת הימים, המפקד הראשון של בסיס חיל האוויר בחצרים, וקידם בתפקידו כנספח האווירי את רכישת מטוסי הפנטום.

בתמונה המיוחדת מתחילת שנות החמישים, באדיבות משפחת אלון, נראים מימין ג'ו אלון, במרכז יעל פינקלשטיין (רום) ומשמאל אברהם הכהן. טייסים צעירים ומדריכי טיסה של חיל האוויר. אברהם הכהן היה טייס הניסוי הראשי של התעשייה האווירית ונהרג באסון התרסקות מטוס הערבה הראשון  בטיסת ניסוי ב-1970. ג'ו היה מדריך הטיסה של יעל בשלב המתקדם של קורס טייס מספר 5 בשנת 1951.

יעל סיפרה בראיון מצולם ב-2003 שג'ו הוציא לה את המיץ בטיסות הדרכה ממושכות וקשות, דרש ממנה לעשות שלוש נחיתות בסיום כל טיסת הדרכה, אבל אומרת בהערכה רבה שהיה טייס ומדריך טיסה מעולה ושבזכותו סיימה את הקורס בהצטיינות.

יעל אמרה שג'ו נבחר למשימה של הקמת הבסיס בחצרים כי האמינו במנהיגותו ובכך שרק הוא היה יכול לעמוד במשימה של הקמת הבסיס בתנאים הקשים שהיו אז בחצרים.

ג'ו אלון היה מבכירי טייסי הקרב של חיל האוויר, מפקד טייסת המיראז'ים הראשונה של החיל, גיבור מלחמת ששת הימים, המפקד הראשון של בסיס חיל האוויר בחצרים, ומי שקידם את רכישת מטוסי הפנטום

בתחקיר של בן כספית בערוץ כאן חינוכית על הקשר הישראלי, בנותיו של ג'ו, רחל ויעל, אומרות שמדינת ישראל לא חקרה מי רצח את אביהן. לאיפה נעלמה הרעות והעיקרון שלא מפקירים את המשפחות השכולות? 49 שנים חלפו ולמשפחת אלון אין תשובה לגבי מה שקרה ב-1 ביולי בוושינגטון.

מברקים שנחשפו בשנים האחרונות מתיקים שהיו חסויים עשרות שנים, של מנכ"ל משרד ראש הממשלה מרדכי גזית ומנכ"ל משרד החוץ אברהם קדרון, מעידים על הסתרה של מה שקרה בוושינגטון.

ביום ההתנקשות התקשר היועץ לביטחון לאומי הנרי קיסינג'ר לשגריר ישראל בוושינגטון שמחה דיניץ והזמין אותו לפגישה לא מתוכננת בסן-קלמנטה שבקליפורניה. במברק קודם מה-29 ביוני, דיניץ דיווח לגזית שקבע עם קיסינג'ר שיפגשו ב-8 ביולי, כשקיסינג'ר יחזור מסן-קלמנטה לוושינגטון ואז ידווח לדיניץ על תוצאות שיחות הפסגה בסן-קלמנטה. כלומר ההזמנה הדחופה של דיניץ לסן-קלמנטה היתה בשל ההתנקשות באלון ב-1 ביולי 73' ולא בשל העדכון המדיני של תוצאות שיחות הפסגה.

מברקים שנחשפו מתיקים שהיו חסויים עשרות שנים, של מנכ"ל משרד רה"מ מרדכי גזית ומנכ"ל משרד החוץ אברהם קדרון, מעידים על הסתרת מה שקרה בוושינגטון

במברק בעל סיווג בהול ב-3 ביולי דיניץ מדווח לגזית על השיחה הפרטית עם קיסינג'ר (המכונה שאול בתכתובות הישראליות). דיניץ כותב ששאול אמר בפתיחת הפגישה שהוא מצטער על האסון (ההתנקשות באלון) ושאל אם יש בידיו פרטים נוספים על מה שקרה. דיניץ השיב בשלילה.

