החל ממועד שבו אושר בקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת חוק התפזרות הכנסת, ביום חמישי האחרון, נכנסה ישראל באופן רשמי לתקופת בחירות.

ממועד זה, ועל אף החילופים שהתקיימו אור ליום שישי בתפקיד ראש ממשלת ישראל – עם העברת המקל מידיו של ראש הממשלה היוצא נפתלי בנט לידיו של ראש הממשלה הנכנס יאיר לפיד – מחויבת המערכת הפוליטית כולה בריסון ואיפוק. אלה הם תוצאה מתחייבת של היותה של הממשלה, מרגע שלפיד קיבל אותה לידיו, ממשלת מעבר, והפיכתה של הכנסת לכנסת היוצאת, המצויה החל מעכשיו בדמדומי כהונתה.

היועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גלי בהרב-מיארה, הכניסה בשבועות האחרונים לפרופורציה הראויה את משקלה של אותה "רשמיות", תוך שפעלה גם לפני אישורו הסופי של חוק ההתפזרות, כאילו המערכת הפוליטית והציבורית כבר נכנסה דה-פקטו לתקופת בחירות, והחילה מבעוד מועד את כללי הריסון החלים על הממשלה בתקופת בחירות, ביחס להליך בחירת הרמטכ"ל הבא.

לצד חובת הריסון והאיפוק החלה על הרשויות הציבוריות – ואולי כתמונת-מראה שלה – צריכים שומרי הסף המשפטיים להיכנס דווקא לעמדה של אקטיביזם תפקודי, וזאת כדי להקפיד על התקיימותם של כללי מנהל תקין וחוקיות פעולתם של הגורמים הפוליטיים, בתקופה הנפיצה הצפויה למדינה.

היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, 29 במאי 2022 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

בשעה הזו – וככל שיתקרב מועד הבחירות כך הדבר ילך ויגבר – מתחדדת חשיבותם תפקידיהם של היועצת המשפטית לממשלה; היועצת המשפטית לכנסת, עו"ד שגית אפיק; יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט יצחק עמית; ומעל לכל – של בג"ץ עצמו, שעתיד להיות נמען למספר לא מבוטל של עתירות, בהיבטים שונים של ניהול הבחירות, הממשלה והכנסת בחודשים הקרובים.

עניין מינוי הרמטכ"ל הוא דוגמה טובה לכך. בהרב-מיארה לא זו בלבד שלא סגרה את השער בפני שר הביטחון בני גנץ ביחס למינוי רמטכ"ל בתקופת בחירות, אלא שהיא שלחה את אנשי הלשכה המשפטית במשרד הביטחון לעשות את שיעורי הבית הנדרשים, כדי שניתן יהיה גם לבצע את המינוי, להעביר אותו את השלבים הנדרשים בוועדה המייעצת למינויים בכירים ובממשלה, וגם להגן עליו בסופו של יום בבג"ץ.

בפסק הדין שעסק בהסדר ניגוד העניינים של בנימין נתניהו, ושניתן במרץ 2021, הזכירה הנשיאה אסתר חיות שככלל, אמנם, בתקופת ממשלת מעבר יש להימנע ממינויים לתפקידים בכירים בשירות הציבורי, ואולם, היא הוסיפה:

"האיפוק והריסון הנדרשים בתקופת ממשלת-מעבר אין משמעם הימנעות מוחלטת מביצוע מינויים בשירות הציבורי, אף אם הם בכירים באופיים, וכי מדובר בשאלה של שיקול דעת, המכילה את הצורך וההכרח במינוי ואת החשש לפגיעה באמון הציבור והחשש ממינוי על בסיס שיקולים לא ענייניים".

נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות (צילום: Olivier Fitoussi/Flash90)

נוסחת האיזון, אם כך, מוטמעת בתקדימים שניתנו בבג"ץ בעבר בעניינים אלה. מי שיצטרך לעמוד על המשמר בעניין ההקפדה על ריסון מצד אחד, ועל חובת הפעולה בעניינים חיוניים מצד שני, זו היועצת המשפטית לממשלה. מעכשיו, אין כמעט שום נושא שבו תדון הממשלה או יטפלו השרים, שלא יצטרך לעבור את המסננות האלה.

