השוד הגדול בחנות הדגים: פרשת החקירות של קליש-רותם מסתבכת

יועמ"ש עיריית חיפה: לא הזמנתי ולא אישרתי את החקירות הפוליטיות

מעקב זמן ישראל לראשונה מאז נחשפה בזמן ישראל פרשת החקירות האסורות נגד מתנגדיה הפוליטיים של ראשת העיר, מתנערים בגלוי הגורמים הממונים בעירייה מהחקירות ומבהירים כי לא ישלמו את שכרו של רו"ח ברלב ● קליש-רותם מצהירה לראשונה כי היא רואה "חקירות פוליטיות בחומרה רבה", אך ממאנת להסביר מדוע חתמה על התשלום עבורם ומסרבת להתנער מהן ● ברלב מצדו מאיים לתבוע את העירייה

סמל העיר חיפה בכניסה להיכל העירייה (צילום: מצילומי יהודית גרעין-כל, מתוך אתר פיקיויקי)
מצילומי יהודית גרעין-כל, מתוך אתר פיקיויקי
סמל העיר חיפה בכניסה להיכל העירייה
עוד 1,103 מילים
כל הזמן // שבת, 28 במאי 2022
מה שחשוב ומעניין עכשיו

הֶרְבּ כהן היה ראש כנופיה יהודית בברוקלין שנודע בכישורי המשא והמתן שלו ● הוא ייעץ לנשיאים אמריקאים ולפוליטיקאים בכירים – והפך לגורו בינלאומי להשגת הסכמים ● בנו, ריץ', מתאר בביוגרפיה חדשה שפרסם את האובססיה של אביו לפתרון סכסוכים: "מרגע שהוא נעשה מעורב זה כבר עסק בו, לא בך"

עוד 1,234 מילים

הימין בישראל מאמץ אל ליבו את פוליטיקת הזהויות ותרבות הביטול

על אף שהשיטה הנהוגה בישראל היא דמוקרטיה-פרלמנטרית, בדומה למדינות רבות באירופה, הרי שהשיח הפוליטי בישראל מנסה יותר מכל לחקות דווקא את זה האמריקאי.

התופעה הזאת ניכרת יותר מכל דווקא בימין, כאשר הסמל הבולט ביותר לכך הוא רה"מ לשעבר ויו"ר האופוזיציה בהווה, בנימין נתניהו.

על אף שהשיטה הנהוגה בישראל היא דמוקרטיה-פרלמנטרית, בדומה למדינות רבות באירופה, השיח הפוליטי בישראל מנסה לחקות את האמריקאי. התופעה הזאת ניכרת במיוחד בימין, וסמלה הבולט הוא נתניהו

מעבר לעובדה שנתניהו בילה חלק ניכר מחייו בארה"ב, קשה להתעלם מקווי הדמיון בין ההתפתחות הפוליטית שלו לבין טרנדים בימין האמריקאי:

נתניהו של שנות התשעים התבלט בתור שמרן-ליברלי, רייגניסט, שרפורמות שוק חופשי הן נר לרגליו.

בסוף שנות האלפיים, לעומת זאת, ראינו ממנו הרבה יותר רטוריקה ניאו-קונסרבטיבית הדומה לזו של ג'ורג' בוש הבן. זה שראה באסלאמיזם הפונדמנטליסטי את האיום העיקרי על העולם המערבי, ודגל בהתערבות אמריקאית מוגברת במזרח התיכון ובאזורי סכסוך אחרים (עוד על ההבדלים האידיאולוגיים המהותיים בין הנאו-שמרנות לבין השמרנות-הליברלית ניתן לקרוא במאמרו של אסף מלאך ב"השילוח").

הופעתו המפורסמת באו"ם, כאשר התריע מפני האיום האיראני, לוותה בשרטוט של קו אדום על גבי ציור של פצצה. למביני עניין זה הזכיר במידה רבה את סגנונו המיוחד של גלן בק, המגיש הפופולרי בפוקס-ניוז באותו זמן, שמאוד אהב ללוות את טיעוניו בשרטוטים על לוח.

בימי הנשיאות של דונלד טראמפ, חלה התפתחות נוספת בסגנונו של נתניהו.

ניצחונו של טראמפ לווה בעליית קרנם של שני טרנדים בימין האמריקאי והעולמי: ימין פופוליסטי, וימין אלטרנטיבי (אלט-רייט).

הופעתו המפורסמת באו"ם, כשהתריע מהאיום האיראני, לוותה בשרטוט קו אדום על ציור פצצה. למביני עניין זה הזכיר את סגנונו של גלן בק, המגיש הפופולרי אז בפוקס-ניוז, שאהב ללוות את טיעוניו בשרטוטים על לוח

בעוד שלפני כן, כמו מנהיגים רפובליקאים רבים בארה"ב, נתניהו נהג בממלכתיות ובאיפוק ביחס לביקורת כלפיו, הרי שבתקופתו של טראמפ ראינו נתניהו אחר לגמרי: פוליטיקאי שאינו חושש להתנגח חזיתית בתקשורת ובמבקריו, ואף להתבטא כנגד מוסדות החוק במדינה – הפרקליטות והמשטרה. למען הסר ספק: איני רואה פגם בביקורת כלפי המשטרה, אך כאשר זה נעשה על ידי רה"מ בזמן חקירה ואישומים נגדו, יש בכך בעיה.

גם צורת ההתבטאות שלו כבר לא הייתה ממלכתית כמו פעם. לראשונה זכינו לשמוע ממנו התבטאויות כגון "פקה פקה, שאשא שאשא" (רשת ב'), ו"נה נה נה" בתגובה ליונית לוי (חדשות 12). בדומה לבנו הבכור של טראמפ, גם הבן הבכור של נתניהו החל להתבטא בענייני פוליטיקה, כאשר הוא מתבטא לעתים קרובות בקריצה לכאורה לאלט-רייט.

אך אין מדובר רק בחיקוי עצל: נתניהו תמיד התאים את הטרנדים האמריקאיים לקהל המקומי. כך הפכה רטוריקת הדיפ סטייט של תומכי טראמפ ל"ישראל הראשונה" מצד תומכי נתניהו, אך אתייחס לכך בהמשך.

מאבק על "חופש הביטוי"

אחד הביטויים הסמליים ביותר להתכתבות הסגנונית בין הימין הישראלי החדש לבין הימין האמריקאי, הייתה כאשר יאיר נתניהו שיתף תמונה מתוך עמוד הפייסבוק מצנק"ש (שכיום פעיל בעיקר כערוץ בטלגרם, בשל חסימתו בפלטפורמות האחרות).

אין מדובר רק בחיקוי עצל: נתניהו תמיד התאים את הטרנדים האמריקאיים לקהל המקומי. כך הפכה רטוריקת הדיפ סטייט של תומכי טראמפ ל"ישראל הראשונה" מצד תומכי נתניהו

הסגנון הזה, שצמח בפורומים מקוונים כמו 4CHAN, מתבטא בפרובוקטיביות מכוונת ובהומור שחור משחור, לעתים קרובות בעל גוון גזעני והומופובי במכוון (לעתים בצורה אירונית ומודעת לעצמה, אך לעתים ברצינות תהומית), המהווה מחאה כנגד תרבות הביטול והפוליטיקלי קורקט בשמאל האמריקאי.

אחד מרגעי השפל המביכים, למשל, היה כאשר המועמדת לנשיאות דאז הילרי קלינטון הכריזה מלחמה נגד "פפה הצפרדע", וזכתה בגיבוי מפתיע מצד הליגה נגד השמצה.

השמאל האמריקאי הצטייר באותה תקופה כחסר הומור, הנגרר בקלות לפאניקה מוסרית שמובילה למנטליות של רגישות-יתר וצנזורת-יתר.

קשה להגיד שזה היה בלתי-מוצדק: באותה תקופה באמת הייתה הקצנה של השמאל בארה"ב, שאף גרמה לרבים בשמאל המתון יותר להתנער ממנו.

כתוצאה מכך, לראשונה מזה זמן רב, דווקא הימין האמריקאי החל להיתפס בקרב חוגים מסוימים כעדכני ומשוחרר ביחס לשמאל.

השמאל האמריקאי הצטייר אז כחסר הומור, הנגרר בקלות לפאניקה מוסרית שמובילה למנטליות של רגישות-יתר וצנזורת-יתר. באותה תקופה באמת הייתה הקצנה של השמאל בארה"ב

אך לצד הערצה בימין להתנהלות הפרובוקטיבית והמתריסה של טראמפ, הייתה גם השפעה גדולה לדמויות של אינטלקטואלים כמו המרצה השמרן-ליברלי הקנדי ד"ר ג'ורדן פיטרסון, או המרצה הליברל-דמוקרט המתון ד"ר ברט וויינשטיין.

הפער שבין הסובלנות והשליטה העצמית של פיטרסון אל מול ההתלהמות של רבים מ"לוחמי הצדק החברתי" שהפגינו מולו ולא נתנו לו לדבר (סיפור דומה קרה עם וויינשטיין), גרמה לרבים להזדהות דווקא אתו. גם לכאלה שמגדירים את עצמם כשמאל, ולא מסכימים עם עמדותיו השמרניות.

רבים ראו בעלייתו של טראמפ סימן של מחאה נגד האגרסיביות הרעילה הזאת בשמאל. אך גם הצלחתו של ג'ו ביידן המתון, שבמהלך כל קמפיין הבחירות התעקש שלא לקשר את שמו לגורמים האלה בשמאל, מסמלת זאת לא פחות.

מבחינת הפופוליסטים, ההוכחה הניצחת לסתימת הפיות של השמאל הייתה חסימת החשבונות של טראמפ לצמיתות על ידי הרשתות החברתיות המובילות, לאחר שסירב לגנות בזמן את ההסתערות של תומכיו על גבעת הקפיטול (החלטה שלפחות מבחינת טוויטר אולי הולכת להתהפך בקרוב).

תרבות הביטול במקום חופש הביטוי

באופן אירוני, רבים מאנשי הימין בישראל רואים את עצמם כשותפי דרך לאותם "לוחמי חופש הביטוי" בימין האמריקאי. גם הם טוענים שהם מצונזרים על ידי פייסבוק ונחסמים על ידי טוויטר. על מנת להתמודד עם בעיה זו, אף הוקמה הרשת החברתית האלטרנטיבית "מייקי" (בדומה לרשתות האמריקאיות Gab ו- Truth) שהפכה לבית עבור ביביסטים מדור הבומרים.

רבים ראו בעליית טראמפ מחאה נגד האגרסיביות הרעילה בשמאל. אך גם הצלחתו של ביידן המתון, שבמהלך כל קמפיין הבחירות התעקש לא לקשר את שמו לגורמים האלה בשמאל, מסמלת זאת לא פחות

אך ישראל אינה ארה"ב. זו בדיוק הסיבה שבגללה נושאים שנחשבים מאוד נפיצים שם, כמו הזכות לשאת נשק, יחס המדינה להפלות, וגזע – אינם מעוררים גלים גדולים כל כך בארץ (על אף שכל אחד מהנושאים האלה עלה לכותרות מרכזיות בשלב כזה או אחר לזמן קצר יחסית).

בחינה מדוקדקת יותר של התנהלות הימין בארץ, תראה דווקא נטייה גדולה יותר לסתימת פיות מאשר מאבק למען חופש הביטוי. זאת משום שתרבות הביטול בארץ פועלת נגד מי שמחזיקים בדעות שמאל יותר מאשר בדעות ימין.

לפנינו מקרים מפורסמים כמו זה של המורה אדם ורטה, שפוטר לכאורה כתוצאה מהתבטאויותיו בגנות צה"ל.

המורה אדם ורטה, שהתבטאויותיו עוררו סערות, פוטר מאורט: "לא אתגעגע"; ספיר סבח, התלמידה שהתלוננה – מרוצה http://bit.ly/1tB27rM

Posted by ‎החדשות – N12‎ on Sunday, May 25, 2014

ציד מכשפות מאורגן נגד אמנים שלא התגייסו לצבא.

ארגונים סטודנטיאלים כמו "אם תרצו", שעיקר עיסוקם נראה יותר כניסיון להשתקת מרצים באוניברסיטאות (ואף אחרים שמבקרים אותם).

בחינה מדוקדקת של התנהלות הימין בארץ, תראה דווקא נטייה גדולה יותר לסתימת פיות מאשר מאבק למען חופש הביטוי. זאת משום שתרבות הביטול בארץ פועלת בעיקר נגד המחזיקים בדעות שמאל

ישנן אף התארגנויות בריוניות לכאורה (ודאי שרק לכאורה) כמו "האריות של הצל", שלעד נזכור אותם בשל מאבקם "ההרואי" נגד הצבי הפלסטיני בגן החיות התנכ"י. מדובר היה בבידור מדרגה ראשונה.

צבי ארץ ישראלי מצוי. הקשר בתגובות.

Posted by Zohar Sosenko on Monday, April 27, 2015

שיח הזהויות של הימין

אך מעל לכל מתעלה השיח של "ישראל השנייה", שתופס מקום מרכזי בהצדקת הביביזם של העיתונאי והפרשן ד"ר אבישי בן חיים והסופרת ח"כ גלית דיסטל-אטבריאן.

מוקדם יותר הצגתי את התיאוריה הזאת כמעין אדפטציה של קונספט הדיפ-סטייט של הימין הטראמפיסטי, אך אין ההשוואה הזאת עושה איתה צדק.

במציאות, הכל מעט מורכב יותר מזה.

אמנם גם ב"ישראל השנייה" ישנה התייחסות לאליטות המנסות כביכול למנוע מהמועמד הפופוליסטי שנתמך בידי רוב העם לשלוט, אך לכך מצטרף האספקט האתני סביב התיאוריה הזאת (אשכנזים מול מזרחים) ומתכתב באופן מובהק דווקא עם שיח הזהויות בשמאל המערבי.

לדעתי מדובר בתופעה ייחודית לישראל, מכיוון שעד כה לא ראיתי אף מנהיג ימין פופוליסטי אחר שנשען על רטוריקה דומה.

הדבר הכי קרוב לרטוריקה כזאת אולי אפשר למצוא רק בתנועת ה- "בלאקזיט", הקוראת להתנתקות האפרו-אמריקאים מהמפלגה הדמוקרטית, שהדוברת הבולטת ביותר שלה היא פעילת הימין האפרו-אמריקאית קנדיס אוונס.

אך בניגוד ל"ישראל השנייה", אוונס אינה טוענת שישנה תמיכה גורפת של אפרו-אמריקאים בטראמפ (מכיוון שטענה כזאת תהיה רחוקה מאוד מהמציאות), אלא מאשימה את הדמוקרטים בניסיון להסללת האפרו-אמריקאים לתמיכה בהם.

בנוסף, בניגוד ל"ישראל השנייה", קנדיס אוונס מתנערת ממה שהיא מכנה "התקרבנות" בקרב האוכלוסייה השחורה בארה"ב, ובוחרת להרחיק את עצמה ממרבית מאבקי הליבה של הקהילה, בעוד שתומכי "ישראל השנייה" רואים את המאבקים העיקריים של המזרחים כחלק מהותי מתפיסת עולמם.

אך מעל לכל מתעלה השיח של "ישראל השנייה", שתופס מקום מרכזי בהצדקת הביביזם של העיתונאי והפרשן ד"ר אבישי בן חיים והסופרת ח"כ גלית דיסטל-אטבריאן

בסופו של דבר, הימין הפופוליסטי המודרני בישראל הוא הכלאה ייחודית בין תרבות הביטול ופוליטיקת הזהויות של השמאל האמריקאי, לבין הפופוליזם הימני האנטי-אליטיסטי. לאן זה יוביל אותנו בעתיד? קשה לדעת, ולאמיתו של דבר – אני מקווה גם שלא נצטרך לגלות.

אנטוני וולקוביצקי הוא יליד בלארוס הסובייטית, אך גדל והתחנך בחיפה. בוגר תואר ראשון במדעי המדינה מאוני' חיפה, במסגרתו למד יחסים בינלאומיים באוני' ווארשה. התגורר כשנתיים וחצי באיחוד האירופי (פולין, צרפת, יוון). היה פעיל ב-European Students for Liberty, וממייסדי תנועת "חופש לכולנו" (לפני שהפכה לעמותה רשומה).

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,241 מילים
הזמן הירוק
הזמן הירוק
סיכום השבוע בסביבה

לאן המטיילים הולכים כשהאגם סגור

הדרישה לגדר את האגם בראשל"צ בעקבות הטרגדיה שארעה שם לא סבירה: כשם שלא יעלה על הדעת לגדר את הים בכל מקום שאין בו מציל, אי אפשר לגדר אגם ● אחרי האהבה שקיבלה בזכות הצלת עמק השלום, איילת שקד יכולה לגרוף המון לייקים מוצדקים אם תאריך את שעות המצילים בחופים ● מתי נדע מאיפה הגיעו הפירות והירקות שמיובאים מחו"ל? ● וגם: גבינה טבעונית משובחת ונבואה בת 30 שנה

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 1,709 מילים ו-1 תגובות
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
כְּאֵב בֶּטֶן 134

אחרי שגמרנו להזדעזע מנאום כאב הבטן של מירי רגב, כל מה שצריך לעשות זה פשוט להקשיב לנאמני נתניהו ולהבטחותיהם המפורשות מה יעשו כשיחזרו לשלטון

עוד 1,264 מילים ו-3 תגובות

למקרה שפיספסת

העיתונאית היהודייה קרלה פאוור חיה באפגניסטן, איראן ופקיסטן – שוחחה עם טרוריסטים אכזריים ולמדה על תהליכי דה־רדיקליזציה ושיקום ● בריאיון לזמן ישראל היא אומרת שהטיפול המערבי בקיצוניים לא מביא להפחתת האלימות: "מיליטריזציה וקרימינליזציה לא הפכו את העולם למקום בטוח יותר"

עוד 1,362 מילים

אי הסבירות של מסקנות ועדת אגרנט ברורה כשמש

האם המסקנות של ועדת אגרנט תאמו את מה שהוועדה שמעה מהעדים?

סגן הרמטכ"ל במלחמת יום הכיפורים האלוף ישראל טל ביקש מראש אמ"ן דאז אלי זעירא, ראש מחלקת מודיעין חיל האוויר דאז אל"מ רפי הרלב, וראש מחלקת אוויר דאז תא"ל דוד עברי, לכתוב מה הם זוכרים מהפגישה אצל הרמטכ"ל דאז דדו ב-30 בספטמבר 1973.

