על "הפוסל במומו פוסל" ועל צביעות וחוצפה יכולנו ללמוד ממאמר של עו"ד אלן בייקר  בג'רוזלם פוסט מה-31 ביולי: "Norway, the EU are hypocrites when it comes to the Oslo Accords". במאמר מאשים בייקר את נורווגיה ומדינות האיחוד האירופאי על כך שחידשו את המימון ל-6 ארגוני חברה אזרחית פלסטיניים, שעליהם הכריז שר הביטחון בני גנץ שהם ארגוני טרור. זאת למרות "ההוכחות", כביכול, שסופקו להם על הקשר של ארגונים אלו עם חזית השחרור הפלסטינית.

במאמר מאשים עו"ד בייקר את נורווגיה ומדינות האיחוד האירופאי על כך שחידשו את המימון ל-6 ארגוני חברה אזרחית פלסטיניים, שעליהם הכריז שר הביטחון בני גנץ שהם ארגוני טרור. זאת למרות "ההוכחות", כביכול

הירשמו עכשיו לניוזלטר היומי

יש להבין שכלל מדינות האיחוד וגם נורווגיה מתנגדות נחרצות לטרור. מכאן שאילו מדינות אלה היו משתכנעות שמדובר בארגונים תומכי טרור, אין ספק שהיו נמנעות, על סמך מדיניותן ועל סמך חוקיהן, להפסיק את המימון שלהם. אולם הן מצפות שטענות כנגד ארגונים בהם הן תומכות יהיו מגובות בראיות והוכחות. קל וחומר כשמדובר בהחלטה כה דרמטית שפוגעת קשות בסדרת ארגוני זכויות אדם, הפועלים עשרות שנים ומוכרים לכל מי שפועל בשטחים, כמי שמנסים לייצר תנאים בסיסיים לקיום דמוקרטיה בחברה הפלסטינית.

מר בייקר, האם אתה ראית את ההוכחות? האם מישהו בציבור הישראלי ראה אותן? האם הוצגה ראיה כלשהי לטענה שלפיה ארגונים אלה, שהם ארגונים מוכרים הפועלים שנים רבות בשטחים, מממנים טרור?

OPINION: The decision to reject Israeli evidence runs against the very spirit of Norway's and the EU's respective counterterrorism policies.#Israel | #Norway | #EUhttps://t.co/Yt6ss36arj

— The Jerusalem Post (@Jerusalem_Post) July 31, 2022

גורמי המקצוע במדינות המממנות את הארגונים הללו, וגם גורמי המקצוע בארה"ב ידידתנו הגדולה והנאמנה להן הוצג המידע, הודיעו שהוא ממש לא משכנע. גוף החקירות של הנציבות (European (Anti-Fraud Office ערך חקירה יסודית במשך תשעה חודשים לפני שקבע שאין שחר לטענות נגד ארגון אל-חאק. על מה, אם כן, אתה מבסס את טענותיך, מר בייקר? כמשפטן אתה אמור לדעת שחובת ההוכחה היא על מדינת ישראל שלא עמדה בחובה הזאת.

ישראל מרימה קול זעקה כשרוסיה סוגרת את המרחב האזרחי ופוגעת בארגונים שנתמכים על ידי מדינות אחרות, כמו למשל הסוכנות היהודית. אנחנו מתרעמים ובצדק כשאנחנו שומעים איך רבות מהמדינות האוטוריטריות מסביבנו פוגעות בחברה האזרחית ומתגאים שאצלנו זה לא יכול לקרות. ובכן זה יכול וזה קורה והגיע הזמן שנביט במראה.

מר בייקר, האם אתה ראית את ההוכחות? האם מישהו בציבור הישראלי ראה אותן? האם הוצגה ראיה כלשהי לטענה שלפיה ארגונים אלה, שהם ארגונים מוכרים הפועלים שנים רבות בשטחים, מממנים טרור?

בהיעדר הוכחות, מה שנותר הוא שבמו ידינו אנחנו מונעים את פעולת החברה האזרחית הפלסטינית, במהלך שיאה למדינות טוטליטריות ולא לדמוקרטיה. פעולה זו, בלא הצגת בסיס עובדתי משכנע, עומדת בסתירה משוועת לטענה של ישראל שהיא "הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון".

האשמת הנורווגים בכך שהם פוגעים בהסכמי אוסלו שעליהם הם מתגאים – מדהימה במיוחד. בחינה משפטית באשר לפגיעה בתהליך אוסלו, שהיה אמור להוביל להסדר קבע לאחר 5 שנים – במהלכן היו אמורים לעבור לאחריות הרשות הפלסטיניות רוב שטחי שטח C – מעלה שישראל היא הפוגעת בפועל בתהליך אוסלו. 

הסכמי הביניים, שנחתמו כחלק מתהליך אוסלו, הפכו בידי ישראל למכשיר להמשך הכיבוש תוך הרחבת ההתנחלויות, באופן שרחוק ב-180 מעלות מכוונת ההסכמים שנורווגיה סייעה בחתימתם.

מתהליך היפרדות בין שני העמים ויצירת שתי ישויות מדיניות שחיות זו לצד זו – נותר בעיקר כיבוש מתמשך. הרשות הפלסטינית משתפת פעולה בפעילות ישראל נגד טרור פלסטיני ובהיעדר אופק מדיני ואפילו לא מו"מ מדיני – ישראל ממשיכה להחליש אותה ובכך לחזק את הכוחות הקיצוניים.

הלכה למעשה – מדינת ישראל נהנית מחוסר האחריות על ניהול חיי הערים הפלסטיניות, אבל ממשיכה להגביל את תנועתם של הפלסטינים, מייצרת תשתית תחבורתית נפרדת וחלוקת משאבים, בראש ובראשונה משאבי קרקע ומים לטובת ההתנחלויות, תוך אפלייה בוטה של התושבים הפלסטינים.

מתהליך היפרדות ויצירת שתי ישויות מדיניות שחיות זו לצד זו – נותר בעיקר כיבוש מתמשך. הרש"פ משתפת פעולה בפעילות ישראל נגד טרור פלסטיני, ובהיעדר אופק מדיני או מו"מ ישראל ממשיכה להחלישה ולחזק קיצוניים

זאת לא הייתה המציאות אליה כיוונו חותמי הסכמי אוסלו ובוודאי לא הנורווגים. דרושה מידה רבה של חוצפה לבוא בטענות כנגד הנורווגים על מהלך שעשו לטובת שני העמים החיים פה, כן – גם לטובת מדינת ישראל. אף נורווגי לא יסבול מהסכסוך הישראלי פלסטיני אלא הישראלים והפלסטינים עצמם. תקיפת מדינה רחוקה כנורווגיה, שהתגייסה לטובת קידום ההסדר הישראלי פלסטיני, היא מעשה של כפיות טובה. כדאי להבין שהסיוע הנורווגי לפלסטינים הוא אינטרס ישראלי וכך גם הכוונה שלהם לסייע בהקמת מדינה פלסטינית.

השימוש שעושה עורך הדין אלן בייקר בטיעונים משפטיים כנגד הפלסטינים והמדינות האירופאיות שתומכות בהן דומה לשימוש שנעשה בחוק האמריקאי נגד השחורים בתקופת חוקי ג'ים קרואו.

• אכן, לפי החוק הישראלי יכולים יהודים להתגורר בבתים שהיו בבעלות ערבית בירושלים בעוד שערבים מפונים מבתיהם אם נמצא שלפני 1948 הבתים היו בבעלות יהודית.
• כך, לפי החוק הישראלי אפשר להכריז על שטח אש באופן שרירותי ולסלק משפחות של פלסטינים שחיות שם ולאחר מכן ליישב שם מתנחלים.
• אפשר גם להכריז על גנים לאומיים בשטחים על מנת למנוע מפלסטינים להתגורר באזורים הללו ולעבד את אדמתם.

ועוד ועוד פעולות שמכוונות כולן להשתלטות על הקרקע בשטחי יהודה ושומרון ולסכל בכך את הפתרון אליו כוונו מחוללי אוסלו. כך ישראל מבקשת לנכס לעצמה את יתרונות הסכם אוסלו ולהתנכר לכוונתו, לרוחו ולכוונת מחולליו – ונורווגיה בראשם.

תקיפת מדינה כנורווגיה, שהתגייסה לקידום ההסדר הישראלי פלסטיני, היא מעשה של כפיות טובה. כדאי להבין שהסיוע הנורווגי לפלסטינים הוא אינטרס ישראלי וכך גם כוונתם לסייע בהקמת מדינה פלסטינית

ובכן יש כאן בהחלט סיפור על צביעות, אבל היא אינה של הנורווגים והמדינות של האיחוד האירופאי אלא של ישראל ושל סוכני ההסברה המשפטית שלה כמו אלן בייקר, שעליהם נאמר:

"עושים מעשה זמרי ומבקשים שכר כפנחס" (תלמוד בבלי, מסכת סוטה, דף כב, עמוד ב).

נדב תמיר מכהן כמנכ"ל בישראל של JStreet - הבית הפוליטי של אמריקאים תומכי ישראל ותומכי שלום, חבר הועד המנהל של מכון מתווים למדיניות אזורית וכיועץ לעניינים בינלאומיים למרכז פרס לשלום וחדשנות. לשעבר דיפלומט בנציגויות ישראל בוושינגטון ובוסטון ויועץ מדיני לנשיא המדינה.