מדינת ישראל היא מעצמת יזמות עסקית, טכנולוגיה והייטק. קשה למצוא ראש עיר שאינו מתהדר בפארק הייטק שהוקם תחת כהונתו. לעומת זאת, מדינת ישראל מלאה ביזמים חברתיים שהרשויות המקומיות לא משקיעות בהם מספיק. עולה השאלה מדוע הרשויות המקומיות וממשלת ישראל לא מטפחות את אותם יזמים, טיפוח שלראשי הערים היה רק מה להרוויח ממנו, חברתית ופוליטית.

קשה למצוא ראש עיר שאינו מתהדר בפארק הייטק שהוקם תחת כהונתו. אבל ישראל מלאה יזמים חברתיים שהרשויות המקומיות לא משקיעות בהם מספיק

הירשמו עכשיו לניוזלטר היומי

אני רואה מדי יום חבר"ה צעירים, יזמים הפועלים מתוך אג'נדה ערכית של מציאת פתרונות לבעיות חברתיות בפניהן ניצבות הערים בישראל. היזמים החברתיים הם אלה הפועלים מתוך רצון אמיתי לשנות את המציאות. הם מבקשים להשפיע על החברה בה הם חיים. יזמים אלה פועלים מתוך השכונות, ביישובים בפריפריה הישראלית וחווים את הפערים החברתיים על בשרם.

ניתן לראות כיצד בתוך הערים צומחות יוזמות חברתיות משמעותיות. בערים רבות הוקם למשל מיזם "המקרר הקהילתי". המיזם דואג לצמצום תרבות הצריכה והשלכת המזון, שכידוע מהווה בעיה חמורה הן מבחינה חברתית והן מבחינה סביבתית. בפועל מדובר על מקרר שעומד לרשות הציבור ומתמלא על ידי מסעדנים וסוחרים מהשוק העירוני במוצרי מזון איכותיים, אך שלא ניתן למכור אותם.

בנוסף, מיזמים חברתיים עולים כדי לשנות ולתקן עוולות חברתיות שטיפולן נדחק לשוליים. טיפול בקשישים, סיוע לאמהות שזה עתה ילדו, שילוב בעלי מוגבלויות בתארים אקדמאיים ועוד שלל נושאים שלצערינו אינם מקבלים התייחסות מספקת.

למשל המיזם החברתי "משקפיים ורודות" שמסייע לניצולי שואה לקבל טיפול רפואי הולם. כדי לסבר את האוזן – נכון לסוף שנת 2020 מספר האנשים המוכרים בישראל כניצולי שואה עמד על 179,600 איש, ובמהלך 2020 נפטרו כ-17,000 ניצולים, מהם למעלה מ-900 כתוצאה מהידבקות בנגיף הקורונה. זהו עוד נתון שמוכיח עד כמה דחוף לסייע להם בקבלת טיפול רפואי ראוי.

מיזמים חברתיים נועדו לשנות ולתקן עוולות חברתיות שטיפולן נדחק לשוליים. טיפול בקשישים, סיוע לאמהות שזה עתה ילדו, שילוב בעלי מוגבלויות בתארים אקדמאיים ועוד

דוגמה נוספת ואקטואלית מאד – ניתן לסייע בטיפול בבעיות גלובליות על ידי מיזמים חברתיים. "TING GLOBAL" היא יוזמה שנולדה מתוך משבר האקלים ורצון לטפח מנהיגות איכותית בקרב ילדים ובני נוער. המיזם מנגיש את פתרונות למשבר האקלים דרך משחק אינטראקטיבי שנקרא "אתגר 18". מדובר על 18 ימים בהם המשתתפים מאותגרים במספר משימות יומיות פשוטות יחסית, כשכל יום מציע אתגר העונה על בעיה אחרת הקשורה במשבר האקלים.

https://www.facebook.com/InnovationNations/posts/1595861257269090

השימוש שרשויות מקומיות יכולות לעשות במיזם שכזה הוא להטמיע אותו במערכת החינוך למשל, ועל ידי כך להצעיד את החינוך המקומי אל העתיד. על הדרך העירייה אף מרוויחה מהיותה מעורבת חברתית ופעילה בנושא שעתיד להיות הבעיה של כולנו.

למעשה הטענה היא שהמפתח לעיר פעילה ותוססת הוא השקעה באיכות חייה של החברה ממגוון אספקטים ולא רק מבחינת תעסוקה. כדי לצמצם הגירה שלילית ולעודד תושבים חדשים לבחור לגור בערי הפריפריה, יש לעודד מעורבות תושבים. התושבים יחושו מחוברים וירגישו שהעיר היא בית עבורם. אם העיריות יעודדו יזמות חברתית ולא רק יזמות עסקית, יש להן רק מה להרוויח, וזה אפילו בלי יותר מידי מאמץ.

מקבלי ההחלטות בערים ובממשלה חייבים לאמץ את היזמים הצעירים ולדאוג לתוכנית לקידום עסקים חברתיים, לעודדם באמצעות הקלות מס, סיוע בתשתיות פיזיות, קדימות במכרזים עירוניים, סיוע בגיוס משאבים ועוד.

מקבלי ההחלטות בערים ובממשלה חייבים לאמץ את היזמים הצעירים ולדאוג לתוכנית לקידום עסקים חברתיים, להקלות מס, סיוע בתשתיות פיזיות, קדימות במכרזים עירוניים, סיוע בגיוס משאבים ועוד

אין ספק שבניית פארקי הייטק חשובה למינוף כלכלתה של העיר- אין להסתפק בכך. אם נפעל לחיזוק היזמים החברתיים, נתרום תרומה ענפה ליצירת ערים בריאות, תוססות ומתקדמות. זוהי ללא ספק חלק מהמתכונת הנכונה והמתבקשת לחיזוק החוסן הקהילתי של ערי ישראל.

אורי כרמל הוא מנכ"ל ארגון ארץעיר, הפועל לקידום קהילתיות עירונית בנגב, בגליל ובפריפריה החברתית.