הסיבה שבגללה טל ביקש את המכתבים הייתה טענתו, שלמרות שלא נשמרה סטנוגרמה של המפגש אצל דדו, הוא התריע בפגישה מפני מתקפה משולבת של מצרים וסוריה והמליץ על גיוס מילואים כשבוע לפני שפרצה מלחמת יום הכיפורים.

טל ביקש שיכתבו לו מה זוכרים מהפגישה אצל דדו, כי לטענתו, למרות שלא נשמרה סטנוגרמה מהמפגש – הוא התריע שם מפני מתקפה משולבת של מצרים וסוריה והמליץ על גיוס מילואים כשבוע לפני פרוץ המלחמה

המכתבים מערערים את המסקנות העיקריות של ועדת אגרנט. הוועדה קבעה שפתיחת המלחמה ב-6 באוקטובר הפתיעה את צה"ל. לשיטתם, מאחר שעד אותו בוקר לא העריך הפיקוד העליון של הצבא וההנהגה המדינית שמלחמה כוללת עומדת להתחיל, ומשום שההתרעה על המלחמה ניתנה על ידי ראש אמ"ן זעירא רק בשבת ב-4:30 לפנות בוקר – לא התאפשר גיוס מילואים מסודר לפי לוחות זמנים ונוהלי הגיוס התקינים.

לגבי פתיחת המלחמה לכאורה בהפתעה לפיקוד העליון של הצבא וההנהגה המדינית, סגן הרמטכ"ל קרא בעדותו בפני הוועדה קטעים ממכתבו של אל"מ הרלב:

"באותו דיון העלית למיטב זכרוני את הנקודות הבאות: (א) לפנינו מלחמה ולא הגברת כוננות לצורך תקרית. […]  לדבריך לא היה ברמת הגולן מספיק כוח כדי לעמוד כנגד מתקפה סורית וכל חטיבת טנקים סורית תתקל במחלקת טנקים ישראלית. הצעת לגייס מילואים ולהעלותם לרמת הגולן".

הסכנה למתקפה משולבת של סוריה ומצרים על ישראל הייתה ידועה היטב לדרג המדיני והצבאי החל מחודש מאי 73'. דיין העריך בחודש מאי שמלחמה עם מצרים וסוריה תפרוץ תוך חצי שנה. חיל האוויר גייס כ-3000 אנשי מילואים בשבוע שלפני המלחמה.

ביום ששי ה-5 באוקטובר מפקד חיל האוויר דאז, האלוף בני פלד, כינס את מפקדי החיל ותידרך אותם לקראת ביצוע מכה מונעת של חיל האוויר למחרת בשבת בבוקר.

הסכנה למתקפה משולבת של סוריה ומצרים על ישראל הייתה ידועה היטב לדרג המדיני והצבאי ממאי 73'. בששי, ה-5 באוקטובר, מפקד חיל האוויר דאז כינס את מפקדי החיל ותידרך לקראת מכה מונעת של החיל למחרת

ולגבי ההתרעה המאוחרת שראש אמ"ן דאז זעירא סיפק, לכאורה, רק ב-6 באוקטובר ב-4:30 לפנות בוקר – האמת היא שלא ראש אמ"ן סיפק את ההתרעה הזו – למרות שכך כתבה ועדת אגרנט בפליטת קולמוס פרוידיאנית, אולי כדי להלבין עוד יותר את פניו. מי שכתב זאת היה ראש המוסד צבי זמיר.

ויתרה מזאת, ראש אמ"ן דווקא סיפק התרעה משמעותית לגבי המלחמה לילה קודם, בין ה-4 וה-5 באוקטובר.

יחידת ההאזנה של אמ"ן 848 זיהתה את העזיבה הבהולה של משפחות הרוסים מסוריה וממצרים. לידיעה זו לא היה לראש אמ"ן הסבר. ידיעה זו היא שהביאה לשרשרת ההתייעצויות הקדחתניות ביום שישי בבוקר במטכ"ל ובמשרד הביטחון, לבירורים הדחופים שעשה דיין עם האמריקאים, ולשליחת המברק הבהול לקיסינג'ר עם אזהרה לערבים באותו יום.

ועדת אגרנט שמעה על השיקול האמריקאי והחשש של דיין שישראל תואשם כמי שפתחה במלחמה – לא רק בעדותו של דיין, אלא גם בעדותם של גולדה מאיר, ישראל טל והרמטכ"ל דוד אלעזר.

ועדת אגרנט שמעה על חילוקי הדעות המודיעיניים עם האמריקאים, שנוצרו ביום שישי בבוקר ונמשכו עד פתיחת המלחמה, גם מדיין וגם מגולדה. אך מסקנות הדו"ח החלקי שפרסמה אינן אומרות דבר לגבי חילוקי הדעות המודיעיניים הללו עם האמריקאים וגם לא מתייחסות כלל לשיקול האמריקאי ולחששות של דיין.

האמת שלא זעירא סיפק את ההתרעה המאוחרת – למרות שכך כתבה ועדת אגרנט בפליטת קולמוס, אלא ראש המוסד צבי זמיר. למעשה, ראש אמ"ן סיפק התרעה משמעותית לגבי המלחמה לילה קודם

ועדת אגרנט התעלמה במסקנותיה גם מהמברק הבהול, שדיין ועוזרו הרמטכ"ל בדימוס צבי צור החליטו לשלוח ביום שישי בבוקר עם אזהרה חמורה לערבים דרך היועץ לביטחון לאומי ומזכיר המדינה האמריקאי הנרי קיסינג'ר. מברק שנועד להבהיר כי ישראל יודעת על תכניות הערבים, לא תהיה מופתעת, ואם הערבים יתקפו ישראל תגיב בכוח רב.

חבר הוועדה יצחק נבנצאל שאל את שר החוץ אבא אבן האם האמריקאים גם פעלו כפי שנתבקשו מלבד העברת המסרים המרגיעים חזרה לישראל. הרמטכ"ל בדימוס יגאל ידין אף הוסיף שאלה בתמיהה:

"בדיעבד הוא לא הזהיר אותם, הוא לא העביר את הידיעה?".

אבא אבן ענה:

"היה לי הרושם שהוא לא הזהיר אותם. על כל פנים כששוחחתי איתו למחרת הוא אמר לי שיעשה את הדברים הללו, יפנה לסובייטים ולמצרים".

פרשת המברק מוכיחה שבישראל היה חשש מפריצת מלחמה כבר בבוקר יום שישי ה-5 באוקטובר, ושישראל הייתה ערוכה ומוכנה להגיב בתקיפות ובכוח רב. דיין החליט לשלוח אזהרה לערבים ב-5 באוקטובר כ-30 שעות לפני פתיחת המלחמה, להכריז על כוננות ג' בצבא הסדיר ובחיל האוויר ולא לגייס מילואים.

המברק מוכיח שישראל חששה ממלחמה כבר בבוקר שישי ה-5 באוקטובר, והייתה ערוכה להגיב בכוח. דיין החליט לשלוח אזהרה לערבים כ-30 שעות לפני פריצתה, להכריז על כוננות ג' בסדיר ובחיל האוויר ולא לגייס מילואים

בסעיף 15 של הדו"ח מתייחסת ועדת אגרנט לחילוקי הדעות בין שר הביטחון לרמטכ"ל בנושא גיוס המילואים בשבת בבוקר. היא אף מציינת את ראש הממשלה לטובה, כמי שהכריעה לטובת דרישת הרמטכ"ל לגיוס מלא בניגוד לעמדתו של שר הביטחון.

באופן תמוה הוועדה אינה מבקרת את שר הביטחון שהתנגד לגיוס המילואים המלא בשבת בבוקר, התנגדות שגרמה לוויכוח מתוח וכעוס בין שר הביטחון והרמטכ"ל ולעיכוב מיותר של שעתיים בגיוס המילואים.

בסעיף 28 של הדו"ח קובעת הוועדה שהיה על הרמטכ"ל להמליץ על גיוס מילואים חלקי כבר ב-1 באוקטובר או לכל הפחות ביום שישי ה-5 באוקטובר, וממליצה לסיים את כהונתו של הרמטכ"ל.

ועדת אגרנט, ששמעה מפי שר הביטחון שהוא התנגד לגיוס מילואים כי ראה בכך את הירייה הראשונה במלחמה, וחשש שישראל תואשם כמי שפתחה בה ושהסיוע האמריקאי לישראל יעמוד בסכנה – כושלת בלחבר 1+ו. היא מתעלמת מכך שהסיבה לאי-גיוס המילואים נבעה ישירות מהחששות של דיין.

לא רשלנות של הרמטכ"ל וגם לא מחדל מודיעיני גרמו לאי גיוס המילואים. איך יתכן שהוועדה מצאה את הרמטכ"ל אחראי אישית לאי גיוס המילואים והמליצה על סיום כהונתו, במקום להמליץ על סיום כהונתו של שר הביטחון? הרי שר הביטחון הוא זה שכפה את אי גיוס המילואים כי חשש שישראל תואשם בפתיחת המלחמה, כפי שהסביר דיין לוועדה בעדותו.

