המוסדות הציבוריים בישראל עתירים בליקויים ובבעיות. יש הרבה מה לתקן, הן במערכת החינוך, הן במערכת הביטחון – והן במערכת המשפט ובמערכות ציבוריות נוספות. אולם, אף אחד לא מציע לפרק את צה"ל מן היסוד רק כדי להרכיבו מחדש בהמשך, טוב יותר. כי אם באמת היו עושים את זה – לא היה נותר ביטחון, וישראל הייתה נותרת ללא הגנה.

כך בדיוק צריך לחשוב על הצורך ברפורמות במערכת המשפט. תיקונים – כן, אולם, ניתוץ מוחלט יותיר את המדינה ללא שלטון חוק. כל דאלים גבר.

מפלגות הימין לא מחפשות לתקן. לדידן יש צורך בשינוי רוחב כללי במערכת המשפט, שישנה מהיסוד את המשטר של המדינה – ויהפוך את ישראל למדינה אחרת, פחות דמוקרטית, אם בכלל.

על הנושא הזה, בעצם, אנחנו הולכים היום לבחירות. לא על שאלות של יוקר המחיה, מדיניות ביטחונית או ענייני דת ומדינה – הבחירות הללו עוסקות בשאלה האם ישראל תמשיך להיות מדינת חוק דמוקרטית.

טקס השבעת שופטים – במרכז השופט חאלד כבוב עם מינויו לבית המשפט העליון, 9 במאי 2022 (צילום: אוליבייה פיטוסי/פלאש90)

מפלגות הימין לא מחפשות לתקן. לדידן יש צורך בשינוי רוחב כללי במערכת המשפט, שישנה מהיסוד את המשטר של המדינה – ויהפוך את ישראל למדינה אחרת, פחות דמוקרטית, אם בכלל

לא כל מפלגות הימין טרחו לפרסם מצע בחירות מסודר. אין למצוא מסמך מסודר המכריז על תוכניותיהן של ש"ס ושל יהדות התורה ביחס למערכת המשפט. הליכוד, ככל הידוע, לא פרסמה מצע זה שנים ארוכות.

ב־1999, אגב, נכתב במצע הליכוד, בפרק העוסק במערכת המשפט: "הממשלה פעלה לחיזוק כוחה של פרקליטות המדינה. הממשלה תוסיף לפעול לקידומו של שלטון החוק […] ולראות בחיזוק עצמאותה של מערכת המשפט יעד חיוני".

את שתיקת הליכוד ממלאת במהירות רשימת הציונות הדתית. התוכנית של ראשיה – ח"כ בצלאל סמוטריץ וח"כ שמחה רוטמן – עבור מערכת המשפט, שפורסמה לפני כשבועיים, אמורה להפוך לתוכנית הפעולה של הממשלה, אם זו תורכב בידי בנימין נתניהו. להלן התוכנית ומשמעויותיה:

1

תפקיד היועץ המשפטי לממשלה יפוצל לשלושה

ב־20 השנים האחרונות מדברים במערכת הפוליטית על סוגיית פיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה. ההצעה עד כה דיברה על פיצול התפקיד לשתי ממלכות. ב־2015, אגב, התנגד נתניהו – אז ראש הממשלה – לרעיון הפיצול בנימוק: "הפיצול יצמצם את הראייה המערכתית הרחבה הנדרשת לביצוע תפקידו של היועץ באופן מיטבי". נכון ומדויק.

בצלאל סמוטריץ' ושמחה רוטמן מציגים את התוכנית למערכת המשפט, תל אביב, 18 באוקטובר 2022 (צילום: Avshalom Sassoni/Flash90)

הציונות הדתית מבקשת לפצל את מוסד היועץ המשפטי לממשלה לשלושה – גוף אחד שייעץ לממשלה (תוך ביטול מעמדן המחייב של חוות דעתו כלפי הרשות המבצעת. אם הממשלה עצמה לא תהיה מחויבת לפעול לפיהן, גם הפקידות לא תעניק כל חשיבות להנחיותיו); גוף שני שיהיה ראש התביעה הכללית – וגוף שלישי שייצג את המדינה בבתי המשפט בעניינים אזרחיים ומנהליים.

הציונות הדתית מבקשת לפצל את מוסד היועץ המשפטי לממשלה לשלושה – גוף אחד שייעץ לממשלה; גוף שני שיהיה ראש התביעה הכללית – וגוף שלישי שייצג את המדינה בבתי המשפט בעניינים אזרחיים ומנהליים

ואם מייצג המדינה בבתי המשפט לא יראה עין בעין עם התובע הכללי באיזה עניין, כך שהמדינה תציג שתי עמדות הסותרות זו את זו בפלילי ובאזרחי? לא נורא, שהפרקליטים יכלו את זמנם במריבות פנימיות אין־סופיות.

