רוצים לדעת מנין השנאה שלו? מהאמבטיה של נתניהו

בנימין נתניהו ואסתר חיות (צילום: Noam Revkin Fenton/Flash90)
Noam Revkin Fenton/Flash90
בנימין נתניהו ואסתר חיות

ראיתם איזה מותק אסתר חיות? איזה נועם הליכות? איזו גדלות נפש? איזה מזג שיפוטי? איך היא מצאה זמן וישבה וכתבה מכתב (לא סתם, מכתב גלוי) לחבר הכנסת והשר לשעבר דוד אמסלם.

מכתב בו סיפרה לו על ילדותה בשיכון הצפוף, על הימים המאושרים בהם שיחקה עם האמסלמים והמכלופים והביטנים. אגב, בחירה מעניינת של שמות, אילו לא היה מדובר בכבוד הנשיאה, שבאה לאחד ולעשות טוב, הייתי חושדת שהבחירה בשלושת השמות האלה, שיש להם במקרה איזה עניין או שניים עם מערכת החוק, איננה מקרית.

במכתב היא סיפרה לו על ילדותה בשיכון הצפוף, על הימים המאושרים בהם שיחקה עם האמסלמים והמכלופים והביטנים. אגב, בחירה מעניינת של שמות, שיש להם במקרה עניין או שניים עם מערכת החוק

ומה אתם יודעים גם היא וגם האמסלמים הגיעו רחוק בחיים – היא הגיעה לבית המשפט העליון והוא למשרת שר – אז יאללה אמסלם, למה ככה ברע, בוא תקליל, אולי נשתה אפילו איזה כוס של ערק ויחד נדאג לאחדות עם ישראל.

יש רק איזה קטע קטן באמצע, ממש קטן, כמעט לא שמים לב אליו, שמקלקל ככה את הנוסטלגיה המתוקה והמקום הרחוק אליו הם הגיעו בחיים אסתר ואמסלם – הקטע הזה שבו היא שואלת אותו בתמיהה:

"מנין כל הרעל והשנאה שמביאים אותך לומר דברים כל כך קשים על אנשים שאתה בכלל לא מכיר"?

אבל חוץ מהקטע הזה, הקטן, הבלתי מורגש כמעט, על השנאה של אמסלם – המכתב הוא ממש סבבה.

כלומר, אם נתעלם מכך שנשיאת העליון לא אמורה לכתוב מכתבים לאנשי ציבור ולעשות להם נו נו נו, וודאי לא אם קיים סיכוי שהם ישבו בעתיד באולמה והיא תפסוק בעניינם.

ואם נתעלם מכך שהיא לא אמורה לספר להם על זכרונותיה מהמעברה תוך ציון שמות עם קונוטציות עדתיות ברורות, ואם נתעלם מכך שכל המכתב המביך הזה לא היה בא לעולם לולא החטא שחטאה חיות בבג"ץ 2592/20, חטא כלפי מערכת המשפט, חטא כלפי האזרחים, חטא כלפי השלטון, חטא כלפי הדמוקרטיה.

אבל כאמור, חוץ מזה המכתב הוא ממש סבבה.

מה אני מדברת סבבה, הוא אפילו למעלה מזה, כי המכתב, בניגוד לבג"ץ 2592/20, איננו מתחפש למשהו אחר ממה שהוא. אין בו מלים משפטיות גבוהות. אין בו לוליינות משפטית מרהיבה עם פליפ פלופ לאחור ובורג בסיבוב, אין בו מחד נימוקים משפטיים נגד כהונה של נאשם בפלילים ומנגד החלטה שאינה מתיישבת עמם.

המכתב, בניגוד לבג"ץ 2592/20, איננו מתחפש למשהו אחר ממה שהוא. אין לוליינות משפטית מרהיבה. אין בו, מחד, נימוקים משפטיים נגד כהונת נאשם בפלילים ומנגד, החלטה שאינה מתיישבת עמם

נימוקים כמו אלה למשל:

  • השופט מני מזוז אמר: "המציאות שבה נאשם מקים ממשלה משקפת כשל מוסרי שקשה להפריז בעוצמתו".
  • השופט יצחק עמית, הידוע בשפתו הספרותית, גלש לתאור משל על ראובן (מי מהסטודנטים למשפטים אינו מכיר את שני השליימזלים ראובן ושמעון) שנבחר לתפקיד ראש הממשלה לאחר שנפסל מלכהן כקורא מוני מים, כי הוגש נגדו כתב אישום על שוחד.
  • השופט עוזי פוגלמן אמר: "הטלת התפקיד על נאשם בשוחד מרמה והפרת אמונים פוגעת באמון הציבור".
  • השופטת ענת ברון אמרה: "הטלת התפקיד הקמת הממשלה על מי שתלוי נגדו כתב אישום אינה מתיישבת עם עקרונות יסוד של הדמוקרטיה".

ומנגד החלטה תמוהה שאיננה מתיישבת עם הנימוקים:

"לפיכך, לא נמצאה עילה משפטית להתערב בהטלת תפקיד הרכבת הממשלה על חה"כ נתניהו. הודגש כי אין במסקנה משפטית זו, כדי להמעיט מחומרת האישומים התלויים והעומדים נגד חה"כ נתניהו בעבירות על טוהר המידות, ומהקושי הנגזר מכהונה של ראש ממשלה הנאשם בפלילים".

להיפך, עושה רושם שבמכתב הזה הפנימה חיות שאי אפשר לכתוב מסמך משפטי המדבר גבוהה גבוהה אבל מקבל החלטה נמוכה נמוכה. היא הפנימה שהכל צריך לזרום בהרמוניה, באחדות ישראל ולא בפילוג ושנאה.

להיפך, נראה שבמכתב הזה הפנימה חיות שאי אפשר לכתוב מסמך משפטי המדבר גבוהה גבוהה אבל מקבל החלטה נמוכה נמוכה. היא הפנימה שהכל צריך לזרום בהרמוניה, באחדות ישראל ולא בפילוג ושנאה

אבל מכיוון שהעניין הזה של השנאה של אמסלם מטריד אותה עד כדי כך שהיא טרחה לשאול אותו מנין השנאה שלו, ומכיוון שלא נעים להשאיר ככה את כבוד הנשיאה באפילה ללא תשובה ברורה, אז אענה לה:

לשנאה של אמסלם יש אומנם שורשים עמוקים בשלטון הליכוד וש"ס אבל היא בעיקר מהאמבטיה של השלטון המושחת של נתניהו – זה שאת, כבוד הנשיאה חיות, אמרת שאין בעיה שיכהן בעודו נאשם בפלילים.

השנאה שלו היא מכך שהוא יודע, הציבור יודע וגם את יודעת (או לפחות חשדת בכך) שהוא איש נבער מדעת, גס רוח ועילג, שנפש חיה לא היתה מעסיקה אותו בתפקיד ובשכר לו הוא זוכה. וכל אלה ניתנו לו לא בזכות כישוריו והתאמתו לתפקיד שר, אלא רק בזכות השנאה שהוא מפיץ.

השנאה שלו היא ניסיון להצדיק את שלטון השחיתות המספק לו ג'וב נאה בשכר נאה עוד יותר. השנאה שלו היא התשובה לחוסר ההשכלה.

ובקשר לכך שהיית נדיבה ואמרת לו בסחבקיות ששניכם הגעתם רחוק בחיים, אז זהו, שאת הגעת לבית המשפט העליון בזכות כישורים, השכלה ועבודה קשה, והוא הגיע בזכות השנאה.

ומי שהגיע למה שהגיע בזכות השנאה – לעולם לא ינטוש אותה. היא הספינה שלו, היא תורתו ולחם חוקו (אם אפשר לדבר על לחם חוק בצמוד לאמסלם). היא כל הוויתו. טול אותה ממנו ולא יישאר ממנו דבר.

לשנאה של אמסלם יש אומנם שורשים עמוקים בשלטון הליכוד וש"ס, אבל היא בעיקר מהאמבטיה של השלטון המושחת של נתניהו – זה שאת, כבוד הנשיאה חיות, התרת לו לכהן בעודו נאשם בפלילים

ואחרון כבוד הנשיאה – אומרים שהעיוורים הכי גדולים הם אלה המסרבים לראות. את העיוורון שלך, כבוד הנשיאה, אף אחד כבר לא יכול לפקוח.

דוקטור לביוכימיה ומשפטנית.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
3
עוד 815 מילים ו-3 תגובות
כל הזמן // שבת, 21 במאי 2022
מה שחשוב ומעניין עכשיו

סיפורי ווגאתה כריסטי

בזמן שרוסיה מבצעת פשעי מלחמה ויוקר המחייה נוסק, הבריטים מרותקים לאופרת סבון המתנהלת בבית המשפט בימים האחרונים ● קולין רוני, אשתו של ויין, תפסה את רבקה וארדי, אשתו של ג'יימי, מוכרת עליה מידע לצהובון ה"סאן" ● רבקה מצדה תבעה את קולין על לשון הרע ● שתיהן הפסידו עד כה הרבה כבוד ומיליוני ליש"ט, במה שמתברר כמשפט על תרבות הסלבריטי המוזרה של אנגליה

עוד 1,653 מילים

כאשר שירה פוגשת מתמטיקה - שני סוגי אינטליגנציה מנוגדים?

"רפורמת הבגרויות" המדוברת מעוררת וויכוחים רוגשים. שרת החינוך מתכננת, כידוע, לבטל את בחינות הבגרות במדעי הרוח (היסטוריה, תנ"ך, ספרות ואזרחות). איני מתכוונת לעסוק כאן בנימוקי הבעד והנגד שמעלים חסידי הרפורמה ומתנגדיה. אני מבקשת להתמקד בשאלה מציקה: איך תשפיע הרפורמה המתוכננת על אותם תלמידים שמגלים נטייה מובהקת ללימודים הומניים אבל מתקשים מאוד במתמטיקה? הרי במקרים לא מעטים המתמטיקה מטילה עליהם פחד ואימה.

אני מבקשת להתמקד בשאלה מציקה: איך תשפיע הרפורמה המתוכננת על תלמידים שמגלים נטייה מובהקת ללימודים הומניים ומתקשים מאוד במתמטיקה? הרי במקרים רבים המתמטיקה מטילה אימה

איני יודעת אם מישהו חקר את הקשר שבין הצטיינות במקצועות הומניים, סקרנות אינסופית והתמכרות לקריאה – לבין רתיעה מלימודי המתמטיקה. נדמה לי שאכן יש קשר כזה ושהתופעה המתוארת אינה מקרית. נתקלתי בה בסביבתי הקרובה וגם למדתי עליה משהו מווידוייהם של משוררים, סופרים, וכן גם אנשי רוח ועיתונאים אחדים. ביניהם אנשים מבריקים כמו הסופר מאיר שלו, המשורר וחוקר הספרות מנחם בן ז"ל, העיתונאית השנונה דנה ספקטור, גם המשוררת-סופרת נורית זרחי, כלת פרס ישראל, ועמיתתה המוערכת, המשוררת אגי משעול.

