נקודת הפתיחה של "סופרנובה", הסרט החדש של קולין פירת' שיוצא השבוע באופן רשמי וכבר זכה לביקורות נלהבות, לא הייתה יכולה להיות פשוטה יותר: זוג ותיק הנאבק באתגר הנורא של תחילתה המוקדמת של דמנציה.

בידיהם של שחקנים אחרים, זה היה יכול להיות עוד סרט שמאלץ ברשימה ארוכה של סיפורי רומן לקראת סוף החיים. אולם העובדה שהזוג הזה מגולם על ידי פירת' וסטנלי טוצ'י מרוממת את הסיפור על אהבה, אובדן ושחרור אל מעבר למלודרמה מוכרת.

סם, בגילומו של פירת', וטאסקר, בגילומו של טוצ'י, שחיים יחד כמה עשורים, מוצגים לצופים במהלך מסע חוצה מדינות בקרוואן חבוט. זוהי שירת הברבור שלהם, שכן טאקר דוחף את בן הזוג שלו לבצע רסיטל פסנתר, כשבדרך הם עוצרים לבקר בני משפחה.

שניהם מודעים בחריפות לכך ששעון החול של החיים הטובים שהם הכירו הולך ואוזל. מצבו של טאסקר הולך ומידרדר – ישנם לא מעט רגעים שבהם הוא תועה או נאבק לבטא את מחשבותיו או תחושותיו.

ההידרדרות הבלתי נמנעת במצבו – והצפי הבלתי רצוי "להפוך לנוסע בגוף שלי", כפי שהוא אומר – מרחפים מעליהם כמו צל כבד. עבור סם, המסע רדוף על ידי העובדה שיהיה עליו להפוך למטפל במשרה מלאה, תפקיד שהוא מחויב אליו אך עם זאת מפחיד אותו מאוד. "אתה לא אמור להתאבל על מישהו בזמן שהוא עדיין כאן", מעיר טאסקר ומסכם בכך את מצוקתו של סם.

הסרט הבריטי, השני שכתב וביים השחקן הארי מקווין, אינו מתבסס על פלאשבקים או על זיכרונות ממערכת היחסים הממושכת של בני הזוג. פירת' אומר שהתסריט של "סופרנובה" (הכותרת מתקשרת לתחביב של בני הזוג להביט בכוכבים) עורר בו תגובה מיידית בגלל "הטבע האינטימי והפשטות שבו".

סטנלי טוצ'י וקולין פירת' בסרט "סופרנובה" (צילום: Bleecker Street)

"הסרט מאופק במכוון", הוא מרחיב, "אבל הוא תואם את האישיות של שני הגברים, וחשוב מכך, הרגשות בסיטואציה מקבלים ביטוי חזק וברור".

למשך פרקי זמן ארוכים אין שום דו-שיח בני בין הזוג. במקום זאת אנחנו מקבלים את חילופי הדברים השגרתיים ואת המחוות הקטנות שמשקפים חיים שלמים יחד, כפי שמעבירים זאת בצורה נוגעת ללב פירת' וטוצ'י, שקשר החברות ביניהם בחיים האמיתיים ודאי תורם ליכולת הקצרנות הזאת. הבמאי והשחקנים שלו מגלים הבנה טובה של המקום שבו הדרך הזאת מתחילה ושל המקום שאליו היא מובילה.

זו כמובן לא הפעם הראשונה שפירת' מגלם גבר הומו. למעשה, הופעתו בסרט "סינגל מן" של טום פורד זיכתה אותו בביקורות הטובות ביותר בקריירה שלו עד כה – ובמועמדות הראשונה שלו לאוסקר בקטגוריית השחקן הטוב ביותר.

ב"סופרנובה", המסגרת המצומצמת של הסיפור מורחבת על ידי מיקומו בסרט מסע. ההיבט הזה קסם במיוחד לשחקן יליד בריטניה, כפי שהוא משחזר: "החוויה הכי גדולה של הילדות שלי הייתה מסע דרכים בארצות הברית כשהייתי בן 12. זה היה עם המשפחה שלי, באוטובוס 'פולקסווגן קמפר'. גרנו אז בסיינט לואיס וכבר עשינו טיולים, בחורף היינו נוסעים דרומה לבאטון רוז' ובחג הפסחא היינו נוסעים צפונה לוויסקונסין ולמינסוטה, ואז, בקיץ, היינו מבלים חודשים במקומות אחרים".

קולין פירת' וסטנלי טוצי עם הקרוואן, בסצנה מהסרט "סופרנובה" (צילום: Bleecker Street/LMKMEDIA)

השהות בדרכים, הוא אומר, הייתה חוויה ש"נשארה איתי כל החיים. עדיין יש לי אהבה יוקדת לאמריקה ולנופים המאוד מגוונים שלה. זה לא אותו דבר כמו טיול ברחבי אנגליה. בכל פעם שאני שומע שירים על נסיעות, שהם בדרך כלל אמריקאיים, עולות לי דמעות.

"הסיפור האינטימי שלנו מוצב אל מול מרחב אדיר. אנחנו מטיילים, הנוף משתנה, המרחב הפתוח, בעיקר בארצות הברית אבל גם באזור האגמים [באנגליה] שבו היינו, הוא דרמטי ויפהפה. אבל במידה רבה אנחנו גם נמצאים בקפסולה קטנה ביחד. אבל זה נכון, הרבה פעמים כשאתה מתחיל תפקיד חדש לוקח זמן להיכנס באמת למנטליות ולתחושה שלו. אבל העובדה שסטנלי היה לצדי יצרה מיד תחושה של מוכרוּת, שהעניקה לנו יתרון התחלתי עצום.

"הרבה פעמים כשאתה מתחיל תפקיד חדש לוקח זמן להיכנס באמת למנטליות ולתחושה שלו. אבל העובדה שסטנלי היה לצדי יצרה מיד תחושה של מוכרוּת, שהעניקה לנו יתרון התחלתי עצום"

"אני לא חושב שיש לנו שגרה קבועה. זה תלוי איך אנחנו מרגישים. אם אחד מאיתנו מעוצבן, אנחנו מבלים הרבה זמן בדיבורים על זה. כי אנחנו פוגשים אחד את השני לעתים די קרובות עכשיו שסטנלי גר בלונדון, אנחנו ממש שכנים. אז אלה עניינים יומיומיים, אנחנו מדברים הרבה על הילדים שלנו. אנחנו מדברים על העבר שלנו, על היסטוריה, על סרטים, על אוכל ועל רכילות. התקשורת שלנו היא לרוב לא בעלת תוכן ממשי ולרוב לא תעניין אף אחד אחר".

סטנלי טוצ'י וקולין פירת' בסרט "סופרנובה" (צילום: Bleecker Street)

השחקן הרבגוני בן ה-60, שמשחק במשך יותר ממחצית חייו, אוהב את מגוון התפקידים שהוצעו לו, מסיבות שונות. לדבריו, "כל סרט שאתה עושה מביא קבוצה שונה של אנשים. ויש לזה מעין תחושה שונה, מערכת אקולוגית שונה. אפילו שאופי העבודה זהה, ומבנה הצילומים עשוי להיות דומה, זה אף פעם לא אותו הדבר בגלל האנשים שמעורבים בזה".

עם זאת, "סופרנובה" יצר חוויה מיוחדת של קרבה: "הצוות הקטן הרגיש כמו משפחה. לא היו כל כך הרבה אנשים באחורי הוואן, מפני שלא היה הרבה מקום. היו שם בחור עם מיקרופון ובחור עם מצלמה ובמאי, ועוד כמה אנשים חיוניים הצטופפו שם, והם היו חלק מהמשפחה למשך כמה חודשים".

על החברות שלו עם טוצ'י, פירת' אומר: "סטנלי ואני יכולים ללכת לאיבוד בהלצות הטיפשיות שלנו ולשכוח מכל השאר. אנחנו מצחיקים אחד את השני, ואני בטוח שכולם ישבו שם מאחורה בפנים מאובנות בזמן ששעשענו אחד את השני.

"זו הייתה נסיעה אמיתית, אז רוב הזמן הבטנו החוצה אל הכביש הפתוח בהרים, במקום להסתכל על פנסים ומצלמות. השעיית הספק הייתה די קלה, והנוכחות הקבועה של סטנלי, חבר מזה עשרים שנה, הפכה לסיבה העיקרית שלי להשתתף בסרט הזה".

קולין פירת' (צילום: AP Photo/Jona Kallgren)

אף על פי שפירת' לא מעוניין לדון בחייו האישיים – הוא ואשתו האיטלקיה, המפיקה ליביה ג'וג'ולי, נפרדו ב-2019 – הוא אומר שהוא נהנה מאוד לחלק את חייו בין לונדון לאיטליה. "אני אוהב את אזור אומבריה, זה אוכל, זה אנשים, זה תרבות. אני מרגיש מאוד בר מזל להיות מוקף בנוף כפרי יפהפה, שהוא מאוד מרגיע. זו עיר קטנה, אבל מצאתי שאנשים מתייחסים זה לזה בהתחשבות ובכבוד, והם מאוד ממושמעים בנוגע להגבלות הקורונה ולכללי הזהירות".

פירת', שמדבר איטלקית שוטפת ומחזיק באזרחות כפולה, לא מרגיש שם זר: "יש כאן הרגשה שאנשים באמת מנסים לעזור אחד לשני. אבל זה קשה, כי אנשים מרגישים את העול ואת המתח ואת הפחד שנלווים למגפה, שזה אוניברסלי. אני לא מרגיש בשום צורה שברחתי מהמציאות של המשבר. תמיד אהבתי את האופן שבו חברי הקהילה כאן מתייחסים זה לזה, ואם כבר, ההערכה שלי כלפיהם והכבוד שלי כלפיהם גברו עכשיו".

איטליה הוזכרה שוב בהמשך הריאיון, מסיבה אחרת. פירת' מספר שהוא מחכה בקוצר רוח לסדרת הטלוויזיה החדשה של החבר שלו, "סטנלי טוצ'י: החיפוש אחר איטליה", סדרה מקורית של סי-אן-אן בת שישה פרקים, שעתידה לעלות לאוויר מחר (ראשון). התוכנית של סי-אן-אן עוקבת אחר טוצ'י, שנוסע ברחבי איטליה כדי לגלות את סודות ומנעמי המטבחים המקומיים באזוריה השונים של המדינה.

קולין פירת' ואשתו לשעבר ליביה ג'וג'ולי ב-2018 (צילום: AP Photo/Antonio Calanni)

פירת' זכה לפרסום בשורת סדרות וסרטים – מ"גאווה ודעה קדומה" של הבי-בי-סי, דרך סרטי בריג'יט ג'ונס ועד לתפקידו הבלתי נשכח בסרט "נאום המלך" מ-2010, שבו גילם את הנסיך אלברט, דוכס יורק/המלך ג'ורג' השישי.

פירת' אומר שאף אחד מהמעורבים בפרויקט לא ציפה לתגובות חמות כל כך מהמבקרים ומהצופים: "אני זוכר שכשהסרט הוקרן בפסטיבל הסרטים של טורונטו, הוא זכה לתשואות בעמידה. ההקרנה הייתה ביום ההולדת ה-50 שלי, אז קראתי לזה 'המתנה הכי טובה שלי ליום הולדת 50'".

הוא זכה לשורה של אותות הוקרה נוספים על תפקידו זה, כולל גלובוס הזהב, פרס גילדת שחקני המסך, וכמובן פרס האוסקר לשחקן הטוב ביותר. "נאום המלך" זכה להצלחה עולמית והכניס יותר מ-414 מיליון דולר בקופות.

אחרי עשורים של הופעות במדיומים שונים (במה, קולנוע, טלוויזיה, רדיו והקלטות), פירת' סבור ש"הדבר הכי חשוב במשחק הוא להיות אחראי וכן, ולהיות כן פירושו לייצג. אתה לא יכול להיות כן אלא אם אתה מייצג דמות בצורה אותנטית. אתה צריך להיות רגיש ולהיות קשוב לאנשים שאתה אמור לייצג, בין אם הם מלכים או אנשים רגילים.

"אנחנו צריכים להיות מאוד זהירים לגבי הבחירות שלנו והאופן שבו אנחנו עשויים להשפיע. זה משהו שאני מתייחס אליו מאוד מאוד ברצינות".

"סופרנובה" הוא הפקה צנועה, אבל הוא מעניק לכוכבים שלו הזדמנות נוגעת ללב להאיר באור בהיר את הנושא הכאוב של דמנציה בגיל מוקדם.