רוצים לשמור על הסביבה? רוצו לקניונים, למרכזי הקניות והבילוי הגדולים והבטיחו את מקומכם בתור לקבלת בקבוק רב פעמי, או קופסת אוכל מגניבה וממותגת. מרכזי הבילוי הגדולים והקניונים גילו את הטריק העתיק ליצירת תדמית ציבורית חיובית להתנהלות שלכאורה מקדמת התנהלות סביבתית והסתרה של היבטים שליליים כגון פגיעה בסביבה. בואו בשערינו, קחו חלק בפסטיבל הצריכה המוגזמת, צרו פסולת, בזבזו משאבים וכדי שלא תרגישו רע עם הנזק שאתם מסבים לסביבה – קחו בקבוק רב פעמי, ונקו את מצפונכם.

בואו בשערינו, קחו חלק בפסטיבל הצריכה המוגזמת, צרו פסולת, בזבזו משאבים וכדי שלא תרגישו רע עם הנזק שאתם מסבים לסביבה – קחו בקבוק רב פעמי, ונקו את מצפונכם

הירשמו עכשיו לניוזלטר היומי

על פניו, למי שמנופף בבקבוק נירוסטה לעומת אלו ששותים לתומם בפלסטיק חד-פעמי, נזקפות נקודות זכות. אבל – מה סביבתי בזה שבסיום מסע קניות קיבלתי בקבוק? טרנד ה"מוצרים האקולוגיים" חיובי, אבל הדבר החשוב ביותר הוא לאמץ אותו כבחירה מושכלת למוצרים שאכן נזקקים להם, ולא ב"דחיפה". אם ילד ממוצע מקבל בתחילת כל קייטנה, מחנה קיץ או ביקור בקניון בקבוק רב-פעמי, כנראה שהמעבר למוצר "רב פעמי" לא עשה את העבודה ורק ייצר יותר פסולת.

קניון עזריאלי מחלק בקבוקים רב פעמיים במתנה, בתנאי שתורידו את האפליקציה שלו שמעודדת כמובן קניה של מוצרים שמזיקים לסביבה, ושאת רובם אתם לא באמת צריכים. בעזריאלי יש עמדות למלא את הבקבוקים האלו? יש חנויות יד שניה או משהו? זה מקום שבהגדרה מדרבן תרבות שמזיקה לסביבה. אבל הבקבוקים!????

— Shani Ashkenazi | שני אשכנזי ???? (@ShaniAshkenazi) August 15, 2022

היום יש עניין הולך וגובר בציבור בתחום הסביבתי. אפשר לפרסם את כל הטוב שנעשה בלי לחלק בקבוקים. זה ידוע שאם יש משהו בהנחה או בחינם אנחנו לוקחים, גם אם אנחנו לא רוצים או צריכים.

רק ברגע שנצליח לבקע את השרשרת המחייבת שבין מוצר צריכה לבין המשמעות העמוקה שניתנת לו – חייבים לחלק בקבוק ממותג כדי להגיד שאכפת לנו מהסביבה, צריך מתנה בסוף כנס, בסוף אירוע, בתחילתו, בסופו – רק הניתוק הזה יכול להביא לשינוי משמעותי, עמוק והכרחי במיוחד לנו, לסביבה, ועל הדרך גם לכיס שלנו ולבלגן בבית.

זה מאוד משמח שגופים גדולים במשק מתחילים לאמץ את השיח הסביבתי, מי מתוך עניין אמיתי ומי לשם מיתוג ונראות. אבל אם כבר משקיעים סכום נכבד מתוך אחריות לסביבה, אז מדוע להשתמש באותה השיטה, שהיא הבעיה – לחלק "מתנה" עם לוגו, ולעודד צרכנות.

משמח שגופים גדולים במשק מאמצים שיח סביבתי, מתוך עניין אמיתי או כמיתוג ונראות. אבל אם משקיעים סכום נכבד מתוך אחריות לסביבה, מדוע להשתמש באותה שיטה, שהיא הבעיה – לחלק "מתנה" ולעודד צרכנות

מי שמבקר בקניון או במרכז מסחרי אינו מסייע בכך לסביבה, והמפתח לפתרון המשבר הסביבתי הוא בריסון תרבות הצריכה. יתרה מזאת – מיתוג המהלך בקלישאה כמו "למען הכדור" כדי לקדם פעולה צרכנית – מטעה ומציבה את ה"כדור" כחפץ מנותק ומרוחק. הגישות הסביבתיות המודרניות מציבות דווקא אותנו, בני האדם כמושא לדאגה העתידית. צריך לשמור עלינו ועל ילדינו ולא על "כדור".

מהלכים למען הסביבה ניתן ואף עדיף לבצע ללא עידוד צרכנות, אלא ישירות מול הסביבה. כך למשל, הקניונים יכולים לצמצם את התאורה בלילות, לעודד חנויות יד שניה, לקדם תוצרת מקומית, לצמצם בזבוז מזון, להכריז על הפרדת פסולת יעילה במקום, להקים גגות ירוקים, להקים מרכזים חינוכיים סביבתיים – ויש עוד המון המון רעיונות טובים. אבל אלו רעיונות שמתאימים יותר למי שהסביבה וטובתה בראש מעיניו ולא לקניונים שרק מבקשים להעצים את כלכלתם.

המושג התיירקקות (green wash) מגדיר למעשה טיוח ירוק והוא בא לבקר יצירת תדמית חיובית להתנהלות שלכאורה מקדמת התנהלות סביבתית שלילית. במושג זה משתמשים על מנת לתאר הטעיית צרכנים על ידי חברות הטוענות כי שיטות הפעולה, המוצרים או השירות אינם פוגעים בסביבה. תאגידים טוענים כי הקידום של מדיניות ההתיירקקות, הכרחית להשגת פיתוח בר קיימא שמתכתב עם הצרכים המשתנים.

מיתוג בקלישאה כמו "למען הכדור" לקידום פעולה צרכנית – מטעה ומציבה את ה"כדור" כחפץ מנותק. הגישות הסביבתיות המודרניות מציבות דווקא אותנו בני האדם כמושא לדאגה העתידית. צריך לשמור עלינו ולא על "כדור"

לציבור יש אחריות גדולה יותר משנדמה לנו. הציבור נדרש להבחין בין עיקר לטפל, בין מי שמקדם ערכים סביבתיים למי שמקדם ערכים נגדיים. עלינו לפתוח עיניים ולא ליפול למלכודות המזהמות לא רק את הסביבה כי אם גם את טבע האדם.

נטע דונחין היא מנהלת ההדרכה במרכז לחינוך סביבתי בפארק המחזור חירייה.