בריטניה הגדולה היא מדינת אי. אורכו של החוף הבריטי (לא כולל איים קטנים) הוא כ-12,500 ק"מ. היותה של בריטניה מדינת אי מעולם לא הטריד את תושביה והם רואים בעובדה גאוגרפית זו מקור לגאווה.
אויבי בריטניה ניסו להכניעה בהטלת מצור ימי, החל מהארמדה הספרדית, עבור לנפוליאון בונפרטה וכלה באדולף היטלר. זה לא עלה בידם בעיקר בשל היותה של בריטניה ממלכה סוחרת. הצי המלכותי שמר תמיד מכל משמר על נתיבי הסחר עם צפון-אמריקה.
אויבי בריטניה ניסו להכניעה בהטלת מצור ימי, החל מהארמדה הספרדית, עבור לנפוליאון וכלה בהיטלר. זה לא עלה בידם בעיקר בשל היות בריטניה ממלכה סוחרת
אמנם בריטניה איבדה במלחמת העולם השנייה כ-3,500 אניות סוחר ו-175 ספינות מלחמה, אך בהיות הצי הבריטי גדול עד כדי שליש מסך כל הציים המסחריים בעולם, ובהסתמך גם על הצי האמריקאי, הצליחה בריטניה לשרוד. הקשר עם ארה"ב היה הגורם העיקרי להצלחתה של בריטניה, ועד היום בריטניה משתבחת ב"יחסים המיוחדים" שלה עם ארה"ב.
גם ישראל היא מדינת אי. בגבולה המערבי משתרע הים התיכון לאורך כמעט 200 ק"מ של חוף. גבולותיה היבשתיים אמנם אינם נעולים הרמטית כבעבר, אך על אף "הסכמי אברהם" הם אינם נגישים למסחר ותיירות באותה קלות כמו הגבולות האירופיים. יש לקוות שגבולות ישראל ייפתחו יותר בעתיד, אך היא עדיין מבודדת למדי ונסמכת על קשרי התעופה והספנות שלה עם העולם החיצון, ובעיקר על "היחסים המיוחדים" שלה עם ארה"ב.
במובן זה דומה ישראל לבריטניה של 1940, למעט העובדה שבריטניה הייתה אז עדיין במעמד של מעצמת על צבאית וכלכלית, מעמד שאין הִתכנות שישראל תוכל אי פעם להגיע אליו. מדינאים ושגרירים ישראלים פועלים דרך קבע לשמר ולקדם את "היחסים המיוחדים" שלנו עם ארה"ב.
בעברית פשוטה, אין לישראל יכולת קיום ללא הקשר עם ארה"ב. רבים כתבו על קשר זה ואף אני הקטן נדרשתי לו בעבודת הגמר שהגשתי ב-1998 כחניך במכללה לביטחון לאומי ("ישראל והקהילה היהודית בארה"ב: אחווה במצוקה"), שם התרעתי מפני השלכות אובדן הנאורות הישראלית על "היחסים המיוחדים" עם ארה"ב.
גם ישראל היא מדינת אי. יש לקוות שגבולותיה ייפתחו יותר בעתיד, אך היא עדיין מבודדת למדי ונסמכת על קשרי התעופה והספנות שלה עם העולם החיצון, ובעיקר על "היחסים המיוחדים" שלה עם ארה"ב
ניסיתי לרדת לשורש "היחסים המיוחדים" הללו והגעתי למסקנה שיש מרכיבים משותפים רבים לשתי הארצות, ובהם התנ"ך שאומץ ע"י המתיישבים האנגלים הראשונים (הפוריטנים), החלוציות, החדשנות, מוטיב ה"מעטים מול רבים" (circling the wagons), היכולת הצבאית, ואפילו השאיפה לתיקון עולם.
מסקנתי אז הייתה כי הגורם החשוב ביותר בקיום "היחסים המיוחדים" הוא הקהילה היהודית. אין מדובר בקהילה ענקית אלא בסגמנט קטָן ההולך וקָטֵן. מדובר כנראה במספר כולל הנע בין 5 ל-7 מיליון אישה ואיש מתוך כ-330 מיליון אזרחי ארה"ב.
אין לדעת מהו מספרם המדויק של היהודים, שכן מפקדי האוכלוסין האמריקאיים הנערכים אחת לעשור כמצוות החוקה האמריקאית אינם שואלים לדתו של אדם. לפי הערכות שונות, בשנות התשעים מנו היהודים בארה"ב כ-2 אחוזים מסך כל האוכלוסייה, וכיום הם מונים כ-1.7 אחוזים.
שיעור הנישואין של יהודים מחוץ למסגרת היהודית הולך ועולה בהתמדה בעשורים האחרונים ומגיע ככל הנראה לשיעור של 60 אחוזים ויותר. חלק ממשפחות מעורבות אלה ימשכו לכיוון הנוצרי (לזרמיו השונים) וחלק יגַדלו משפחות חילוניות לחלוטין. אבל חלק גדול מושך דווקא לכיוון היהודי וחבריו פעילים במסגרות חברתיות ודתיות של הקהילה היהודית, המברכת בדרך כלל על הצטרפותם של Jews by Choice. הם רואים את עצמם כיהודים לכל דבר ונתפסים כך בחברה הכללית.
לא כך רואה אותם הרבנות הראשית לישראל (האורתודוקסית), אך זו אינה חשובה בארה"ב (או עבור מרבית הציבור בישראל, החילוני והנאור). יהודים אלה קרובים לזרמים הרפורמי והקונסרבטיבי, המהווים כ-60 אחוזים מסך כל הקהילה. ניתן אפוא להעריך שלפחות 10 מיליון אזרחים אמריקאיים יש להם מידה כזו או אחרת של קירבה ליהדות ובעקבות זאת גם למדינת ישראל.
מסקנתי הייתה כי הגורם החשוב ביותר בקיום "היחסים המיוחדים" הוא הקהילה היהודית. אין מדובר בקהילה ענקית אלא בסגמנט קטָן ההולך וקָטֵן. שמספרה הכולל נע בין 5 ל-7 מיליון איש מתוך כ-330 מיליון אזרחי ארה"ב
בשל גורמים רבים ושונים הקהילה היהודית בארה"ב ניחנה ביכולת השפעה פוליטית הרבה מעבר לגודלה על אף ממדיה הקטנים מאד. יהודים אמריקאים רבים מכהנים כמחוקקים ברמות הפדרלית והמדינתית, כמזכירי מדינה בתחומים שונים, כפקידים בכירים וכפוליטיקאים בכירים או כמובילי דעה בתרבות.
מעורבות חזקה זו הצמיחה מערכת מסועפת של ארגונים יעילים כגון "הוועד היהודי האמריקאי", וועידת הנשיאים או איפא"ק, הנמנה עם חמש השדולות החזקות ביותר בוושינגטון.
מערכת זו פעלה באורח מסורתי לטובת ישראל. אמנם, לעתים לא צלחה פעילות הארגונים, כגון בסוגיית אספקת מטוסי AWACS לערב הסעודית, אך בדרך כלל הניבה לישראל הישגים נאים, כגון בסוגיית יהודי בריה"מ או אתיופיה וכמובן באבטחת הסיוע השנתי והעמקת וביצור התמיכה המדינית האמריקאית בישראל.
מערכת זו שרדה את התהפוכות הפוליטיות הן בישראל והן בארה"ב. מרבית הקהילה היהודית נוקטת עמדות מוסריות ליברליות ותומכת בצד הדמוקרטי. לפי סקרים, ערב בחירות האמצע בנובמבר האחרון תמכו כ-70 אחוזים בנשיא ג'ו ביידן לעומת 19 אחוזים בלבד בדונלד טראמפ, אותו ואת ערכיו מתעבים מרבית יהודי ארה"ב; עמדתה הליברלית של הקהילה באה לידי ביטוי, למשל, בסוגיית חקיקת ההפלות, כאשר 82 אחוזים מיהודי ארה"ב מתנגדים לפסיקת בית הדין העליון נגד הזכות להפלות. אך על אף עמדותיה הברורות של הקהילה, שלוחותיה הפוליטיות ידעו לעבוד עם ממשלים רפובליקניים כמו עם ממשלים דמוקרטיים.
הקהילה היהודית בארה"ב ניחנה ביכולת השפעה פוליטית הרבה מעבר לגודלה על אף ממדיה הקטנים מאד. מעורבות חזקה זו הצמיחה מערכת מסועפת של ארגונים יעילים ופעלה באורח מסורתי לטובת ישראל
המבנה הזה, הוולונטרי והאפקטיבי, שרד עד כה גם את הפוליטיקה הישראלית, אבל עכשיו אולי חצתה ישראל סף של חוסר-נאורות עמו לא יוכלו להסכין אחינו ואחיותינו בארה"ב. ברור לכל שחוק הנכד המאוס (החוק, לא הנכד) אולי אוּפסַן במדף גבוה, אבל כמו האקדח של צ'כוב הוא יופיע במערכה השלישית, והירייה שיפלוט תהדהד ברחבי העולם היהודי.
העיתונאי ברק רביד דיווח ב"וואלה" כי לאחרונה התקיימה פגישה בשגרירות בוושינגטון בה התריעו מנהיגים יהודים-אמריקאים מפני מהלכי חקיקה בישראל עמם לא יוכלו להשלים. כ-350 רבנים ורבות הוציאו קול קורא בו מחו נגד שינויים צפויים בחוק השבות, פגיעה בלהט"ב, פגיעה במעמד בית המשפט העליון או מגמות סיפוח. היו בהם גם מי שהפגינו מול שגרירות ישראל בוושינגטון. שר התפוצות היוצא, נחמן שי, חשש שיהודי ארה"ב פשוט יעמדו מהצד ביום פקודה ולא יעשו דבר. ואילו אני דווקא סבור שהם לא יעמדו מהצד.
330 רבנים אמריקאים (שאינם אורתודוקסיים) חתמו על מכתב בו הם קוראים שלא לאפשר לחברי מפלגות הציונות הדתית, עוצמה יהודית ונעם לדבר בבתי הכנסת ובמוסדות יהודיים.
מדובר ברבנים רפורמים, קונסרבטיבים ורקונסטרוציוניסטים. אף רב אורתודוקסי לא חתם על המכתב. https://t.co/c1G1M5EfKo— Zvika Klein צביקה קליין (@ZvikaKlein) December 23, 2022
אני נזכר במה שאמרה לי מנהיגה בולטת של הקהילה היהודית אי-אז ב-1996, סביב משבר הכותל הראשון של נתניהו כראש ממשלה. היא אמרה שלא לנצח יוכלו יהודי אמריקה לחיות עם כך ש"תמיכתנו נדרשת – אבל לי בתור אישה אסור להתפלל בכותל עם טלית ועם ספר תורה. אתה הרי יודע מה אנחנו יודעים לעשות בגבעת הקפיטול לטובת ישראל, ואתה יכול לתאר לעצמך מה נוכל לעשות, כולל מול ישראל, אם נצטרך להגן על עצם הווייתנו כיהודים-אמריקאים".
עכשיו אולי חצתה ישראל סף חוסר-נאורות עמו לא יסכינו אחינו בארה"ב. ברור שחוק הנכד המאוס אולי אוּפסַן במדף גבוה, אבל כמו האקדח של צ'כוב יופיע במערכה ה-3, והירייה תהדהד ברחבי העולם היהודי
לאדם כמוני, שייצג את ישראל בארה"ב בגאווה ובראש מורם בתפקידים שונים ובזמנים שונים במהלך יותר מ-25 שנים, המצב הנוכחי הוא מזעזע ובלתי נסבל, והוא פרי יצירתו של אדם אחד, בנימין נתניהו.
היטב אני זוכר איך נפעמתי, פעם אחר פעם, בשמעי אל הרינה ואל התפילה בשפה העברית ולמראה דגל ישראל העוטר לצד דגל ארה"ב את הבימה בבתי כנסת רפורמיים וקונסרבטיביים. הקרע הזה, אם יתרחש, הוא אך ורק פרי מעשי ידינו בבחרנו ממשלה חשוכה, המקדמת רדיפת מיעוטים ולהט"בים ואפליה נגד נשים ומיעוטים.
כדיפלומט לשעבר אינני יכול כלל לתאר לעצמי איך עמיתיי בשירות החוץ יוכלו להוסיף ולקדם את ענייניה של ישראל במעצמת העל של דורנו ללא תמיכתה ותיווכה של הקהילה היהודית-אמריקאית המפוארת. אנחנו עתידים לגלות שללא הקהילה היהודית יהיה מאד קר שם בחוץ.
בדומה לבריטניה של 1940, ישראל היא אי, או לפחות אי מטאפורי. אלא שלא כבריטניה שידעה לוותר למעשה (אם גם בכאב לב) על האימפריה שלה כדי להתאים את עצמה למשנתו של הנשיא רוזוולט ולקבל כך את התמיכה האמריקאית במאבקה לחיים ולמוות מול גרמניה הנאצית – ישראל הולכת ומתרחקת מהשורשים המשותפים לה ולכל העם היהודי. אסור לתת לזה לקרות. ביבי, אתה שומע?
Okay, so how many transgenders are there?
~Abby Stein, a leading transgender activist who was raised in a Hasidic community, "I've spoken with many trans people who are afraid."~https://t.co/dzMfDcNNrC
— Yisrael Medad (@ymedad) January 3, 2023
ברוך בינה הוא שגריר בדימוס. הוא כיהן כשגריר בדנמרק, קונסול כללי בשיקגו וקצין עיתונות בניו-יורק.בוושינגטון שירת פעמים - תחילה כקצין קישור לקונגרס וציר לדיפלומטיה ציבורית ובהמשך -- סגן ראש הנציגות. במטה בירושלים היה סמנכ"ל משרד החוץ ועמד בראש האגף לצפון אמריקה. כיום הוא עמית מדיניות במכון "מיתווים" למדיניות חוץ אזורית, חבר בתנועת "מפקדים למען ביטחון ישראל וכן חבר-מייסד של הפורום למדיניות חוץ שהוקם לאחרונה. הוא פירסם שני ספרי שירה ופרוזה.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו