JavaScript is required for our website accessibility to work properly. פנחס ענברי: ההאשמים זונחים את ההיסטוריה בחיג'אז למען עתיד עם בית סעוד | זמן ישראל

ההאשמים זונחים את ההיסטוריה בחיג'אז למען עתיד עם בית סעוד

תמונת הדמייה של ניאום, עיר העתיד הסעודית
תמונת הדמייה של ניאום, עיר העתיד הסעודית

אירוסיו של יורש העצר הירדני חוסיין בן עבדאללה לסעודית סודיירית – כלומר: מלב לבה של הממלכה הסעודית, שופכים אור על הנעשה בשבטי הבדואים בירדן ובסעודיה ועל יחסי הגומלין ביניהם.

אירוסיו של יורש העצר הירדני חוסיין בן עבדאללה לסעודית סודיירית – כלומר: מלב לבה של הממלכה הסעודית, שופכים אור על הנעשה בשבטי הבדואים בירדן ובסעודיה ועל יחסי הגומלין ביניהם

ראשית, יש לשים לב שבית המלוכה הירדני לא מתחתן עם שבטי הבדואים בממלכה, אלא מחפש כלות לבניו ובנותיו מחוץ לירדן.

זמן קצר לפני אירוסי יורש העצר, נמסר על אירוסים אחרים של נסיכה האשמית עם ונצואלי ממוצא יווני.

מתברר כי הנסיך חמזה היה אולי היחיד מבין הנסיכים ההאשמים אשר נשא בדואית ירדנית משבטי הצפון, ועובדה זאת יכולה להסביר חלק מניסיון ההפיכה שלו – ניסיון לחבר את השושלת ההאשמית לשבטי ירדן, ולא לגורמי חוץ.

המלך חוסיין עצמו נשא בריטיות, אחיו חסן נשא פקיסטנית, ועבדאללה כידוע נשא את ראניה הפלסטינית.

בחיפוש כלות וחתנים מחוץ לירדן המשפחה ההאשמית כאילו מעבירה מסר סמוי שהיא לא באמת ירדנית, שהיא לא תוקעת שורשים בגדה המזרחית, ושהיא לא רוצה להתמזג ברקמה הירדנית.

אבל גם יכול להיות שהאשמים לא רוצים שבבחירת בני זוג משבטים מסויימים הם יעצבנו את השבטים האחרים שעמם לא יתחתנו, ולכן מעדיפים כבר לחפש חתנים וכלות בחוץ.

בחיפוש כלות וחתנים מחוץ לירדן המשפחה ההאשמית כאילו מעבירה מסר סמוי שהיא לא באמת ירדנית, שהיא לא תוקעת שורשים בגדה המזרחית, ושהיא לא רוצה להתמזג ברקמה הירדנית

בית סעוד נוקט בשיטה הפוכה. הוא מתחתן רק בשבטי חצי האי. לבית סעוד יש שני ענפים. הענף הסודיירי שממנו יוצאת שושלת המלוכה, והענף של נסיכים מבנות שנישאו נישואים דיפלומטיים, בנות השבטים האחרים, בעיקר מן השבט הגדול השני של נג'ד, שבט תמים, שמרכזו בקטר היריבה.

מלכי סעודיה באים רק מן הענף הסודיירי, ועל רקע זה אפשר להבין עוד היבט של האיבה הקטרית-סעודית. העדפת הסודיירים בשושלת המלכים על פני הנסיכים מאמהות של שבט תמים.

כאשר אנו מנסים לבחון מדוע הסעודים נתנו את ברכתם, ולו המסוייגת, לאירוסים, אנו נכנסים לעניין חדש – קשירת בית המלוכה הירדני לנג'ד (האזור שבו שוכנת הבירה ריאד), ולא לחיג'אז (האזור שכולל את הערים הקדושות מכה ומדינה), ובתוך נג'ד לסודיירים ולא לתמים. כלומר: במערכת בריתות עתידית, ירדן הסודיירית תהיה עם סעודיה הסודייירית  נגד קטר התמימית.

בתוכנית הלימודים הסעודית החדשה, פרי רוחו של יורש העצר מוחמד בן סלמאן, יש עדיפות ללימוד המורשת וההיסטוריה של נג'ד על פני חיג'אז.

בית סעוד ישמור בקנאות על תוארו כמגן המקומות הקדושים, אבל הוא מבקש באותה מידה לפתח את סעודיה לכיוון מודרני, על חשבון אופיה הווהאבי הקנאי, וזאת הסיבה לפנייה לכיוון נג'ד על חשבון החיג'אז.

בחיג'אז יושבים השבטים שהיו עמוד התווך של ההאשמים כאשר הם שלטו בחיג'אז, ובעיקר שבט חוויטאת שעמד לצדו של לורנס איש ערב, והיה ממייסדי אמירות עבר הירדן ההאשמית, שממנה יצאה ממלכת ירדן של ימינו.

בחיג'אז יושבים השבטים שהיו עמוד התווך של ההאשמים כאשר הם שלטו בחיג'אז, ובעיקר שבט חוויטאת שעמד לצד לורנס איש ערב, והיה ממייסדי אמירות עבר הירדן ההאשמית, שממנה יצאה ממלכת ירדן של ימינו

כאשר מוחמד בין סלמאן החליט להקים את עיר העתיד ניום על חוף ים סוף הוא יכול היה לגשת לשבט חוויטאת הגדול בחיג'אז ולשלב אותו בעיר החדשה, אבל הוא החליט הפוך – לגרש את השבט מנחלת אבותיו ולא לשלב אותו בפרוייקט הענקי.

זה הביא להתנגשויות עם השבט, ולדיכויו בכוח. כלומר: לצד הקמת העיר החדשה המשנה את אופיה האסלאמי של החיג'אז לחזות מודרנית, עתיד מול עבר, יורש העצר הסעודי גם ביקש לטאטא את זכר ממלכת חיג'אז ההאשמית ששלטה שם לפני הסעודים.

כאשר ההאשמים עצמם מתחתנים עם הסודיירים, מה כבר נשאר לחוויטאת לומר?

האם ההאשמים מאותתים לבית סעוד שהם מוותרים על מכה? מבחינת הסעודים יש רק מבחן אחד – שההאשמים יסכימו למכור את נכסיהם במכה – ולשלב הזה לא הגענו – אם בכלל.

למעבר של ההאשמים מהעברת כובד המשקל מהחיג'אז לנג'ד יש משמעות אקטואלית, והיא נטיית שבטי הדרום לרדיקליות אנטי-האשמית. על פי מקור בטחוני פלסטיני הרי היה קשר בין שבטי דרום ירדן לשבטי החיג'אז ומשם לשבטי סיני, והמפקדה המרוחקת של אל-קאעידה בסיני שכנה בדרום ירדן.

לצד הקמת העיר החדשה המשנה את אופיה האסלאמי של החיג'אז לחזות מודרנית, עתיד מול עבר, יורש העצר הסעודי גם ביקש לטאטא את זכר ממלכת חיג'אז ההאשמית ששלטה שם לפני הסעודים

מפעל ניום קוטע את הקשר השבטי הזה, וזאת אולי הסיבה שסעודיה לא הסכימה לשלב את חוויטאת בניום, אלא ביקשה להרחיק אותם.

אם באמת זה השיקול, הרי עשויה להיות לזה הסכמה ירדנית-סעודית שקטה, מה שלא ירבה שקט בקרב שבטי דרום ירדן.

פנחס ענברי הוא חוקר בכיר של מזרח התיכון, עיתונאי, סופר, תסריטאי ומשורר. מחבר הערכים על הפלסטינים באנציקלופדיה העברית החדשה. שימש שנים רבות חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה. חיבר ספרי עיון על הבעיה הפלסטינית, וספר בלשנות על שורשי השפה העברית "סיפור שורש". הרומנים שחיבר יחד עם אשתו אביבה הם: "על גב סופה" - על אתגרי הקהילות הנוצריות בגליל המערבי בימי המנדט הבריטי מול האסלאם הרדיקלי ומעמד האישה, ו"שומר השאול" עוסק בשחיתות הישראלית.

תכנים המתפרסמים בזירת הבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הכותב/ת וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 680 מילים
כל הזמן // יום חמישי, 25 ביוני 2026
מה שחשוב ומעניין עכשיו
התחברו לזמן ישראל

רוצים להגיב לכתבות? התחברו עכשיו

  • לכל תגובה עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
  • העמוד שלך בזמן ישראל יציג את כל התגובות שפרסמת באתר
  • קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
הערה: כאשר אתם מתחברים לזמן ישראל אתם מסכימים לתנאי השימוש
Register to continue
Or Continue with
Log in to continue
Sign in or Register
Or Continue with
שלחנו לך אימייל
לינק לקביעת סיסמה חדשה מחכה לך בתיבה
סגירה
בחזרה לכתבה

עיתונות איכותית מתקיימת בזכות קוראים שתומכים בה

תמכו בנו

עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.

ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.

תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.