דומה כי מזמן לא הצטברה על שולחנו של בג"ץ ערימה כה מרשימה של עתירות חוקתיות, משטריות, החובקות את מכלול הנושאים המשפטיים והפוליטיים המרכיבים את כרוניקת המציאות הישראלית ב-2020.
בחלק ניכר מהעתירות הללו, בית המשפט כבר גיבש עמדה ראשונית בהחלטותיו להוציא צווים על-תנאי; וברבות מהעתירות בית המשפט ידון בהרכב מורחב. נראה שהקרקע בשלה לסדרת פסקי דין מטלטלים.
1
הפגנות בלפור
- הדרישה בעתירות: ביטול התיקון לחוק הקורונה הגדול המאפשר לממשלה להגביל השתתפות בהפגנות, כך שניתן יהיה להשתתף רק בהפגנות המתקיימות במרחק של עד 1,000 מטר ממקום המגורים.
- העותרים: התנועה לאיכות השלטון, ח"כ אלי אבידר, אמיר השכל, אורני פטרושקה.
- מתי הוגשו העתירות: 30 בספטמבר 2020.
- פעולה אחרונה: בשבוע שעבר הגישו הממשלה והכנסת את תצהירי התשובה שלהם לצו על-תנאי שהוצא בעתירות.
- השלב הבא: ב-12 בינואר יתקיים דיון בעתירות בהרכב מורחב של 9 שופטים, בראשות הנשיאה אסתר חיות.
לא רק בגלל מפגיני בלפור והגשרים, הצמתים והכיכרות ברחבי הארץ: מאז תחילת משבר הקורונה וההגבלות שהטילה הממשלה על זכויות יסוד של האזרחים, סימנו שופטי בג"ץ לממשלה כי את זכות ההפגנה חייבים לשמור בכל מחיר.
אנשי היועמ"ש, שסייעו לממשלה לנסח את תקנות שעת החירום ומאוחר יותר את תקנות הקורונה, עשו במשך זמן רב קולות של מי שמגינים בגופם על זכות ההפגנה, אל מול רצונו של ראש הממשלה בנימין נתניהו לגדוע את ההפגנות מול מעונו, אך בסופו של דבר גם אביחי מנדלבליט נתן את ידו להגבלת הקילומטר במסגרת הסגר השני בחודש ספטמבר.
ערב הדיון בארבע העתירות, שהתקיים ב-13 באוקטובר, הודיעה הממשלה כי אין כוונה להאריך את "מצב החירום המיוחד" שמכוחו הוטלו הגבלות על נסיעה להפגנות.
השופטים ידעו שהעתירות בדרך להיות תיאורטיות, אך החליטו בכל זאת לדון בהן ולהוציא צו על-תנאי, תוך שימוש בחריג לדוקטרינת העתירה התיאורטית: כנראה ידעו שאם לא יפעלו כעת, יגיעו הגבלות על ההפגנות גם בסגר הבא, וכך עד אין קץ.
השופטים ידעו שהעתירות בדרך להיות תיאורטיות, אך החליטו בכל זאת לדון בהן. כנראה ידעו שאם לא יפעלו כעת, יגיעו הגבלות על ההפגנות גם בסגר הבא, וכך עד אין קץ
את משאבי אמון הציבור של בית המשפט, שהוא עצמו מתנהג כאילו הם מצויים במשורה, הוא שומר להגנה על זכויות אדם. חופש המחאה הוא אחד מאותן זכויות יסוד. מדי פעם נדרשים השופטים לרסן את המשטרה, ובמקר הנוכחי – גם את הממשלה.
2
חוק הקורונה הגדול
- הדרישה בעתירות: ביטול חוק הקורונה בשל היותו סותר את חוק יסוד הממשלה.
- העותרים: עדאלה, האגודה לזכויות האזרח.
- מתי הוגשה העתירה: 9 בספטמבר 2020.
- פעולה אחרונה: בשבוע שעבר הוגשו תשובות הכנסת והממשלה לאחר שהדיון בעתירה אוחד עם עתירות ההפגנות.
- השלב הבא: ב-12 בינואר 2020 יתקיים דיון בעתירות בהרכב מורחב של 9 שופטים, בראשות הנשיאה אסתר חיות, ובהסכמת הצדדים הדיון יתקיים כאילו הוצא בעתירה צו על-תנאי (ופירוש הדבר שזהו הדיון האחרון בטרם פסק דין).
גם מיטיבי לכת בתחום החקיקה הלכו מזמן לאיבוד, בסבך תקנות שעת החירום שאפיינו את החודשים הראשונים של ההתמודדות הממשלתית עם משבר הקורונה, ולאחר חקיקת "חוק הקורונה הגדול" (הקרוי רשמית "חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה") – עם מבול הצווים והתקנות הממשלתיות, החירומיות במהותן, שלא הוצאו כתקנות שעת חירום אלא כתקנות קורונה.
נדמה שהסבך הזה איננו מקרי, והוא נועד למנוע ביקורת שיפוטית, וגם ציבורית, על המהלכים הללו, שלא נעשו מעולם – גם לא בשעות מלחמה וחירום אחרות שאליהן נקלעה המדינה.
אין פלא שהממשלה החליטה להסתמך בתשובתה על דבריו של ח"כ יעקב אשר, יו"ר ועדת החוקה – אותה ועדה שאליה הועברו סמכויות אישור תקנות הקורונה, לאחר שיו"ר ועדת הקורונה, ח"כ יפעת שאשא-ביטון, החליטה להפגין חשיבה עצמאית מדי – בפתח תשובתה לבג"ץ: "אנחנו נמצאים בעצם בעת מלחמה", אמר ח"כ אשר בחודש יולי, "זה זמן של מלחמה".
הממשלה טוענת שיש לדחות את העתירה, מאחר שהכנסת קיימה דיונים ממושכים ומעמיקים בחוק הקורונה, ולכן, ככל שהחוק מגלם "ויתור" של הכנסת על סמכויותיה והעברת סמכויות ראשוניות, הפוגעות בזכויות אדם, לממשלה – הרי שהעברה זו נעשתה בדעה צלולה.
להבדיל מתקנות שעת חירום, שעשויות לכלול הגבלות הפוגעות בזכויות יסוד באופן שאינו מידתי (או אינו עומד בתנאים האחרים של "פסקת ההגבלה" בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו), טוענת הממשלה כי ההגבלות מכוח חוק הקורונה הן מידתיות ועומדות בתנאי פסקת ההגבלה.
הכול יחסי, כמובן; גם המידתיות עצמה מוגמשת ביחס לתכלית הנדרשת, ובימי קורונה בית המשפט נוטה לאשר פגיעות חמורות יותר בזכויות יסוד מאשר בימי שגרה.
3
חוק ממשלת החילופים
- הדרישה בעתירות: ביטול התיקונים לחוק יסוד: הממשלה שעיגנו את מנגנון ממשלת החילופים, שמכוחו הוקמה הממשלה הנוכחית.
- העותרים: התנועה לאיכות השלטון, סיעת מרצ, עו"ד אביגדור פלדמן, משמר הדמוקרטיה הישראלית, עמותת חוזה חדש.
- מתי הוגשו העתירות: 7 במאי 2020.
- פעולה אחרונה: ביום חמישי האחרון הגישו הממשלה, הכנסת, הליכוד וכחול-לבן את תצהירי התשובה שלהם לצו על-תנאי שהוצא בעתירות.
- השלב הבא: בית המשפט כבר הכריז כי ידון בעתירות בהרכב מורחב של תשעה שופטים. כעת צריכה הנשיאה חיות לאייש את ההרכב ולקבוע מועד לדיון.
בצו על-תנאי שהוציא בית המשפט, הוגדרו שלושה סעיפים קונקרטיים שבהם בחרו השופטים להתמקד, תוך שזנחו את הבקשה הגורפת לבטל את חקיקת ממשלת החילופים.
לצד הצורך לנמק מדוע לא יבוטלו הסעיפים המגבילים את כוחה של הכנסת להצביע אי-אמון בממשלה, וכן הסעיפים המשריינים את סעיפי החקיקה המעגנים את ממשלת החילופים ברוב של 70 ח"כים, קבעו השופטים כי יש לנמק מדוע לא תיכנס כלל החקיקה לתוקפה רק אחרי הבחירות לכנסת הבאה.
במילים אחרות, נראה כי הטיעון שאין לשנות באופן מיידי את כללי המשחק תוך כדי המשחק – נשמע להם משכנע. לטיעון הזה יש משקל בעולם המשפטי התיאורטי, אבל אם יתקבל – כמובן שיש לו השלכות גם בעולם הפוליטי הפרקטי.
מבחינת כלים חוקתיים, ומאחר שעתירות אלה עוסקות בין היתר בסמכות בית המשפט לבחון חוקי יסוד, ברור שהשופטים ייטו להתערבות המינימלית הנדרשת. קביעה שחוק יסוד אינו בטל אלא רק ייכנס לתוקף במועד מאוחר יותר, היא מתונה ואלגנטית יותר מהכרזה על ביטולו.
ברור שהשופטים ייטו להתערבות המינימלית הנדרשת. קביעה שחוק יסוד אינו בטל אלא רק ייכנס לתוקף במועד מאוחר יותר, היא מתונה ואלגנטית יותר מהכרזה על ביטולו
אם כך יחליטו השופטים, או אפילו רק ירמזו על כך במהלך הדיון הצפוי בהרכב המורחב, וככל שהמערכת הפוליטית לא תכריע עוד קודם לכן ללכת לבחירות – תהיה לכך השפעה על התנהגות השחקנים בממשלה. אם הכנסת תתפזר קודם לכן, נושא זה יתייתר והשופטים יעדיפו להימנע מלדון בו.
4
חוק יסוד הלאום
- הדרישה בעתירות: ביטול חוק יסוד הלאום שנחקק ב-2018 נוכח פגיעתו בעקרון השוויון ושינוי האיזון שבין עקרונות היסוד של המדינה – היותה יהודית ודמוקרטית.
- העותרים: 15 עתירות לרבות מרצ, ועדת המעקב העליונה של הציבור הערבי בישראל, האגודה לזכויות האזרח, התנועה לטוהר המידות, סמי מיכאל, ועוד.
- מתי הוגשו העתירות: 22 ביולי 2018.
- פעולה אחרונה: בתחילת חודש דצמבר, לאחר דחיות רבות, הגישו הכנסת והממשלה את תגובותיהן לעתירות, ובהן דרשו לדחותן על הסף.
- השלב הבא: ביום שלישי הקרוב יתקיים דיון ב-15 העתירות בהרכב מורחב של 11 שופטי בג"ץ. הדיון ישודר בשידור חי.
מקבץ עתירות זה הוא כנראה מקבץ "הדגל" ביחס ליוזמתו הנוכחית של בית המשפט העליון להעביר דרך מסננת ביקורתו חוקי יסוד. במקרה של חוק יסוד הלאום, הדיון אינו מתמקד רק בעצם סמכותו של בית המשפט לבחון חוקי יסוד, אלא גם במהות החקיקה עצמה – על מה שיש בה ועל מה שאין בה.
חוק יסוד הלאום אמור להיות תעודת הזהות הלאומית של המדינה. אם הייתה הסכמה לאומית רחבה על תוכנו, והוא לא היה נתפס כמדיר אוכלוסיות ומפלג מגזרים, הוא היה יכול להיחשב לבשורה גדולה.
חוק יסוד הלאום אמור להיות תעודת הזהות הלאומית של המדינה. אם הייתה הסכמה לאומית רחבה על תוכנו, והוא לא היה נתפס כמדיר אוכלוסיות ומפלג מגזרים, הוא היה יכול להיחשב לבשורה גדולה
אך מאחר שהוא נעדר הוראה בדבר שוויון בין כלל אזרחי המדינה, נטען כלפיו כי הוא מפר את האיזון שבין "יהודית" ל"דמוקרטית" בנוסחה שנטבעה בחוקי היסוד בשנות ה-90.
5
חוק מעקבי שב"כ
- הדרישה בעתירות: ביטול חוק הסמכת שב"כ לאכן ולבצע מעקב דיגיטלי אחרי אזרחים במסגרת החקירות האפידמיולוגיות בתקופת הקורונה.
- העותרים: האגודה לזכויות האזרח, עדאלה, רופאים לזכויות אדם, פרטיות ישראל.
- מתי הוגשו העתירות: 1 בספטמבר 2020.
- פעולה אחרונה: ב-17 בנובמבר 2020 החליט בג"ץ להוציא צו על-תנאי נגד הכנסת והממשלה, מדוע לא ייקבע כי שב"כ יוסמך לבצע איכונים רק נגד אזרחים שאינם משתפים פעולה בחקירה האפידמיולוגית, ומדוע לא יחויב משרד הבריאות לקדם טכנולוגיה אזרחית כחלופה להסתייעות בשב"כ.
- השלב הבא: הכנסת והממשלה אמורים להגיש את תצהירי התשובה מטעמם בימים הקרובים.
ההסתייעות של הממשלה בשב"כ לבצע מעקבים דיגיטליים אחרי אזרחים, היא דוגמה לפעולה קיצונית, בלתי מתקבלת על הדעת במשטר דמוקרטי, שאיכשהו מתנרמלת במרוצת חודשי ההתמודדות עם הקורונה.
כלל המומחים אומרים ששב"כ אינו מסייע, השגיאות באיכונים רבות, הפגיעה בפרטיות היא עצומה, המחוקק עצמו הורה למשרד הבריאות לפתח חלופה אזרחית להסתייעות בשב"כ – גוף שאמור לעסוק בביטחון המדינה, ולא ענייני בריאות. ובכל זאת, הממשלה נאחזת בכוח הבלתי-מידתי שיש בידיה ושאיכשהו יש לה היתר להשתמש בו נגד אזרחי המדינה.
העתירה הנוכחית באה בעקבות כמה סיבובים שנעשו בבג"ץ מאז החל השימוש באיכוני שב"כ במסגרת משבר הקורונה. פסק דין קודם של בג"ץ עצר את השימוש הממשלתי בשב"כ באמצעות תקנות שעת חירום, וחייב את הממשלה ללכת לחקיקה הכוללת בתוכה כמה איזונים ובלמים. העותרים יוצאים מתוך הנחה שבלא התערבות בג"ץ, האמצעי הקיצוני, שהוא כביכול זמני, יהפוך לקבוע.
בימים האחרונים פורסם שצוות השרים לענייני השב"כ החליט להיענות לדרישה שהציב בית המשפט בפני הממשלה. ככל הנראה במטרה להימנע מלקבל את ההחלטה כציווי שיפוטי, נקבע כי החל מינואר, ייעשה שימוש באיכוני השב"כ רק בעניינם של אזרחים המסרבים למסור מידע בחקירה האפידמיולוגית.
6
ניגוד העניינים של נתניהו
- הדרישה בעתירות: לחייב את ראש הממשלה נתניהו לחתום על הסדר ניגוד עניינים, נוכח היותו נאשם בפלילים, ולראות את ההסכם כמחייב; ולחייב את הממשלה לאשר את כלל המינויים המצויים על שולחנה, של בכירי מערכת אכיפת החוק.
- העותרים: התנועה לאיכות השלטון, קבוצת אזרחים בראשות יורם יעקובי.
- מתי הוגשו העתירות: 13 במאי 2020.
- פעולה אחרונה: ב-17 בנובמבר 2020 הוציא ביהמ"ש צו על-תנאי, המחייב את נתניהו להצהיר מדוע חוות דעת ניגוד העניינים שגיבש היועמ"ש מנדלבליט בעניינו היא מחייבת, מדוע ההגבלות לא יחולו גם על השר לביטחון-פנים אמיר אוחנה, ומדוע לא יאושרו כלל המינויים של בכירים בשירות הציבורי.
- השלב הבא: תצהירי התשובה מטעם נתניהו והיועמ"ש יוגשו עד ה-7 בינואר 2021.
מסוג העתירות שבלעדיהן לא רק שהממשלה לא הייתה פועלת לפי דין, אלא גם היועץ המשפטי היה ככל הנראה נרדם ביודעין. התחייבותו של נתניהו לכהן כראש הממשלה בממשלה החילופים רק בכפוף להסדר פרטני של ניגוד עניינים, נוכח היותו נאשם בפלילים, ניתנה גם ב"בג"ץ המנדט" שהוכרע בחודש מאי.
ואולם רק חודשים ארוכים לאחר שהוגשו העתירות לאכיפת התחייבות זו, טרח מנדלבליט ופירסם את חוות הדעת הסופית, שגם היא הייתה חד-צדדית, מטעם מנדלבליט בלבד, לאחר שהמאמצים הממושכים להגיע להסכמות עם עורכי דינו של נתניהו, שיאפשרו חתימה הדדית על ההסכם, התבררו כעקרים.
בינתיים הזמן חולף, נתניהו מודיע באמצעות עורכי דינו בבג"ץ כי "לעת עתה" הוא "ניאות" לפעול לפי חוות דעתו של מנדלבליט (על פי הפרשנות שנתניהו יוצק לתוכה).
לנתניהו יש אינטרס פוליטי מובהק לצייר את עמדתו של מנדלבליט כקיצונית, אך בפועל, גם ההגבלות שהטיל היועץ בהסדר ניגוד העניינים הן חלקיות ורכות, את חלקן ניתן לעקוף בקלות ולחלקן אין סיכוי להתממש, והן תלויות ברצונו הטוב של מושא ההגבלות.
ההסבר האפשרי היחיד לאורך הרוח המוסדי המופלג שמפגין היועץ בעניין זה, הוא שבדרך זו הוא בונה לעצמו אליבי ליום שבו יכריז כי אין מנוס אלא להודיע על נבצרותו של נתניהו.
ההסבר האפשרי היחיד לאורך הרוח המוסדי המופלג שמפגין היועץ בעניין זה, הוא שבדרך זו הוא בונה לעצמו אליבי ליום שבו יכריז כי אין מנוס אלא להודיע על נבצרותו של נתניהו
7
חוקי התקציב – פרשת האוזר
- הדרישה בעתירות: ביטול תיקון 50 לחוק יסוד הכנסת, הקרוי "פשרת האוזר", שאיפשר להביא את תקציב 2020 לאישור הכנסת עד ה-23 בדצמבר 2020.
- העותרים: סתיו שפיר, חוזה חדש, אחריות לאומית, התנועה לאיכות השלטון.
- מתי הוגשו העתירות: 26 באוגוסט 2020.
- פעולה אחרונה: ב-24 בנובמבר 2020 החליט בג"ץ להוציא צו על-תנאי נגד הכנסת והממשלה, המחייב אותן לנמק מדוע לא תבוטל החקיקה שבמוקד הדיון, מאחר שנתקבלה תוך שימוש לרעה של הכנסת בסמכותה המכוננת.
- השלב הבא: תצהירי התשובה של המשיבים אמורים להיות מוגשים עד ה-5 בינואר 2021. דיון בהרכב מורחב של 9 שופטים יתקיים בפברואר 2021.
בבוקרו של היום שבו הוציא בית המשפט צו על-תנאי נגד המדינה, התקיים דיון בעתירות בעניין התקציב. פרוטוקול הדיון מלמד עד כמה נקעה נפשם של השופטים מהאופן העקום שבו מתנהלת המדינה – הממשלה והכנסת כאחד – בקדנציה הנוכחית.
השופטים הם אלה שכיוונו את הצדדים להתמקד בסוגיה החוקתית הנפיצה של "שימוש לרעה של הכנסת בסמכותה המכוננת", נשק חוקתי בלתי קונבנציונלי שיאפשר אולי לראשונה התערבות שיפוטית בחוק יסוד.
השופטים הם אלה שכיוונו את הצדדים להתמקד בסוגיה החוקתית הנפיצה של "שימוש לרעה של הכנסת בסמכותה המכוננת", נשק חוקתי בלתי קונבנציונלי שיאפשר אולי לראשונה התערבות שיפוטית בחוק יסוד
השופט ניל הנדל, בדרך כלל לא אחד השופטים האגרסיביים והתוקפניים בבג"ץ, לא נתן מנוח לנציגת הכנסת, עו"ד אביטל סומפולינסקי: "התיקון מביא לכך שאין תקציב למעשה שנה שלמה. זה אחד הדברים הכי חשובים שהכנסת עושה. לא ברור מה ההצדקה לכך. כמעט נשמע מהטיעון שלכם שלא צריך תקציב כי ממילא מחלקים זאת לאחד חלקי 12. איך אפשר להצדיק זאת ממבטה של הכנסת?".
רוצה לומר – נציגי הפרקליטות מחויבים להגן על עמדת הממשלה, אבל מכיוון הכנסת, ובהנחה שהיא איננה "להקת המעודדות של הממשלה", זה בלתי נסלח.
וזה עוד כלום לעומת מה שהנשיאה חיות עשתה לנציגת הפרקליטות, עו"ד דניאל מארקס. "אנחנו 30 יום לפני היום הקובע לפי חוק האוזר, והצעת תקציב אין, וגבירתי לא יודעת לומר מדוע אין? המדינה בהפרת חוק, ולגבירתי אין הסבר".
נציגת הפרקליטות השיבה, מובסת: "אין לי הסבר שאוכל למסור במועד הזה. אין לי תשובה, לא עובדתית ולא משפטית".
8
פרשת הצוללות והמניות
- הדרישה בעתירות: פתיחת חקירה פלילית נגד נתניהו בפרשת הצוללות וכלי השיט, וכן בפרשת מניות מיליקובסקי.
- העותרים: התנועה לאיכות השלטון, משמר הדמוקרטיה הישראלית, אורני פטרושקה.
- מתי הוגשו העתירות: 16 ביוני 2020.
- פעולה אחרונה: לדרישתו של השופט נעם סולברג, צימצמה התנועה את עתירתה המתוקנת, שהוגשה לאחר החלטת היועמ"ש שלא לפתוח בחקירה בפרשת המניות, מ-170 עמודים ל-70.
- השלב הבא: בית המשפט אמור לקבוע מועד לדיון בהקדם, ותגובות היועמ"ש ונתניהו יוגשו עד שבועיים לפני הדיון.
הגזרה ששופטי בג"ץ הכי נרתעים מלהיכנס אליה, היא בעתירות המבקשות לבחון את שיקול דעתה של התביעה הכללית בהחלטותיה בתחום הפלילי – סגירת תיקים, הסדרי טיעון וכו'. בפרט כאשר ההחלטה התקבלה על ידי היועמ"ש עצמו, ובפרט כאשר מדובר בתיקים נפיצים של נבחרי ציבור.
ובכל זאת, התנועה לאיכות השלטון עשתה תחקיר מקיף, הגישה עשרות תצהירים של בכירי מערכת הביטחון בעבר ובהווה, וביססה תשתית שהמסקנה העולה ממנה היא שהימנעות מחקירתו של נתניהו בפרשות אלה מעלה ריח של חוסר ענייניות.
בכל הנושאים המשטריים העומדים על הפרק, השופטים נותנים רוח גבית ליועץ המשפטי לממשלה. והנה כאן הם נדרשים לעמוד מולו, וזאת בשעה שהוא נערך לקרב המשפטי בתיקי האלפים בביהמ"ש המחוזי.
אלה אינן נסיבות מבשרות טובות לעותרים, אך אולי מה שייחשף לעיני השופטים – אם וכאשר – יוביל גם אותם למסקנה שלא ניתן לעמוד מנגד.
גילוי נאות: עו"ד יובל יועז מייצג את "משמר הדמוקרטיה הישראלית" בחלק מהעתירות המוזכרות במאמר, ובהן העתירות נגד חקיקת ממשלת החילופים, פרשת מניות מיליקובסקי, וכן השתתף בכתיבת אחת העתירות הנדונות נגד חוק יסוד הלאום.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו