בליכוד מייחלים לגנץ מוקטן. הוא לא קיים

בליכוד רואים במזג הנוח של גנץ חולשה, ובהיסטוריה שלו עם נתניהו כהזדמנות ● דוד ביטן אישר כי ראש הממשלה ישמח לצרף את גנץ לממשלתו - רק בלי השותפים בכחול-לבן ● גנץ לא הגיב לפרובוקציה. הוא אף פעם לא מגיב ● זה לא אומר שהוא אפילו ישקול הצעה כזו

בני גנץ (צילום: תומר נויברג/פלאש90)
תומר נויברג/פלאש90
בני גנץ

ח"כ דוד ביטן, מי שארגן את עצומת הנאמנות בראש הממשלה בנימין נתניהו בתחילת השבוע, הודיע  אתמול (חמישי), בהמשך לידיעות שהתפרסמו בבוקר, כי נתניהו ישמח לצרף את בני גנץ לממשלה שלו. לא את מפלגת כחול-לבן, כמובן, כי נתניהו הרי פרסם מאמר נגד ממשלת אחדות. "אנחנו רוצים את גנץ מוקטן", מיתג ביטן את הרעיון. כלומר, גנץ וחברי הסיעה שלו, חוסן לישראל. האחרים לא. לכן זו לא ממשלת אחדות.

בני גנץ, יו"ר מפלגת כחול-לבן המונה 35 מנדטים, לא הגיב. במקום לשלוח את אחד הדוברים שלו נגד ביטן ולומר כי הם רוצים "ביבי מוקטן", או למצער, להודיע כי הוא בא להחליף את נתניהו ולא להצטרף אליו – גנץ העדיף לשתוק.

אפשר לומר שזה הסגנון הרך והמינורי של גנץ. אפשר לומר שלא כל אמירה ראויה לתגובה. אחרים יאמרו כי גנץ הוא באמת החוליה החלשה, ביטן יודע על מה הוא מדבר, ובבוא היום הרמטכ"ל לשעבר לא ישמע באוזן החצי-חרשת את קולות המחאה ויצטרף לממשלת נתניהו. האמנם?

מועמד של פשרה

עד למערכת הבחירות הקודמת, לא נרשמו עימותים בין נתניהו וגנץ; להיפך. גנץ עמד בצד ב-2010, בימי מלחמת העולם בממשלה ובצמרת צה"ל על המינויים הבכירים. שר הביטחון אהוד ברק והרמטכ"ל גבי אשכנזי התקוטטו על מינוי סגן הרמטכ"ל. ברק רצה את יואב גלנט, כי הוא נטה ליישר קו תוקפני נגד איראן.  אשכנזי רצה את גדי אייזנקוט.

גנץ, כדרכו, היה מועמד של פשרה ומונה באוקטובר 2009 לתפקיד סגן הרמטכ"ל. קרוב לשנה לאחר מכן, באוגוסט 2010, מונה גלנט לרמטכ"ל. גנץ יצא כבר לחופשת שחרור, אבל המינוי של גלנט נפל, כזכור, בגלל הסתבכות משפטית. נתניהו וברק הציעו את תפקיד הרמטכ"ל לאייזנקוט שסירב, אבל המליץ על גנץ שזכה שוב מן ההפקר. כך הוא הפך למנהיג הצבא.

בנימין נתניהו ובני גנץ ב-2013 (צילום: יונתן סינדל/פלאש90)
בנימין נתניהו ובני גנץ ב-2013 (צילום: יונתן סינדל/פלאש90)

נתניהו וגנץ יצאו ביחד לשני מבצעים בעזה: עמוד ענן  (2012) וצוק איתן (2014). בין השניים לא פרצו מריבות כפי שמתחייב לפעמים ביחסים בין ראש הממשלה והרמטכ"ל. גנץ היה כזה נוח, עד שנתניהו העניק לו שנה רביעית בתפקיד.

נתניהו, וזהו כלל היסטורי, חושש מרמטכ"לים. הוא שקשק מאהוד ברק, פחד מאמנון ליפקין-שחק ונאחז אימה במהלך 2018 מול האפשרות שגנץ יתמודד מולו – וזה בדוק. הוא אפילו שקל להקדים את הבחירות כדי לכלוא את גנץ בתוך תקופת הצינון שלו. עד כדי כך הוא חשש.

בנובמבר 2018 הסתיימה תקופת הצינון המפורסמת של גנץ, והגיעה תקופת ההמתנה. לקראת הבחירות באפריל האחרון, הציע יו"ר העבודה אבי גבאי למסור את ההנהגה לגנץ, אך הוא סירב והעדיף להקים את תנועתו, חוסן לישראל.

סומן כמי שעשוי לשבור את הכלים

גנץ נקט תמיד בסגנון מאופק וזהיר, אולי זהיר מדי מול נתניהו. בנאום הפתיחה שלו בינואר האחרון, בגני התערוכה, גנץ אפילו הרעיף שבחים על ראש הממשלה, דיבר על הישגיו וכינה אותו 'פטריוט ישראלי'. אצל נתניהו, קומפלימנטים הם סימן לחולשה. גנץ חטף מכות מתחת לחגורה, הוצג כלא שפוי, מי שמפקיר את הטלפון הסלולרי שלו לפריצה של גורמים זרים, ועוד סיפורים שהוא לא אהב לשמוע.

אבל התגובה של גנץ נותרה מנומנמת – כמו אתמול, מול האמירות של ביטן.

ראשי מפלגת כחול-לבן: משה יעלון, יאיר לפיד, בני גנץ וגבי אשכנזי (צילום: פלאש90)
ראשי מפלגת כחול-לבן: משה יעלון, יאיר לפיד, בני גנץ וגבי אשכנזי (צילום: פלאש90)

הסגנון ומערכת היחסים הטובה נתניהו-גנץ עמדה בניגוד לשנאה ולהיסטוריה הקשה שבין ראש הממשלה ושותפיו של גנץ, יאיר לפיד ומשה בוגי יעלון. לפיכך, גנץ סומן כמי שעשוי לשבור את הכלים ולחבור לנתניהו. בליכוד בונים על זה, ביטן וחבריו מציפים את האפשרות הזו, אבל זה לא קרה אחרי הבחירות באפריל – וזה לא יקרה בספטמבר.

אם לנתניהו לא יהיו 61 חברי כנסת, גנץ לא יפרק את כחול-לבן וירוץ עם חברי הכנסת האלמוניים שליהק כדי להציל את נתניהו. ואם יהיו לראש הממשלה 61 מנדטים, הרי שהסיבה היחידה שבכלל יפנה אל גנץ היא כדי לחזק את "קואליציית החסינות", שתאפשר לו להימנע מהעמדה לדין ולהעביר את פסקת ההתגברות, להחלשת בית המשפט העליון.

ודווקא בגלל זה, גנץ לא יצטרף אל נתניהו. מהלך נועז וחוצפני שכזה לא מתאים לאיש עם המזג הנוח. אחרי הכול, הוא לא אהוד ברק.

עוד 575 מילים
כל הזמן // יום רביעי, 9 ביולי 2025
מה שחשוב ומעניין עכשיו
היום ה־642 למלחמה ● 50 חטופים עדיין בעזה

חמאס: הסכמנו לשחרר עשרה מהחטופים; יתר הסוגיות עדיין נידונות במשא ומתן

טראמפ: "אנחנו מתקרבים מאוד להסכם בנוגע לעזה" ● דיווח: אחרי ביקורת מצד ארצות הברית וקטאר ישראל הציעה נסיגה נרחבת יותר מהרצועה מכפי שהציעה קודם ● הרמטכ"ל: "נוצרו התנאים לקידום עסקה לשחרור חטופים" ● המיליציה החות'ית הודיעה שהיא זו שהטביעה בים האדום את הספינה היוונית, שארבעה מאנשי הצוות שלה נהרגו ו־15 מהם נעדרים

עוד 40 עדכונים
אמיר בן-דוד

סלע קיומנו החדש

הנשיא האמריקאי וראש ממשלת ישראל מפרכסים זה את זה, מחמיאים זה לזה, מרעיפים מחמאות זה על זה – בשעה שאזרחי מדינותיהם נאנקים במציאות שהולכת והופכת קודרת מיום ליום ● וגם: העיניים מופנות לדוחה ● בירושלים הביזה נמשכת ● פשרת זיני ● ההצתה של שיח' גע'ברי ● ועוד...

ראש הממשלה בנימין נתניהו מציג כובע שעליו כתוב "טראמפ צדק בכל", עם חתימה של הנשיא דולנד טראמפ. הבית הלבן, 8 ביולי 2025 (צילום: חשבון הטוויטר של הבית הלבן)
חשבון הטוויטר של הבית הלבן

"שלום בר קיימא" – או מסך עשן לקראת חידוש הלחימה?

טראמפ רוצה לסיים את המלחמה, ויטקוף מבטיח שלום, נתניהו נשבע להשמיד את חמאס – ואילו ארגון הטרור מתעקש דווקא על פרטי פריסת צה”ל במהלך הפסקת האש ● ההסכם נראה קרוב, אך הפערים במסרים מרמזים על עמימות מכוונת – ואולי על תמרון לקראת סבב לחימה נוסף במקום סיום אמיתי של המלחמה ● פרשנות

עוד 781 מילים ו-1 תגובות

איראן מחשבת מסלול מחדש – נמר מנייר עם תכנית גרעין חשאית

המלחמה בין איראן לישראל הותירה את הרפובליקה האסלאמית במצב מורכב ללא תקדים. מעבר לנזקים הפיזיים והכלכליים, איראן מוצאת את עצמה מתמודדת עם משבר אמון רב-ממדי שמרעיד את יסודות מדיניותה ומערער על לכידותה הפנימית. המציאות החדשה חושפת את הפערים בין השאיפות הגיאו-פוליטיות של איראן לבין המגבלות הריאליות של כוחה האזורי.

בגידת המערב: קריסת האשליות הדיפלומטיות

העימות עם ישראל חשף בצורה חדה את שבריריות היחסים בין איראן למערב. מנהיגי איראן, שטיפחו במשך שנים אשליות לגבי אפשרויות דיפלומטיות עם אירופה, מוצאים עצמם עומדים מול מציאות קשה. הסנקציות שהוטלו על איראן לצד הקפאת הנכסים הנוספים, מעידות על כך שהמערב אינו רואה בטהראן שותף לדיאלוג אלא איום שיש לבלמו.

מור שפירא היא מרצה במחלקה לערבית באוניברסיטת בר אילן וחוקרת במכון MEMRI לחקר תקשורת המזרח התיכון. מומחית לשפה הערבית, התקשורת הערבית והאסלאם. רותמת את הידע שלה בערבית ובתשע שפות נוספות, ואת בקיאותה בתרבות הערבית כדי לתמוך במאמצי צה"ל במלחמה. הופיעה רבות בתקשורת בערוצים כאן 11, דמוקרTV, מכאן 33 (ערבית).

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,188 מילים

שר הכלכלה ניתק את עצמו מיוקר המחיה כאילו הוא לא חלק מהבעיה

שר הכלכלה ניר ברקת הופיע בוועדת הכלכלה כאילו היה פרשן צרכנות ולא קובע מדיניות ● הוא הצדיק את נסיעותיו לחו"ל, התהדר ברפורמות ייבוא וגלגל אחריות אל סמוטריץ' והממונה על התחרות ● הוא גם הציע לציבור "להתארגן" נגד יוקר המחיה – בזמן שהרעיונות האפקטיביים מעלים אבק על שולחנו

עוד 1,416 מילים

למקרה שפיספסת

פריצת גבולות בחירום - יזמות וחלוציות במערכת החינוך

מערכת החינוך בישראל ובעולם מתמודדת דרך קבע עם אתגרים הנובעים משינויים דמוגרפיים, תרבותיים וטכנולוגיים. אולם, בעתות משבר בינלאומי כמו מגפת הקורונה, או משבר לאומי כמלחמת "חרבות ברזל", אתגרים אלו מתעצמים ומחייבים תגובה יוצאת דופן.

בפוסט זה אתייחס להבחנה שבין מושגי היזמות החינוכית והחלוציות החינוכית, הבחנה בין  מאפייניהם הייחודיים והדגמתם באמצעות אירועים ממערכת החינוך בישראל במצבי חירום, בדגש על מלחמת "חרבות ברזל".

אשת חינוך ואקדמיה. עוסקת בחקר השחיתות השלטונית ובחקר החוסן האישי, הקהילתי והלאומי בארגונים פרטים וציבוריים ובמערכת החינוך בפרט. מרצה וחברת סגל במכללת אורנים ועמיתת מחקר באוניברסיטת אריאל ובמוסד שמואל נאמן למחקר מדיניות לאומית. מנכ"לית מרכז מגדלורים – הכוונה לחוסן מיטבי, מרכז שמעניק שירותי הרצאות, סדנאות וימי עיון בתחומי חוסן וחברה בוערים.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,004 מילים

ועדת השרים לחקיקה דחתה בשבוע את ההכרעה על הצעת חוק המבקשת לאסור על הממשלה להיוועץ בוועדה המייעצת למינויים בכירים – מהלך טקטי שנועד להשאיר חרב חקיקתית מתנופפת מעל מינויו של זיני לראש שב"כ ● מדובר ביוזמה פרלמנטרית חריגה, שבה הכנסת כופה על הממשלה פעולה פרימיטיבית יותר, תוך שלילת האפשרות להיוועץ בגוף מקצועי בהחלטות מהותיות ● פרשנות

עוד 771 מילים

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

כשהמדינה בוערת, הקומבינה הפוליטית חוגגת

בעיצומם של משבר ביטחוני חסר תקדים ובידוד מדיני גובר, הפוליטיקאים בישראל ממשיכים במסחרה כרגיל: מינוי חברים לכנסת ולמשרדי ממשלה, מאבקי שליטה בין חסידויות, ודילים על תפקידים אסטרטגיים ● שלוש דוגמאות מהשבוע האחרון ממחישות איך השיטה ממשיכה לפעול – כאילו שום דבר לא קורה מסביב ● פרשנות

עוד 804 מילים

נדרשת עבודת מטה בנושא ציוד הלוחמות

בעקבות הפרסום בזמן ישראל, ועדת החוץ והביטחון של הכנסת קיימה דיון מהיר בנושא פערי ציוד מגן ומדים ללוחמות צה"ל ● בדיון נמתחה ביקורת על היעדר התאמה של ציוד למבנה גוף נשי ועל כך שצה"ל לא נערך מראש ● הוועדה המליצה להקים צוות הכולל לוחמות מילואים לגיבוש עבודת מטה סדורה ● ח"כ בן ארי: "עשיתם מהפכה בגיוס נשים – אבל הציוד נשאר מאחור"

עוד 1,114 מילים

"אנשים נאחזים בהישגים מתוך חרדה וסבל מתמשך"

הניצחון על איראן עלה בחייהם של 29 ישראלים ● 3,228 נפצעו ● הלחימה עלתה 28 מיליארד שקל; הפיצויים: שבעה מיליארד שקל עד כה, והסכום צפוי לגדול ● הנזק למשק: 900 מיליון שקל ליום ● אלפי בתים נהרסו ו־18 אלף תושבים נעקרו ● נפגעו בית חולים, בית זיקוק ולפי פרסומים זרים – גם בסיסי צבא ● מעבדות נהרסו ושנות מחקר ירדו לטמיון ● והמצב הנפשי של ישראלים רבים התדרדר

עוד 3,019 מילים

אחרי 20 שנות דיונים, הפציע השבוע רעיון מפתיע למיקום שדה התעופה הבינלאומי הנוסף של ישראל: העיר המקראית צקלג ● הפעילים נגד הקמת השדה בעמק יזרעאל משוכנעים שזו הסחת דעת, ובינתיים נזרקים לפח עוד זמן וכסף ● כל מה שפגום בדרך קבלת ההחלטות בנצח שבו נתניהו שולט בישראל מתנקז להכרעה על המיקום של שדה התעופה המשלים

עוד 1,098 מילים

עתידה של עזה יוכרע בלשכה של טראמפ

נתניהו מגיע לוושינגטון אחרי ההצלחה באיראן, אך בלי קלפי מיקוח מול טראמפ, כשהסוגיות הקריטיות בנוגע לעזה – חופש הפעולה של צה"ל, רצועת הביטחון בצד העזתי של הגדר וציר פילדלפי – נותרות פתוחות ותלויות במידה רבה בעמדת הבית הלבן ● פרשנות

עוד 725 מילים
היום ה־641 למלחמה ● 50 חטופים עדיין בעזה

ויטקוף: נפתרו שלוש מארבע המחלוקות בין ישראל לחמאס; אנו מקווים שהשבוע יושג הסכם

צה"ל מעריך שהמטענים בבית חאנון הונחו ב־24 השעות שקדמו להפעלתם; דיווח: לפני הפעולה נדחו בקשות של הכוח לקבל אמצעים להתמודדות עם מטעני חבלה ● הקואליציה נאלצה, זה היום השני ברציפות, להסיר הצעות חוק מסדר היום של הכנסת בשל הסנקציות של ש"ס ויהדות התורה ● עלה לשלושה מניין ההרוגים בתקיפה של המיליציה החות'ית על אוניית המטען בים האדום

עוד 43 עדכונים

טהרן מתמודדת עם לחץ פנימי לשינוי בעיצומו של בידוד מדיני גובר

אחרי מלחמה קצרה אך עזה מול ישראל וארצות הברית, איראן מתמודדת עם מציאות חדשה של בדידות אסטרטגית, משבר כלכלי וקריאות לרפורמות שמגיעות מהממשל ומהרחוב ● האחדות הלאומית שברירית, ההסתמכות על רוסיה וסין כשלה, וההכרעה המדינית הקרובה תקבע את עתיד יחסיה של הרפובליקה האסלאמית עם המערב ● דבר אחד ברור: איראן לא יכולה לשוב למה שהייתה לפני תקיפות ישראל ב-13 ביוני

עוד 1,567 מילים

ישראל אוסרת על הכנסת סולר לרצועת עזה מאז מרץ – פרק זמן ארוך פי שלושה מההגבלה שהוטלה בתחילת המלחמה – מה שמעמיד בסכנה חמורה את הציוד הרפואי ומתקני טיהור המים ברצועה ● כתוצאה מכך, גנרטורים מצילי חיים פועלים לפרקי זמן קצובים בלבד, ותינוקות וחולים רבים נתונים לסכנת חיים ● רופא בבית החולים שיפא: "מיום ליום המצב מחמיר"

עוד 1,429 מילים ו-1 תגובות

מה שווים היועמ"שים אם אנחנו לא שולטים בהם

הצעת החוק שמקדמת הקואליציה מרוקנת בפועל את תפקידה של היועצת המשפטית לממשלה מכל תוכן, מבטלת את המעמד המחייב של חוות דעתה כלפי הרשות המבצעת, שוללת את בלעדיות הייצוג בערכאות, וממסדת פוליטיזציה של הייעוץ המשפטי ● מדובר במהלך שמוחק את שלטון החוק, ומפקיד את ההכרעה בסוגיות משפטיות־מקצועיות בידי הפוליטיקאים ● פרשנות

עוד 672 מילים ו-3 תגובות

צה”ל והחרדים במרוץ נגד השעון: צווי גיוס המוניים מול חוק הפטור

צה”ל הודיע על הוצאת 54 אלף צווי גיוס נוספים למלש"בים חרדים כשבמקביל נמשכים המגעים הקדחתניים על חוק שירוקן את הצווים מתוכן ● החרדים מגבירים לחצים, נתניהו דחה את טיסתו לוושינגטון כדי לקדם את החוק, הרחוב החרדי מתחמם - אבל השעון הפוליטי ייעצר בעוד שלושה שבועות, כשהכנסת תצא לפגרת הקיץ ● פרשנות

עוד 635 מילים ו-1 תגובות
סגירה
בחזרה לכתבה