"הנושא טופל ברצינות", הבטיח לנו נשיא אוניברסיטת בן גוריון, פרופ' דניאל חיימוביץ', אחרי שחשף את "משמרות הצניעות" הפועלות באוניברסיטה. מדובר בתא אסלמיסטי, שחבריו מצלמים נשים בדואיות שאינן לבושות לבוש "צנוע" ומעבירים את התמונות למשפחות שלהן. כך, דרך כלי לאיום על אותן נשים, נשמרת כביכול הצניעות הכה חשובה.

"הנושא טופל ברצינות", הבטיח לנו נשיא אוניברסיטת בן גוריון, פרופ' דניאל חיימוביץ', אחרי שחשף את "משמרות הצניעות" הפועלות באוניברסיטה. מדובר בתא אסלמיסטי, המאיים על נשים שאינן לבושות "צנוע"

הירשמו עכשיו לניוזלטר היומי

בין אם טיפל ברצינות או לא, פרופ' חיימוביץ' אינו יודע אפילו אם הנשים הגישו תלונה, ולא יכול לספר לנו אם הסטודנטים עדיין תלמידיו ואם בכוונתו לחתום על התעודה שלהם בסיום התואר.

ואם זה לא הספיק, נשיא האוניברסיטה השווה את המעשה למהלכים שקורים גם ברחובות מאה שערים במילים: "יש דברים שאנחנו סוגרים בתוך הבית". אל תדאגו, הוסיף ואמר לנו, האוניברסיטה "הפחידה" את אותם גברים שצילמו ואיימו על נשים.

על ספק העתקה במבחן האוניברסיטה מקיימת ועדות משמעת, ואילו על איום המוטל על סטודנטיות בשל היותן נשים, האוניברסיטה בוחרת "לסגור בתוך הבית"?

https://t.co/9TsKJz9IiW

— ????????????????????????????????????????????????. Astra (@Astra48163094) March 27, 2022

על האוניברסיטה לנקוט בצעדים חריפים כנגד אותם סטודנטים ולהגן על הנשים, הבאות בפתח שערי האוניברסיטה כדי לרכוש השכלה. לאוניברסיטת בן גוריון אסור לייצר תקדים. עליה לנהוג בכלים של משמעת, בין אם ביצירת נהלים והענשה על פועלה של המשמרת, ובין אם במעורבות המשטרה או המועצה להשכלה גבוהה.

נשיא האוניברסיטה השווה את המעשה למתרחש גם ברחובות מאה שערים: "יש דברים שאנחנו סוגרים בתוך הבית". על ספק העתקה במבחן האוניברסיטה מקיימת ועדות משמעת ואילו את זה "סוגרים בתוך הבית"?

הכותרות יצאו מיד, הפושים שטפו את הפלאפונים שלנו. הרי לציבור ברור היום שאין מקום למשמרות צניעות המופעלות ע"י תאים אסלמיסטים באוניברסיטאות המדינה.

אך האמנם?

כמי שהתהלכה השבוע באחד מרחובות ירושלים,  וילדים קטנים צעקו לעברי שם "חילונית" ו"את לא צנועה" – משום שלבשתי מכנסיים ושערי היה פזור, ברור לי עד כמה מצבנו חמור. אני תופסת את עצמי כאישה בוגרת שבטוחה בעצמה. ועדיין – האמירה מייצרת בין רגע תחושה של "את לא שייכת לכאן ואין לך מקום", או: "את שונה וזה לא בסדר".

אנו לא מזדעקים על כך שבמדינת ישראל יש בנמצא קמפוסים במכללות ואוניברסיטאות המבקשים לשלב את הציבור החרדי, עם "קודי לבוש" שמפעילים הלכה למעשה את משמרות הצניעות, תוך מודעות של המועצה להשכלה גבוהה לעניין.

כניסות נפרדות ותקנוני צניעות: באקדמיה מרחיבים את ההפרדה המגדרית https://t.co/GoxvIyw7an

— Haaretz הארץ (@Haaretz) July 26, 2018

בשנים האחרונות צפינו בשלטי צניעות שכאלה בקריה האקדמית על שלוחותיה, בחובת חתימה על תקנוני לבוש במכללה האקדמית אשקלון, ואף ישנו שלט מפתיע ביותר שנראה בקריה האקדמית בקריית אונו – הגורס שעל סטודנטיות להקפיד על עטית גרביים ברחבי הקמפוס, ולא – ייענשו.

שלט בקמפוס החרדי של מכללת קריית אונו, צילום מתוך הפייסבוק של "ישראל חופשית"

אנו לא מזדעקים על כך שבישראל יש קמפוסים אקדמיים המבקשים לשלב את הציבור החרדי, עם "קודי לבוש" שמפעילים הלכה למעשה את משמרות הצניעות

אז מדוע אנו לא מקבלים התנהגות אחת באוניברסיטת בן גוריון אך איננו פוצים פה כאשר מדובר בדרישת צניעות בקמפוסים אחרים המבקשים להעניק השכלה?

הדרת נשים היא אותה הדרה בין אם מדובר בטעמי דת ובין אם לאו (להדגיש: של כל הדתות באשר הן). השתקת נשים היא אותה השתקה. איום על נשים בשל לבושן הוא אותו איום. בין אם הוא מצולם בסתר ובין אם הוא מופיע כהוראה שחור על גבי לבן במסדרונות הקמפוס.

כואב לי באופן אישי להתייחס ולכתוב את המילה "צניעות" לצד המילה "נשים". אני חייבת להדגיש שפשוט אין למילה הזו מקום. עצם המונח מוטעה, שגוי וחורג מגבולות הלגיטימציה.

לא ייתכן שלבושן של נשים או שיערן הפזור יהוו טריגר, ושקמפוסים ידרשו מנשים להגיע ב"לבוש מכובד", כגורסים שאיני מכובדת במלבושים מסויימים.

אך אין טעם בכך שהכאב שלנו יהיה אישי. חייבים להתייחס אליו ברמה הלאומית, שכן לדרישת הצניעות אין מקום. צריך להוקיע את המילה הזו ולהוציאה מהלקסיקון שלנו. לא בשנת 2022, לא במדינה שלנו – היהודית והדמוקרטית. ובסופו של דבר, אנו חוזרים למי שהאחריות מוטלת עליו – המדינה ומוסדותיה.

אין טעם להשאיר את הכאב שלנו אישי. חייבים להתייחס אליו ברמה הלאומית. לדרישת הצניעות אין מקום וצריך להוקיעה ולהוציא את המילה מלקסיקון המדינה היהודית והדמוקרטית בשנת 2022

אל תתנו יד לתופעה. אל תשקטו כדי "לכבד". אל "תפתרו בתוך הבית". הזדעקו לא רק כאשר דרישת הצניעות מגיעה מ"אסלמיסטים דתיים קיצוניים". הקיצון כאן והוא נוכח באינספור מקומות שאנו מתהלכות בהם.

עו''ד ענבר לוי-רון היא מנהלת תחום מדיניות ציבורית בתנועת ישראל חופשית, הפועלת למען שינוי מערכת היחסים בין הדת והמדינה ולכינון חברה חופשית, פלורליסטית ודמוקרטית ברוח הציונות ומגילת העצמאות (צילום: דניאל חנוך)