שלוש שנים וחצי של הבטחות מלוות בכשלונות כלכליים, הביאו ככל הנראה את הקץ לשלטונו של "התקווה הלבנה" של ארגנטינה מאוריציו מקרי, בבחירות המוקדמות שנערכו אתמול (ראשון) בארגנטינה.

כמו שמקובל במערכות הבחירות האחרונות בעולם, אף אחד מהסוקרים לא צפה את עומק המפלה. התחזיות ניבאו תיקו טכני במקרה הטוב, או הפסד בשניים שלושה אחוזים במקרה הרע מבחינת השלטון. אבל התבוסה היתה קשה וצורבת.

האופוזיציה בראשות אלברטו פרננדז והנשיאה לשעבר קריסטינה קירשנר כמועמדת לסגנית הנשיא זכתה ל47% תמיכה, מה שאומר שאם יחזרו על ההישג באוקטובר, הנשיאות תיפול לחיקם מבלי צורך בסיסוס נוסף ומכריע. קשה לראות איך יוכלו לשמוט יתרון מכריע כזה מידם בהתחשב בזה שהנשיא המכהן זכה רק ב32% מהקולות. גם מומחי השיווק הפוליטי של מפלגת השלטון לא חולמים על מחיקה של פער בן 15% תוך 77 ימים.

התרגיל הפוליטי המבריק של קריסטינה, עליו כתבתי בעבר, נשא פירות, וה"קירשנריזם" חוזר לשלטון אחרי שכולם הספידו אותו, ובזמן שרבים משריו יושבים בבית הסוהר או מצויים במשפטים בשל האשמות בשחיתות. התיעוב והשנאה כלפי השלטון המושחת שימשו את השלטון כתעמולת בחירות, אבל זה לא הספיק. האינפלציה המשתוללת, המיתון החריף והעוני המחמיר השפיעו יותר, והעם הצביע עם הכיס.

בארגנטינה מדי פעם נותנים צ'אנס למפלגה שאיננה המפלגה הפרוניסטית לשלוט לאיזו תקופה, אבל כשהענינים משתבשים רצים בחזרה הביתה לאבא פרון ואמא אוויטה שיצילו את המצב

סיפור בפני עצמו התרחש בפרובינציה של בואנוס איירס. הפרובינציה (שהיא אחת מעשרים ושלוש פרובינציות, שהן מעין מדינות כמו מדינות ארה"ב שלכל אחת מהן מושל משלה) היא הגדולה והחשובה במדינה. גודלה של הפרובינציה דומה לגודלה של איטליה והיא מאוכלסת בכחמישה עשר מיליון בני אדם, כארבעים אחוז מאוכלוסיית ארגנטינה.

מושלת בואנוס איירס (האשה הראשונה בתפקיד בהיסטוריה) אוגניה וידאל ממפלגתו של מקרי, היא מהפוליטיקאיות עם הדימוי הנקי והחיובי במדינה. בשלב מסוים דובר על האפשרות להחליף את מקרי ולהציג אותה כמועמדת לנשיאות על מנת לשפר את סיכויי המפלגה.

משלא צלח הניסיון, ביקשה וידאל להפריד את הבחירות בפרובינציה מן הבחירות לנשיאות על מנת שלא להנזק מהתדמית המתדרדרת של הנשיא. גם זה לא התאפשר לה, ובסופו של דבר היא נחלה מפלה בדיוק כמו הנשיא והפסידה למועמד האופוזיציה 49%-32%.

האשה הראשונה בתפקיד המושל הפסידה, אבל מי שיחליף אותה יהיה המושל היהודי הראשון של בואנוס איירס.

אקסל קיצילוף הוא בן 47, נראה צעיר בהרבה מגילו. מתלבש זרוק, לא תתפוס אותו עם חליפה.

בתקופת פעילותו הפוליטית באוניברסיטה, אומרים שהיתה לו כריזמה של כוכב רוק.

את קריסטינה הוא כבש, והפך במהרה לשר החביב עליה, כשכיהן כשר האוצר בממשלתה.

קיצילוף הוא אקדמאי מבריק, דוקטור לכלכלה, מעריץ של קיינס אבל מושפע גם ממרקס, הוא האחראי על ההלאמה של חברת הדלק הענקית של ארגנטינה, על המשא ומתן הקשוח עם בעלי החוב שנותרו אחרי פשיטת הרגל של המדינה, ועל צעדים רבים במלחמה נגד מה שהוא מכנה "הכלכלה הנאו-ליברלית".

אקסל קיצילוף מסמל את כל מה שמצביעי מקרי מפחדים ממנו בכלכלה הקירשנריסטית, הוא זה שרוצה להפוך את ארגנטינה לוונצואלה, אתמול הוא זכה בחמישים אחוז מהקולות. והוא משלנו…

גיא נבו הוא יליד 1964, עורך דין לשעבר, יזם סדרתי בהווה. גרוש מאד, אב לשתי בנות, חי בארגנטינה מאז רצח רבין אותו לקח באופן אישי. לכלב שלו קוראים רון.

איתן יהלומי בן ה-12 סיפר שהוא אולץ על-ידי שוביו לצפות בסרט הזוועות, שמקבץ את מעשי האלימות מהשביעי באוקטובר. למרות שרובנו לא חויבנו תחת איום נשק לצפות בסרט ההוא, כן נחשפנו לסצנות אלימות רבות מאז אותו יום נורא ובמהלך המלחמה שנכפתה עלינו. למרות שמדובר בעוצמה נמוכה בהרבה – גם בימי שגרה אנחנו חשופים לאלימות בחדשות וגם לאלימות בסרטים, בסדרות ובמשחקי מחשב.

יש כיום מודעות גוברת לכך שתזונה משפיעה גם על הגוף וגם על התודעה (ידוע למשל, שתזונה של פחמימות ריקות לא בריאה לגוף, ושבנוסף לזה היא מגבירה היפראקטיביות, קשיי ריכוז ומתח. ברור לנו גם שמרק חם מרגיע את הבטן וגם את ההכרה), אבל כיצד משפיעה צריכה של דימויים אלימים על הגוף, על הרגש ועל המחשבות שלנו?

שרון אביטל היא בעלת דוקטורט ברטוריקה מאוניברסיטת טקסס באוסטין. היא מרצה וחוקרת שכנוע, תקשורת בלתי מילולית, ותקשורת בין תרבותית. בשל הכובע הכפול שהיא חובשת כרטוריקנית וכמטפלת בשיטות שונות של רפואה משלימה, היא מתעניינת גם בקשר בין פוליטיקה ותהליכי ריפוי ושליטה (צילום: קובי וולף)

בנובמבר 2012 חיסלה ישראל את ראש הזרוע הצבאית של חמאס, אחמד ג'עברי, האיש שגם החזיק בגלעד שליט וניהל את המו"מ האכזרי לשחרורו. הייתה זאת הפעם האחרונה שישראל חיסלה בכיר בחמאס.

מאז חלפו 11 שנים עד אוקטובר 2023, בו הוסרה החסינות של בכירי חמאס ככל הנראה לתמיד. במבצע "צוק איתן" בקיץ 2014 ניסתה ישראל מספר פעמים לחסל את מוחמד דף, אך הניסיונות כשלו.

ד”ר למדעי המדינה וליחסים בינלאומיים. עבודת הדוקטורט שלי בנושא “כללי משחק בלוחמה א-סימטרית” זכתה בפרס הקרן ע”ש ענבר עטיה ז”ל למחקרים בנושא טרור.