ממשלת ישראל קיבלה באחרונה החלטה חשובה המציבה למדינת ישראל יעדים במסגרת של מאמץ למעבר לכלכלה דלת פחמן. החלטה זו גם קיבלה ביטוי בחוק התקציב שיונח לאישור הכנסת בקרוב. ברקע ההחלטה, הבנה כי מדינת ישראל צריכה לשפר משמעותית את היערכותה למשבר האקלים, ויותר מכך, היא נדרשת לסייע למאמץ העולמי לצמצם את היקף משבר האקלים.
כשנתיים דיונים של משרדי הממשלה עם הארגונים והציבור ועוד כשבעה חודשים של התכתשויות והתגוששויות פנימיות בין משרדי הממשלה, גם בימי הממשלה הקודמת וגם בתקופת הנוכחית, הולידו החלטה לקדם את ישראל לעבר כלכלה דלת פחמן, שתונח לאישורה של הממשלה מחר. בשורות טובות? לא! ציפינו להרבה יותר מזה. pic.twitter.com/eEut1JqHql
תומר ברק הינו סגן אלוף במילואים. שירת כראש ענף בחטיבת המחקר של אגף המודיעין בצהל וכקצין בכיר באגף התכנון. מתמחה בגיאו-פוליטיקה של המזרח התיכון ובזירה הבינלאומית ובתכנון אסטרטגי. בעל תואר שני בלימודי ביטחון ודיפלומטיה מאוניברסיטת תל-אביב.
פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
בחזרה לעידן המוזהב
איך הגענו מגשר המכביה דרך אסון מירון לשבעה אוקטובר?
אפרים קישון זצ"ל, נביא, גאון, סופר, הומוריסטן ובמאי, חזה כבר ב-1974 את גשר המכביה, את אסון קריסת גשר שפירים, את אסון קריסת אולם החתונות ורסאי, את אסון מירון ואת יתר הכשלים הישראליים האופייניים.
מוטי קלינמן הוא גימלאי משטרה, עסק בגיוס והפעלת מתנדבים, ובקשרי משטרה-קהילה.
המתקפה האיראנית לא ניסתה לשחזר את הפתעת ה-7 באוקטובר. זו הייתה כוריאוגרפיה כמעט מתואמת בין ישראל לאיראן שדווחה ימים מראש, ודחקה את החטופות והחטופים לשולי סדר היום.
* * *
כאשר מודיעים לו מראש על אודות מתקפה מתוכננת, לא באמצעים מתוחכמים במיוחד – צה"ל מסוגל להתמודד ולסכל אותה, ולא לחזור על תסריט ה-7 באוקטובר. כך עולה מאירועי הימים האחרונים.
יעקב צלאל הוא עיתונאי
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
מענין. השאלה היא האם המהלך יעלה כסף וישפר את מצב האקלים או שגם ישפר את מצב האקלים וגם יחסוך כסף.
למרות שלכאורה זה מהלך שישירות אמור להגדיל עלויות, הצבא הוא גוף כל כך גדול ואיטי שכל מהלך שיוביל לחידוש תשתיות, הפחתת בזבוז וחשיבה מדידה יותר יכול לייצר רווח כפול – גם הפחתת פליטות וגם התייכלות כלכלית ישירה.
יתר על כן, המשמעות של השקעות גדולות מטעם הצבא מאפשרול לחלק עלויות מחקר ופיתוח שאחרת היו "נופלות". רק על התעשייה.