השמועה אומרת שגם עמוס עוז הגאון היה בין המתקשים במתמטיקה. איני יודעת האם זאת שמועה מבוססת או שמא אגדה אורבנית. עמוס עוז העיד על עצמו בספרו "סיפור על אהבה וחושך": "הייתי ילד ז ו ל ל  ס פ ר י ם".

לעניות דעתי לא קשה להבין את פחדי המתמטיקה של נער או נערה שהורגלו להצטיין בקלי-קלות בלימודי ההומניסטיקה, להפליג על כנפי הדמיון ולשקוע בקריאה. מתמטיקה עלולה להיראות להם כמכשול בלתי עביר. הלוא ברור להם שלא ייגעו בבגרותם במקצועות טכנולוגיים ולא יבחרו במסלול של לימודי מדעים מדויקים. מה להם ולמתמטיקה? היא נראית להם מן הסתם מיותרת ולא רלוונטית בכלל לקריירה עתידית.

"המתמטיקה המיותרת מהווה מקור דיכוי, שממון וכישלון עבור רוב התלמידים!", פסק מנחם בן ז"ל, משורר, פובליציסט ומבקר שירה וספרות, ברשימתו שפורסמה ב"מעריב" בשנת 2003. בן, כדרכו, היה קנטרני ופרובוקטיבי, ויש לזכור שדבריו נכתבו בימים שקדמו להשתלטות ההייטק והדיגיטליות על עולמנו. מנחם בן חזר ושלל בעקביות את השיטה של "האבסת כולם בנוסחאות ובמושגים מתמטיים מתקדמים שכמעט אף אחד לא יעשה בהם שימוש בבגרותו".

"המתמטיקה המיותרת מהווה מקור דיכוי, שממון וכישלון עבור רוב התלמידים!", טען בן, ושלל את שיטת "האבסת כולם בנוסחאות ובמושגים מתמטיים מתקדמים שכמעט איש לא יעשה בהם שימוש בבגרותו"

לטענתו, "כל מה שלמדנו מעבר לכיתה ו' גג, אחרי השברים העשרוניים, היה עבור רובנו מיותר להכאיב. בזבזנו חלק ניכר מנעורינו על פונקציות, סינוסים, היפרבולות, לוגריתמים ושאר קללות שמצצו חלק מלשד השמחה שלנו".

בהתייחסו לטענה הרווחת שהמתמטיקה מחדדת את ההיגיון, טען מנחם בן שהיא אכן מחדדת את ההיגיון המתמטי "אבל אינה מועילה לשום סוג היגיון אחר… כגון היגיון ביחסים אנושיים, בחשיבה פוליטית, פסיכולוגית, אתית, רוחנית, ספרותית".

אני לא אוכל לשפוט האם המתמטיקה עשויה להעשיר את כולנו, כפי שקובעים המומחים. אני מאמינה להם שאכן כן. בורותי בתחום מוחלטת, כלום לא נותר בזיכרוני מאותם שיעורים, זולת הזיכרון של מסכת ייסורים. ולפיכך לא אוכל לדעת האם חשיבה מתמטית הייתה עשויה להוסיף לי, כפי שמבטיחים מומחים, תחכום, אלגנטיות וכישורי פיתוח של רעיונות יצירתיים.

מנחם בן הסתמך ברשימתו גם על מאמר של פרופ' אנה ספרד מאוניברסיטת תל-אביב, מומחית בינלאומית לחינוך מתמטי. לדעתה, מי שאינו נוטה ללימודי מתמטיקה מתקדמים, מוטב לו שישתחרר מהמתמטיקה בדיוק בקו התפר שבין לימודי החשבון הפשוט לבין המתמטיקה.

*  *  *

המתמטיקה אכן עלולה להיות מכשול בלתי עביר. על-כך מעיד בין השאר סיפורה של העיתונאית נועה אסטרייכר שפורסם ב"דה מרקר". אסטרייכר, לדעתי כותבת טובה ואינטליגנטית, מספרת ש"ענן המתמטיקה", כלשונה, העיב עליה במהלך כל שנות לימודיה בבית-הספר.

היא השיגה ציונים לא רעים בכל המקצועות החביבים עליה כמעט בלי להתכונן לבחינות. במקצועות החשובים לה ביותר – תיאטרון וספרות – הוציאה ציון 100. אבל כל ההצלחות לא הועילו לה, כי היא נמנעה מלגשת לבחינה במתמטיקה. ולפיכך נשארה נטולת תעודת בגרות.

אסטרייכר השיגה ציונים טובים כמעט בלי להתכונן. במקצועות החשובים לה ביותר – תיאטרון וספרות – הוציאה 100. אבל ההצלחות לא הועילו כי נמנעה מהבחינה במתמטיקה ונשארה ללא תעודת בגרות

"הורי, היא סיפרה, שפכו כסף רב שלא היה להם כדי לשלם למורים פרטיים, שלא לדבר על האופן שבו יחסי עם הורי נעכרו למשך שנים על רקע הכישלון המתמשך שלי בפתרון משוואות".

אחרי שחרורה מצה"ל קיוותה להתקבל ללימודי היסטוריה או ספרות באוניברסיטה. בדקה אפשרויות אחדות להשלמת "הבגרות", אבל בסופו של דבר נרתעה מכך "כי המחשבה על חזרה מרצון לסיוט המיותר הזה עוררה בי חלחלה".

ועכשיו סיפור המתמטיקה של אגי משעול, משוררת מוערכת מאוד, אשר התפרסם בעקבות שירה "אווזים". אגי משעול סיפרה בראיון עיתונאי על מורה מפחיד למתמטיקה שהיה מבייש ומשפיל אותה במתכוון לעיני הכיתה. נהג לקרוא לה אל הלוח כדי לפתור בעיות ולומר לה משפט שלווה בצחוק לועג של התלמידים: "אם לציפור היה השכל שלך, היא הייתה עפה אחורה".

אגי משעול אמרה עוד באותו ראיון: "כמובן שנעלבתי. אבל גם לא יכולתי לשכוח את המשפט בגלל יופיו. עם הזמן גם חשבתי כמה מיוחד היה מצדו של המורה, אחד שבא מהמדעים, לדבר אלי במטאפורות. כאילו חש באופן מסתורי, עוד לפני שידעתי זאת , שאהיה משוררת. והרי יכול היה לומר שאין לי שכל באופן הרבה יותר בנאלי".

הנה חלקו הראשון של השיר "אווזים" מאת אגי משעול:

"אפשטיין, המורה שלי למתמטיקה
אהב להוציא אותי ללוח
אמר שהראש שלי מתאים רק
לכובע.
אמר שציפור עם שכל כמו שלי
הייתה עפה אחורה.
שלח אותי לרעות אווזים.
עכשיו, במרחק שנים מן המשפט
הזה,
כשאני יושבת תחת הדקל
עם שלושת האווזים היפים שלי
אני חושבת שאולי הרחיק אז
לראות,
המורה שלי למתמטיקה,
והצדק היה עימו.
כי אין מה שמשמח אותי יותר
מאשר לראות אותם כעת
עטים על הלחם המתפורר,
מכשכשים בזנבם השמח,
קופאים רגע דום
מתחת לרסיסי המים
שאני מתיזה עליהם מן הצינור".

אגי משעול: אווזים

המורה למתמטיקה של אגי משעול לא הפסיק להעליב אותה. שנים אחרי, זו הייתה התשובה שלה #חיות_במה_יוצרות"חיות במה יוצרות" – א'-ה' ב-18:00 בערוץ 23 וגם ביוטיוב: http://bit.ly/2zzJlgJ

Posted by ‎כאן ארכיון – אוצרות השידור הישראלי‎ on Tuesday, November 14, 2017

אגי משעול גם סיפרה באותו ראיון עיתונאי: "הקדשתי בליבי את השיר הזה לתלמידים המצטיינים ומצליחים בתחומים אחרים, כמוני למשל, שבמשך חיי הסתפקתי בחשבון פשוט ומעולם לא נזקקתי למתמטיקה".

אגי משעול סיפרה על מורה מפחיד למתמטיקה שהיה מבייש ומשפיל אותה במתכוון לעיני הכיתה. נהג לקרוא לה אל הלוח לפתור בעיות ולומר לה: "אם לציפור היה השכל שלך, היא הייתה עפה אחורה"

סטודנטים רבים למתמטיקה ולשאר מדעים מדויקים, אשר מתמודדים עם לימודים קשים ותובעניים, מדברים בזלזול על "מדעי הדשא" שנלמדים בפקולטות למדעי החברה והרוח. בעיניהם אלו ספק מדעים. ערכם כמדע מפוקפק.

מנגד, יש טוענים שאותם מקצועות לימוד תכליתיים-פונקציונליים, המוליכים את בוגריהם למסלולים של עשיית כסף, הם "מקצועות לימוד שאינם מרחיבי דעת". וכך כתב חנוך מרמרי (שמו הספרותי אלתר-מן) במקאמה השבועית שלו המתפרסמת ב"הארץ":

"סוף הדרך בת המאה מהעברית לקמפוס רייכמן ולתואר במדעי הקריפטו, ההון והמזומן".

האם באמת יש סתירה בין עולמם של משוררים "מרחפים" לבין המתמטיקה? המשורר ישראל בר כוכב הלך לעולמו בחודש נובמבר האחרון. ברשימה שגלעד מאירי הקדיש לו ב"הארץ" הוא ציטט את שירו של כוכב "ויה דולורוזה".

"קוֹפֵא בְּדַרְכּוֹ אֶל הַלּוּחַ, הַיֶּלֶד
שֶׁהָיִיתִי בֵּין הַטּוּרִים, לֹא סָטִיתִי יָמִינָה וּשְׂמֹאלָה
בַּוִּיָה דוֹלוֹרוֹזָה, בְּדֶרֶךְ הַבּוּשָׁה.
בְּטֶקֶס עַתִּיק נֶעֱקַדְתִּי אֶל הַלּוּחַ,
הַמּוֹרָה שָׁאֲלָה מָתַי תִּתְמַלֵּא הַבְּרֵכָה,
וּמָתַי יִפָּגְשׁוּ אֲנָשִׁים שֶׁלֹּא יָצְאוּ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה.
בְּדַעְתִּי הַפְּזוּרָה וּבְאָזְנַיִם מֻכְתָּמוֹת
הִפְלַגְתִּי אֶל צַמָּרוֹת,
נִמְלַטְתִּי עַל נַפְשִׁי מִכֶּלֶא בֵּית הַסֵּפֶר,
חָרַגְתִּי מִבַּעַד לַחֲבַצָּלוֹת.
בַּיָּמִים הָהֵם יָצָאתִי מֵהַטֶּבַע,
נֵס הַמֶּרֶד הוּנַף
בַּדֶּרֶךְ אֶל הַשּׁוּרָה הָאַחֲרוֹנָה" (שמועות, 2009).

לדברי מאירי השיר הזה מתאר על דרך הפרודיה את ייסורי האמן כאיש צעיר במהלך שיעור מתמטיקה, "את התאונה הקיומית והמשפילה הכרוכה במפגש בין האני החולמני של המשורר לבין שיעור מתמטיקה".

לדברי מאירי, השיר הזה של ישראל בר כוכב מתאר על דרך הפרודיה את ייסורי האמן כאיש צעיר במהלך שיעור מתמטיקה, "את התאונה הקיומית והמשפילה הכרוכה במפגש בין האני החולמני של המשורר לבין שיעור מתמטיקה"

ומהו הסיפור של נורית זרחי, סופרת ומשוררת נהדרת וגם כלת פרס ישראל? בנעוריה בקיבוץ גבע היא זכתה למורה לספרות שהיה גם מחנך הכיתה. היה זה הסופר דוד מלץ, איש הקיבוץ השכן עין-חרוד. הוא השכיל להבחין בניצוץ המיוחד שייחד את התלמידה נורית זרחי וסבר שלימודי המדעים המדויקים מיותרים מבחינתה.

ספרה של זרחי "משחקי בדידות" מתאר התבגרות בקיבוץ של שנות החמישים, נעורים וצמיחה בתנאים נוקשים. בספר נזכרים מכתבים שהמורה דוד מלץ היה שולח לאימא של נורית:

"הוא כתב שעלי כנראה להיות סופרת. לכן הוא משחרר אותי מכל לימודי המדעים המדויקים, שאני מגלה חוסר כל כישרון להתמודד איתם. בשעות האלה אני רשאית לשבת על דשא בית-הספר המשותף ולקרוא".

אותו קטע בספרה של זרחי ממש היכה אותי בתדהמה. נדהמתי כל-כך כי אני עצמי חוויתי סיטואציה דומה. כמובן שקטונתי מאוד לעומת נורית זרחי הדגולה, אבל שתינו עברנו את נעורינו הקיבוצניקים באותו העמק, מול הגלבוע, באותה תקופה. שתינו התקשינו במתמטיקה אבל זכינו בשני מורים נדירים.

המורה שלי למתמטיקה היה תיאודור הולדהיים מקיבוץ בית-אלפא. הוא היה איש אשכולות, ממש איש רנסנסי. מתמטיקאי, פסנתרן ומלחין. הוא עסק גם בפילוסופיה, בפיזיקה ובכימיה. תיאודור הולדהיים הנערץ אמנם לא הציע לי, כמו המחנך של נורית זרחי, פטור מלא ומוחלט מהמקצוע המעיק, אלא הסתפק בהצעת הקלה יותר צנועה: לעבור מקבוצה א' של תלמידי מתמטיקה (בלשון החבר'ה: קבוצת המתקדמים) – לקבוצה ב'. או "המפגרים" בלשון החבר'ה הפחות סטרילית. תיאודור אמר שהמתמטיקה לא כל-כך חשובה בשבילי. הלוא יש לי כישרונות אחרים. חשבתי מיד שהירידה ל"מפגרים" היא מתחת לכבודי. "זה לא נאה לה" היו אומרים אצלנו על מחשבה שכזאת. דחיתי את הצעתו של תיאודור בשתיקה נבוכה.

דווקא חיבבתי את לימודי החשבון שקדמו למתמטיקה והצלחתי בהם לא רע. היה ברור לי שהחשבון שימושי ורלוונטי לחיי היום יום. אבל כשהגענו לשלב המתמטיקה ראשי נסתם ונאטם. שרדתי איכשהו את השיעורים כי היה בהם גם צד מרתק. המורה הרנסנסי תיאודור הולדהיים היה מתיז ניצוצות, מפזר בין הנוסחאות הערות, אסוציאציות והגיגים מבריקים.

שרדתי אפוא בקושי רב בקבוצת "המתקדמים". ובכל-זאת היה לי מזל. באותן שנים רחוקות תלמידים בקיבוצים לא ניגשו לבחינות בגרות. מנהיגים ומחנכים התנגדו לבחינות מטעמים אידיאולוגיים. לפי מושגיהם לימודים גבוהים התקשרו ל"קרייריזם" שנחשב אז בקיבוץ למשהו מגונה.

שרדתי בקושי בקבוצת "המתקדמים" אך היה לי מזל. באותן שנים רחוקות תלמידי קיבוצים לא ניגשו לבחינות בגרות. מנהיגים ומחנכים התנגדו להן מטעמים אידיאולוגיים, כי לימודים גבוהים נחשבו "קרייריזם"

והם גם האמינו, או שגו באשליות, שילדי קיבוץ אינם זקוקים לשיטות של מקל וגזר, לבחינות וציונים, כי לימודיהם מתבססים על מוטיבציה פנימית. וכך ניצלתי מהסיוט של בחינת בגרות במתמטיקה.

שלומית טנא היא עיתונאית לשעבר (ב"על המשמר" ובהמשך ב"ידיעות אחרונות")..יוצאת קיבוץ. ב-1981 החלה בסיקור עיתונאי שוטף של הקיבוצים. רוב הקיבוצניקים לא הורגלו עד אז לחשיפה פומבית של חייהם, והתייחסו לסיקור כאל הוצאתה החוצה של כביסה פנימית-משפחתית.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,497 מילים
הזמן הירוק
הזמן הירוק
סיכום השבוע בסביבה

להבות ל"ג בעומר דועכות

החדשות המשמחות אחרי ל"ג בעומר: מדורות הן כבר לא מנהג חובה ברוב הבתים ● ההכנסות של חברת "יפאורה" ירדו ברבעון הקודם בכ-20% לעומת אשתקד - תוצאה מבורכת של הטלת מס הסוכר ● על מה לעזאזל חשבו בעיריית ירושלים כשעטפו ברשת את העצים בעיר? ● עוד סרטון מוצלח של "ויגן פרנדלי" מגשר בין הטבעונים לירוקים ● וחמישה עופות דורסים נחתו היישר לתוך בריכת חמצון בערבה

עוד 1,180 מילים
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
קְרֵדִיט 133

בני גנץ כועס שלא נותנים לו את הקרדיט שמגיע לו. והוא צודק. הנה, תיקנו את זה למענו

עוד 1,195 מילים

למקרה שפיספסת

הקרב על ספריית חב"ד

תנועת חב"ד בברוקלין מנהלת תביעה משפטית נגד רוסיה בגין החרמת ספריית שניאורסון מזה שנים רבות ● במסגרת התביעה היא דורשת מהממשל האמריקאי להחרים נכסים רוסיים ככלי מיקוח להשבת הספרייה הנדירה ● כעת, על רקע המלחמה באוקראינה, ארה"ב החרימה את אחד הנכסים שחב"ד דרשה

עוד 1,104 מילים

עדות הרמטכ"ל דוד אלעזר - ער למגבלה הפוליטית

העדויות של שר הבטחון משה דיין וראש הממשלה גולדה מאיר חושפות את חילוקי הדעות שנוצרו עם האמריקאים ערב מלחמת יום כיפור. על פי עדויות אלו, ביום שישי ה-5 באוקטובר 1973 שרר בישראל חשש שתפרוץ מלחמה באותו יום או למחרת, אבל נעשו ברורים עם האמריקאים שטענו שהערבים לא מתכוונים לתקוף.

עדויות דיין וגולדה חושפות חילוקי הדעות עם האמריקאים ערב מלחמת יום כיפור. בשישי, ה-5 באוקטובר 73', חששו בישראל ממלחמה באותו יום או למחרת, אך האמריקאים טענו שהערבים לא מתכוונים לתקוף

האמריקאים הרעיפו ידיעות מרגיעות, בלשונו של דיין, ודרשו מישראל להימנע ממתקפת מנע גם בשבת בבוקר. יתכן שחילוקי הדעות המודיעיניים עם האמריקאים הם ששיתקו את מנהיגי ישראל ערב המלחמה והם חומר הנפץ שעליו דיבר חבר הועדה והרמטכ"ל בדימוס יגאל ידין.

עדות הרמטכ"ל דוד אלעזר (דדו)

דדו העיד ב-10 ישיבות של ועדת אגרנט, וביום עדותו השלישי ב-4 בפברואר 1974 עלה באופן חריף נושא המגבלה הפוליטית, בשפתו של דדו, שבגללה התנגד שר הבטחון דיין למכת המנע ולגיוס המילואים. דיין חשש שישראל תואשם כמי שפתחה במלחמה שוב או דרדרה את המצב למלחמה על ידי גיוס מילואים, ובראייתו זה היה שווה לירייה הראשונה במלחמה. דיין חשש שאם ישראל תואשם בפתיחת המלחמה היא לא תקבל סיוע צבאי אמריקאי, כפי שקרה ב-1967 עם האמברגו הצרפתי. ועדת אגרנט התייחסה לחשש הזה כאל תסביך דה-גול של דיין.

דדו העריך, כי אם היו מאשרים לו לעשות את המכה המקדימה, המלחמה הייתה קצרה יותר והיינו מסתדרים גם ללא הסיוע האמריקאי.

רב אלוף בדימוס חיים לסקוב שאל: "אתה ציפית שתהיה לך אפשרות למכה מונעת אחר הצהריים? דדו ענה: "אני כן חושב על להיות מוכן להתקפה עד הרגע האחרון. ער למגבלה הפוליטית הגדולה מאוד של הדבר, אני שוב מדבר על המכה המונעת, אך כשנהיה בטוחים שהולכת להיות מלחמה, חשוב איך לנצח הכי מהר והכי טוב".

דדו העיד ב-10 ישיבות של ועדת אגרנט, וביום עדותו השלישי ב-4 בפברואר 1974 עלה באופן חריף נושא המגבלה הפוליטית, בשפתו של דדו, שבגללה התנגד שר הבטחון דיין למכת המנע ולגיוס המילואים

דדו הסביר לוועדה, שבפגישה עם ראש הממשלה אמר: "אני מבין את הבעיה הפוליטית. אגב, גם היום אני מבין את הבעיה הפוליטית שהייתה במקרה הזה דומיננטית ולא מבוטלת, אם כי מבחינה אופרטיבית אני ראיתי אז – והיום עוד יותר – את היתרון העצום שהמכה המונעת הייתה מקנה לנו מבחינה אופרטיבית, אבל מבלי להתעלם שזה באמת מסובך מהבחינה הפוליטית.

חבר הועדה ד"ר יצחק נבנצאל אמר: "החשש הפוליטי היה בראש וראשונה, שארצות הברית תגיב כמו שדה-גול הגיב ב-1967".

דדו אישר שזה היה הסיכון הפוליטי והוסיף בעניין המכה המונעת:

"מצבים שלא התרחשו קשה להוכיח אותם. אני יכול לעשות סצנריו, ולא מופרך, שלו כן הייתה לנו מכה מונעת על הטילים ועל חיל האוויר הסורי, לפי התוכנית המקורית שלי של הבוקר, היא הייתה מתחילה ב-11 או 12 והייתה נמשכת עד שעה  2 או 3. יכול להיות שכל ההתקפה הסורית הייתה נכשלת לחלוטין.

"כי תקיפת טילים יזומה עם כל האלקטרוניקה וכל ההטעיות, היה בה סיכוי לזכות במה שלא היה לנו אחר כך במלחמה. חיל האוויר תקף טילים והשמיד סוללות טילים אבל אף פעם לא כמו לפני תזוזה ולפני כל ירי.

"כך שאני יכול לעשות סצנריו שלו הייתה מכה מונעת ב-11 12, עם פתיחת המתקפה הסורית, אם היא בכלל הייתה מתחילה לפי התוכנית, חיל האוויר היה יכול לתת אפקט טוב מאוד לכוחות הבלימה. בצורה שבשבת בלילה המצב לא היה חמור. בשבת בבוקר לא היינו צריכים להביא את אוגדת העתודה לצפון אלא היינו שולחים אותה לדרום וחיל האוויר היה מתפנה ביום ראשון לדרום".

אני יכול לעשות סצנריו, ולא מופרך, שלו כן הייתה לנו מכה מונעת על הטילים ועל חיל האוויר הסורי, לפי התוכנית המקורית שלי היא הייתה מתחילה ב-11 או 12 ונמשכת עד 2 או 3. יתכן שכל ההתקפה הסורית הייתה נכשלת

דדו חזר על דבריו:

"כתוצאה מזה המלחמה הייתה יותר קצרה בכמה ימים והיינו גומרים אותה בלי אספקה אמריקאית. לכן אני אומר – הסצנריו האידיאלי – נניח שהיינו עושים את זה בין השעות 11 ל2 ו-3, והוא באמת היה מצליח לשבור את מערך הטילים ולזכות בחופש פעולה ולעבוד עליהם עד 6 בערב, יכול להיות שהמערכה בסוריה הייתה אחרת.

"חיל האויר היה מתפנה יותר טוב ביום א' לתעלה ולתקיפת טילים בתעלה, את אוגדת העתודה היינו שולחים לדרום ולא לצפון, והמלחמה הייתה יותר קצרה וגם לו האמריקאים לא שלחו אספקה היינו מסתדרים. אבל זו אידיאליזציה של מצב שאינני יכול להוכיח אותו".

ויכוח שהסתיים בכעס וחוסר הסכמה

דדו אמר לוועדה שהוויכוח בינו לבין דיין בנושא גיוס המילואים היה כעוס ומתוח והסתיים בחוסר הסכמה. דיין אמר: "אם ככה. נלך לגולדה". לכן גם גיוס שתי האוגדות, שעליהן הסכים דיין בוויכוח עם הרמטכ"ל, עוכב כשעתיים עד האישור של גולדה מאיר.

דיין רמס את תורת הביטחון של מדינת ישראל כשמנע גיוס מילואים מוקדם ומכה מונעת ולמעשה שיתק את צה"ל בתחילת המלחמה.

ועדת אגרנט ניסחה שאלה מתחכמת שנועדה אולי לפטור מאחריות למחדל את שר הביטחון – האם היה מקום לדרוש משר הביטחון לעשות הערכת מצב שונה משל ראש אמ"ן והרמטכ"ל ביום שישי ולהורות על גיוס מילואים מלא או חלקי? החלטת הועדה שהביאה לזיכויו של דיין מאחריות אישית למחדל הייתה ששר הביטחון לא התרשל בתפקידו ונהג באופן סביר כשלא נקט באמצעי זהירות נוספים מעבר למה שראש אמ"ן והרמטכ"ל המליצו בפניו.

הפסיקה של הועדה גם בשאלה הזו אינה הגיונית ובהחלט היה מקום לדרוש משר הבטחון לעשות הערכת מצב עצמאית משלו, אבל השאלה המתבקשת והמהותית הרבה יותר הייתה צריכה להיות: האם טעה שר הבטחון בהערכת הכוחות והאם פעל נכון כשהתנגד לגיוס מילואים מוקדם ולפתיחה עם מכה מונעת, בשל החשש לעצירת הסיוע הצבאי האמריקאי לישראל במלחמה?

ועדת אגרנט ניסחה שאלה מתחכמת שנועדה אולי לפטור מאחריות למחדל את שר הביטחון – האם היה מקום לדרוש משר הביטחון לעשות ביום שישי הערכת מצב שונה משל ראש אמ"ן והרמטכ"ל

דדו היה ער למגבלה הפוליטית ובכל זאת חשב אז, וגם לאחר המלחמה, שהיה צריך לגייס מילואים מוקדם יותר ולפתוח במכה מונעת. לשיטתו צה"ל היה מסתדר גם לו האמריקאים לא היו שולחים אספקה כי כך המלחמה הייתה קצרה יותר וקשה פחות.

ד"ר רמי רום הוא דוקטור לכימיה פיזיקלית, עורך פטנטים וחוקר עצמאי של מלחמת יום כיפור.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 914 מילים ו-1 תגובות
עודכן אתמול

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

העתירות שהוגשו לבג"ץ על ידי עיריית רעננה ותושבי העיר עסקו בהפגנות מול ביתו של ראש הממשלה בנט בלבד, אבל זה לא עצר מהשופטים לכתוב פסק דין חריף במיוחד על התנהלות המדינה בכל הנוגע לשיפוצי הבית והמעון הרשמי בבלפור ● היועמ"שית חשפה את הסדר ניגוד העניינים המלא שלה ● ובעניין אלון קסטיאל, ועדת השחרורים עשתה טעות - אבל לא זו שהמבקרים מטיחים בה