כלומר ניתן להסיק מהניסוח של דיניץ שנושא ההתנקשות נידון ביניהם קודם בשיחת הטלפון ושקיסינג'ר מבקש להתעדכן אם יש מעבר לכך חדש. דיניץ מוסיף שדיבר עם סגנו של קיסינג'ר, הגנרל ברנס סקוקרופט, שעדכן אותו כי הם נמצאים בקשר שוטף עם ה-FBI לשם קבלת מידע נוסף.

מברק דיניץ לגזית מה3 ביולי, 73, (לו\762) (צילום: ארכיון המדינה)
מברק דיניץ לגזית מה3 ביולי, 73, (לו\762) (צילום: ארכיון המדינה)

ב-4 ביולי דיניץ שלח מכתב נוסף לגזית. דיניץ כותב שהפגישה התקיימה ברובה כפגישה פרטית ללא פרוטוקול כתוב. קיסינג'ר ביקש בפגישה להעביר מסר לראש הממשלה גולדה מאיר בנושאים של מפגש הפסגה והמשך מגעיו עם חאפז איסמעאיל.

מכתב דיניץ לגזית, 4 ביולי 1973 (צילום: ארכיון המדינה)
מכתב דיניץ לגזית, 4 ביולי 1973 (צילום: ארכיון המדינה)

דיניץ מעביר מסר מאיים מקיסינג'ר לגולדה. קיסינג'ר מפציר בו לשמור בסודיות מוחלטת את הדיווחים שאמורים להימסר לגולדה בלבד. כל דליפה מסכנת אותו אישית ואת המשך הקשר ביניהם ותגרום לאסון.

מכתב דיניץ לגזית, 4 ביולי 1974 (צילום: ארכיון המדינה)
מכתב דיניץ לגזית, 4 ביולי 1974 (צילום: ארכיון המדינה)

יש תיקים ומכתבים רלוונטיים נוספים שנמצאים עדיין חסויים בארכיון המדינה. מדובר לכל הפחות במכתב של מנכ"ל משרד החוץ אברהם קדרון לשגרירות בוושינגטון מה-8 ביולי 1973, שמסומן כ-חטיבה 43.4 מיכל 7550 א, תיק מס. 4, ובתיק של משרד ראש הממשלה, עניינים מדיניים שונים, חילופי מכתבים דיניץ-גזית מחודש יוני ויולי, תיק שמסומן כנראה –ב – 4\7550.

דיניץ מעביר מסר מאיים מקיסינג'ר לגולדה. קיסינג'ר מפציר בו לשמור בסודיות מוחלטת את הדיווחים שאמורים להימסר לגולדה בלבד. כל דליפה מסכנת אותו אישית ואת המשך הקשר ביניהם ותגרום לאסון

לאחר 49 שנים אין סיבה לא לחשוף את הדיווחים שקיסינג'ר העביר לדיניץ  לעיניה ראש הממשלה גולדה מאיר בלבד. הדיווחים האלו יסבירו את מה שקרה בוושינגטון ב-1 ביולי 1973 ואולי גם את מה שקרה למדינת ישראל שלושה חודשים לאחר מכן, ב-6 באוקטובר 1973 כשפרצה, ולא בהפתעה עבור הדרג המדיני, מלחמת יום הכיפורים.

קיסינג'ר כבר לא יכול לעצור את הספקת הנשק האמריקאי לישראל כפי שאיים לעשות שוב ושוב וגם עשה בפועל במהלך המלחמה באוקטובר 73 כדי ללחוץ על ישראל.

בקשה לחשוף את הדיווחים של השגריר בוושינגטון שמחה דיניץ למנכ"ל משרד ראש הממשלה מרדכי גזית ולמנכ"ל משרד החוץ אברהם קדרון בשבוע שלאחר ההתנקשות בג'ו אלון, הוגשה לאחרונה ללשכת שר החוץ יאיר לפיד אך טרם התקבלה תשובת מלשכת השר.

יש לציין שעל פי חוק הארכיונים, משרד החוץ הוא האחראי על חשיפת מסמכים של משרד החוץ השמורים בארכיון המדינה. לכן מתבקשת מחווה הומנית משר החוץ בשם הרעות ואי הפקרת המשפחות השכולות, שתסייע לפענוח הפרשה אשר ההתעלמות ממנה כל כך הרבה שנים היא בלתי נתפסת.

מי רצח את ג'ו אלון בוושינגטון במשמרת של ד"ר קיסינג'ר?

על פי המכתבים שנמצאו בתיקים של מנכ"ל משרד ראש הממשלה, מרדכי גזית, נראה שד"ר קיסינג'ר ידע הרבה פרטים על הרצח של ג'ו אלון. למחרת הרצח הוא התקשר לשגריר דיניץ והזמינו לפגישה פרטית בלתי מתוכננת בסן קלמנטה. דיניץ עידכן אותו לגבי מה שידע על ההתנקשות. סגנו הגנרל סקוקרופט אמר לשגריר דיניץ שהם נמצאים בקשר שוטף עם ה-FBI.

על פי ספרו של החוקר האמריקאי פרד ברטון, ה-FBI השמיד ראיות חשובות של החקירה וסגר את התיק ב-1976 בשל חוסר בראיות. מדוע היועץ לביטחון לאומי ד"ר קיסינג'ר, שבמשמרת שלו אירע הרצח בוושינגטון, לא העניש את אנשי ה-FBI בשל השמדת הראיות לכאורה?

תיק החקירה בארה"ב נסגר ב-1976, בשנה האחרונה שבה קיסינג'ר שימש עדיין בתפקיד היועץ לביטחון לאומי ומזכיר המדינה ובישראל חיסיון הוטל על הדיווחים של דיניץ, גזית וקדרון בנושא ההתנקשות.

לפי החוקר ברטון, ה-FBI השמיד ראיות חשובות מהחקירה וסגר את התיק ב-1976 בשל חוסר בראיות. מדוע היועץ לביטחון לאומי קיסינג'ר, שבמשמרתו אירע הרצח בוושינגטון, לא העניש את אנשי ה-FBI?

האם אלו לא סימנים ברורים של קאבר אפ משני צדי האוקיינוס האטלנטי? עבור מי ומדוע? וויליאם באר מהארכיון של המועצה לביטחון לאומי האמריקאית כותב שקיסינג'ר הסתיר מסמכים רבים מהמועצה לביטחון לאומי.

יתכן שבאוסף התיקים הפרטיים של קיסינג'ר, שאותם מסר לספריית הקונגרס ב-1976 כמתנה לאומה לשמירה בחיסיון ל-25 שנה או ל- 5 שנים לאחר מותו, יש מידע נוסף על ההתנקשות. בקשה לשתף במידע על ההתנקשות באלון שאולי נמצא באוסף התיקים שמסר לשמירה בחיסיון בספרית הקונגרס נשלחה למשרד קיסינג'ר.

ד"ר רמי רום הוא דוקטור לכימיה פיזיקלית, עורך פטנטים וחוקר עצמאי של מלחמת יום כיפור.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,081 מילים

ריאיון מלחמת הגנגסטרים נגד הנאצים בארצות הברית

על רקע עצרות הענק של הארגונים הנאצים בארה"ב בשנות ה־30, השופט היהודי נתן פרלמן החליט לקחת את החוק לידיים ופנה למאפיונרים יהודים כדי להקים צבא של בריונים שיילחמו באנטישמים ● הסופר מייקל בנסון משחזר את האירוע הנשכח בספר חדש ומספר לזמן ישראל: הם לא האמינו שיהודים יעזו להתנגד

עוד 1,330 מילים
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
קוֹלָב 138

קולבים מאוירים, צילומי קולבים, קעקועי קולבים, שרשראות עם קולבי זהב קטנים, ואינספור צילומים של נשים מניפות קולבים בהפגנות ספונטניות בערים שונות באמריקה ● איך הפך דווקא קולב הבגדים לסמל של המאבק למען זכויות הנשים?

עוד 1,112 מילים

למקרה שפיספסת

123 ימים בזירת איגרוף, בלי חוקים ובלי כפפות

קמפיין הבחירות של נתניהו יתמקד בחיבור בין לפיד לרשימה המשותפת ורע"ם ● הקמפיין של לפיד יתמקד בחיבור בין נתניהו לסמוטריץ' ובן-גביר ● העימות הזה יהיה אחד המרתקים שהיו כאן, בין שני שועלי בחירות משופשפים שמכירים היטב את התקשורת והרשתות ● ובינתיים, לנתניהו יש פריימריז על הראש, לפיד חייב לסגור עם איזנקוט - ובימינה, איילת שקד נראית כמו צמח בר ● פרשנות

עוד 1,085 מילים ו-1 תגובות

האם להסתיר את היהדות?

לפני כמה שבועות ביליתי שבת בבולגריה. הייתה לי זכות לבצע ברית מילה בסופיה ביום שישי ואין טיסות ישירות לארץ אחר הצהריים, לכן לא הייתה אופציה לחזור לפני שבת. זה היה כמו מתנה, כי ברוב הבריתות שלי בחו״ל אני שם רק ל-24 שעות.

לאחרונה ביליתי שבת בבולגריה. הייתה לי זכות לבצע ברית מילה בסופיה בשישי ואין טיסות ישירות לארץ אחה"צ, לכן לא הייתה אופציה לחזור לפני שבת. זה היה כמו מתנה

הברית עצמה הייתה נפלאה. בית הכנסת הוא בניין ענק עם כיפת זהב מעל ההיכל. כשאני עורך בריתות אני נוהג לשיר ניגונים במהלך הטקס והאקוסטיקה הייתה מעולה. הייתי יכול לשיר שם שעות. בנוסף למקום עצמו, כל הקהילה היהודית מצטרפת לשמחה. מחב״דניקים ועד חילונים – כולם היו שם. זו אחת הסיבות שאני אוהב את התפקיד שלי.

בנוסף לברית המילה, פגשתי אנשים מרתקים. ההורים של התינוק הם פליטים מאוקראינה שמתגוררים בבולגריה במהלך השבועות האחרונים. הקהילה בסופיה עזרה לערוך את האירוע והם הביאו אותי מהארץ. לא כל יום יש לי את הזכות לעבוד עם אנשים במצב כזה. 

בנוסף לקשר עם המשפחה, היו שם אנשים מכל העולם שהתפללו ביחד בשבת. היו כמה ישראלים, בולגרים, ואפילו איש עסקים מציריך. מדי פעם בשבת החלטנו באיזו שפה נדבר על מנת שלכולם יהיה נוח. למרות שרוב הנוכחים לא היו תושבי ישראל, עדיין הם דיברו עברית ברמה גבוהה. כעולה יליד ארה"ב הייתי בשוק. אני לא יכול לדמיין מה הייתי עושה אם בבית הכנסת שלי בילדותי היו מכריזים ״כולנו הולכים לדבר עברית עכשיו״. 

כמו רוב בתי הכנסת באירופה, גם בסופיה יש שמירה קפדנית. קיבלתי הוראה ממנהיג הקהילה לחכות בדלת האחורית של הבניין בשבת בבוקר כדי שהוא יפגוש אותי שם. הגעתי קצת מוקדם ובגלל שירד גשם חיכיתי בחוץ עם הכובע של המעיל על הראש. כאשר מנהיג הקהילה פתח את הדלת הוא אמר לי, שאנשי הביטחון חשדו שמחבל ניסה להיכנס בדלת האחורית. אבל ככל הנראה הם לא היו כל כך מודאגים, כי בסופו של דבר הם שלחו את מנהיג הקהילה לפתוח לי את הדלת לבדו.

