סעיף 7א לחוק יסוד הכנסת הוא המפתח החוקתי שיש לנו להגדיר את הגבולות האידיאולוגיים לזכות להיבחר לכנסת. בהתאם לסעיף זה, מועמד או רשימה לכנסת יהיו פסולים מהתמודדות אם יש במטרותיהם או במעשיהם – כולל בהתבטאויותיהם – במפורש או במשתמע, היבטים של שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית; הסתה לגזענות; או תמיכה במאבק מזוין של מדינת אויב או של ארגון טרור, נגד מדינת ישראל.

בשל חשיבותה העילאית של הזכות לבחור ולהיבחר במדינה דמוקרטית, זכות המהווה יסוד להשתתפות הפוליטית הניצבת בבסיס השיטה הדמוקרטית, הפרשנות הנוהגת של הסעיף הזה – הן על ידי היועץ המשפטי לממשלה לדורותיו, והן על ידי בית המשפט העליון – היא פרשנות מצמצמת מאוד. כלומר, הזכות להשתתף בבחירות נשללת רק במקרים נדירים ביותר וקיצוניים, שבהם הוכח מעבר לכל ספק כי המועמד אכן עבר על האיסורים הקבועים בחוק היסוד.

סעיף 7א לחוק היסוד מבוסס על התפיסה כי "דמוקרטיה רשאית להגן על עצמה מפני כוחות לא דמוקרטיים המבקשים לעשות שימוש בדרכים דמוקרטיות לשם שלילת הדמוקרטיה. זהו", לדברי בית המשפט העליון, "הביטוי לרעיון הדמוקרטיה המתגוננת".

"דמוקרטיה רשאית להגן על עצמה מפני כוחות לא דמוקרטיים המבקשים לעשות שימוש בדרכים דמוקרטיות לשם שלילת הדמוקרטיה. זהו", לדברי בית המשפט העליון, "הביטוי לרעיון הדמוקרטיה המתגוננת"

מדי מערכת בחירות נבחנים האיסורים הללו, בעתירות המוגשות לוועדת הבחירות המרכזית, בדרך כלל בעניינם של ח"כים ערבים ומפלגות ערביות. מליאת הוועדה היא גוף פוליטי, להבדיל מיו"ר הוועדה שהוא שופט של בית המשפט העליון. לפיכך נקבע בחוק היסוד כי החלטות של הוועדה הפוסלות מועמדים או רשימות, נזקקות לאישור של בית המשפט העליון, בהרכב מורחב של תשעה שופטים לפחות.

ראשי בל"ד אחרי הגשת הרשימה לכנסת ה-25 לוועדת הבחירות המרכזית, 15 בספטמבר 2022 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

העליון מלוהק מדי מערכת בחירות לתפקיד המבוגר האחראי, שתפקידו להפוך החלטות פוליטיות של ועדת הבחירות, ולאשר התמודדות של מועמדים שנויים במחלוקת, שנפסלו בוועדה. עם זאת, בית המשפט חרג במערכות הבחירות האחרונות בכמה מקרים מתפקידו זה, וראה לנכון לפסול את מועמדותם של אנשי הימין הקיצוני ברוך מרזל, מיכאל בן-ארי ושל בנצי גופשטיין, שבעניינם הוכחה הסתה לגזענות.

בתום הדרמה של פיצול הרשימה המשותפת ביום חמישי האחרון, התברר שרשימת בל"ד תתמודד לבדה, בנפרד מהמשותפת הכוללת את חד"ש ואת תע"ל. עובדה זו מעוררת את האפשרות שבל"ד תיפסל מהתמודדות, על ידי ועדת הבחירות ואולי גם על ידי בית המשפט העליון. לשם כך יש לחזור אל מה שנקבע בעניין בל"ד וחברי כנסת שהתמודדו מטעמה, בסבבים קודמים של מערכות בחירות.

בתום הדרמה של פיצול הרשימה המשותפת ביום חמישי האחרון, התברר שרשימת בל"ד תתמודד לבדה. עובדה זו מעוררת את האפשרות שבל"ד תיפסל מהתמודדות הפעם

רצף החלטות ללא פסילות

בינואר 2003 ביטל הרכב של 11 שופטי בית המשפט העליון את החלטותיה של ועדת הבחירות המרכזית לפסול את ח"כ אחמד טיבי וח"כ עזמי בשארה מהתמודדות לכנסת. כמו כן אושרה התמודדותו של ברוך מרזל לכנסת. באותה נשימה, העליון ביטל גם את החלטת ועדת הבחירות לפסול את מפלגת בל"ד מהתמודדות בבחירות.

החלטת העליון התקבלה ברוב קולות, והתבססה על המסקנה שאם מועמדותו של בשארה עצמה אושרה, ונוכח העובדה שרוב הטענות נגד בל"ד נבעו מהדומיננטיות של בשארה שעמד בראשה, הרי שיש הכרח לאפשר גם את התמודדות הרשימה כולה. באותו סבב בחירות, היועץ המשפטי לממשלה דאז אליקים רובינשטיין דווקא תמך בפסילת מפלגת בל"ד. לפיכך, העליון דחה לא רק את עמדת ועדת הבחירות, אלא באופן חריג גם את עמדת היועץ המשפטי.

עזמי בשארה בדיון בעניינו בבית המשפט העליון, פברואר 2006 (צילום: פלאש90)

השופטת טובה שטרסברג-כהן, שהייתה אז בין שופטי המיעוט שביקשו לפסול את בל"ד, קבעה כי "בשארה ובל"ד תומכים במאבק מזוין של ארגוני טרור נגד מדינת ישראל, ולפיכך, בדין פסלה ועדת הבחירות את ח"כ בשארה ובל"ד מלהשתתף בבחירות".

בינואר 2009 ביטלו תשעה שופטים את החלטות ועדת הבחירות המרכזית לפסול את רשימת רע"מ-תע"ל ואת רשימת בל"ד לבחירות. ההחלטה בעניין בל"ד ניתנה ברוב של שמונה שופטים, נגד דעת המיעוט של השופט אדמונד לוי.

נשיאת בית המשפט העליון דאז דורית ביניש, שהובילה את דעת הרוב, כתבה כי "לא מצאנו כי הראיות שהוצגו בפנינו מוכיחות באופן משכנע, ברור וחד-משמעי כי מפלגת בל"ד מבקשת לשלול את המאפיינים הגרעיניים של מדינת ישראל כמדינה יהודית".

"לא מצאנו כי הראיות שהוצגו בפנינו מוכיחות באופן משכנע, ברור וחד-משמעי כי מפלגת בל"ד מבקשת לשלול את המאפיינים הגרעיניים של מדינת ישראל כמדינה יהודית"

בין שופטי הרוב, שהסכימו לפסק דינה של ביניש, הייתה גם אסתר חיות – הנשיאה הנוכחית של בית המשפט העליון. שופט המיעוט אדמונד לוי אמר כי רעיון "מדינת כל אזרחיה" שבו תומכת בל"ד "מערער מיסודו את רעיון היותה של ישראל לא רק מדינה דמוקרטית אלא גם מדינה יהודית", ולכן פסילתה של בל"ד היא תוצאה משפטית מתחייבת מהוראות חוק היסוד.

בדצמבר 2012 ביטלו תשעה שופטי העליון פה-אחד את החלטת ועדת הבחירות המרכזית לפסול את מועמדותה של ח"כ חנין זועבי, שכיהנה בכנסת מטעם בל"ד. גם הפעם כתב את פסק הדין נשיא העליון – אז היה זה השופט אשר גרוניס.

חנין זועבי בבית המשפט העליון בדיון על פסילתה מלהתמודד לכנסת, פברואר 2015 (צילום: David Vaaknin/POOL)

גרוניס קבע כי הצהרותיה של זועבי ברעיון "מדינת כל אזרחיה" איננו שולל את המרכיבים הגרעיניים של זהותה היהודית של המדינה, וזאת בהתאם לדעת הרוב בפסק הדין מ-2009. גרוניס הוסיף כי על אף השתתפותה של זועבי במשט ספינת המרמרה לעבר חופי עזה ב-2010, "קשה לקבוע, ברמת ההוכחה הנדרשת לשם שלילת ההשתתפות בבחירות לכנסת, כי הוכחה עילת התמיכה במאבק מזוין".

בפברואר 2015 החליטו תשעה שופטי העליון, ברוב של שמונה נגד דעת המיעוט של השופט אליקים רובינשטיין, לבטל את החלטות ועדת הבחירות המרכזית, ולאפשר את התמודדותם בבחירות של ח"כ זועבי, שהוצבה מטעם בל"ד במקום השביעי ברשימה המשותפת, ושל ברוך מרזל, שהתמודד במפלגת ימין.

הנשיאה דאז מרים נאור כתבה כי הדברים שהצהירה זועבי במהלך מבצע צוק איתן, "בייחוד בעיתוי שבו נאמרו, אכן מקוממים", היו עשויים להתפרש כתמיכה בטרור והיה ראוי שלא ייאמרו. ואולם הצהרותיה בפני בית המשפט, שלפיה היא מתנגדת לאלימות באופן כללי, קיבלו משקל מכריע.

לקראת הבחירות לכנסת ה-21, במרץ 2019, דנו תשעה שופטי העליון, בראשות הנשיאה חיות, בשורת ערעורים על החלטות ועדת הבחירות המרכזית. בין היתר – ביטל העליון ברוב של שמונה, נגד דעת המיעוט של השופט דוד מינץ, את החלטת הוועדה לפסול את רשימת רע"ם-בל"ד מהתמודדות. חיות נתנה משקל בהחלטתה לעובדה שבל"ד מתמודדת באותה רשימה יחד עם רע"ם, שנגדה לא התעוררו כל טענות לפסילה.

במרץ 2019 ביטל העליון את ההחלטה לפסול את רע"ם-בל"ד מהתמודדות. חיות נתנה משקל בהחלטתה לעובדה שבל"ד מתמודדת באותה רשימה יחד עם רע"ם, שנגדה לא התעוררו כל טענות לפסילה

מנסור עבאס מרע"ם ומטאנס שחאדה מבל"ד בבית המשפט העליון בדיון על פסילת בל"ד מהתמודדות לכנסת, 14 במרץ 2019 (צילום: הדס פרוש/פלאש 90)

מאוחר יותר באותה שנה, באוגוסט 2019, דנו תשעה שופטי העליון בשורת ערעורים על החלטות ועדת הבחירות המרכזית. בין היתר נדון ערעורה של מפלגת עוצמה יהודית על החלטת ועדת הבחירות שלא לפסול את התמודדותה של הרשימה המשותפת, שכללה את חד"ש, תע"ל, רע"ם ובל"ד. העליון לא שינה את עמדתו שניתנה חודשים אחדים קודם לכן, וקבע שאין בראיות שהוצגו כדי לפסול את הרשימה כולה.

אלא שהפעם התבסס פסק דינה של חיות גם על העובדה, שחלקה של בל"ד ברשימה המשותפת – מפלגה אחת מתוך ארבע – קטן מחלקה ברשימת רע"ם-בל"ד, שגם אז נקבע כי אין הצדקה לפסול את הרשימה כולה על סמך התנהלות בעייתית של כמה מחברי בל"ד בלבד.

עם זאת, בעמדת היועץ המשפטי לממשלה, שבית המשפט העליון מייחס לה חשיבות רבה, נאמר כי "אילו הייתה מפלגת בל"ד מתמודדת לבדה בבחירות, היה מקום לשקול בכובד ראש את פסילתה".

בעמדת היועמ"ש, שבית המשפט העליון מייחס לה חשיבות רבה, נאמר כי "אילו הייתה מפלגת בל"ד מתמודדת לבדה בבחירות, היה מקום לשקול בכובד ראש את פסילתה"

בפברואר 2020 ביטלו תשעה שופטי העליון את החלטת ועדת הבחירות המרכזית לפסול את מועמדותה של ח"כ היבא יזבק, ששובצה ברשימה המשותפת מטעם בל"ד. ההרכב בעליון היה חצוי, וההכרעה ניתנה בסופו של יום ברוב של חמישה נגד ארבעה, כאשר הנשיאה חיות מוצאת עצמה בדעת מיעוט, בעמדה שיש לפסול את יזבק.

ח"כ היבא יזבק מהרשימה המשותפת בבית המשפט העליון, מרץ 2019 (צילום: הדס פרוש/פלאש90)

השופט עוזי פוגלמן, שכתב את דעת הרוב, ציין כי אמירותיה בראיונות בתקשורת, שעשויה להתפרש מהם תמיכה בפגיעה בחיילי צה"ל, זכה להבהרות מטעמה לקראת הדיון בפסילתה, והבהרות אלה מעוררות ספק באשר לכוונתה, וספק זה צריך לפעול לזכותה.

הנהגה חדשה, ראיות חדשות

מה ניתן ללמוד מצבר פסקי דין אלה?

ראשית, שעצם פרידתה של בל"ד מהרשימה המשותפת, מגבירה את הסיכון שהיא תיפסל, שכן משקלם של מעשים והתבטאויות של חבריה גדל כעת לעומת המשקל שקיבלו בפסיקת בית המשפט העליון כאשר בל"ד הייתה חלק ממכלול מפלגות שהתמודדו יחדיו.

שנית, שהראיות העומדות נגד מפלגה בדרישה לפסילתה, אינן יכולות להתמקד במעשים או הצהרות של חברי כנסת מהעבר, שאינם משובצים כיום ברשימה. שופטי העליון חידדו וקבעו כי שיבוצם של מועמדים בעייתיים במקומות לא ריאליים, ואפילו במקום סמלי בשולי הרשימה, יהווה חסם מלפסול את הרשימה כולה על יסוד בחינת מעשיהם.

הראיות העומדות נגד מפלגה בדרישה לפסילתה, אינן יכולות להתמקד במעשים או הצהרות של חברי כנסת מהעבר, שאינם משובצים כיום ברשימה

בראש רשימתה העצמאית של בל"ד, כפי שהוגשה לוועדת הבחירות המרכזית, ניצבים סמי אבו שחאדה, אנטאנס שחאדה, דועא חוש טאטור ווליד קעדאן. בתחתית הרשימה, הכוללת עשרים שמות, ניתן אמנם למצוא את שמותיהם של חנין זועבי, טאהא ואסל וג'מאל זחאלקה. ואולם, כאמור, הם אינם משובצים במקומות ריאליים.

ראשי בל"ד מטאנס שחאדה וסאמי אבו שחאדה מגישים את רשימתם לכנסת ה-25, 15 בספטמבר 2022 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

כדי לפסול את בל"ד יצטרכו העותרים נגדה למצוא ראיות המתמקדות במעשים והתבטאויות של המועמדים בראש הרשימה, לא חברי כנסת מהעבר.

דוגמה למעשה כזה עשויה הייתה להיות הצעת חוק שהניחו כמה מחברי בל"ד על שולחן הכנסת ב-2018. מדובר ב"הצעת חוק יסוד: מדינת כל אזרחיה". נשיאות הכנסת, המורכבת מיו"ר הכנסת וסגניו, החליטה שלא לאשר את הנחת הצעת החוק בנימוק שהיא שוללת את קיומה של מדינת ישראל כמדינתו של העם היהודי. חברי בל"ד עתרו לבג"ץ, אך ההכרעה בעתירה התייתרה נוכח התפזרות הכנסת.

בהמשך הובאה הצעת החוק הזו כהצדקה לפסילתה של בל"ד מהתמודדות, וחיות העירה בפסק הדין: "דומה שאין מי שיחלוק על כך שהצעת החוק הנ"ל על מכלול הסעיפים שבה, מבטאת שלילה של המאפיינים הגרעיניים ולו המינימליים של מדינת ישראל כמדינה יהודית".

ובמילים אחרות: הגשת הצעת החוק הזו עשויה הייתה להוות ראיה המצדיקה את פסילתה של בל"ד. ואולם, הצעת החוק הזו ככל הנראה לא תישקל לחובתה של בל"ד כעת, שכן, שלושת חברי הכנסת שהגישו את הצעת החוק אינם מכהנים עוד.