עוד 1,293 מילים

רינאוי זועבי בשיחות סגורות: לא מתכוונת להוביל לבחירות

בנט: "המעשה הכי ציוני שעשיתי היה להקים ממשלת הצלה כשידעתי שתופעל נגדי מכונת רעל" ● יו"ר בל"ד מבהיר: אעלה את החוק לפיזור הכנסת להצבעה ביום רביעי ● זנדברג: ״הרוחות נרגעו, רינאוי זועבי לא תפיל את הקואליציה" ● הניו יורק טיימס: רוסיה הוציאה להורג שבויי מלחמה אוקראינים בבוצ'ה ● חשד למקרה ראשון של אבעבועות הקוף בישראל

עוד 32 עדכונים

מצעד האיוולת של הקואליציה

ממשלת בנט-לפיד מאבדת את הלגיטימיות שלה מיום ליום ● היא נשענת עתה על קואליציה של 59 ח"כים ונתונה לסחיטה כמעט על גבול השוחד הפוליטי ● הממשלה לא יכולה לנהל את המדינה כשהיא עסוקה במרדף מתמיד אחר ח"כים פורשים ● ייתכן שבנט ולפיד צריכים להכריז כי הממשלה הגיעה לסוף דרכה וללכת לבחירות ● פרשנות

עוד 627 מילים

חצי מהלקוחות בעולם

נשים אחראיות ל־80% מההחלטות הקשורות בהוצאות הבריאות של המשפחה אבל חברות הפמטק עדיין מתקשות לגייס משקיעים ● בישראל פועלות 130 חברות פטמק – 40% מהן הוקמו על ידי נשים – שמנסות לקדם ולשפר את התחום שעדיין לוקה בהטיה מגדרית ● ב־2021, החברות הישראליות גייסו כ־160 מיליון דולר והפוטנציאל הכלכלי עדיין בחיתוליו: "נמאס מחוסר השוויון"

עוד 1,009 מילים

ההשפעה של חוק הלאום על החיים עצמם - זניחה

בדיקת זמן ישראל אחרי ארבע שנים, חוק הלאום שוב מעורר סערה - אבל תומכיו, מתנגדיו, משפטנים ואנשי ציבור מתקשים להצביע על שינויים שהחוק חולל בפועל ● משפטנים מתבססים עליו מעט ● מעמד השפה הערבית דווקא עלה ● האפליה לא החמירה ● ועם זאת, ייתכן שהחוק בלם מגמת שינוי במעמד המיעוטים בישראל - ועוד יפגע בהם בעתיד ● "החוק פוגע דווקא משום שאין לו השפעה מעשית, כי הוא מיותר"

עוד 2,342 מילים ו-1 תגובות

מה מצב חומרי ההדברה בפירות ובירקות? תלוי את מי שואלים

משרדי החקלאות והבריאות פרסמו בימים האחרונים דוחות על היקף שאריות חומרי ההדברה בירקות ובפירות ● לפי משרד החקלאות, מספר החריגות שולי והמצב הולך ומשתפר משנה לשנה ● לפי משרד הבריאות, מספר החריגות גדל בהתמדה והמצב מדאיג ● למי להאמין?

עוד 1,255 מילים

רינאוי זועבי על התנהלותה בעתיד מול הקואליציה: "יכול להיות שאני אתמוך בה מבחוץ"

באשר להצעה לפיזור הכנסת אמרה חברת הכנסת: "אצביע על פי מצפוני" ● לפיד שוחח עימה, והשניים קבעו להיפגש ביום ראשון ● דיווח: רינאוי זועבי שיתפה את ינון אזולאי מש"ס בכוונתה לפרוש, הוא עדכן את דרעי, וזה - את נתניהו ● בגלל ההתפרעויות בהר מירון הוחלט על הפסקת ההילולה ● הליכוד הודיע שיתנגד להצעת החוק "ממדים ללימודים" ● בשל האלימות בתי החולים הושבתו ליממה

עוד 55 עדכונים

חזרה של איראן להסכם אינה בהכרח צעד רע עבור ישראל

מצב שבו איראן מרוסנת ומפוקחת ללא כמויות אורניום מועשר המספיקות לכמה פצצות, יאפשר לישראל להגדיל את מרחב ההחלטה ולהתארגן טוב יותר לאופציה הצבאית ● לכן ביקורו של גנץ בוושינגטון יתמקד יותר בגיוס משאבים: במערכת הביטחון גיבשו רשימת דרישות מהאמריקאים ובראשה תוספת כוח לחיל האוויר ● לא מן הנמנע שביידן יכריז בביקורו בישראל על חבילת סיוע חדשה ● פרשנות

עוד 734 מילים

חזבאללה ככל הנראה ירכיב גם את ממשלת לבנון הבאה, אבל העובדה שאיבד בתוך ארבע שנים כ-20% מכוחו הפרלמנטרי מאותתת לארגון השיעי מה מצבו בתוך המדינה שהגיע לפשיטת רגל ● צעירים משכילים שקוראים תיגר על הסדר הישן הם המציאות עמה חזבאללה צריכה להתמודד כיום ● וכל עוד הזירה הלבנונית הפנימית רותחת, נסראללה יעשה הכול כדי להימנע ממתיחות עם ישראל ● פרשנות

עוד 775 מילים

לחברת טרה היה רעיון: לייצר מטבע שמוצמד לדולר ● אלא שהפעם, במקום אנשים שייצבו את ערך המטבע, יהיה זה אלגוריתם שיעשה זאת באופן אוטומטי על מטבע קריפטו ● הרעיון מבריק, התוצאה פחות: כל המטבעות התאדו בתוך ימים בודדים מרגע פרוץ משבר

עוד 631 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה