"קשה לדבר על משבר האקלים כשיורד שלג בחוץ", קונן באזניי פעם מדען אקלים מדנמרק. "מי יקשיב להרצאה על ההתחממות הגלובלית כשהוא רועד מקור?"
מהבחינה הזו, לאנשי המחנה הדמוקרטי (או ליתר דיוק – נשות המחנה), שהשיקו אתמול את ה"גרין ניו דיל" – התכנית הירוקה הגדולה שלהם – הייתה תפאורה מושלמת. הקהל (המצומצם למדי) שהתכנס על גג הדיזנגוף סנטר בתל אביב נמס בחום, והדיבורים על האמזונס וההתחממות העולמית נפלו על אוזניים כרויות.
ח"כ תמר זנדברג, שניסתה לצנן את עצמה באמצעות מניפה בצבעי הגאווה, טענה שמדובר במתקן של אנרגיה מתחדשת. הבעיה: ב-33 מעלות צלזיוס ו-80% לחות, פעולת הנפנוף כנראה גורמת להזעה יותר משהיא מקררת את הפנים.
ישראל כנראה לא תהפוך למעצמה סביבתית מתקדמת גם אחרי הבחירות. אבל נדמה שהנושא, באיחור ניכר, מתחיל לפלס את דרכו במעלה סדר היום הפוליטי, ולגרום למפלגות להתחרות על כמה מנדטים ירוקים פנויים להובלה.
ההצבה של ילדים בחזית מחזקת את המסר השגוי כאילו הסוגיות הירוקות הן עתידיות וישפיעו על דור הילדים והנכדים שלנו. טעות קשה. המשבר הסביבתי הוא כאן ועכשיו, מיידי ומוחשי לא פחות מבעיות הביטחון והכלכלה
זה נכון בעיקר לגבי הגוש המכונה מרכז-שמאל. בצד אחד של הזירה – מיקי חיימוביץ' מכחול-לבן, שחורשת את הארץ ביסודיות, לא פוסחת על שום מאבק סביבתי וממצבת את עצמה כמועמדת מתבקשת לתפקיד השרה להגנת הסביבה.
מנגד, התייצבה אתמול צמרת המחנה הדמוקרטי, כדי לומר שאצלם זה לא נושא פרסונלי – אלא מפלגתי. ואכן, אין עוד רשימה שיכולה להציב בחזית שלוש מועמדות עם תפיסת עולם סביבתית-חברתית מגובשת (זנדברג, סתיו שפיר, יעל כהן-פארן), ולהשאיר בבית שני תותחים ירוקים נוספים (ניצן הורוביץ ומוסי רז).
שפיר הרבתה להשתמש בדבריה בצמד המילים "במדינה נורמלית": במדינה נורמלית, למשל, ראש הממשלה לא ממהר ליישר קו עם גדולי מכחישי האקלים כמו דונלד טראמפ וז'איר בולסונרו.
יש עוד כמה דברים שקורים בישראל ולא יקרו בשום "מדינה נורמלית", אבל צריך לומר את האמת: ברוב המדינות המפותחות, התכנית הירוקה שהמחנה הדמוקרטי הניח אתמול על השולחן היא כמעט בגדר המובן מאליו.
השקעות מסיביות בתשתיות תחבורה ציבורית, תחבורת אופניים, אנרגיות מתחדשות, תכנון ערים חכם, מעבר למיסוי ירוק וכלכלה ירוקה, ומהלך לאומי-חינוכי לשינוי הצריכה, שכולל ריסון בזבוז המזון ומגיפת החד-פעמי.
זו, אולי, תמצית הטרגדיה של השמאל הישראלי: כשהדברים נאמרים מפי זנדברג/הורוביץ/שפיר ושות', הם נשמעים כמובנים מאליהם.
אבל כשראש הממשלה – ורעייתו – מבליחים פעם בעשור עם אמירה משמעותית על זכויות בעלי החיים, ומגנים את אכזריות המשלוחים החיים, כולנו הלומי התרגשות, כאילו השכינה נגעה בבית בבלפור. וידעתם שיאיר טבעוני?!
במחנה הדמוקרטי ניסו אתמול לזרום עם הטרנד העולמי ולשלב את הילדים בחזית השיח הסביבתי. בין ח"כית לח"כית, ילדה חיננית בשם ליבי עלתה על הבמה, ודרשה מהמבוגרים לעשות מה שצריך כדי לשמור עבורה על הפלנטה.
הדברים שלה כמובן נגעו ללב, אבל אני לא משתגע על זה. ההצבה של ילדים בחזית מחזקת את המסר השגוי כאילו הסוגיות הירוקות הן עתידיות וישפיעו על דור הילדים והנכדים שלנו. טעות קשה.
המשבר הסביבתי הוא כאן ועכשיו, מיידי ומוחשי לא פחות מבעיות ביטחון, כלכלה ובריאות. הוא כמובן משליך גם על בני ה-4 וה-14, אבל אם לא מעלים ילדים על הבמה בכנס בטחוני או כלכלי אין סיבה לעשות זאת בהשקת תכנית סביבתית.
הניתוק הכמעט מוחלט של הימין הישראלי מעולם הקיימות הוא מחדל היסטורי שמחייב את הימין לחשבון נפש. החריג הגדול ביותר עד היום היה גלעד ארדן, שכשר להגנת הסביבה נראה בממשלה כמו חייזר ירוק.
ארדן היה שר חרוץ, מעמיק ויוזם, הרבה יותר מיורשיו אבי גבאי ועמיר פרץ. חבל שנטש את המשרד כדי "להתקדם" למשרד לביטחון פנים, ולדלג שם מבזיון לבזיון.
הלוואי שיקום שר או ח"כ ממחנה הימין, יעיין בתכנית שהציג אתמול המחנה הדמוקרטי, ויטען, למשל, שלא צריך להשקיע בנושא 290 מיליארד ב-12 שנה, אם כי סכום אחר בטווח זמן אחר עם דגשים אחרים. הלוואי שמישהו בימין יפרט, למשל, איך הוא מתכוון לתקן את החוליים העמוקים של התחבורה בישראל.
העיקר שיהיה דיון רציני על עניינים רציניים שמשפיעים על איכות החיים שלנו, ובמקרים רבים גם על החיים עצמם (לפי ארגון הבריאות העולמי, יותר מ-2,000 ישראלים מתים מדי שנה מתחלואה שנגרמת מזיהום אוויר).
בינתיים זה נראה כמו מדע בדיוני. בינתיים מערכת הבחירות שוב מיטלטלת בין תחרות בהצהרות מתלהמות כלפי עזה, לסוגיות הרות גורל כמו מי שכר חברת חקירות נגד מי, ומה עוללה אשת ראש הממשלה לפיסת גלוטן אוקראינית.
מה הסיכוי שזה ישתנה בשלושת השבועות שנותרו? כנראה קטן מאוד. כמו הסיכוי שממשלת ישראל הבאה תאמץ את הגרין ניו דיל של המחנה הדמוקרטי, או גרין ניו דיל כלשהו. אבל זה לא אומר שאסור לקוות.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו