הגרעין האידיאולוגי של הפופוליזם החדש כנראה מאמין בנוכלות

שמעון ריקלין, בנימין נתניהו, ינון מגל ואראל סג"ל בסרטון השיר ״שבחי ירושלים״ (צילום: צילום מסך)
צילום מסך
שמעון ריקלין, בנימין נתניהו, ינון מגל ואראל סג"ל בסרטון השיר ״שבחי ירושלים״

"הא-הא! תפסנו אתכם!"
לא. לא תפסתם כלום.

במחנה השינוי החדש צוהלים עכשיו משמחה: נתניהו מוכן להישען על רע"מ להקמת קואליציה! כל השופרות הביביסטים שפסלו את המשותפת לפני שנה ושנתיים (ומאז ומתמיד פסלו את הח"כים הערבים) – החלו לשבח את מנסור עבאס ורע"ם! תפסנו אותם בשקר! הוכחנו שהם צבועים!

זאת נאיביות. לא תפסתם אותם בכלום. רק מי שלפחות מתיימר להגינות, אפשר לתפוס בשקר. אי אפשר "לתפוס" ניהיליסט בחוסר-עקביות, לא תגרמו לו להתנצל ולחזור בו מעמדתו. הוא יתעלם, אפילו יצחק לכם ישר בפנים ויקרא לכם "פראיירים".

רק מי שלפחות מתיימר להגינות, אפשר לתפוס בשקר. אי אפשר "לתפוס" ניהיליסט בחוסר-עקביות, לא תגרמו לו להתנצל ולחזור בו מעמדתו. הוא יתעלם, אפילו יצחק לכם ישר בפנים ויקרא לכם "פראיירים"

ביל מאהר הוא קומיקאי ופרשן פוליטי אמריקאי, המנחה תוכנית שבועית בשם Real Time With Bill Maher. הוא אמנם לא איש שמאל אידיאולוגי כפי שהיה ב-2008 (הוא מיליונר, והשקפותיו גלשו להן ימינה באלגנטיות עם השנים), אבל הוא מבין באופן עמוק אמיתות בסיסיות על כוח פוליטי ותודעת ניצחון.

לפני כחצי שנה הסביר במונולוג הסיום: הרפובליקאים ובמיוחד תומכי טראמפ משחקים רק לפי כלל אחד – המנצח קובע את הכללים. כשאובמה היה הנשיא והתפנו מקומות בבית המשפט העליון? מנהיג הרוב הרפובליקאי בקונגרס מיטש מקונל מצא תירוצים לעכב את תהליך המינוי, כי הוא היה מאפשר לדמוקרטים להכניס שופטים ליברלים. בכל פעם שהתפנה מקום בזמן כהונת טראמפ? אין בעיה.

תומכי הדמוקרטים זעקו: "איך הם ישנים בלילה! הם אמרו דבר אחד כשזה היה אובמה ועכשיו הם עושים ההפך"? מאהר גיחך: "איך הם ישנים? כמו תינוק. כי אין להם מצפון".

אי אפשר לתפוס אותם בחוסר עקביות, כי לא אכפת להם. הדבר היחיד שקובע מבחינתם זה כוח.

בהקשר האמריקאי זו סוגיה אקוטית במיוחד. זאת בגלל החוקים השוללים את זכות ההצבעה מאזרחים רבים (חקיקה שפוגעת בעיקר בשחורים), עקב שרטוט אזורי ההצבעה, והמעורבות של בית המשפט העליון הפדרלי ובתי המשפט המדינתיים, שמאפשרים לימין לנצח כשאין לו רוב. למיטיבי לכת, גם הסרטון הזה מומלץ:

"כוח מוליד כוח. כוח זה מעגל שמנציח את עצמו. כוח זה כמו ארנבונים – אם כבר יש לכם, הרבה יותר קל להשיג עוד הרבה ארנבונים".

בשיחות עם ימנים מהסוג ההוא (כבר שנים רבות, לפני פרוץ עידן הפופוליזם החדש) – בכל שיחה על מוסר ומצפון במלחמה, למשל, או מכירת נשק למשטרים מפוקפקים ורצחניים, או בענייני המשפט הבינלאומי וכדומה, אני שומע את המשפט: "הכל אינטרסים". כלומר "עזוב, כל העקרונות האלה הם חלומות באספמיה, אין מוסר בפוליטיקה וכל צד פועל רק לטובתו". כוונתם היא למעשה "הכל ניהיליסטי". ביבי נוכל? מעולה, העיקר שהוא הנוכל שלנו. טראמפ רמאי סדרתי? מצויין, הוא בצד "שלנו" ומרמה לטובתנו (כלומר לטובת ישראל).

בהכללה, הגרעין האידיאולוגי של הפופוליזם החדש מאמין בגלוי בנוכלות, לכאורה, ב"אדם לאדם זאב", ב"המטרה מקדשת את כל האמצעים ועוד כמה אמצעים שהמצאנו לפני דקה". פעם הסיעה הגדולה בכנסת קובעת, פעם גודל הגוש, פעם הכי חשוב 61, פעם זה לא דחוף. פעם הערבים נחשבים ופעם הם לא.

בהכללה, הגרעין האידיאולוגי של הפופוליזם החדש מאמין בגלוי בנוכלות, לכאורה. פעם הסיעה הגדולה בכנסת קובעת, פעם גודל הגוש. פעם הכי חשוב 61, פעם לא. פעם הערבים נחשבים ופעם הם לא

לאורך חודשי המחאה בבלפור ובצמתים, האגף הפופוליסטי בפוליטיקה הישראלית הפיץ עוד ועוד שקרים, "נקודות שיח" (Talking points) כמו "מפיצי מחלות", "המפגינים תקפו שוטרים", "המפגינים קראו לרצח ראש הממשלה ואונס אשתו", בלי שום התנצלות כשהטענות הוכחו שוב ושוב כשקר. הם פשוט ממשיכים הלאה, וחוזרים לשקר שלא הצליח אחרי שבוע, או חצי שנה. הכל הולך.

מול הדיון על אונס, למשל, הם שולפים את הדחליל של תלונות שווא. הפעם היחידה שהם מתעניינים באונס ובקורבן – היא כשהתוקף או החשוד בתקיפה הוא בן למיעוט שהם שונאים. או אז הם מנופפים בדחליל של "האונס הלאומני", וממחזרים את השקר "השמאל והפמיניסטיות מתעלמים מאונס על ידי ערבים/סלבריטאים משמאל". לא משנה מה קורה בפועל.

אחד הראשונים להתמחות בנושא היה שמעון ריקלין, שרוב פועלו הוא להטות את הדיון לסוגיה שכביכול מביכה את ה"שמאל" ולצרוח "צבועים! צבועים!". בציוץ הזה, למשל, המתוזמן ללפני פחות משנה, ריקלין הביע זעזוע מעצם קיומה של הרשימה המשותפת בכנסת, יהיו דעותיהם של חבריה אשר יהיו. כל הרשימה המשותפת, מבחינתו, "תומכת במחבלים וברצח חיילי צה"ל", ו"התקשורת מריעה להם".

והנה כעת, הפלא ופלא, פתאום אפשר ורצוי מבחינת ריקלין, אחד מאותה "תקשורת", לתת בהם סימנים. לא סתם סימנים, ההבדל תהומי! ליתר דיוק, "אם אתה ואתם לא מבינים את ההבדל בין המשותפת ומה שהיא מקדמת" לבין "עבאס ומה שהוא מקדם", יש לכם בעיה בקריאת המציאות. או במילותיו: "כנראה שהלא הבנתם כלום".

אפשר היה אולי להריע למי שגילה פתאום שלא כל הערבים זהים זה לזה, כפי שטען רק לפני שנה, כשנתניהו לא היה תלוי במנדטים של אחד מהם. אבל סביר להניח שהיכולת הנרכשת להבחין בדקויות מהסוג הזה תאבד ללא שוב אם מנסור עבאס יפסיק משום מה להיות רלוונטי לחילוץ נתניהו ממשפטו, או לחילופין, יבחר לתת את המנדטים שלו לגוש השינוי.

נדב אלגזי עוקב אחרי הימין החדש זה כמה שנים, מאז שהיה קשור לחוגים הניאו-שמרניים או פעל בתוכם, וראה את המהפך המבעית לימין הפופוליסטי החדש. את ניצול הפרצות בחוק ובשיח הפוליטי-תרבותי. שואף להעלות את המודעות בציבור הדמוקרטי הרחב לסכנה, ולחשוף את דרכי הפעולה של החוגים הללו שפעלו לגמרי מתחת לרדאר שנים ארוכות.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 734 מילים ו-1 תגובות
כל הזמן // שבת, 10 באפריל 2021
מה שחשוב ומעניין עכשיו

אחרי שנים של הכחשה העולם הערבי משנה את גישתו לשואה: בבחריין ובאיחוד האמירויות התקיימו טקסים לזכר ששת המיליונים, וברשתות החברתיות שיתפו גולשים בתחושותיהם ● לאחר שבעונה הראשונה סדרת הריגול האיראנית המצליחה מתחה ביקורת על משרד החוץ של הרפובליקה, עם עליית העונה השנייה של "גנדו" חוששים הצופים מצנזורה של השלטונות ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזרח התיכון

עוד 1,058 מילים

אוטיזם היא לא מילה גסה

בשנה שעברה הופנתה למעבדה שלנו משפחה לצורך מחקר על ילדים צעירים עם אוטיזם. המשפחה בהחלט התאימה למחקר אבל הייתה בעיה אחת: ההורים לא ידעו שילדם מאובחן עם אוטיזם. הסיבה לכך היא, שגם בשיחה עם הצוות המאבחן וגם בדו"ח האבחון שנמסר להם נאמר להם, שלילדם יש "בעיית תקשורת".

משפחה, שהופנתה למעבדתנו למחקר על ילדים צעירים עם אוטיזם, התאימה למחקר – למעט בעיה אחת: ההורים לא ידעו שילדם מאובחן עם אוטיזם. בשיחה עם הצוות המאבחן ובדו"ח האבחון נאמר להם שלילדם יש "בעיית תקשורת"

המונח הבעייתי הזה נפוץ היום במידה כזאת, שהשם הרשמי לכיתות המיועדות לילדים עם אוטיזם הוא "כיתות תקשורת". ריכוך זה של המונח להורים אינו משרת אף אחד, והוא גם לא מדויק.

כדי לאבחן א/נשים עם אוטיזם, צריכים להימצא ליקויים בתקשורת ובאינטראקציה החברתית, כמו גם התנהגויות מוגבלות וחזרתיות ו/או תחומי עניין סטריאוטיפיים, שמקשים על היכולת של האדם לתפקד באופן יומיומי. תקשורת נמצאת במרכז הסיפור, אך אינה עומדת בפני עצמה. כאן ראוי לציין כי ישנם אנשים עם אוטיזם בעלי יכולות תקשורת תקינות (כלומר מסוגלים להעביר ולקבל מסרים מאחרים), המתקשים רק בשימוש החברתי או הפרגמטי בשפה.

השימוש היופמיסטי ב"תקשורת" אינו האתגר היחיד בטרמינולוגיה בתחום האוטיזם כיום. האם עלינו לומר שמישהו הוא "אוטיסט" או "על הספקטרום"? "הפרעת ספקטרום האוטיסטי" או פשוט "אוטיזם"? במקרה הזה אין נכון או לא נכון, אלא רק ביטוי של השקפות שונות בנוגע לקטגוריה האבחנתית ומוגבלויות בכלל.

לעומת זאת, למונח "תקשורת" אין מקום בשיח על אוטיזם. תחשבו רגע על המשפחה מהמחקר שקבלה אבחנה אבל למעשה לא קבלה. שעברה את כל החששות והספקות, לגבי ילדם ולגבי עצמם כהורים, שעברו את רשימת ההמתנה, את התהליך האבחוני ובסוף יצאו עם אבחנה שהיא לא אבחנה. בלי לדעת לאן פניהם ואפילו אילו מילים להכניס לגוגל. כל זה בגלל שמישהו חשש לפגוע, להגיד ולכתוב משהו שאולי יוביל לדמעות, לעצב, לכעס. אלא שזה גם עלול להוביל לתמיכה, ולתהליך של השלמה והתקדמות.

אפשר רק להניח, באופן דומה, שהשימוש המקורי במונח "תקשורת" במשרד החינוך היה ניסיון להגן על משפחות וילדים מפני אמירת המילה "אוטיזם" בקול. אך אנחנו יודעים שכאשר אנו נמנעים משימוש במילה מסוימת, הסטיגמה סביבה גדלה וגדלה, מהדהדת דרך גני ילדים, חצרות בית ספר ומקומות עבודה. כך המונח "אוטיסט" הופך למונח שנעשה בו שימוש מפחית ערך על-ידי ילדים ומבוגרים כאחד. אולי אם ילדים לא-אוטיסטים היו שומעים את התלמידים מהכיתה בהמשך המסדרון, או את הילד בכיתה שלהם, מדברים בפתיחות על היותם אוטיסטים, הם היו מרגישים פחות בנוח עם שימוש בלתי הולם במונח.

אפשר להניח, שהשימוש המקורי במונח "תקשורת" במשרד החינוך היה ניסיון להגן על משפחות וילדים מאמירת המילה "אוטיזם" בקול. אך כאשר נמנעים משימוש במילה מסוימת, הסטיגמה סביבה גדלה

בתחילת מרץ פרסמה אגודת האוטיזם באמריקה וארגוני מוגבלויות מובילים אחרים הצהרה כי תפסיק לקרוא לחודש אפריל חודש המודעות לאוטיזם ותתחיל לקרוא לו חודש קבלת האוטיזם. אי לכך, הוחלט על ידי רבים ברחבי העולם כי התאריך שצוין בשבוע שעבר, ב-2 באפריל, הוא יום המודעות והקבלה הבינלאומי לאוטיזם.

מודעות? כולם שמעו כבר על אוטיזם, החברה מודעת למונח. בכך שאנו מקבלים ולא רק מודעים לשם הזה, על ידי אמירתו בקול רם, על ידי דחיית הסטריאוטיפים וההטיה הנמשכים, אנו יכולים להתקדם כחברה ממודעות לקבלה.

ד"ר ג'ודה קולר הוא ראש המגמה לחינוך מיוחד ומרצה לפסיכולוגיה קלינית של הילד באוניברסיטה העברית. שם הוא מנהל את המעבדה לחקר אוטיזם בילדים ומשפחות ובין מייסדי המרכז לאוטיזם של האוניברסיטה. צילום: ארקדי ורונין

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 480 מילים
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
צֶ'רְצִ'יל 80

נאום יום השואה של ראש הממשלה לא היה נאום בחירות ציני. ב"יד ושם" נתניהו סיכם את נצחונו ההיסטורי הגדול במלחמת העולם השלישית כנגד הנגיף הנאצי. מעכשיו, לא רק לווינסטון צ'רצ'יל אלא גם לבנימין נתניהו יש "V Day" משלו. Vaccinations Day.

עוד 1,321 מילים ו-3 תגובות
הזמן הירוק
הזמן הירוק
סיכום השבוע בסביבה

המהפכה של תל אביב

הגלובוס הירוק הולך לעיריית תל אביב שמבצעת מהפך תחבורתי חסר תקדים ● הגלובוס השחור מוענק לממשלה בגין עלייה דרמטית במספר המשלוחים החיים ● וטיפ לסוף השבוע: לפני שנגמר האביב והכל יצהיב, צאו אל הנדנדה שמשקיפה על עמק איילון

עוד 598 מילים

למקרה שפיספסת

להתבסס על חזון ולא על אסון

לפני ימים אחדים התבשרנו כי שירה איסקוב, שניצלה בזכות שכנתה מרצח על ידי בעלה דאז – תדליק משואה בטקס הדלקת המשואות המסורתי שיערך בערב יום העצמאות. שירה תדליק משואה יחד עם שכנתה, עדי גוזי, שהצילה אותה.

הקריאות נגד הבחירה אינן קלות ומייצרים טיעוני נגד על כך שמדובר במסע אישי נגדה שנגוע במיזוגיניה, איני סבור כך.

בישראל של 2021 זה לא קל לצאת נגד החלטה להעניק לקורבן טרור נגד נשים להדליק משואה. המקרה של איסקוב הוא מזעזע, מסמר שיער ובכל זאת אני לא משוכנע שמשואה לתפארת מדינת ישראל היא החיבור הנכון במקרה הזה, ממש כמו במקרים אחרים שקשורים לטקס הדלקת המשואות.

הסיפור פה אינו שירה איסקוב. שירה היא אולי הקש ששבר את גב הגמל וחידד את הצורך בדיון על טקס הדלקת המשואות, משמעויותיו ועל אופן בחירת משיאי המשואות.

הסיפור פה אינו שירה איסקוב. שירה היא אולי הקש ששבר את גב הגמל וחידד את הצורך בדיון על טקס הדלקת המשואות, משמעויותיו ועל אופן בחירת משיאי המשואות

קפיצה לשנת 1950: מטרת הטקס כשיוסד הייתה "להדגיש את אחדותו הלאומית של העם השב למדינתו העצמאית".

את הטקס מנהל מרכז ההסברה, שמפרסם מדי שנה קול קורא לציבור להציע מועמדים. אחד הקריטריונים הוא: "רגישות למכאובים לאומיים כגון השואה, שכול, טרור".

השואה, שכול, טרור. כבר אז, בהחלטה ההיא, הוקם בליבו של טקס שאמור להיות שמח, מעצים ובעל מסרים של עצמאות, אי של שכול, מוות והצגת דמויות שקרה להם הרע מכל. אי של שכול שלמעשה ממשיך את יום הזיכרון במובנים רבים.

לא הייתי נדרש לסוגיה הזו אילולא בשש השנים האחרונות בהן מנהלת את הטקס מירי רגב, המופקדת על מרכז ההסברה – משהו באיזון של השכול, המוות והקורבנות התערער. ובתהליך מואץ האי של השכול והאסונות הפך לבמה המרכזית.

אחרי רונה רמון ז"ל ששכלה את בעלה ובנה והשיאה משואה ב-2015, מרים פרץ, ששכלה שני בנים והשיאה משואה ב-2018, שלוש האמהות רחלי פרנקל, בת גלים שער ואיריס יפרח, שבניהן נחטפו ונרצחו לפני מבצע צוק איתן וזכו לכבוד ב-2019, בטקס שלם שהוקדש לתושבי עוטפי עזה שרקטות שולטות בעולמן (השנה ה-71 לעצמאות ישראל), ואחרי שבחרו השנה להעניק את השאת משואה לרב איתן שנרב, שבתו נרצחה בפיגוע, הגיע הזמן לשאול בקול: האם משואה נועדה לשמש כצ'ופר לאומי שנועד לפצות על גורל לא קל. האם מדובר בטקס הוקרה (בתרומה חשובה או במפעל חיים) או הכרה (בסבל)?

שירה איסקוב אינה אדם בלתי ראוי, חלילה. להיפך. היא גיבורה שנאבקה כדי לשרוד. אבל היא נקלעה לסיטואציה של כוחות חזקים ממנה: ממשלת ישראל אוהבת את הגיבורים שלה קורבנות.

טקס הדלקת המשואות שאמור לייצג את אחדותו הלאומית של העם השב למדינתו העצמאית לא יכול להתבסס רק על קורבנות. בשנת 2021 הגיע הזמן לעבור גם לשותפות גורל שמבוססת על חזון ולא רק על אסון. אבל עושה רושם שבחברה ישראלית, שמתפרקת בתהליך מואץ, יש מי שמושך בחוטי הכאב והאובדן כדי להעביר מסר של אחדות.

טקס הדלקת המשואות שאמור לייצג את אחדותו הלאומית של העם השב למדינתו העצמאית לא יכול להתבסס רק על קורבנות. בשנת 2021 הגיע הזמן לעבור גם לשותפות גורל שמבוססת על חזון ולא רק על אסון

זה נכון, אין ספק שייצוגים קורבניים גורמים לאהדה וקונצנזוס, אבל השאלה היא מה תפקידה של המדינה בכל העניין הזה. האם ישראל, שבוחרת להעניק את הדלקת המשואה לאיסקוב, מעניקה לה בכך כתף חמה או יוצאת למלחמה בטרור שמופנה כלפי נשים?

כמה כסף בכלל הושקע בשנים האחרונות במלחמה באלימות נגד נשים? כי להחליט על הדלקת משואה זה קל. להחליט על חזון, למשל כזה שיתחייב לכך שבשנת 80 לישראל לא יהיו יותר נשים שירצחו בביתן, כי המדינה תילחם בתופעה הזו, הוא דבר הרבה יותר קשה. אבל זה מה שמצופה מממשלת ישראל לעשות. לקחת אחריות למיגור התופעה במקום להאדיר את קורבנותיה.

במקום להעלות טקס שחוגג את הקמתה של מדינת ישראל אנחנו מקבלים מדי שנה ייצוגים שמזכירים לנו מי השולט, מי המיעוט ומי האליטות, ואילו איומים באים עלינו לכלותינו.

יש משהו גס בתפר בין הסמליות שאמורה להיות לטקס לבין התוכן שלו. שהרי טקס הדלקת המשואות הוא שער המעבר ליום העצמאות, וככזה הוא אמור לדבר עליה, על דמוקרטיה, על מדינה יהודית ודמוקרטית. אבל כשמציצים פנימה מגלים כי החל משנת 2015 רכיבי הטקס עשויים יותר ויותר מאירועים שאינם התמונה הגדולה.

קחו למשל את שלומי שבת שחלה בקורונה, הבריא וידליק משואה. שבת הוא דמות חשובה בעולם התרבות הישראלית אבל האם העובדה שהבריא מקורונה מצדיקה הדלקת משואה? מה בינה לבין עצמאות ישראל?

וכשמחברים את האלמנות, היתומים, נשים שנפגעות מטרור מבית, זמר מפורסם שהבריא מקורונה, מתגנבת ללב תהייה: האם זו דרכה של ממשלת ישראל? לשים פלסטר צבעוני במקום שבו אמור טיפול שורש ורפואה?

האם לא היה עדיף לזמן את איסקוב ולהכריז במעמדה על מלחמת חורמה באלימות נגד נשים? האם במקום שבו יעמוד שלומי שבת לא היה צריכה לעמוד וועדת חקירה ממלכתית לכשלי הקורונה? האם כשמקדישים טקס שלם לתושבי עזה שסובלים מרקטות הדבר לא מעביר מסר שלפיו: קחו את הבאסה עם קורטוב של דגל, כי ככה זה, טיפול שורש לכאן או לכאן לא יהיה לכם.

