יעל כהן-פארן, סתיו שפיר, מוסי רז, תמר זנדברג, ניצן הורוביץ (צילום: פלאש90)
פלאש90
המחנה הדמוקרטי מציג: הרשימה הסביבתית ביותר שרצה לכנסת

הנבחרת הירוקה

איך הפכה סתיו שפיר, חברת כנסת המזוהה עם נושאים חברתיים, ליו״ר התנועה הירוקה, המזוהה עם מאבקים סביבתיים? אביב לביא מביא את הסיפור של התנועה שהבטיחה את הקמת המחנה הדמוקרטי והפכה אותה לרשימה הירוקה הכי משמעותית שרצה לכנסת

הקמת רשימת המחנה הדמוקרטי היא לא רק אירוע דרמטי במחנה המרכז-שמאל, אלא מסתמנת גם כמהלך משמעותי עבור התנועה הסביבתית ועבור מצביעים שמבקשים לראות ייצוג נרחב בכנסת לסדר היום הירוק.

למעשה, סתיו שפיר חתמה על ההסכם המשולש כשהיא נושאת בתואר "יו"ר התנועה הירוקה" – תנועה שעד הימים האחרונים לא היה לה שום קשר אליה. השריון הראשון מטעם שפיר – מקום 8 ברשימה – היא ח"כ יעל כהן-פארן, שלצד דב חנין היתה הח"כית הסביבתית הבולטת בקדנציה האחרונה וכעת פינתה לשפיר את המקום בראש התנועה הירוקה.

השריון הראשון מטעם שפיר – מקום 8 ברשימה – היא ח"כ יעל כהן-פארן, שלצד דב חנין היתה הח"כית הסביבתית הבולטת בקדנציה האחרונה וכעת פינתה לשפיר את המקום בראש התנועה הירוקה

מבולבלים? להלן ההסבר: התנועה הירוקה הוקמה ב-2008 על ידי אנשי אקדמיה ופעילי סביבה שסברו (בצדק) שסוגיות הסביבה משתרכות בירכתי סדר היום הפוליטי ושהגיע הזמן שיזכו לייצוג הולם.

בבחירות לכנסת ה-18 התנועה הירוקה רצה עם מפלגת מימד, והרשימה המשותפת קיבלה כמעט 30 אלף קולות, שלא הספיקו כדי לעבור את אחוז החסימה. בבחירות הבאות חברה התנועה הירוקה למפלגת התנועה של ציפי לבני, וכשלבני חברה ליצחק הרצוג להקמת המחנה הציוני זכתה סוף סוף ראשת התנועה הירוקה, יעל כהן-פארן, להיכנס לכנסת, והקדישה את הקדנציה לפעילות נמרצת בנושאי סביבה.

יעל כהן-פארן בוועדת הפנים של הכנסת, ב-2016 (צילום: יונתן סינדל/פלאש90)
יעל כהן-פארן בוועדת הפנים של הכנסת, ב-2016 (צילום: יונתן סינדל/פלאש90)

ההתרסקות של מפלגת העבודה בבחירות באפריל שלחה הביתה גם את כהן-פארן. בבחירות לראשות המפלגה היא תמכה בסתיו שפיר, והניצחון של עמיר פרץ סימן לה את הדרך החוצה מהמפלגה.

בשלב הבא התנועה הירוקה הכריזה על ריצה עצמאית לכנסת, מתוך חשש אמיתי שלנושאי הסביבה כמעט לא יהיה ייצוג בקדנציה הקרובה, למעט מיקי חיימוביץ' שמניפה את הדגל הירוק בכחול-לבן. מצד שני, הסיכוי של התנועה הירוקה לעבור את אחוז החסימה קלוש, וריצה עצמאית הייתה בגדר הימור מסוכן שקרוב לוודאי היה מסתיים בהשלכה לפח של כמה רבבות קולות מגוש המרכז-שמאל.

האפשרות לאיחוד בשמאל, אם כך, סיפקה קרש הצלה לא רק למרצ ולברק – אלא גם לתנועה הירוקה. סתיו שפיר הייתה זקוקה לפלטפורמה פוליטית כדי להגיע על גבה אל ההסכם המשולש, וכהן-פארן, בת בריתה, הציעה לה להתמנות ליו"ר התנועה הירוקה. המהלך אושרר רשמית על ידי מועצת התנועה הירוקה רק ביום שישי, יממה לאחר ההודעה החגיגית על הקמת המחנה הדמוקרטי.

כהן-פארן, כאמור, שוריינה למקום ה-8. לשפיר, אגב, יש שריון לחמישה מקומות בין ה-20 הראשונים, אבל עדיין לא ברור כמה מתוכם, אם בכלל, יוקצו לאנשי התנועה הירוקה מלבד כהן-פארן.

סתיו שפיר (צילום: הדס פרוש/פלאש90)
סתיו שפיר (צילום: הדס פרוש/פלאש90)

יש כמובן מימד מלאכותי ומאולץ בעובדה ששפיר עומדת בראש התנועה הירוקה – תחום שכפרלמנטרית היא כמעט לא עסקה בו. התנועה מגדירה את עצמה כסביבתית-חברתית, ושפיר בהחלט מזוהה עם הצד החברתי. באשר לסביבתי – אולי זה עוד יגיע בהמשך, ואולי לא.

אבל מה שיותר חשוב: בנוסף לכהן-פארן, כרגע ממוקמים במקומות ריאליים במחנה הדמוקרטי גם ניצן הורוביץ בעל הרקורד המרשים של פעילות בנושאי סביבה ותחבורה, ותמר זנדברג (כנ"ל). אליהם אפשר להוסיף את מוסי רז שממוקם במקום ה-12 (שאולי יהפוך ל-11 אם אהוד ברק לא יכהן כח"כ) – פעיל ותיק ועקבי בתנועה הסביבתית ובקידום תחבורה ציבורית.

המחנה הדמוקרטי מציע את אחת הרשימות הירוקות שרצו אי פעם לכנסת, ומציע אופציה מעניינת למצביעים שמחפשים סדר יום סביבתי – בהנחה כמובן שהם לא בעלי השקפת עולם ימנית.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2
המפלגה הירוקה היא מפלגה של אקטיביסטים. יש כאלה שמתמקדים במאבקים למען בעלי חיים. יש כאלה שמתמקדים במאבקים סביבתיים אחרים ויש כאלה שמתמקדים במאבקים חברתיים. אבל, כולם מגבים את כולם וחוברי... המשך קריאה

המפלגה הירוקה היא מפלגה של אקטיביסטים. יש כאלה שמתמקדים במאבקים למען בעלי חיים. יש כאלה שמתמקדים במאבקים סביבתיים אחרים ויש כאלה שמתמקדים במאבקים חברתיים. אבל, כולם מגבים את כולם וחוברים לכח אחד חזק, שבא מהשטח לכנסת.
לסתיו שפיר יש רקע עשיר בפעילות סביבתית. היא הייתה פעילה במגמה ירוקה, בפעולה ירוקה, בחברה להגנת הטבע ובגרעין אקולוגי. היא בחרה להתמקד בפעילות חברתית, אבל זה לא אומר שהסביבה זרה לה. סביר להניח ששפיר תמשיך להתמקד במאבקים חברתיים ובמאבק נגד השחיתות ואילו יעל כהן פארן מתמקדת במאבקים למען הסביבה ובעלי החיים (למרות שעשתה הרבה גם בתחום החברתי). אבל שתיהן מכירות בחשיבותם של כלל המאבקים ויתנו את הכח זו לזו לקדם את כלל המאבקים, יחד עם ציבור הפעילים מכל התחומים.
לכן, סתיו מתאימה היטב למפלגה הירוקה. אקטיביסטית שבאה מהשטח, תומכת במאבקים למען הסביבה ולמען בעלי החיים, אבל מתמקדת במאבקים חברתיים ומשלימה בכך את יעל, שתוכל להתפנות לנושאי הסביבה ובעלי החיים.

למוסי רז כיו"ר חים וסביבה לשעבר, יש רקורד והבנה בתחומי סביבה, כנ"ל לניצן הורביץ ותמר זנדברג כולם תרמו משהו בנושאי סבביה גם בכנסת, אבל יעל כהן פארן מיקדה את מירב זמנה ומרצה למאבק הסביבית... המשך קריאה

למוסי רז כיו"ר חים וסביבה לשעבר, יש רקורד והבנה בתחומי סביבה, כנ"ל לניצן הורביץ ותמר זנדברג כולם תרמו משהו בנושאי סבביה גם בכנסת, אבל יעל כהן פארן מיקדה את מירב זמנה ומרצה למאבק הסביביתי, ולהנחלת הקיימות לאורך שנים. המחנה הדמוקרטי קיבלה חיזוק חשוב מהתנועה הירוקה. וסתיו שפיר מחויבת לתמוך ולחזק את המאבקים הסביבתיים בזכות ההסכם הזה

עוד 478 מילים ו-2 תגובות
כל הזמן // יום חמישי, 17 ביולי 2025
מה שחשוב ומעניין עכשיו
היום ה־649 למלחמה ● 50 חטופים עדיין בעזה

שר החוץ של ארה"ב: הסכמנו על צעדים קונקרטיים שיביאו לסיום הסיטואציה המדאיגה בסוריה

מאות דרוזים חדרו לשטח סוריה; ישראל פועלת להשיבם ארצה ● המשא ומתן עם חמאס: ישראל הסכימה שלא לשהות בציר מורג במהלך הפסקת האש ● ש"ס הודיעה שתפרוש מהממשלה, אך לא תעזוב את הקואליציה ● היועצת המשפטית לממשלה הודיעה שלא תתייצב לשימוע הנוסף שהממשלה מבקשת לערוך לה ● לוחם בחטיבת כפיר נפצע באורח קשה בקרב בדרום הרצועה

עוד 63 עדכונים

ברקו צועק וכולם שותקים - כיצד הפך פרשן הספורט לקול תקשורתי מהדהד

מאז פרוץ המלחמה באוקטובר 2023, ישראל נמצאת במצב ביטחוני וחברתי חריג. הלחימה המתמשכת, האובדן הקשה והיעדר אופק מדיני יוצרים תחושת קיפאון ואי-ודאות.

במציאות כזו, היה מצופה מהתקשורת הישראלית למלא את תפקידה המרכזי: לשאול שאלות נוקבות שנוגעות בשורשן של בעיות, להציב סימני שאלה ולאתגר את מוקדי הכוח. במקום זאת, קולה של התקשורת הפך מהוסס וזהיר, ולעתים נעלם כמעט לחלוטין.

פרופ' לסוציולוגיה ולאנתרופולוגיה, אוניברסיטת בר-אילן. חוקר ומפרסם בתחום היעוץ הארגוני ויועץ לחברות ולמנהלים/ת. אזרח מודאג, בזוגיות ואב לשני בנים.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
נכון שהקול הבודד שזועק אמת בולט, ומבליט את תרבות השקר והברגים הקטנים והקרנפים וחותמות גומי מלל מעודן. אבל, זה לא ילד ולא כלי. מה שאין למחנה הדמוקרטי ליברלי זה קולות פשוטים ברורים. א... המשך קריאה

נכון שהקול הבודד שזועק אמת בולט,
ומבליט את תרבות השקר והברגים הקטנים
והקרנפים וחותמות גומי מלל מעודן.
אבל, זה לא ילד ולא כלי.
מה שאין למחנה הדמוקרטי ליברלי
זה קולות פשוטים ברורים.
אפילו מדבקות המחאה מחווירות
ביחס לפשיזם אלים, עוקד, מפקיר,
רומס, עושק, משחית ומשעבד.
שיח אינטלקטואלי במשלב גבוה
לא עוזר בשיט כשהמצב חרא
ותהליכים מאיצים.
נחוצים יותר אנשים שמדברים
ועושים באומץ תכלס.
(ומאמר המשך: איך יהיו עשרות
שמדברים בגובה העיניים
וגורמים לפעולה, בזמן).

עוד 600 מילים ו-1 תגובות
אמיר בן-דוד

גז, נפט וגזלייטינג

דבר מוזר קורה מאז שטילים איראניים התפוצצו במתחם בז"ן: אם היה נדמה שהתגשמות נבואות הזעם תזרז את פינוי התעשייה מהמפרץ, בפועל נראה שהרוחות מנשבות דווקא בכיוון ההפוך ● אף שגם בית הזיקוק באשדוד מושבת ואספקת הדלקים למשק בסכנה, בתעשייה ובממשלה טוענים שבתי הזיקוק הם תעודת הביטוח של ישראל ● פעיל סביבה: "עושים לנו גזלייטינג מושלם"

עוד 881 מילים ו-1 תגובות

הזדמנויות בעקבות המלחמה

כל אירוע קטקליזמי, הרה אסון – ומלחמה היא בקטגוריה הזו – יכול לפתוח פתח לשינויים, גם מסוגים שלא קשורים ישירות באירוע עצמו. יכולות לצוץ הזדמנויות שאחרת לא הייתה להן היתכנות ממשית.

אפשר אף להציע את הרעיון שאולי זה "תפקידם" של אירועים כאלה, לייצר הזדמנויות. כך שבצד הקשיים הרבים והסבל שמתלווים אליהם, הם מאפשרים "חילוץ פקקים" שתקועים כבר זמן רב.

מנחם ברג הוא פרופסור (אמריטוס) באוניברסיטת חיפה בחוג לסטטיסטיקה ושימש בעבר כראש החוג. תחום מחקרו: ניתוח סיכונים. שימש גם בעבר כראש התכנית ללימודי אקטואריה באוניברסיטת חיפה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 998 מילים

למקרה שפיספסת

התמותה בקריית שמונה זינקה ב־20%

בחלק מקיבוצי גבול הצפון נרשמה עלייה בתמותה מאז הפינוי ● רבים מהקשישים שפונו מקריית שמונה לא רוצים לחזור לבתיהם ● לפי אנשי מקצוע המלווים את אוכלוסיית הגיל השלישי מקרוב, אלה שכן חזרו סובלים מהתדרדרות בריאותית, רגשית וקוגניטיבית, ומתקשים לתפקד ● "הם שואלים את עצמם ואותנו: מה הטעם בכל השנים שחיינו כאן?"

עוד 1,042 מילים

מתחת לטילים, מעל הטבע

פיצוץ עז הרעיד את ביתנו כולו והעיר אותנו בבהלה קצת לפני השעה 3 לפנות בוקר. לאחר שחיינו בישראל בתקופת המלחמה עם חמאס, ובהמשך גם במלחמה עם איראן, היינו אמורים להיות רגילים לזה. אבל הרעש הפעם היה חזק יותר והרגיש קרוב מאי פעם. האם טיל פגע בקרבת מקום? האם רסיסים נופלים סביבנו? למרות עוצמת הקול, לא נשמעו אזעקות באזור שלנו. מבולבלים, חזרנו לישון בחרדה.

למחרת בבוקר גילינו שתימן ירתה שוב טיל לעברנו, כפי שהיא ממשיכה לעשות. הרעש ששמענו היה יירוט שחצה את מחסום הקול בדרכו אל המטרה. כמה שזה עשוי להישמע מוזר, ההפרעות האלה באמצע הלילה עדיין מרגישות כמו ניצחונות קטנים. ואם ראיתם את ההרס שטיל בליסטי יכול לגרום לו, תבינו למה. טיל בודד יכול להפוך גוש בניינים שלם לעיי חורבות.

חיים לייטר הוא רב, מוהל, מסדר קדושין וחבר בית דין פרטי. הוא הקים את מגן הברית, ארגון המחויב לשמירה על הטקס הקדוש של ברית המילה, וכן על הילדים הנימולים. הוא עלה לארץ ב-2009 ומתגורר באפרת עם אשתו וארבעת ילדיו.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
לא סתם התעוררות, ממש אחרית הימים. נערינו רוצחים, מגרשים מתעללים התושבים עלובי נפש בשטחים , גיבורינו הורסים כל זכר לציוילסץזציה בעזה, נבחרינו ממשיכים לתקוף את הדמוקרטיה החילונית נמשוקצת ... המשך קריאה

לא סתם התעוררות, ממש אחרית הימים. נערינו רוצחים, מגרשים מתעללים התושבים עלובי נפש בשטחים , גיבורינו הורסים כל זכר לציוילסץזציה בעזה, נבחרינו ממשיכים לתקוף את הדמוקרטיה החילונית נמשוקצת והבגץ הכופר. יותר יותר אנשים מאמינים באלוהים שהמצאנו לנו תוך פרשנות ריאקציונית לתנך, ובחורינו ממשיכים בהרס הרג והגשמת הכ.ג.ה וכל זאת תוך תמיכה במנהיג הכי מושחת ורע כניראה בהיסטוריה היהודית. אשרי רב אני בישראל ומאושרת עדתי.

עוד 609 מילים ו-1 תגובות

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

פשרת בג"ץ לא מבטיחה את מינוי זיני לראשות שב"כ

הפשרה שהושגה בין נתניהו ליועמ"שית מאפשרת לרה"מ להציע מועמד לראשות שב"כ בעוד חודשיים, אך הקביעה שבחוות הדעת שלפיה הוא מצוי בניגוד עניינים נותרה בתוקף ● ועדת גרוניס תבחן את המינוי גם בהיבטי טוהר מידות רחבים ● בג"ץ דחה את הדרישה לחייב את היועצת להתנגד לעתירות עתידיות, כך שהדרך של זיני לתפקיד רחוקה מלהיות מובטחת ● פרשנות

עוד 982 מילים

מפגן האומץ של יולי אדלשטיין

יו"ר ועדת החוץ והביטחון סירב לשמש חותמת גומי לחוק הפטור מגיוס חרדים – והציג גרסה קשוחה יותר שמעוררת זעם במפלגות החרדיות ולחץ כבד מנתניהו ● אדלשטיין צפוי לשלם על כך מחיר פוליטי בליכוד, אבל בינתיים הוא זוכה לתשואות ממילואימניקים ולתדמית של מנהיג אחראי ברגע האמת ● השאלה היא כמה זמן זה יחזיק ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
תחזקנה ידיו. זה פיתרון למשתמטים - גיוס על פימחוק. אם ירצו פתרון ללומדי תורה בטוחני שיגיעו אליו. אבל כל זמן שכוללים משתמטים שאינם לומדים תחת כותרת לומדי התורה, זו אינה תורה, ואין הם לומד... המשך קריאה

תחזקנה ידיו. זה פיתרון למשתמטים – גיוס על פימחוק. אם ירצו פתרון ללומדי תורה בטוחני שיגיעו אליו. אבל כל זמן שכוללים משתמטים שאינם לומדים תחת כותרת לומדי התורה, זו אינה תורה, ואין הם לומדים ויש לגייס את כולם. כשירדו מן הבדייה הזו שכל כולה סחיטה בזויה של כסף כוח והשפעה יהיה פתרון מצויין ללומדים. רק ללומדים. יום טוב.

עוד 746 מילים ו-1 תגובות

השווקים כבר לא קונים את האיומים של טראמפ

טראמפ הכריז באפריל על תוכנית מכסים עולמית, שגרמה לזעזוע עמוק בשווקים – עד כדי כך שנאלץ לסגת ממנה זמנית ● כעת הוא שב ומאיים בהטלת מכסים דרמטיים לא פחות, אלא שהפעם השווקים מגיבים באדישות, כאילו לא התחוללה זה עתה רעידת אדמה כלכלית עולמית ● אז מה בעצם המשקיעים יודעים היום, שלא ידעו אז? ● פרשנות

עוד 772 מילים

הכדוריד בידיים של הליכוד

תחקיר זמן ישראל ראש עיריית ראשל"צ וסגנו חתרו להשתלט על איגוד הכדוריד וארגנו קמפיין מזהיר לניצחון בבחירות לראשות האיגוד ● הם גייסו ראשי עיריות מהליכוד וחברי מפלגה, שהפעילו לחצים פוליטיים על חברי אגודות ● לפי גורמים בענף, גם הוחלפו נציגים בהצבעות, וחיברו בין תמיכות עירוניות לבין תמיכה במועמד שלהם ● יו"ר האיגוד הנבחר: "אתה יכול לעטוף עם הטענות האלה דגים"

עוד 3,295 מילים ו-1 תגובות

נתניהו איבד את הרוב אבל לא את השליטה

שבעה ח"כים של יהדות התורה הודיעו על פרישה מהקואליציה, אך ניסיון העבר מלמד שהם עשויים להמשיך לשלוט במשרדיהם מאחורי הקלעים ● גפני התרוצץ בין לשכות, אדלשטיין שוב שימש כשעיר לעזאזל, ונתניהו לא טרח להשיב כשנשאל על חוק הגיוס בלילה שבו נהרגו שלושה חיילים ● עכשיו נותרה הקואליציה עם 60 ח"כים – אבל ייתכן שגם זה זמני ● פרשנות

עוד 829 מילים

ללא הכרעה וללא אסטרטגיה, ישראל שוקעת בעזה

המחירים היומיומיים הכבדים שצה"ל משלם על הלחימה בצפון הרצועה ממחישים עד כמה ישראל רחוקה מ"ניצחון מוחלט" וחושפים את הפער בין תקיפות מסיביות לתוצאה אסטרטגית ● הרמטכ”ל לא מוכן לדשדש, נתניהו מאותת על הפסקת אש, אבל יוזמת "העיר ההומניטרית" בדרום הרצועה נראית פחות כפתרון ויותר כעוד דרך להאריך את המלחמה ● אז מה האסטרטגיה עכשיו? לא ברור ● פרשנות

עוד 832 מילים
היום ה־648 למלחמה ● 50 חטופים עדיין בעזה

אף שלא הפעיל בעת הטבח את ההתרעות על חדירה, רפי מילוא יקודם לתפקיד מפקד פיקוד צפון

דיווח: ישראל מיתנה את עמדתה לגבי פריסת הכוחות במהלך הפסקת האש, והדבר הביא להתקדמות של ממש במשא ומתן עם חמאס ● צה"ל הודיע שעשרות מוחים חצו, באזור מג'דל שמס, את הגבול לסוריה וכוחות הצבא פועלים להשיבם ארצה; מסיגי הגבול כנראה חדרו לסוריה בעקבות הפגיעה בדרוזים במדינה ● שיקלי קרא להתנקש בחייו של נשיא סוריה א־שרע: "מדובר בטרוריסט"

עוד 46 עדכונים

היבלית עולה מהספסל: כפר סבא מהמרת על מהפכה במגרש

האם ממגרש הכדורגל הקטן בכפר סבא תצא בשורה עולמית? העירייה ביקשה להיפטר מהדשא הסינתטי, שמהווה מפגע סביבתי ובריאותי, וקיבלה הצעה מפתיעה ממרכז "זרעים מציון" המתמחה בפרחי בר: משטח דשא העשוי מיבלית ● הרעיון: להפוך את החסרונות של העשב הפולש ליתרונות ● "אם זה יצליח, תהיה לנו הוכחת יכולת למשהו שעוד לא בוצע בעולם"

עוד 1,231 מילים ו-4 תגובות

"הממשלה חייבת לשקם את הצפון. זו משימה קיומית"

התיירים נעלמו, העובדים עזבו, הפיצויים לא הספיקו – וחלק מהעסקים לא קיבלו דבר ● ה"האב" הקולינרי בשניר לא שרד את המלחמה; הסנדלרייה באיילת השחר וסדנת הקרקס מראש פינה שרדו בקושי; בית הספר לבישול בגונן לא נפתח; המרקידה משלומי עברה לחיפה – ואילו מפעל החטיפים שנפתח בקריית שמונה דווקא שרד וצמח

עוד 2,684 מילים

בתוך יממה ספגו היועצת בהרב-מיארה והנשיא עמית סדרת מהלומות מהדהדות: פשרה שהושגה בלחץ בג”ץ, החלטת סולברג שמתירה את קיומו של השימוע להדחת היועצת, ותמרון פומבי של השופט מינץ נגד נשיא העליון ● אך התמונה מורכבת מהנראה, ורוב זעקות השבר מוגזמות ומיותרות ● פרשנות

עוד 1,039 מילים ו-1 תגובות
סגירה
בחזרה לכתבה