פוליטיקאי צעיר מה יש לו בחייו. הוא קם בבוקר ולפתע הוא מלך העולם. תכניות טלוויזיה ורדיו מזמינות אותו לשמוע את הגיגיו הפוליטיים, עיתונאים מתרפסים בפניו, הרייטינג גואה, עורכים מכשכשים לו בזנבם, לשונם מלרלרת בעכוזו, רק שיבוא.

פוליטיקאי צעיר מה יש לו בחייו. הוא קם בבוקר ולפתע הוא מלך העולם. התקשורת מזמינה אותו לשמוע את הגיגיו הפוליטיים, עיתונאים מתרפסים בפניו, הרייטינג גואה, עורכים מכשכשים לו בזנבם

הירשמו עכשיו לניוזלטר היומי

איש לא מזדעק מדעותיו הקיצוניות, החיוך שלו ממיס מראיינים, שבנימוס שואלים "לאן תגרש?", "את מי כן ואת מי לא?" ו"מה אכפת לך מלהט"בים?" ו"למה אדוני לפי שיקול דעתך הרמטכ"ל חצה קו אדום?".

הכל לגיטימי, מנורמל ברמת שיחת תרבות מזוקקת בדמוקרטיה אמיצה שמוכנה גם לשמוע ש"השמאלנים אנרכיסטים", ושמכות מידי חייל או נער גבעות זה לא כזה נורא.

פוליטיקאי צעיר קיבל מנדט והוא דורש להיות שר בכיר. דורש פיקוד על הביטחון הלאומי. הכותרת מוצאת חן בעיניו, על המשטרה, מג"ב,  שב"ס, על השטחים, על הנגב, על הפשיעה במגזר, על המאבק בשחיתות, על עברייני צווארון לבן וכחול, על עברייני הרצח והאונס וגם על עברייני המס ואסירי חמאס.

למה לא בעצם?

הרי הציבור בחר. המיועד לרה"מ לא יכול בלעדיו להקים ממשלה, למרות שרק לפני שנה הבטיח שבן גביר הצעיר לא יהיה שר בממשלתו.

נתניהו, 2021: בן גביר יכול לרצות הרבה דברים, שר בממשלתי הוא לא יהיה
ממשלת נתניהו 2022: בן גביר השר לביטחון לאומי #שקרן_בן_שקרן pic.twitter.com/dclQembM8R

— Yagon Tugati (@Yagon_Tugati) November 26, 2022

ובכן, למה איתמר בן גביר לא ראוי לא מתאים להיות השר לביטחון פנים? לביטחון לאומי חלומי לאומני?

אבסורד שצריך להסביר. ככה זה עם אבסורדים שמתרחשים במציאות. ובכן. רגע אחד נחזור למציאות. המערכות האלה של צבא ומשטרה עוסקות בדבר אחד – הגנה על החיים. כי ערך החיים גובר על אידאולוגיה וכיסאולוגיה, גובר על אמונות הזויות ותפילות משיחיות.

איש לא מזדעק מדעותיו הקיצוניות, החיוך שלו ממיס מראיינים, שבנימוס שואלים "לאן תגרש?", "את מי כן ואת מי לא?" ו"מה אכפת לך מלהט"בים?" ו"למה אדוני לפי שיקול דעתך הרמטכ"ל חצה קו אדום?"

אבל הפוליטיקאי הצעיר בן גביר מעולם לא פיקד על כלום. מעולם לא לבש מדים. לא ציית לפקודה עמוד נוח עמוד דום. לא סחב חבר על אלונקה, לא ניווט בליל חורף גשום אל יעד עלום, לא השתתף במבצע תחת אש ולא במלחמה רבת קרבנות או אפילו בפיזור הפגנות.

בן גביר אמנם קיבל כוח פוליטי, בזכות סיסמאות קיצוניות במערכת בחירות אלימה, אבל מעולם לא השתתף בתכנון מהלך מורכב של מספר יחידות בשטח אויב או בשטחים. מעולם לא הוביל אנשים לקרב או למשימות שיטור עפ"י חוק, מעולם לא נדרש לעמוד בקוד האתי של צה"ל או המשטרה.

בן גביר מעולם לא התמודד עם סכנת חיים ולא החזיק נשק מול אויב מתוך אחריות של מדינת חוק. בן גביר מעולם לא נשבע את שבועת חיילי צהל לשמור אמונים למדינת ישראל ולחוקיה ולא התחייב להקריב את חייו למענה:

שבועת צה"ל

לבן גביר מעולם לא היה כבוד לכל אדם וכל אזרח באשר הוא אדם ובלי שיקול זר לגבי דעותיו או עמדותיו. לבן גביר שתמך ברוצח ברוך גולדשטיין וברב מאיר כהנא, אין כבוד לחיי אדם. שר לביטחון פנים אמור לפחות להתנסות בכל אלה. זה לא עניין של מינוי מישהו בעל ניסיון משטרתי, אלא מישהו עם כישורים ועולם ערכים מינימלי שיכול לקבל החלטות במערכת כה מורכבת.

אבל בן גביר מעולם לא פיקד על כלום. לא לבש מדים. לא ציית לפקודה עמוד נוח עמוד דום. לא סחב חבר על אלונקה, לא ניווט בליל חורף ליעד עלום, לא השתתף במבצע תחת אש, במלחמה או אפילו בפיזור הפגנות

הדבר משול למתן אישור נהיגה על משאית כבדה לאדם שאין לו בכלל רישיון נהיגה. זה דומה למתן אישור טיס במטוס קרב למי שמעולם לא ישב על הגאי המטוס. דומה למתן אישור לבצע ניתוח כירורגי למי שמעולם לא למד רפואה.

זו לא רק העובדה שניסיונו עם רשויות החוק הוא ניסיון מהצד העברייני של הנאשם והמורשע, אלא שעולם המושגים שלו מבוסס על אי ציות לחוק. הפרת חוק. קריאות לעימות בין רשויות המדינה לאידאולוגיה שבה הוא דוגל.

זו בעיה מובנית בלתי ניתנת לפתרון במקרה של בן גביר. אדם, כל אדם, יודע לעשות רק את מה שהוא יודע, את מה שהוכשר אליו. אמנם שר יכול ללמוד את מבנה ותפקיד משרדו, אבל מה יעשה בתפקיד והסמכויות? זה כבר תלוי במה שהוא יודע לעשות.

בימים המעטים שחלפו מאז סוכם מינויו הצפוי,  הוא כבר הספיק לתקוף את סמכות הרמטכ"ל (מזל שטרם הגיע אל הסמל שעל רכב הרמטכ"ל), הספיק לשבח חייל שתקף מפגין שמאל בחברון ולכנות את המפגינים אנרכיסטים, הספיק להבטיח תפילות יהודים בהר הבית למרות שהוא יודע מהן ההשלכות.

ואת כל זה עשה אחרי מערכת בחירות מתסיסה ומסיתה בה כינה כל ח"כ ערבי "תומך מחבלים", בה הבטיח לגרש את ח"כ עופר כסיף ודומיו, וכשמפלגתו דורשת לנהל את חיי הפלסטינים תחת חזון מדינת הלכה יהודית, סיפוח וריבונות על כל השטחים.

כי זה מה שבן גביר יודע לעשות.

ישיבתו בקבינט לא תביא לו חכמה מיוחדת וכישורים שאין לו.

פוליטיקאי צעיר מה יש לו בחייו? הוא קם בבקר ולפתע הוא מלך העולם.
והוא מחזיק בביצים פוליטיקאי זקן.

זה לא רק שניסיונו עם רשויות החוק הוא ניסיון מהצד העברייני של הנאשם והמורשע, אלא שעולם המושגים שלו מבוסס על אי ציות לחוק. הפרת חוק. קריאות לעימות בין רשויות המדינה לבין האידאולוגיה שבה הוא דוגל

פוליטיקאי זקן מה יש לו בחייו? משפטי שוחד, מרמה והפרת אמונים, סביבה מטורללת, גזענים משיחיים ולקקנים חנפים באלפים. עוד צרות, הבטחות, חוקים לשנות ובעיקר הוא עסוק בתכנית לבריחה מכלאו.

או כמו שכתב דוד אבידן:
"אדם זקן, מה יש לו בערבו?
לא מלך הוא
ויפול לא על חרבו".

איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.