איך יתכן שהוועדה מצאה את הרמטכ"ל אחראי אישית לאי גיוס המילואים והמליצה על סיום כהונתו, במקום להמליץ על סיום כהונתו של שר הביטחון, שכפה את אי גיוס המילואים?

כשקיבלה הממשלה את המסקנות של ועדת אגרנט, השר יצחק רבין הציע לממשלה להחזיר לוועדה את הדו"ח לתיקון מסקנותיה ביחס לדרג הממשלתי, והמליץ לא לקבל את התפטרות הרמטכ"ל דדו.

הדרג המדיני הוחלף בעקבות התפטרות ראש הממשלה גולדה מאיר כשבוע לאחר קבלת הדו"ח, אבל העוול ההיסטורי והאישי שעשתה ועדת אגרנט במסקנותיה לא תוקן.

לא סבירה ההתעלמות של ועדת אגרנט במסקנותיה מהעובדות ששמעה בנושאים הבאים:

1

סגן הרמטכ"ל ישראל טל העיד שהזהיר מפני מתקפה משולבת מצרית-סורית כשבוע לפני המלחמה והמליץ על גיוס מילואים.

2

שר הביטחון העיד שגיוס מילואים היה שווה בעיניו לפתיחה בירייה הראשונה במלחמה.

3

דיין העיד על חילוקי הדעות המודיעיניים עם האמריקאים שנוצרו ערב המלחמה.

4

דיין החליט לשלוח ביום שישי ה-5 באוקטובר אזהרה לערבים כ-30 שעות לפני פתיחת המלחמה ולא לגייס מילואים או לפתוח במכה מונעת כדי שישראל לא תואשם בפתיחת המלחמה.

הדרג המדיני הוחלף בעקבות התפטרות ראש הממשלה גולדה מאיר כשבוע לאחר קבלת הדו"ח, אבל העוול ההיסטורי והאישי שעשתה ועדת אגרנט במסקנותיה לא תוקן

*  *  *

אי הסבירות של מסקנות ועדת אגרנט ברורה כשמש, והשאלה המשפטית המתחייבת היא האם דין המסקנות להיפסל בשל עילת אי הסבירות. ללא קשר לפרשה זו, נשיא בית המשפט העליון ה-7 השופט מאיר שמגר כתב פעם בפסק דין בבג"ץ שחוסר-סבירות יכול להתבטא בהבאה בחשבון של שיקולים זרים, כך שהמסקנה הסופית הופכת מופרכת מעיקרה ובשל כך לבלתי-סבירה לחלוטין.

ד"ר רמי רום הוא דוקטור לכימיה פיזיקלית, עורך פטנטים וחוקר עצמאי של מלחמת יום כיפור.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,157 מילים
עודכן אתמול

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

בג"ץ משלים את מלאכת ההתקפלות של מנדלבליט

אחרי שמנדלבליט השתמט מחובתו לאכוף כללי מנהל תקין ואפשר את מינוי פרץ בניגוד להחלטת ועדת המינויים, גם שופטי בג"ץ הלכו באותו תלם - ולמעשה רוקנו מתוכן את תפקידה של הוועדה במניעת מינויים פוליטיים ● שופטת המחוזי הפכה את החלטתו האמיצה של שופט בית משפט השלום בעניין הר הבית והעדיפה לצדד עם המשטרה ● ולשם שינוי, בן-גביר צודק ● שלוש הערות מהחזית המשפטית

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 1,381 מילים ו-1 תגובות

הניו יורק טיימס: המהנדס שאיראן דיווחה על מותו - הותקף על ידי כלי טיס לא מאויש

בפיקוד המשטרה הוחלט שרק קצינים בכירים יורשו להורות על הורדת דגלים בזמן מצעד הדגלים ● דיווח: גורם ישראלי בכיר נפגש לאחרונה עם מקביליו הסעודיים בארמון המלכותי בריאד ● ארה"ב לא תערוך חקירה עצמאית של הירי באבו עאקלה ● משרד האוצר אישר תקצוב עבור הקמה של 28 עמדות משטרה בבתי החולים ● האו"ם: מפרוץ המלחמה באוקראינה נהרגו 4,031 אזרחים

עוד 31 עדכונים

ראש העירייה, לא ראש עיר

יום ירושלים ראש עיריית ירושלים בורח מכל עיסוק בנושאים מדיניים-ביטחוניים ומתייחס לכל שאלה בנושא כמוקש ● הוא רואה לנגד עיניו כמודל את ראש העיר המיתולוגי טדי קולק - שריף שאין לו עניין מחוץ לתחומי ירושלים ● בינתיים, תנופת הבנייה בעיר הבירה אדירה וליאון רוצה לשנות את הדמוגרפיה ומפת ההגירה ● אם רק צעדת הדגלים ביום ראשון תעבור בשלום והאלימות במזרח העיר תפסיק להרוס לו

עוד 1,549 מילים

מסתבר שהם כן יכולים עוד

ההטבות שקיבלה רינאוי־זועבי עם חזרתה לקואליציה עשויות לפגוע גם בה וגם במרצ אבל חמור מכך – הן אולי הכשירו את מצעד הדגלים במתווה הנוכחי ● הניסיונות החוזרים לייצב את הממשלה העירו מחדש דיונים בנושא השיטה הפוליטית ● אבל הבעיה לא נמצאת בשיטה אלא בדינמיקה שבה היא פועלת וההתעלמות מהבעיות האמיתיות ● דעה

עוד 1,384 מילים ו-1 תגובות

גל ההתייקרויות: החזקים לא נפגעו, החלשים כן

המחירים מזנקים ויוקר המחיה יעלה אף יותר בשל העלאת הריבית ● גם השכר עלה - אבל בענפים מסוימים, בעיקר בהייטק, השכר עלה הרבה, ובענפים אחרים הוא אפילו ירד בחדות, אחרי חודשים ארוכים של חל"ת וחיים מדמי אבטלה ● גם העצמאים נפגעו קשה ● כשמשווים הוצאות מול הכנסות, רואים שמצבם של החזקים השתפר, מצב החלשים הידרדר - והפערים גדלו

עוד 2,522 מילים

"מגדלי מגורים הם מנכרים, מעקרים, מייקרים ומסכנים"

הנתונים מאשרים את מה שרואות העיניים: בשנתיים האחרונות חל זינוק במספר התחלות הבנייה של מגדלי מגורים, ואנשי התכנון טוענים כי בשנים הבאות נצטרך לבנות בניינים אפילו גבוהים יותר ● פרופ' רחל אלתרמן, מתכננת ערים ומשפטנית, נחרדת ממה שמחכה לנו ומזהירה: "הרבה יותר יקר לבנות מגדלים ולתחזק אותם, הם אסון סביבתי, והחיים בהם הם חיים של ניכור חברתי"

עוד 1,295 מילים ו-2 תגובות

דיווח: תחקיר המשטרה קובע שניתן היה להימנע מהפעלה של כוח רב בהלוויית אבו עאקלה

הרשות הפלסטינית: העיתונאית שירין אבו עאקלה נורתה ישירות על ידי כוח צה"ל ● כוכבי: "אף חייל בצה"ל לא ירה במכוון בעיתונאית" ● ארצות הברית הביעה דאגה מכך שמצעד הדגלים, במתכונתו הנוכחית, יביא להסלמה באזור ● דיווח: ראש האגף המדיני-ביטחוני במשרד הביטחון אמר לגורמים במשרדי ההגנה והחוץ של ארצות הברית שהפרישה מהסכם הגרעין הייתה שגויה

עוד 42 עדכונים

החברה החדשה של ישראל

המלחמה באוקראינה, חוסר הביטחון האנרגטי, איום הטרור והעלייה באנטישמיות - כל אלה הביאו לשינוי ביחס של האיחוד האירופי לישראל ● בלי הרבה כותרות, הנשיאה הצעירה של הפרלמנט ביקרה בתחילת השבוע בארץ - ובירושלים התמוגגו מדבריה ● היא לא הזכירה את ההתנחלויות, לא התעכבה על הארועים הביטחוניים ולא גינתה את ישראל ● האם באמת הכל עד כדי כך ורוד? ● פרשנות

עוד 835 מילים

אם נדמה לכם שבאביב הזה ישראל מדלגת מאובך לאובך - אתם לא מדמיינים: מספר סופות החול והאבק בארץ גדל בחדות השנה לעומת אשתקד ● מצד שני, במהלך השנים המגמה היא דווקא של ירידה, ואין הוכחה שיש קשר לשינוי האקלים ● לסופות החול האיומות בעיראק, לעומת זאת, יש ועוד איך

עוד 1,018 מילים

מיינד דה גאפ הסגולה של לונדון

אחרי עשורים של תכנונים ובאיחור של שלוש שנים, החל לפעול אתמול קו אליזבת, המחבר בין מזרח ומערב לונדון ● אלפים עמדו בתור כדי לעלות על הנסיעה הראשונה והאווירה החגיגית הורגשה בכל התחנות ● יש סיבה לחגיגה: הקו החדש משפר את איכות החיים של תושבי הפרברים, מעלה את ערך הנדל"ן ומקצר את הנסיעה למרכז העיר ● שאול אדר יצא לסיבוב בעתיד של לונדון

עוד 1,418 מילים ו-1 תגובות
סגירה
בחזרה לכתבה