לא יהיו כאן שלוש ממלכות אלא שברי גופים שלא יוכלו להשליט חוק בשום תחום בישראל: לא בתחום השחיתות השלטונית, לא בתחום המנהל התקין ולא בתחום אכיפת החוק על אזרחים.

סמוטריץ' ורוטמן מבקשים גם לתת סמכות חקירה והעמדה לדין לגוף הביקורת על הפרקליטות. כך שאם איזשהו פרקליט יעז למלא את תפקידו במסירות רבה מדי, יוכלו הנאשמים רבי־הכוח לדרוש להעמיד אותו לדין בחזרה, תוך יצירת מאזן אימה בין הגורמים החזקים במדינה – בפוליטיקה ובכלכלה – לבין מה שיישאר ממערכת אכיפת החוק.

היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה בטקס כניסתה לתפקיד, 8 בפברואר 2021 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

לא שיהיה בכך צורך. בפרקליטות ובמשרד המשפטים לא יעבדו משפטנים המחויבים לאתוס שלטון החוק. שיטת המינויים לכל התפקידים הבכירים – פרקליטי מחוז, משנים לפרקליט המדינה, משנים ליועץ המשפטי לממשלה ויועצים משפטיים במשרדי הממשלה – תשתנה כך שאלה ימונו כ"משרות אמון", מונח מכובס למינויים פוליטיים, שיעשו כטוב בעיניו של השר המכהן.

מי שיפגין עצמאות רבה מדי, יפנה את תפקידו. הרמז יובן מהר מאוד. איש לא יעז להרים את ראשו.

סמוטריץ' ורוטמן מבקשים לתת סמכות חקירה והעמדה לדין לגוף הביקורת על הפרקליטות. אם איזשהו פרקליט יעז למלא את תפקידו במסירות, יוכלו הנאשמים רבי־הכוח לדרוש להעמיד אותו לדין בחזרה

2

השופטים ימונו על ידי פוליטיקאים

הציונות הדתית מבקשת לשנות את הרכב הוועדה לבחירת שופטים באופן שישים קץ לעצמאות השיפוטית בישראל.

תשעת חברי הוועדה יאוישו כך: עדיין יהיו בה שלושה שופטים, אך במקום נשיא העליון ושני שופטים נוספים – שנבחרים על ידי חבר שופטי העליון עצמם – יהיו שם נשיא בית המשפט העליון ועוד שני שופטים, אחד נשיא של בית משפט מחוזי ואחד נשיא של בית משפט השלום, שאותם יבחר שר המשפטים. יתר השישה יהיו חברי כנסת ושרים.

יו"ר הציונות הדתית ח"כ בצלאל סמוטריץ' בישיבת סיעה בכנסת, 6 ביוני 2022 (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)

מינוי פוליטי של שופטים עשוי להישמע כמו רעיון נפוץ ומקובל במדינות מערביות מתקדמות. הדוגמאות שנוהגים לתת בהקשר זה הן השיטה למינוי שופטים פדרליים בארה"ב, והשיטה של בית המשפט החוקתי בגרמניה.

אך למינוי שופטים המזוהים אידיאולוגית קיים צד נוסף לאותו מטבע: חוקה שלמה ומשוריינת הכוללת מגילת זכויות אדם וכללי משחק משטריים שאינם ניתנים לשינוי. בישראל, כידוע, חוקי היסוד משתנים טלאים־טלאים חדשות לבקרים. השתלטות פוליטית על הרשות השופטת פירושה קץ האיזונים והבלמים בשלטון הישראלי.

כדי להבטיח את השליטה הפוליטית בבית המשפט העליון גם אחרי שהשופטים מתמנים, תבוטל שיטת הסניוריטי, כך שבפועל יתקיים בכל עת מרוץ בין השופטים לתפקיד הנשיא

כדי להבטיח את השליטה הפוליטית בבית המשפט העליון גם אחרי שהשופטים מתמנים, תבוטל שיטת הסניוריטי, כך שבפועל יתקיים בכל עת מרוץ סמוי בין השופטים לתפקיד הנשיא הבא.

יהיו שופטים בהרכב העליון שיפעלו על מנת למצוא חן בעיני הפוליטיקאים כדי לזכות במינוי כנשיא, גם אם הם צעירים וחדשים יחסית. ואם לא יימצא בין שופטי העליון אחד שהתקרנף במידה מספקת, יוכלו הפוליטיקאים בוועדה לבחירת שופטים למנות שופט חדש לעליון – ולהמליכו מייד לנשיא.

שר המשפטים גדעון סער בטקס השבעת השופטים לעליון, 9 ביוני 2022 (צילום: Olivier Fitoussi/Flash90)

3

קיצוץ כנפי בג"ץ: ביטול הסבירות וחוק התגברות

גם אם מישהו משופטי בית המשפט העליון יבקש לקיים ביקורת שיפוטית אפקטיבית על מעשי השלטון, לא יהיו בידיו הכלים לעשות זאת. הביקורת השיפוטית על מעשי המנהל והרשות המבצעת מבוצעת באמצעות כללי המשפט המנהלי – סבירות, מידתיות, מניעת שיקולים זרים, מניעת חריגה מסמכות.

הציונות הדתית תבטל את עילת הסבירות, כך שמילת הקסם "מדיניות הממשלה" תהווה הצדקה לכל עוול שיעשה השלטון כלפי אזרח יחיד או כלפי הציבור כולו.

הביקורת השיפוטית על הכנסת, הקרויה "ביקורת חוקתית", תהפוך לאות מתה. לעולם לא ייווצרו הנסיבות שיאפשרו לבית משפט להורות על ביטול חוק של הכנסת, אף אם הוא יהיה בלתי חוקתי בעליל ויסתור במפורש חוק יסוד.

"חוק יסוד ההתגברות" יקבע כי ביהמ"ש העליון מוסמך לבטל חקיקה של הכנסת רק בהרכב מלא של 15 שופטים, ורק פה אחד. פירוש הדבר מתן זכות וטו לכל אחד משופטי העליון

"חוק יסוד ההתגברות" יקבע כי בית המשפט העליון מוסמך לבטל חקיקה של הכנסת רק בהרכב מלא של 15 שופטים, ורק פה אחד. פירוש הדבר מתן זכות וטו לכל אחד משופטי העליון, שתוכל לגבור על עמדתם של כל יתר השופטים.

ח"כ איתמר בן גביר במליאת הכנסת אחרי ההודעה של נפתלי בנט על החלטתו לפרק את הממשלה, 20 ביוני 2022 (צילום: יונתן זינדל, פלאש90)

אם במקרה העליון בכל זאת יחליט לבטל חוק ולקבוע כי הוא סותר חוק יסוד, תוכל הכנסת להתגבר על פסק הדין ולחוקק את החוק מחדש. בתחילה כהוראת שעה לארבע שנים – ואז פעם נוספת ללא הגבלת זמן.

התוצאה: זכויות אדם ועקרונות המשטר הקבועים בחוקי היסוד יהפכו לאות מתה, המלצה בלבד למחוקק, בלי שום תוקף מעשי. הכוח המוחלט יימצא בידי הפוליטיקאים האוחזים בשלטון, לעשות ככל העולה על רוחם.

4

חסינות לפוליטיקאים מושחתים וביטול הפרת האמונים

למעשה, הסעיפים האחרונים בתוכנית של סמוטריץ' ורוטמן מיותרים. לא יקום קצין משטרה, פרקליט, יועץ משפטי או שופט שיעז להרגיז פוליטיקאי כלשהו, מחשש שמא ישלם בראשו.

אך רק כדי להבטיח שלא יאונה חלילה כל רע לפוליטיקאי באשר הוא, מבקשת הציונות הדתית למחוק מספר החוקים את עבירת מרמה והפרת אמונים – ולהרחיב את מערך החסינות של חברי הכנסת, כך שבלי החלטה אקטיבית על הסרת החסינות לא ניתן יהיה להעמיד לדין חברי כנסת ושרים הנאשמים בעבירות פליליות. למשל, לקיחת שוחד.

יעקב ליצמן, יריב לוין, בנימין נתניהו, בצלאל סמוטריץ', אריה דרעי ומשה גפני, 30 במאי 2022 (צילום: אוליבייה פיטוסי, פלאש 90)

החלטת הכנסת שלא להסיר חסינות של חבר כנסת כדי לאפשר את העמדתו לדין תהיה סופית ובעצמה חסינה מפני ביקורת של בג"ץ. גם בזה לא יהיה כנראה צורך. הציונות הדתית מבקשת לחוקק "חוק צרפתי" שימנע הן חקירות והן העמדה לדין של ראש הממשלה ושרים בעבירות הנוגעות ל"מימוש תפקידם".

הממשלה תהפוך עיר מקלט לעבריינים. את החקירות תוכל המשטרה לקיים אחרי שהפוליטיקאי החשוד יסיים את כהונתו ויפרוש לגמלאות, כשהעדים והראיות כבר ייעלמו מזמן

הממשלה תהפוך עיר מקלט לעבריינים. את החקירות תוכל המשטרה לקיים אחרי שהפוליטיקאי החשוד יסיים את כהונתו ויפרוש לגמלאות, כשהעדים והראיות כבר ייעלמו מזמן.

על התוכנית הזו מתקיימות היום בחירות בישראל. עלייתם לשלטון של התומכים במימושה תהפוך את ישראל למדינה אחרת.

קלפי בבחירות לכנסת ה־24, 23 במרץ 2021 (צילום: אוליבייה פיטוסי/פלאש90)