האם לא היה עדיף לזמן את איסקוב ולהכריז במעמדה על מלחמת חורמה באלימות נגד נשים? האם במקום שבו יעמוד שלומי שבת לא היה צריכה לעמוד וועדת חקירה ממלכתית לכשלי הקורונה?

הבחירה למקם את תשומת הלב במדליקי משואות שפקדו אותם אסונות מאפשרת למדינה להתחמק באופן שיטתי מהצבתו של חזון מדינה יהודית ודמוקרטית כערכים היסודיים שמתוכם גדלים לעצמאות.

רון קסלר הוא איש תוכן ודיגיטל, שימש כמבקר טלוויזה וכתב תרבות במעריב וכדובר הוועד למלחמה באיידס והשתתף בקמפיינים פוליטיים וחברתיים. קסלר ליווה את הפעילות התוכן והדיגיטל של נבחרי ציבור בכירים, ועובד כיום במגזר השלישי. התכנים המתפרסמים בזמן ישראל מבוססים על דעותיו בלבד ולא מייצגים דבר מלבד את עצמו. אתם מוזמנים לעקוב אחריו בטוויטר: https://twitter.com/kessleron_il?s=09.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 804 מילים
עודכן לפני 9 שעות
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

תגובות אחרונות

לא משבר, הזדמנות לפתרון

מערכת הבחירות הנוכחית התאפיינה בלגיטימציה שניתנה למפלגות הערביות, אך מנגד גם התחזק בזירה הציבורית מעמדן של מפלגות ימין רדיקליות ● שיעורי ההצבעה הנמוכים מלמדים על אובדן האמון בדמוקרטיה ● אסור לתת לאיומים במערכת בחירות נוספת להביא לכך שמי שלא זכו לרוב בבחירות ימשיכו לאחוז בהגה השלטון ● דעה

עוד 1,210 מילים

המשטרה: כסיף תקף שוטר; כסיף: מדובר בעבריינים שקרנים

לוין: התנהגות ברוטלית כזו לא ראויה כלפי אף אזרח לא כל שכן ח״כ ● סער: חרפה ● סמוטריץ׳: בלתי מתקבל על הדעת ● פייזר לישראל: אם לא תשלמו על החיסונים תועברו לסוף התור ● גנץ מזהיר את עבאס ובנט מהמו״מ עם נתניהו: ״תקבלו הבטחות ולא ייצא מזה כלום״ ● נתניהו ספד לנסיך פיליפ: ״משרת ציבור יוצא דופן״ ● רגב על השעיית אבישי בן חיים מחדשות 13: השמאל סותם פיות

עוד 47 עדכונים

ארועי יום השואה הוכיחו: לנתניהו אין ממשלה

בחירות חמישיות הן הדבר שהכי מפחיד את חברי הכנסת של הליכוד - הם יצטרכו להתמודד בפריימריז ואולי ימצאו את עצמם בחוץ ● מתוך תקווה קלושה הם נאחזים ברמזים עלומים שמשגר נתניהו ● בישיבת הסיעה אמר כי הוא "מדבר עם שלושה גורמים" ושלח את חברי הליכוד למסע של ספקולציות ● בכיר בליכוד העריך כי לנתניהו יש ערוץ תקשורת עם גדעון סער - רק לא בטוח שזה יעזור לו ● פרשנות

עוד 446 מילים

המאבק על מיקום שדה התעופה השני של ישראל מעלה הילוך ● דוח של האגף לתכנון ופיתוח הכפר במשרד החקלאות קובע נחרצות: מיקום שדה התעופה בעמק יזרעאל יחסל את החקלאות דווקא בשטחים החקלאיים החשובים בארץ ● הפיתוח שם יפגע בביטחון המזון של המדינה ● גידולים כמו חיטה, אפונה ותירס ייאסרו כליל ● ומשקי הלולים והרפתות יספגו מכה קשה ● המאבק של הצפון והדרום נמשך

עוד 715 מילים

אתה חי רק פעמיים

הוא הרג שומר נאצי, ברח מהגטו בזהות בדויה, תפס טרמפ על רכבת של הצבא הגרמני והסתובב בברלין במדים של הנוער ההיטלראי ● לפני שמלחמת העולם השנייה הסתיימה, הוא עוד הספיק להילחם לצד הכוחות הפולנים ולהצטרף לצבא הבריטי ● ואחרי הכול, הוא הוטבל, נישא לקתולית ושמר שנים את יהדותו בסוד ● סיפורו יוצא הדופן של חיים הירשמן הפך כעת לספר שכתב בנו, ג'ון קאר

עוד 1,797 מילים

התופרת האחרונה של אושוויץ הלכה לעולמה

נשות הנאצים חיכו לשמלות הערב הנפלאות שלהן, ודרשו עוד ועוד ● התור היה ארוך, והגיע לפעמים לחצי שנת המתנה ● הן קיבלו תנאים משופרים במחנה המוות כדי שיוכלו להמשיך ולתפור, וכך שרדו את השואה ● חודשים ספורים לפני יום הולדתה ה-100, נפטרה מסיבוכי קורונה ברטה קוהוט, אחרונת השורדות ממעגל התפירה של אושוויץ

עוד 1,020 מילים

בנט: "אעשה הכל כדי לחלץ את ישראל מהכאוס"

סמוטריץ' פגש את נתניהו וממשיך לפסול את רע"ם ● היועמ"ש לנתניהו וגנץ: "למנות בדחיפות שר משפטים" ● עודה נגד ממשלה בראשות בנט ● הליכוד התלונן במשטרה נגד סדי בן שטרית ● ישראל לבית הדין בהאג: אין לכם סמכות לחקור ● ועדת פרס ישראל הודיעה שפרופ' גולדרייך ראוי לקבל פרס ישראל ביום העצמאות ● בג"ץ מאפשר לשר גלנט להדיר אותו מהפרס למשך חודש

עוד 51 עדכונים

"הנשיא רשאי להביא בחשבון את העובדה שכנגד מועמד הוגש כתב אישום", כתב השופט מלצר בהחלטת בג"ץ המפורסמת שאיפשרה לנתניהו להרכיב ממשלה ● "לפיכך ככל שיש ח"כ אחר, שאף לו יש סיכוי להרכיב ממשלה ואין לו בעיה דומה - הנשיא יכול להעדיף אותו" ● בג"ץ הגיש לריבלין גושפנקא לשקול את שיקוליו המוסריים ● אך ריבלין במקום זאת בחר במבע-פנים מיוסר ובהיעדר שיקול דעת ● פרשנות

עוד 1,133 מילים ו-2 תגובות

ב"יד ושם" הושק קמפיין בחירות 5 לכנסת ה-25

מירי רגב ניסתה לשכנע את בורלא להדליק משואה ● בלה פרוינד התפרסמה כמי שהצילה מחבל ● ופאדי הפרמדיק? הוא בכלל ממזרח ירושלים, שם התושבים נטולי זכות הצבעה ● שלוש הערות על נאומו של ראש הממשלה בטקס יום הזיכרון לשואה ולגבורה

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
3
עוד 602 מילים ו-3 תגובות

החוק הנורווגי נועד לאפשר לשרים וסגני שרים להתמקד בעבודתם מבלי לפגוע בתפקוד הכנסת כרשות מחוקקת ומפקחת ● העובדה שדרעי, ליצמן ומקלב התפטרו אתמול מהכנסת רגע אחרי שהושבעו, בעוד שהם בכלל מכהנים בממשלת מעבר, ממחישה במה באמת עסוקים הח"כים ביום השבעתם: סידורים פוליטיים עבור חברי מפלגתם ● בשנה בלי תקציב, זה יעלה למשלם המסים עוד כ-5 מיליון שקל ● פרשנות

עוד 648 מילים ו-2 תגובות
סגירה
בחזרה לכתבה