מי שיצטרך לעמוד על המשמר זו היועצת המשפטית לממשלה. מעכשיו, אין כמעט שום נושא שבו תדון הממשלה או יטפלו השרים, שלא יצטרך לעבור את המסננות האלה

הנה דוגמה מישיבת הממשלה שהתקיימה היום (ראשון): לקראת הישיבה, הונחה על שולחן הממשלה הצעה "לקדם את הפיתוח בתת הקרקע" בישראל, במטרה להיערך אסטרטגית לצפיפות ההולכת וגוברת ביחס לשימוש בקרקע במרכז הארץ. חיוני? דחוף? כפוף לחובת ריסון של ממשלת מעבר?

הלשכה המשפטית של משרד ראש הממשלה נאלצה לצרף להחלטה חוות דעת משפטית, המנמקת כי "תוצרי עבודת המטה יובאו לפתחם של הגורמים הרלוונטיים בממשלה הבאה, ואין בהצעת ההחלטה כדי לכבול את ידי הממשלה הבאה, או חשש שההצעה מתקבלת משיקולי בחירות".

הפעלתנות הנדרשת מהייעוץ המשפטי לממשלה, נדרשת בתקופה הקרובה גם מהייעוץ המשפטי לכנסת. תקופת הבחירות – שהפרשנים הפוליטיים מעריכים שתהיה פרועה וסוערת – עשויה לגלוש גם אל עבודת הכנסת ולחדור לפעילות המליאה והוועדות בתקופת הדמדומים הקרובה.

היועצת המשפטית של הכנסת, עו"ד שגית אפיק (צילום: דני שם-טוב, דוברות הכנסת)

מחר (שני) אמורה להתכנס ועדת הכנסת ולהחליט על מתכונת הפעילות של הכנסת היוצאת. החלטה כזו התקבלה, במתכונת דומה, גם בכנסות הקודמות שהתפזרו טרם זמנן בשנים האחרונות.

היועצת המשפטית לכנסת, עו"ד שגית אפיק, וצוות היועצים המשפטיים בוועדות, יצטרכו לעמוד על הרגליים האחוריות כדי לוודא שהן הקואליציה והן האופוזיציה אינן עושות שימוש לרעה בכלים הפרלמנטריים כדי להשיג יתרונות בקמפיין הבחירות. פעלתנות דומה יצטרך לנקוט שופט בית המשפט העליון יצחק עמית, שהופקד על סוס הפרא הקרוי ועדת הבחירות המרכזית.

היועצת המשפטית לכנסת וצוות היועצים המשפטיים בוועדות יצטרכו לעמוד על הרגליים האחוריות כדי לוודא שהן הקואליציה והן האופוזיציה אינן עושות שימוש לרעה בכלים הפרלמנטריים כדי להשיג יתרון בבחירות

בהחלטות המצויות בסמכות הוועדה כולה, מופקד השופט עמית על תפקיד בלתי אפשרי – לכוון את הנציגים הפוליטיים היושבים בוועדה לקבל החלטות התואמות בקווים כלליים את הוראות הדין. אין להם שום תמריץ לעשות זאת: אם ינהגו באופן מופקר, יצטרך בית המשפט העליון להיכנס לתמונה ולפסול את החלטות הוועדה באופן סיטוני. מבחינה פוליטית זה ווין-ווין.

מעל לכל, כאמור, יופנה הזרקור לעבר בית המשפט העליון, הן בהליכים שעניינם ערעורים ואשרורים של החלטות ועדת הבחירות המרכזית, בנוגע לפסילת רשימות או מועמדים, והן בעתירות לבג"ץ בנושאים הנוגעים לבחירות במובנן הרחב.

שופט בית המשפט העליון יצחק עמית (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

בפרט נדרשת הקפדה מצד בית המשפט ביחס לניסיונות לשנות את כללי המשפט החוקתיים או המשטריים או הנוגעים למנגנון הבחירות, תוך כדי תנועה.

בפסק הדין שניתן ביולי 2021 בעתירות בעניין חקיקת חוקי ממשלת החילופים, הוציאו השופטים "התראת בטלות", שמשמעה שבית המשפט יהיה נכון לפסול מהלכים עתידיים המשנים את כללי המשחק הפוליטי תוך כדי מהלכו. הרגע העתידי הזה נראה קרוב מתמיד.