כשמנהיג הקהילה פתח את הדלת הוא אמר שאנשי הביטחון חשדו כי מחבל ניסה להיכנס בדלת האחורית. אבל ככל הנראה לא היו כ"כ מודאגים, כי בסופו של דבר שלחו את מנהיג הקהילה לבדו לפתוח לי

בכל פעם שיצאתי מבית הכנסת השומרים היו מצביעים על ראשיהם. הם סימנו לי שאני ״מגולה״. יש שני מנהגים בסופיה – או שהגברים לובשים כיפה רק בבית הכנסת או שלובשים כיפה כל הזמן, ושמים כובע ביציאתם. כל פעם שהשומרים הצביעו על ראשיהם הייתי מהנהן ויוצא.

כל תושב בולגרי שראה שהשומרים מסמנים לי אמר לי שאני לא בסכנה בכלל. ״אולי יש אנשים ששונאים יהודים אבל הם לא יהרסו את חייהם בגלל זה״. אז, קיבלתי הרבה מבטים סקרנים אבל לא יותר מזה. במוצאי שבת סיפרתי על זה לאשתי והיא אמרה שמאד כדאי שאלבש כובע בנסיעות שלי.

הטיסה בחזרה שלי הייתה דרך טורקיה. מדינה שיהודים לא רצים לבקר בה במצב הנוכחי. בדרך לשדה התעופה חשבתי על השומרים ועל השיחה עם אשתי ומה אני אעשה בלי כובע. החלטתי לא לשנות את הסטטוס קוו שלי ולא פשטתי את הכיפה שלי. ואני כל כך שמח שעשיתי כך.

כאשר ניגשתי לביקורת הדרכונים קבלו את פניי עם ״שלום חביבי!״. השומרת מולי ואני שוחחנו כמה דקות והכל היה בעברית – והיא לא יהודייה. שאלתי, ״איפה למדת עברית?״ והיא ענתה שיש לה חברים טובים בתל אביב וכי היא אוהבת את העם היהודי ואת ארץ ישראל למרות שהיא אף פעם לא ביקרה בארץ. הפצרתי, "את חייבת לבקר״, היא הבטיחה שיום אחד תעשה זאת. 

הלכתי לשער שלי ובאותו זמן קבוצת כדורגל בולגרית הגיעה במקביל. היא הייתה קבוצה גדולה. היו שם 50 איש לפחות. פתאום שמעתי, ״מה נשמע אחי?", ואני והשחקן פתחנו בשיחה. הוא אמר לי שלא רק שהוא הישראלי היחיד בקבוצתו, אלא שהוא גם לא הצליח ליצור קשר עם הקהילה היהודית בסופיה. מיד נתתי לו את כל המספרים שהיו לי של הרבנים ומנהיגי הקהילה בבולגריה. 

לנסיעה שלי היה גם צד פחות נעים. כשחיכיתי להיכנס למטוס שני אנשים מאפריקה התיישבו לידי. שימו לב, כולנו עברנו את הבידוק הביטחוני. למרות זאת שני שומרים באו לשכנים שלי וביקשו את דרכוניהם. אחד האפריקאים התעצבן. הוא צעק על השומרים שזה מעשה גזעני והוא צדק. אבל השומרים לא ניסו להסתיר את מעשיהם והם בדקו אך ורק אותם. הצטערתי מאד לראות את זה. הלוואי שיכולתי לעשות משהו. 

לנסיעה שלי היה גם צד פחות נעים. כשחיכיתי להיכנס למטוס שני אנשים מאפריקה התיישבו לידי. שימו לב, כולנו עברנו את הבידוק הביטחוני. למרות זאת שני שומרים באו לשכנים שלי וביקשו את דרכוניהם

באותו רגע הבנתי למה אני לא מכסה את הכיפה שלי וזה בדיוק בגלל הסיבות הנ״ל. אם הייתי מוריד את הכיפה שלי לא הייתי פוגש את כל האנשים הנפלאים האלו. בנוסף לזה, למרות שיש סכנות בעולם, זה מרגיש כמו טעות לנטוש את האחים ואחיות האפריקאים שלנו. הם לא יכולים לפשוט את עורם וללבוש כובע כדי להסתיר את מה שמייחד אותם.

גם אנחנו בעם היהודי מהווים חלק מ״האחר״ ואנחנו חייבים להפסיק להסתיר את עצמנו. מאוד עצוב להבין שאנחנו עדיין חיים בעולם בו קבוצות מסוימות צריכות לדאוג שיסומנו בצורה כזו, אבל המציאות תשתנה רק אם נפסיק להסתיר את מי שאנחנו.

חיים לייטר הוא רב, מוהל, מסדר קדושין וחבר בית דין פרטי. הוא הקים את מגן הברית, ארגון המחויב לשמירה על הטקס הקדוש של ברית המילה, וכן על הילדים הנימולים. הוא עלה לארץ ב-2009 ומתגורר באפרת עם אשתו וארבעת ילדיו.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 788 מילים
עודכן לפני 3 שעות

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

במלחמה בשחיתות, התדמית של לפיד קרסה אל מול המציאות

ייתכן שהכניעה של יאיר לפיד לדרישות האופוזיציה השבוע, לקראת פיזור הכנסת, נבעה מחוסר ברירה - אולם ההתנהלות הזו אפיינה את ראש הממשלה הנכנס לאורך כל השנה החולפת, כשנמנע באופן עקבי מלקדם יוזמות בתחום המאבק בשחיתות שלטונית ● דעה

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 862 מילים ו-1 תגובות

אנשי מודיעין בישראל תוהים השבוע מה גרם לסנוואר האנליטי להעלות פתאום שוב את עסקת השבויים ● האם סנוואר לא עומד בלחץ הרחוב הפלסטיני או שמא הוא מזהה בקיעים במערכת הפוליטית הישראלית ומפרש את זה כשעת כושר? ● במערכת הביטחון קיימת התנגדות נחרצת ללכת לעסקה בשני שלבים, וגורמים מעורים מעריכים: המו"מ חזר לנקודת האפס ● פרשנות

עוד 635 מילים

"שכר דיפרנציאלי למורים? לפי איזה קריטריונים בדיוק? זה הזוי"

במשרד האוצר דורשים שכר דיפרנציאלי למורים והקלה בהליך פיטורי מורים בתמורה לתוספת השכר ● מורים ומומחים לחינוך חלוקים בנוגע לפיטורים - ומתנגדים בלהט לכוונה להנהיג שכר דיפרנציאלי ● חלקם מפקפקים ברצינות האוצר וחושבים שמדובר פשוט ב"עז" במו"מ על השכר ● שרת החינוך לשעבר יולי תמיר: "זאת לא תוכנית, אלא ניסיון לכופף את המורים במו"מ" ● בדיקת זמן ישראל

עוד 2,416 מילים

אחרי שהודיע כי לא יתמודד בבחירות הבאות, בנט מותיר לשותפתו הוותיקה ירושה מפוקפקת ● ימינה אמנם מגיעה עם מימון מפלגות של כ-11 מיליון שקל, אך גם עם רשימה לא ברורה של מתמודדים, בייס חמקמק ואג'נדה מעורפלת ● ובינתיים, מהנעשה במרכז-בשמאל: את פגישת החיזור שלה עם הרמטכ"ל לשעבר איזנקוט, יו"ר העבודה מיכאלי בחרה לקיים בבית בן גוריון בתל אביב ● פרשנות

עוד 1,032 מילים

יאיר לפיד נכנס לתפקידו כראש הממשלה ה-14 של ישראל

דיווח: נתניהו יכריע אם לפעול נגד ימינה בראשות שקד אחרי שיקבל סקר שיבחן את הנושא ● שמרית מאיר, ששימשה כיועצת המדינית של בנט: הוא התכוון להישען על הרשימה המשותפת; בנט הכחיש את הדברים ● אדלשטיין הודיע שלא ירוץ לראשות הליכוד ● טראמפ: נתניהו אכזב אותי, אך אשקול לתמוך בו ● הרצוג: "בחירות חמישיות בתקופה כל כך קצרה מאוד לא בריאות למדינה"

עוד 53 עדכונים

עושים מה שבז"ן שלהם

המתיחות במפרץ חיפה עולה מדרגה ● מנכ"לית איגוד ערים טוענת כי בתי הזיקוק מנעו לאחרונה כניסה של פקחים שהגיעו לבצע ביקורות בשטח המפעל ● בבז"ן דוחים את הטענות ומציינים כי "כל אירוע חריג מדווח על פי הדין" ● אלא שגם לדיון בכנסת שעסק בבז"ן, נציגי החברה לא טרחו להגיע ● ח"כ מוסי רז: "הזלזול של בז"ן בנבחרי הציבור הוא המשך ישיר של הזלזול שלהם בתושבי מפרץ חיפה"

עוד 1,004 מילים

"כמו כוכבת בסדרת פשע"

מעקב זמן ישראל דוח ביקורת חמור של מבקר עיריית חיפה מאשר את ממצאי תחקירי זמן ישראל במלואם ● בין היתר, מאשר המבקר כי החוקר המיוחד שהעסיקה ראשת העיר קליש-רותם אסף ממצאים מכפישים (ולעיתים מסולפים) נגד יריביה הפוליטיים, ללא אישור הגורמים הממונים עליו ● המבקר: "ההתנהלות חמורה ומנוגדת לכללי מנהל תקין" ● במועצת העיר דורשים לפתוח מייד בחקירה פלילית

עוד 2,691 מילים

הטיוח הגדול הקשר הסודי של משמרות המהפכה עם ארגנטינה

למרות כל הראיות, שלטונות ארגנטינה גוררים רגליים בפרשת המטוס האיראני ולא מוציאים צווי מעצר לאנשי משמרות המהפכה ● כבר ב-2015 החוקר אלברטו ניסמן חשף טיוח שלטוני בנושא הפיגועים האיראניים ● זמן קצר לאחר מכן חשף העיתונאי דמיאן פצ'טר כי ניסמן נרצח – ונאלץ בעצמו לנוס על נפשו ● בריאיון לזמן ישראל אמר: הנשיאה לשעבר עושה הכול כדי להסתיר את הקשר עם איראן

עוד 2,029 מילים

סער על המו"מ להעביר את חוק המטרו תמורת ביטול הפרשת שיקלי: "כניעה לסחטנות"

סקר: ימינה בראשות איילת שקד מקבלת חמישה מנדטים ● תקציב מימון המפלגות יגדל בכ-25 מיליון שקלים ● הרצוג נפגש השבוע עם המלך עבדאללה בארמונו בירדן ● אחרי שלושה חודשים הסתיימה עדותו של עד המדינה שלמה פילבר ● לפיד ביקש משר החוץ היווני לפעול לשחרורו המיידי של האזרח הישראל דודי אשכנזי

עוד 54 עדכונים

לקראת הפריימריז: גוברים המאמצים לשנות את חוקת הליכוד

חוקת הליכוד מחייבת חברי כנסת בעבר ובהווה להתמודד ברשימה הארצית, שם מספר המקומות מוגבל ומספר המצביעים עצום ● המשמעות היא שתריסר ח"כים מכהנים יוחלפו בפנים חדשות - וזה ממש לא מתאים לנתניהו, שחושש ממועמדים חדשים ולא מוכרים ● אחד המתמודדים במחוזות הוא ליאור קצב - אחיו של הנשיא והאסיר לשעבר - ומי, כך מתברר, שתיווך בין ח"כ אורבך לנתניהו ● פרשנות

עוד 661 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה